Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

עיסאם מח'ול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־11:52, 27 באפריל 2026 מאת imported>יהלי סער לאלו (הרחבה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
עיסאם מח'ול
عصام مخول
קובץ:Issam Makhoul (00320755).jpg
מקום קבורה בית הקברות כפר סמיר, חיפה
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה
מפלגה המפלגה הקומוניסטית הישראלית, החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון
סיעה חד"ש, חד"ש-תע"ל
חבר הכנסת
7 ביוני 1999 – 17 באפריל 2006
(6 שנים ו־10 חודשים)
כנסות 15 - 16
יו"ר חד"ש
פברואר 2023 – 26 בדצמבר 2025
(כשנתיים ו־10 חודשים)
מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית
2002–2007
(כ־5 שנים)
יו"ר מכון אמיל תומא ללימודים פלסטיניים וישראליים
2010 – 26 בדצמבר 2025
(כ־15 שנים)
תפקידים נוספים
  • יו"ר התאחדות הארצית
    של הסטודנטים הערבים

עיסאם מח'ול (בערבית: عصام مخول, בתעתיק מדויק: עצאם מח'ול;‏ 18 ביולי 1952 – 26 בדצמבר 2025) היה איש ציבור ערבי-ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת חד"ש וסיעת חד"ש-תע"ל. מח'ול מילא שורה של תפקידים בכירים במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ובחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, ובהם מזכ"ל מק"י ויו"ר חד"ש.[1]

ביוגרפיה עריכה

נולד בפקיעין ב-18 ביולי 1952 בישראל למשפחה נוצרית. את השכלתו רכש מאוניברסיטת חיפה בתחום הפילוסופיה וסוציולוגיה, בעל תואר ראשון BA. קיבל את תודעתו הפוליטית כשהצטרף לקמפוס. במהלך לימודיו, מח'ול היה פעיל בוועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה, והיה מזכיר התאחדות ארצית של סטודנטים ערבים בסוף שנות ה-70. מח'ול השתתף בהפגנות פוליטיות, ובשל כך נעצר פעמיים[2][3] והורחק לסמסטר מלימודיו באוניברסיטה.[4]

פעילות פרלמנטרית עריכה

ב-1999 נבחר לכנסת ה-15 והיה חבר בשדולה לאיכות הסביבה בכנסת. היה פעיל נגד התוכנית הגרעינית של ישראל, ואף יזם הצעת חוק לסגירת הכור הגרעיני בדימונה.[5][6]

ב-2002 חולל סערה כשהצדיע במועל יד במהלך ישיבה של הכנסת וקרא "הייל שרון". מאוחר יותר התנצל על ההשוואה שערך בין ראש הממשלה אריאל שרון לאדולף היטלר. ועדת האתיקה של הכנסת הרחיקה אותו משלוש ישיבות של הכנסת. בתגובה טען מח'ול שמדובר בהחלטה גזענית שהתקבלה רק מכיוון שהוא ערבי.[7]

ב-2004 דנה ועדת האתיקה בעניינו של מח'ול, שבזמן נאום במליאה כינה את הממשלה "ממשלת דמים". הוועדה קבעה כי מדובר בפגיעה בכבוד הכנסת, אסרה עליו להשתתף בישיבות הכנסת למשך עשרה ימים, ושללה את זכות הדיבור שלו לשלושה ימים. לאחר שהכנסת דחתה את ערעורו, עתר מח'ול לבג"ץ. בעתירתו טען כי חסינותו מגנה עליו מפני פעולות משפטיות עקב מעשים שעשה במסגרת מילוי תפקידו, ועל כן החלטת ועדת האתיקה בטלה. בג"ץ דחה את העתירה, וקבע שהחסינות נועדה להגן מפני התעמרות הרשות המבצעת, ולא מפני הליכים פנים-פרלמנטריים. עוד נקבע, כי אם תתקבל עתירתו של מח'ול, המשמעות היא שמוסד ועדת האתיקה ירוקן מתוכן.[8]

ב-2005 השתתף בתהלוכת זיכרון לשלושה ערבים שהשתתפו בטבח בחברון בזמן מאורעות תרפ"ט והוצאו להורג על ידי הבריטים. בתגובה לביקורת על השתתפותו בתהלוכה להנצחת רוצחים, מח'ול טען שמדובר בלוחמים אנטי-אימפריאליסטיים בקולוניאליזם.[9]

מח'ול הפסיד את מקומו השני ברשימת חד"ש לכנסת ה-17 לטובת חנא סוויד, שאיננו חבר מק"י, כחלק מן המאבק בין הפלג הקומוניסטי בחד"ש לבין אלו שרוצים לשוות למפלגה יותר גוון של מפלגה סקטוריאלית ערבית,[10] ובשנת 2007 הפסיד את תפקידו כמזכ"ל מק"י לטובת מוחמד נפאע ממחנה מוחמד ברכה.[11]

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-110 הסמלי ברשימת חד"ש לכנסת.

ניסיון התנקשות עריכה

ב-24 באוקטובר 2003 נעשה ניסיון התנקשות בחייו של מח'ול באמצעות מטען חבלה שהוטמן במכוניתו הפרטית בחיפה. המטען הופעל בעת שרעייתו של מח'ול התניעה את הרכב; היא הספיקה להימלט מהמכונית בטרם עלתה באש, ובכך ניצלה ללא פגע.[12]

בתגובתו לאירוע מח'ול מסר: "אין לי ספק שמדובר באירוע על רקע פוליטי. אני לא יכול לחשוב על משהו אחר, חוץ מניסיון לפגוע בי על רקע דעותיי ועמדותיי" והוסיף: "כל הניסיונות האלה לא יפגעו בנחישותי להילחם על עמדותיי ולומר את דעתי בכל נושא".[12]

במסגרת חקירת הפרשה נעצרו אלירן גולן ואלכסנדר רבינוביץ'. בחקירה התברר כי השניים עמדו מאחורי שורה של ניסיונות פיגועי טרור והתנקשות על רקע לאומני נגד אישי ציבור ערבים בחיפה. גולן הסביר לחוקריו כי הוא שונא ערבים, וסיפר כי תכנן לפגוע גם בח"כים מוחמד ברכה, עזמי בשארה ואחמד טיבי.[13] גולן, שהיה המבצע העיקרי, שם קץ לחייו במהלך המעצר,[14] ואילו שותפו לפיגוע רבינוביץ' הורשע בסיוע ובאספקת חומרים למטענים ונידון ל-7 שנות מאסר, מתוכן 4 שנות מאסר בפועל. רבינוביץ' והמדינה ערערו על פסק הדין בבית המשפט העליון וזה האריך את תקופת המאסר בפועל ל-5 שנים.[15][13]

פעילות מפלגתית עריכה

מח'ול הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) בשנת 1977. בראשית דרכו הפוליטית בחיפה, שימש באמצע שנות ה-80 כמזכיר סניף המפלגה בעיר ולאחר מכן כמזכיר מחוז חיפה של מק"י. ככל שביסס את מעמדו בשדרת ההנהגה, נבחר בשנת 1993 לחבר הלשכה הפוליטית של המפלגה.[1]

בשנת 1999 נבחר על ידי מועצת חד"ש כמועמד לרשימתה בבחירות לכנסת ה-15. בסוף שנת 2002, בעודו מכהן כחבר כנסת, נבחר לתפקיד מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית, תפקיד שמילא עד שנת 2007.[1]

בשנת 2010 מונה ליו"ר מכון המחקר ע"ש אמיל תומא בחיפה, שם עסק במחקר פוליטי ורעיוני ובשימור מורשת התנועה הקומוניסטית בקרב הציבור הערבי והיהודי בישראל. בפברואר 2023 הגיע לשיא פעילותו בחזית כאשר נבחר לכהן כיו"ר חד"ש, תפקיד בו החזיק עד לפטירתו בדצמבר 2025. לאורך כל שנות פעילותו נחשב לאחד הדוברים הבולטים של מק"י, המייצג את השילוב שבין המאבק לשחרור לאומי פלסטיני לבין המאבק הסוציאליסטי לשוויון חברתי.[1][16][17]

במסגרת כל התפקידים שמילא, התבלט מח'ול כהוגה דעות וכמחנך פוליטי, תוך שהוא מקדם קו אינטרנציונליסטי איתן ופועל להידוק הקשרים בין כוחות הקדמה בישראל לבין התנועה הקומוניסטית העולמית.[1][18][19]

עד פטירתו היה עיסאם מח'ול חבר הוועד המרכזי של מק"י, חבר מכון אמיל תומא למחקר פוליטי והיסטורי וחבר הלשכה הפוליטית של מק"י.[1]

לאחר חיסולו של חסן נסראללה במסגרת מבצע סדר חדש, מח'ול פרסם בפייסבוק פוסט שבו ספד לנסראללה וכתב: "במהלך חייו, כמו במותו, חסן נסראללה מילא את העולם וכבש את האנשים, והוא יצא גדול יותר מהמתנקשים בו, מהפוליטיקאים הקטנים ואנשי הצבא האובססיביים למלחמה ולפשעי מלחמה".[20]

חיים אישיים עריכה

היה נשוי לאמנית ומתכננת הערים סועאד נסר-מח'ול ואב לשניים, התגורר בחיפה. אחיו הוא אמיר מח'ול.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|עיסאם מח'ול]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 עיסאם מח'ול - קורות חיים, באתר www.marxists.org
  2. ^ צו הבאה נגד שניים ממשתתפי ההפגנה בחיפה, דבר, 7 ביוני 1977
    יוסף מיכלסקי, כאשר קופצים בשמחה למלכודת, דבר, 10 ביוני 1977
  3. ^ דוד זוהר, מזכיר התאחדות הסטודנטים הערביים שוחרר בערבות, מעריב, 11 בפברואר 1979
  4. ^ שני סטודנטים ערביים באוניברסיטת חיפה הורחקו לסמסטר אחד, דבר, 9 ביולי 1980
  5. ^ גדעון אלון‏, הצעת חוק: לסגור את הכור בדימונה, באתר וואלה, 2 ביוני 2003
  6. ^ עיסאם מח'ול: היתוך הכור האטומי, באתר www.marxists.org
  7. ^ סמדר שמואלי, ח"כ מח'ול הורחק מ-3 ישיבות כנסת על קריאת "הייל שרון", באתר ynet, 30 באפריל 2002
  8. ^ בג"ץ 12002/04 ח"כ עיסאם מח'ול נ' הכנסת, ניתן ב־13 בספטמבר 2005
  9. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., עכו: תהלוכה לזכר ה"שאהידים" שרצחו יהודים בתרפ"ט, באתר ynet, 17 ביוני 2005
  10. ^ יואב שטרן, במק"י כעסו מאוד, באתר הארץ, 18 בינואר 2006
  11. ^ ניר נאדר, מה חדש במק"י? על הדחת עיסאם מח'ול וההפיכה במק"י, אתגר, גיליון 23, אוקטובר 2007
  12. ^ 1 2 עלי ואקד, חיפה: פיצוץ במכוניתו של ח"כ עיסאם מח'ול מחד"ש, באתר ynet, 24 באוקטובר 2003
  13. ^ 1 2 דוד רטנר, ארבע שנות מאסר למסייע לניסיון לרצח ח"כ מחול, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
  14. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., חיפה: אחרי שבוע ללא הכרה, מת אלירן גולן, באתר ynet, 8 בספטמבר 2005
  15. ^ פסק דין: ע פ 9995 05 מדינת ישראל נ אלכסנדר רבינוביץ, באתר lite.takdin.co.il
  16. ^ מערכת "זו הדרך": יו"ר חד"ש: "המאבק הפלסטיני לא ייעלם - אנחנו בפתח של עידן חדש", באתר www.marxists.org
  17. ^ עסאם מח'ול: התשובה לסכנות שבתוצאות הבחירות לכנסת ה-21: חזית אנטי-פשיסטית, באתר www.marxists.org
  18. ^ זו הדרך: ראיון עם עיסאם מח'ול, שייצג את מק"י בכנס מפלגות קומוניסטיות מהאגן המזרחי של הים התיכון, באתר www.marxists.org
  19. ^ עיסאם מחול: השמאל הרדיקלי ביוון מתארגן מחדש, באתר www.marxists.org
  20. ^ יואב איתיאל‏, יש גם כאלה: הח"כ לשעבר שהספיד את נסראללה - "מנהיג יוצא דופן", באתר וואלה, 29 בספטמבר 2024
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=עיסאם_מח%27ול&oldid=32193"