כספומט
פעולות נוספות
כספומט[1] (באנגלית: Automated Teller Machine – ATM) או מכשיר בנק אוטומטי[2] הוא מסוף אוטומטי לקבלת שירותי בנקאות, ללא צורך בפקיד אנושי. במכשיר ניתן לבצע מגוון פעולות, כגון בירור יתרה בחשבון הבנק, משיכת מזומנים (במטבע מקומי ובמטבע זר), הפקדת מזומנים, הפקדת שיקים, תשלום חשבונות, רכישת זמן אוויר לטלפון סלולרי ועוד.
בכספומט ניתן להשתמש בכל זמן, גם כשהבנק סגור, ובכל מקום, גם שלא בסניף או בבנק שבו מתנהל החשבון, ואפילו במדינה אחרת. בנוסף לשיפור השירות באמצעות הכספומט, יש בו חיסכון בעלויות התפעול של הבנק, בשל החלפת עבודה אנושית בעבודת מכונה.
מחיר כספומט נע בין 2 ל-50 אלף דולר, תלוי בפעולות שניתן לבצע באמצעותו.
היסטוריה עריכה
את הרעיון למכשיר אוטומטי לביצוע פעולות בנקאיות הגה ג'ורג' סימיאן. המכשיר הראשון הותקן בשנת 1961 בסניף "סיטיבנק" בניו יורק. הוא איפשר הפקדת מטבעות, שטרות ומעטפות צ'קים, אך לא משיכת מזומנים. לאחר שישה חודשים סולק המכשיר מפאת חוסר שימוש. ג'ון שפרד-ברון מחברת "דה לה רו"[3] המציא את המכשיר הראשון למשיכת מזומנים, שהותקן באנפילד טאון בצפון לונדון, ב-27 ביוני 1967 על ידי בנק "ברקליס". כרטיסי פלסטיק מגנטיים לא היו קיימים עדיין, והמכשיר זיהה את המשתמש באמצעות התאמת צ'קים שסומנו בדיו שאיפשרה קריאה אלקטרונית עם מספר סודי בן ארבע ספרות. תוך שנים ספורות הותקנו מכשירים דומים בכל רחבי אירופה[4].
תפעול עריכה
הלקוח המעוניין לבצע פעולה בכספומט מזדהה באמצעות הכנסת כרטיס מגנטי או כרטיס חכם למכשיר האוטומטי. בדרך כלל הכרטיס משמש ככרטיס אשראי, אך קיימים גם כרטיסים למשיכה בלבד. על הכרטיס נמצא מידע בסיסי אודות בעל הכרטיס. כמות המידע שאפשר לאחסן על הפס המגנטי אינה גדולה, ולכן בנקים החלו לאמץ "כרטיס חכם" שבו משולב שבב אלקטרוני המאפשר אחסון מידע רב. לצד מנגנון זה התפתחה טכנולוגיית משיכת מזומנים ללא מגע, המבוססת על תקשורת טווח אפס (NFC). טכנולוגיה זו מאפשרת זיהוי מאובטח ומהיר של הלקוח באמצעות קירוב כרטיס האשראי, הטלפון הסלולרי או הארנק הדיגיטלי אל קורא ייעודי, ומפחיתה את הסיכון לתקלות פיזיות (כמו בליעת כרטיסים) והונאות של שכפול כרטיסים (Skimming).[5]
לאחר זיהוי הלקוח עליו להקליד מספר זיהוי אישי סודי בן ארבע ספרות[6]. מספר זיהוי זה נבדק באמצעות אלגוריתם מול המידע הרשום בכרטיס. כאשר הוא נמצא מתאים, הלקוח יכול לבצע פעולות עסקיות. חלק מהכספומטים "יבלעו" את הכרטיס לאחר מספר ניסיונות שגויים, מחשש שזהו כרטיס גנוב. כרטיסים גם עלולים להיבלע עקב חריגה ממסגרת האשראי בחשבון העובר ושב.
לחלק מהפעולות, כגון הפקדת המחאה, די ביכולת המקומית של המכונה. לרוב המכריע של הפעולות האחרות, ובפרט משיכת מזומנים מבנק אחר, נדרשת תקשורת של הכספומט עם מאגר מידע מרוחק. החל משנת 2012 לערך הפעילו חלק מהבנקים את השירות "מזומן ללא כרטיס", המאפשר לקבל קוד סודי לטלפון הנייד ולבצע משיכה אף למי שאינו מחזיק את הכרטיס בעצמו. לשם כך מחוברים הכספומטים לרשת תקשורת, המאפשרת לקבל מידע זה. כאשר לקוח מבצע משיכה מבנק מסוים, בנק זה מעדכן באופן אלקטרוני את הבנק שבו מתנהל חשבון הלקוח בפעולה שנעשתה.
לאחר שהפעולה העסקית שהלקוח רצה לבצע הושלמה, ואם הלקוח רוצה בכך, מודפס תדפיס של הפעולה העסקית, שבדרך כלל מורכב מתיאור הפעולה, מועד ביצועה, ומיקום המכשיר. לעיתים כולל התדפיס גם את היתרה בחשבון של בעל הכרטיס.
בהפקדת מזומנים ניתן פירוט של סוגי השטרות שהתקבלו, סכומם והסיכום הכולל של ההפקדה.
בישראל עריכה
שמות עריכה
בתחילה, כל בנק המציא שם משלו למכשיר האוטומטי שלו. בנק לאומי השתמש בשם "בנקומט", כשמה של חברה שוודית שפעלה בתחום זה[7]. את המושג העברי "כספומט" המציא ראובן וימר עבור בנק דיסקונט[8]. את המושג העברי "בנק-קט" המציאו יחזקאל ויהודית חי עבור בנק הפועלים במסגרת תחרות מציאת שם נושאת פרסים שערך הבנק בשנת 1974. הבנק הבינלאומי כינה את המכשיר שלו "סניפומט" ובנק המזרחי כינה את מכשיריו "שיאון".
שימוש עריכה
המכונה הראשונה למשיכת מזומנים בישראל הותקנה בדצמבר 1970 בבנק לאומי, סניף דיזנגוף, בתל אביב, ונקראה "בנקומט"[9]. באוגוסט 1971 הותקן מכשיר נוסף במרכז הכרמל בחיפה[10] ועד סוף 1971 הותקן מכשיר נוסף בתל אביב ועוד מכשיר בנמל התעופה בן-גוריון[11][12]. ביולי 1973 הותקן המכשיר ה-11 של בנק לאומי בבאר שבע[13]. למעט מכשיר אחד, כולם פעלו במשך 24 שעות ביממה[14].
באוגוסט 1973 החל בנק דיסקונט בהתקנת מכשירים אוטומטיים דומים שנקראו "דיסקונטומט 24"[15]. עד יולי 1976 הוצבו 19 מכשירי דיסקונטומט[16]. בנק הפועלים פרש בשנת 1976 רשת של מכשירים שנקראו "בנק קט" וביולי 1976 היו כבר 13 מכשירים כאלו[17]. הבנק הבינלאומי הראשון הציב ב-1976 מכשיר בסניף הבנק ברחובות, וקרא למכשיר "סניפומט"[18].
בשנת 1977 חברו בנק לאומי ובנק דיסקונט להתקנת מכשירים חדישים יותר שנקראו בשם החדש "כספומט"[19]. במכשירים אלה ניתן היה לראשונה להפקיד מזומנים וצ'קים ולקבל אישורי יתרה, בנוסף למשיכת מזומנים. עד נובמבר 1978 הוצבו 64 מכשירים אוטומטיים על ידי לאומי ודיסקונט[20]. בשנת 1978 החל גם בנק הפועלים בהתקנת מכשירים מדגם חדיש יותר שנקרא "בנק קט 2000"[21].
בהתאם להנחיות בנק ישראל, החל מ-1 בינואר 2007 חייב כל בנק להציב מכשיר אוטומטי למשיכת מזומנים בקיר חיצוני של כל סניף שלו (או ברדיוס שאינו עולה על 500 מטרים מהסניף), למעט סניפים חריגים שקיבלו פטור מבנק ישראל[22].
בישראל מותקנים כ־2,300 מכשירים אוטומטיים בבעלות הבנקים, ומעל 3,000 מכשירים פרטיים של חברת כספונט, שקיבלה מבנק ישראל היתר לכך[23]. כ-300 כספומטים עברו מבעלות חברת שירותי בנק אוטומטיים לבעלות חברה פרטית בעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים. המכשירים מותקנים בסניפי בנקים וכן במקומות ציבוריים לרבות מרכזי קניות, מסעדות, בתי קולנוע, מרכולים, קיוסקים ותחנות דלק.
שיתוף פעולה בין הבנקים עריכה
בראשית ימיהם בישראל, ניתן היה למשוך מזומנים במכשירי הבנק האוטומטיים רק ברשת הבנקאית שאליה שייך חשבון הבנק, המצויים בסניפי הרשת. לקוחות בנק אחד, לא יכלו למשוך למשוך מזומנים במכשיר של בנק אחר. במהלך שנת 1974 הגיעו בנק קופת עם ובנק אוצר החייל להסדר עם בנק לאומי שאפשר ללקוחותיהם להשתמש במכשירי הבנקומט[24]. בסוף 1978 הוקמה חברת שירותי בנק אוטומטיים, המשותפת לכל הבנקים, שהציבה מכשירים במקומות ציבוריים ששירתו את לקוחות כל הבנקים. המערכת של חברת שירותי בנק אוטומטיים החלה לפעול בתחילת 1980[25]. בתחילת 1981 הגיעו בנק הפועלים, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי להסכמה על שימוש הדדי במכשיריהם, שמנו אז יחד למעל 100 מכשירים[26]. לאחר מכן הסכימו כל הבנקים לאפשר לכל לקוח להשתמש בכל המכשירים בישראל.
משיכה ללא מגע עריכה
במאי 2026 אישר בנק ישראל מתווה רגולטורי להסבה הדרגתית של כלל מכשירי הכספומט בישראל לעבודה בטכנולוגיה של משיכה ללא מגע, המאפשרת זיהוי מאובטח ומהיר של הלקוח באמצעות קירוב כרטיס האשראי, הטלפון הסלולרי או הארנק הדיגיטלי אל קורא ייעודי. משיכה ללא מגע צפויה להפוך למחייבת בכלל מכשירי הכספומט בישראל עד לשנת 2030.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
- מזל טוב: יום הולדת 40 לכספומט, באתר ynet, 28 ביוני 2007
- ארז בן ארי, איך עובד כספומט?, באתר nrg
- בגיל 84 - מת ממציא הכספומט הראשון, באתר ynet, 20 במאי 2010
הערות שוליים עריכה
- ^ כַּסְפּוֹמָט במילון בנקאות (תשס"ז), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ מַכְשִׁיר בַּנְק אוֹטוֹמָטִי במילון בנקאות (תשס"ז), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ The man who invented the cash machine, באתר ה-BBC
- ^ How the ATM Revolutionized the Banking Business, באתר בלומברג
- ^ 1 2 מירב קריסטל, הכרטיס לא ייבלע: ישראל עוברת למשיכת מזומן מכספומטים ללא מגע, באתר ynet, 27 במאי 2026
- ^ למה הקוד לכספומט כולל רק 4 ספרות?, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2016
- ^ אתר למנויים בלבד אילון גלעד, כספומט, בנקומט - ההיבט הלשוני, באתר הארץ, 21 במאי 2014
- ^ אתר למנויים בלבד אילון גלעד, היום שבו ראובן וימר המציא את הכספומט, באתר הארץ, 21 במאי 2014
- ^ קופה אוטומטית תופעל ע"י בל"ל בדיזינגוף, מעריב, 23 בנובמבר 1970
בנק לאומי, כל חודש חידושים, דבר, 1 בינואר 1971
בנקומט, דבר, 8 בינואר 1971 - ^ בנקומט בחיפה, דבר, 29 באוגוסט 1971
- ^ אוזן קשובה לבעיותיך, דבר, 10 בדצמבר 1971
- ^ בכתבה רם דגן, "כסף קל", באתר הארץ, 15 ביולי 2007 נכתב שהמכשיר לא זכה לאימון הציבור ובמהרה הופסקה פעולתו. אך טענה זו לא עולה בקנה אחד עם הפרסומות של בנק לאומי שהודיעו על פתיחת עוד ועוד מכשירים.
- ^ בנקומט נוסף לבנק לאומי בבאר שבע, דבר, 16 ביולי 1973
בנקומט עכשיו גם בבאר שבע, מעריב, 23 ביולי 1973 - ^ היום כשכל הבנקים סגורים, דבר, 31 בדצמבר 1973
- ^ 1973 בדיסקונט, מעריב, 1 בינואר 1974
- ^ תמיד יש חדש בדיסקונט, דבר, 30 ביולי 1976
- ^ מאזן בנק הפועלים גדל, דבר, 10 בפברואר 1976
מעתה תוכל לקבל 450 ל"י, דבר, 28 ביולי 1976 - ^ הבנק הבינלאומי מפעיל רשת סניפומטים, דבר, 2 ביוני 1976
- ^ כספומט - עולם המחר של שירותי הבנק, דבר, 12 בספטמבר 1977
- ^ גם מחר אנחנו עובדים. כרגיל, דבר, 6 בנובמבר 1978
- ^ בנק הפועלים התקין מכשירי בנק-קט משוכללים, דבר, 5 בינואר 1978
- ^ משיכת מזומנים ממכשירי בנק אוטומטיים – תנאים לקבלת פטור מהצבת מכשיר בנק אוטומטי בקיר סניף בנק, באתר בנק ישראל, 18 בדצמבר 2006
- ^ יאיר ויינרב, ערב ערב, בערוץ כאן 11, 16 באוקטובר 2017
- ^ בנק אוצר החייל, בנקומטים, דבר, 5 בנובמבר 1974
- ^ אילן זולברג, אוטומטים משותפים ל-5 בנקים, מעריב, 14 בפברואר 1980
מכשירי בנק אוטומטיים, דבר, 28 באפריל 1980 - ^ מעתה כל כרטיס, דבר, 14 בינואר 1981
