Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון
الجبهة الديمقراطية للسلام والمساواة
קובץ:Hadash2015.png
מנהיגים מאיר וילנר, תאופיק טובי, תאופיק זיאד, האשם מחאמיד, מוחמד ברכה, איימן עודה, יוסף ג'בארין
מזכיר כללי אמג'ד שביטה
אפיון רשימה משותפת של תנועות סוציאליסטיות וקומוניסטיות
אידאולוגיות סוציאליזם[1][2]
קומוניזם[3]
מרקסיזם-לניניזם[3]
פתרון שתי המדינות[1][2]
הפרדת הדת מהמדינה[2]
כנסות 8–25
אותיות ו
שיא כוחה 5 מנדטים (1977, 1984, 2015, 2019, 2020)
שפל כוחה 2 מנדטים (2003)
רשימה פוליטית חד"ש-בל"ד (1996–1999)
חד"ש-תע"ל (2003–2006, 2019, 2022–)
הרשימה המשותפת (2015–2019, 2019–2022)
נוצרה מתוך מק"י, אק"י, הפנתרים השחורים
וחוגי שמאל נוספים
מיקום במפה הפוליטית שמאל רדיקלי
צבעים רשמיים   אדום,   ירוק
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
4 / 120
https://hadash.org.il

החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (בערבית: الجبهة الديمقراطية للسلام والمساواة, תעתיק מדויק: אלג'בהה אלדימקראטיה ללסלאם ואלמסאואה), הידועה בעברית בתור חָדָ"שׁ (ראשי תיבות חזית דמוקרטית לשלום) ובערבית כאל-גָ'בְּהַה (الجبهة, "החזית" - המילה הראשונה בשם המלא), היא תנועה של ארגוני שמאל רדיקלי בישראל, המהווה רשימה וסיעה סוציאליסטית בישראל, ומתמודדת כרשימה לכנסת מאז הבחירות לכנסת התשיעית. חד"ש מגדירה את עצמה כרשימה יהודית-ערבית.

חד"ש דוגלת בפינוי כל ההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו ב-1967, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ושוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים. חד"ש תומכת במשא ומתן לשלום ולא בנסיגות חד-צדדיות. התנועה דוגלת בצדק חברתי, בסוציאליזם ובשוויון מגדרי. בכך, התנועה גם מאמינה בצדק סביבתי כהגדרתה, ודוגלת בקשר שבין סביבה ירוקה-בריאה וחברה שוויונית. חד"ש מורכבת מתנועות ומזרמים שונים והמרכזי בהם הזרם המרקסיסטי-לניניסטי.

הרכב החזית עריכה

בעוד שחד"ש הוקמה כברית פוליטית רחבה, רוב הקבוצות המקוריות שאינן קומוניסטיות עזבו את הקואליציה לאורך השנים או שפעילותן דעכה. סיעת הפנתרים השחורים בהנהגתו של צ'רלי ביטון, למשל, התפצלה מחד"ש במהלך הכנסת ה-12 ב-25 בדצמבר 1990 כדי להקים סיעה פרלמנטרית עצמאית.[4] באופן דומה, האופוזיציה הקומוניסטית הישראלית (אק"י) הלכה ודעכה בעקבות מותם של מנהיגיה המרכזיים, אסתר וילנסקה (נפטרה ב-1975) ושמואל מיקוניס (נפטר ב-1982).

כיום, המבנה של קואליציית חד"ש מבוסס בעיקר על המפלגה הקומוניסטית הישראלית וארגוני ההמונים הקשורים אליה, לצד פעילי שמאל עצמאיים. הקבוצות המרכיבות את החזית כיום הן:

  • מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית). נקראה רק"ח עד 1989.
  • בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי), המשמשת כזרוע הצעירים של מק"י.[5][6]
  • תנד"י (תנועת נשים דמוקרטיות בישראל), ארגון פמיניסטי-סוציאליסטי הקשור למפלגה.[5][7][8]
  • ועד היוזמה הדרוזי, ארגון שמאל דרוזי המתנגד לגיוס בני העדה הדרוזית לצה"ל, ומסייע באופן פעיל לסרבני מצפון.[9][10][11][12][13]
  • אישי ציבור, אקדמאים, פעילים ומנהיגים מוניציפליים יהודים וערבים, עצמאיים ובלתי-מפלגתיים, אשר מתמודדים ברשימת חד"ש או תומכים במטרותיה, אך אינם רשומים כחברי המפלגה הקומוניסטית באופן פורמלי.[5][14][15]

בין השנים 2008 ל-2017 פעלה התנועה החברתית היהודית-ערבית המשותפת תראבוט-התחברות כסיעה בתוך חד"ש. הארגון שאף לגשר על הפערים בפוליטיקה האופוזיציונית בישראל על ידי חיבור בין המאבקים נגד הכיבוש למאבקים פנימיים למען צדק חברתי ושוויון.[16][17][18][19]

בינואר 2015, יושב-ראש הכנסת לשעבר אברהם בורג הודיע על הצטרפותו לחד"ש.[20]

בשנת 2018, פעילי חד"ש היו מעורבים בהקמת התנועה היהודית-ערבית המשותפת נגד הכיבוש "עומדים ביחד".[21]

הצטרפות לחד"ש עריכה

על פי תקנון חד"ש, כל ארגון אשר מסכים למצע החזית, מוזמן להגיש בקשת הצטרפות לחזית. בקשה כזו יכולה להיות מאושרת על ידי מועצת חד"ש, המורכבת ממאות צירים.[22][23][24]

מלבד חברות בתנועה אשר לוקחת חלק בחזית, לא קיים תהליך רשמי אשר מאפשר להתפקד כחבר בחד"ש (מלבד בסניפים מסוימים אשר בחרו מיוזמתם לקיים מפקד סניף). עם זאת, כל אדם אשר תומך במצעה של חד"ש מוזמן להיות פעיל בה, להיות ציר בוועידה ובמועצה שלה מטעם הסניף המקומי ולקחת בה כל תפקיד רשמי.[25]

מצע חד"ש עריכה

קובץ:JEWS&ARABS.png
"יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" - שלט וסטיקר של חד"ש מהפגנות ומקמפיין הבחירות לכנסת ה-19

עם הקמתה, התבסס מצע החזית על שישה סעיפים מרכזיים שהוגדרו כ"מצע מינימום" – רף ההסכמה הנדרש מכלל הארגונים והפעילים המבקשים להצטרף אליה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הורחב המצע ופורט ל-12 סעיפים, המשמרים בתוכם את עקרונות היסוד שעליהם הוקמה התנועה:[26][27]

  1. שלום צודק ויציב המבוסס על נסיגה מכל השטחים הכבושים והקמת מדינה פלסטינית בצידה של ישראל ובירתה ירושלים המזרחית: היענות מיידית ליוזמת השלום הערבית, הנתמכת בידי רוב מדינות העולם; ביצוע החלטות האו"ם בעניין הסכסוך הישראלי–פלסטיני.
  2. עסקת המאה, אותה רוקמים ממשל טראמפ וממשלת הימין הקיצוני והמתנחלים בישראל, יחד עם המשטרים הריאקציוניים הערביים באזור המפרץ הפרסי, לא מקדמת את השלום. העסקה מפרה את החלטות האו"ם ואת החוק הבינלאומי ומרחיקה את הפתרון המדיני. העברת השגרירות האמריקאית לירושלים; ההתכחשות לזכויותיו של העם הפלסטיני במזרח ירושלים שנכבשה במלחמת יוני 1967 ולזכותו לקיים בה את בירתה של המדינה הפלסטינית; ההכרה האמריקאית בריבונות על רמת הגולן; וההתאכזרות הנוספת והידוק מצור ההרעבה כלפי העם הפלסטיני בעזה – כל אלה מרחיקים את השלום המיוחל.
  3. קביעת שכר מינימום בגובה של 60% מהשכר הממוצע במשק.[28][29]
  4. הכרה באוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל כמיעוט לאומי, לו שמורה הזכות לשוויון זכויות לאומי ואזרחי-פוליטי, חברתי ותרבותי.
  5. הגדלת קצבאות הילדים ב-40%, ובכך החזרתן לרמתן הריאלית ב-2003. השוואה של קצבאות הנכות וקצבאות הזקנה לשכר המינימום.[28][29]
  6. ביטול מלא של חוק הלאום המפלה והגזעני שמבסס תפיסות של אפרטהייד.
  7. ביטול של כל ההפרטות שנעשו עד כה של חברות ממשלתיות, משאבי טבע (כולל גז ונפט, פוספטים וים המלח), בנקים ושירותים ציבוריים ועירוניים ושל כל התוכניות להפרטה של חברות ממשלתיות ושירותים ציבוריים, לרבות בתחומי רווחה וחינוך.[30]
  8. תוכנית דיור חברתי, שתיתן מענה הולם לצורכי הדיור של השכבות השונות, ותכלול מגוון של פתרונות דיור.[29]
  9. הגנה על מערכת הבריאות הציבורית כמערכת שוויונית ונגישה, וביטול התוכניות להפרטת בתי-החולים.[31][29]
  10. הבטחת חינוך חינם, הלכה למעשה, בכל המסגרות החינוכיות-לימודיות ממעונות היום ועד לאוניברסיטה; וחקיקת חוק זכויות הילד.[30][29][32]
  11. אישור חוקה דמוקרטית, שתגן על זכויות האדם והאזרח היסודיות, על הזכויות החברתיות ותבטיח את אופייה החילוני של המדינה ואת שוויון אזרחיה; ביעור הגזענות ומאבק נגד כל ביטויי האפליה והאלימות; חקיקה ואכיפה של חוקים האוסרים אפליה, הסתה לטרנספר, הסתה גזענית, והסתה על רקע עדתי, אתני, מגדרי או בשל נטייה מינית.
  12. חקיקת חוק יסוד: שוויון בין המינים, אשר יתבסס על האמנה הבינלאומית בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים, לרבות סחר בנשים.

היסטוריה עריכה

הקמה ומצע מקורי עריכה

חד"ש הוקמה רשמית ב-7 במרץ 1977 בתל אביב,[33][34][35][36] בעקבות החלטה של הוועידה ה-18 של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח) שנערכה בדצמבר 1976,[34][37] לקראת הבחירות ב-1977. הוועידה קראה להקמת "חזית רחבה של כל הכוחות שוחרי השלום והדמוקרטיה" כדי להוות חלופה פוליטית לגושי השלטון של המערך והליכוד.[37]

הקמת חד"ש באה לאחר שני אירועים חשובים בישראל. האחד, יום האדמה והשני, הקמת חזית נצרת הדמוקרטית וזכייתו של תאופיק זיאד בתפקיד ראש עיריית נצרת. מטרת הקמת הרשימה הייתה להרחיב את בסיס התמיכה של רק"ח בקהלים שלא היו מעוניינים להצטרף למפלגה. בנוסף, בעת הקמתה נטשה רק"ח את ההתנגדות המסורתית שלה לפוליטיקה מבוססת על השתייכות חמולתית, וחד"ש כללה בין חבריה נכבדי חמולות שתמכו ברשימה.[38]

החזית אימצה את האות "ו" כאות הרשימה שלה בבחירות.[34][33] הארגונים והקבוצות המייסדות שחברו לחזית כללו:[34][39][40][36]

הקואליציה התאגדה תחת מוסד הנהגה מרכזי שייצג את כל מרכיביה, על מנת לנהל את קמפיין הבחירות ולהבטיח שיתוף פעולה מתמשך.[34][33][35] הצהרת היסוד קבעה "מצע מינימום" הכוללת שישה עקרונות ליבה:[33][34][39][35]

  • שלום צודק ויציב: הסדר המבוסס על נסיגה מלאה של ישראל מהשטחים שנכבשו ב-1967, הכרה בזכותו של ההעם הפלסטיני להגדרה עצמית ולמדינה עצמאית לצד ישראל, והשתתפות אש"ף כנציגו המוכר של העם הפלסטיני בוועידת השלום בז'נבה.
  • זכויות עובדים: הגנה על האינטרסים של ציבור העובדים בייצור ובשירותים, ועל זכויותיהם של תושבי שכונות העוני בערים.
  • שוויון לאזרחים הערבים: מיגור כל צורות האפליה הלאומית והכרה באוכלוסייה הערבית בישראל כמיעוט לאומי בעל זכויות שוות ומובטחות.
  • מיגור האפליה העדתית: סיום האפליה העדתית כלפי מזרחים, במקביל להקצאת תקציבים מיוחדים להעלאת מעמדם החברתי-כלכלי והתרבותי.
  • חירויות דמוקרטיות: הגנה והרחבה של החירויות הדמוקרטיות כנגד האיום מצד כוחות ימין ופשיסטים.
  • זכויות האישה וחילוניות: הבטחת שוויון זכויות מלא לנשים, ביטול חקיקה המפלה נשים, ומניעת כפייה דתית למען הבטחת חופש דעה ואמונה.

חד"ש, בחודשים הראשונים להקמתה, התנגדה להסכמי קמפ דייוויד ולהסכם השלום בין ישראל למצרים מתוך ראייה שהסכמים אלו משרתים את האימפריאליזם אמריקאי ופוגעים בזכויות הפלסטינים, מסיבה זו סיעת חד"ש הצטרפה לימין הרדיקלי והצביעה נגד הסכמים אלו כשהם הובאו לאישור הכנסת.[46]

בבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992) זכתה חד"ש בשלושה מנדטים, ותמכה בממשלה בראשות יצחק רבין. ואחרי חתימת הסכמי אוסלו, כאשר פרשה ש"ס מהממשלה, הרימו חברי הכנסת של חד"ש את ידם בעד הממשלה בכל הצעות האי-אמון שבהן יכלה ליפול.

בבחירות לכנסת הארבע עשרה (1996) התמודדה ברשימה משותפת עם בל"ד שזכתה להצלחה יחסית כשגרפה חמישה מנדטים, מהם שלושה לחד"ש. האיחוד לא החזיק זמן רב, ובבחירות לכנסת החמש עשרה חזרה חד"ש להתמודד לבדה.

בבחירות לכנסת השש עשרה (2003) התמודדה ברשימה משותפת של חד"ש ותע"ל בראשות מוחמד ברכה. בבחירות אלו זכתה הרשימה המשותפת ב-3 מנדטים. המועמד היהודי המרכזי של חד"ש דב חנין נדחק בעקבות שיתוף הפעולה עם תע"ל למקום הרביעי ולא נכנס לכנסת, דבר שיחד עם פרישתה של תמר גוז'נסקי מהכנסת[47] גרם לכך שלראשונה מאז הקמת המדינה - לא היו חברים יהודים בסיעת חד"ש (על גלגוליה השונים).

קובץ:Hadash 2010.JPG
ועידת חד"ש ה-8, מאי 2010, בבית הידידות בנצרת
קובץ:Dov and friends.jpg
הפגנה בנוכחות מנהיגי חד"ש. עם המגאפון: ח"כ דב חנין. מימינו: יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. משמאלו: מזכיר חד"ש איימן עודה

בבחירות לכנסת השש עשרה שנערכו בשנת 2003, חד"ש זכתה ב-93,819 קולות, מתוכם (לפי ההערכות) כ-8,000 קולות של אזרחים יהודים. מועצת מק"י (גוף ייצוגי הכולל כ-250 צירים) קבעה בסוף שנת 2005 שבשלושת המקומות הראשונים ברשימת חד"ש חייבים להיות יהודים וערבים ושחד"ש תשמור על משקלה המנדטורי. אחרי כן, בתחילת שנת 2006, קיבלה מועצת חד"ש (גוף ייצוגי הכולל כ-500 נציגים) באופן מעשי את ההחלטה כשהחליטה שחד"ש תרוץ לבדה לבחירות לכנסת ה-17 וכשהעמידה את דב חנין במקום השלישי. ב-14 בינואר 2006 נבחרה רשימת חד"ש. במקום הראשון נבחר חבר הכנסת מוחמד ברכה, במקום השני נבחר במאבק צמוד חנא סוויד על פני ח"כ עיסאם מח'ול, במאבק על המקום השלישי ניצח ברוב גדול דב חנין ובמקום הרביעי זכה עפו אגבריה. הרשימה שנבחרה על ידי מועצת חד"ש, על פי פעילים מחד"ש, היא רשימה ירוקה מאוד, הווה אומר: המקומות הראשונים בה הם אנשי סביבה. מוחמד ברכה, הוא מהמובילים בכנסת בתחום, חנא סוויד הוא פעיל איכות סביבה בצפון ומראשי "המרכז לתכנון אלטרנטיבי" ודב חנין הוא יו"ר ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים. כמו כן, החלה חד"ש לארגן פעילויות בשם "אדום-ירוק" המדברות על הקשר בין צדק חברתי לצדק סביבתי.

בשנים האחרונות קיים קונפליקט בתוך חד"ש בין מספר זרמים בשמאל. הזרם המרקסיסטי-לניניסטי הוא הבולט במיוחד, אך גם בין היהודים וגם בין הערבים קיימים גורמים אשר אינם מזדהים עם קומוניזם ומאמינים בתפיסות עולם שמאלניות אחרות כגון אנרכיזם, וסינדקליזם, וחלקם איננם אפילו פעילי שמאל כלכלי ומאמינים רק בפוליטיקה של זהויות או מאבק לאומי פלסטיני בלתי אלים.

לקראת בחירות 2006, בא לידי ביטוי קונפליקט בין חלק מהזרמים בחזית. זאת כאשר לקראת בחירות אלו, נבחר למקום השני ברשימה לכנסת חנא סוויד, שאינו חבר במק"י והחליף את עיסאם מח'ול ממק"י.[48] שינוי זה הביא לידי ביטוי תפיסה של חד"ש כמפלגה אשר שמה את ענייני הציבור הערבי על סדר היום יותר מאשר את תפיסת העולם הלניניסטית הרחבה. בין הזרמים קימות מספר מחלוקות כגון: ריצה משותפת עם בל"ד ברשימה לכנסת, התנגדות לכל אחיזה אמריקאית במזרח התיכון בכל מחיר וכדומה. גורמים בודדים בחד"ש מעניקים לגיטימציה רעיונית בלבד להתנגדות לארצות הברית מצד ארגונים פונדמנטליסטים כגון חמאס וחזבאללה.[49] עם זאת בכל הזרמים בחד"ש בולט הרבה יותר של התנגדות ברורה לקו המלחמתי של כל הצדדים הפועלים באלימות, בהם חמאס וחזבאללה.[50][51][52] כיוון משמעותי אחר של חד"ש בשנים האחרונות, בדחיפת דב חנין והסניפים היהודיים בחד"ש, הוא לקדם את חד"ש ואת הרעיונות שבהם היא מאמינה לציבור היהודי. לקראת הבחירות לכנסת ה-18, פעילי בל"ד הוציאו קמפיין המשמיץ את זיקתה הציונית לכאורה של חד"ש, וזאת באמצעות תקיפתן של סיסמאות כגון "בעזה ובשדרות ילדים רוצים לחיות" אשר נקראת על ידי פעילי חד"ש,[53] עקב ההתייחסות השוויונית של חד"ש לציונות וללאומיות הפלסטינית ועקב שירותו הסדיר בצה"ל של ח"כ דב חנין.[54]

קובץ:Hadash09c.jpg
מתוך תעמולת הבחירות של חד"ש לכנסת ה-18

בבחירות לכנסת ה-18 הרשימה קיבלה כ-112,000 קולות, שהקנו 4 מנדטים. בקרב הציבור היהודי, לאחר קמפיין משמעותי בתל אביב, חיפה וירושלים המערבית, קיבלה המפלגה כ-11,000 קולות, אשר שווים בין שליש לחצי מנדט ומהווים בערך פי 2 מבחירות 2006.

ב-2014 הפסיד ראמז ג'ראיסי שעמד בראש רשימת חזית נצרת הדמוקרטית מטעם חד"ש בהתמודדות על עיריית נצרת לעלי סלאם, הייתה זאת הפעם הראשונה מאז 1975 שחד"ש (ולפניה רק"ח) הפסידה את השליטה בנצרת, העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל.

ב-17 בינואר 2015 הודיע יו"ר המפלגה מוחמד ברכה על פרישה מהמועמדות לכנסת,[55] ובמקומו נבחר לראשות הרשימה איימן עודה.[56]

בבחירות לכנסת ה-20 חד"ש רצה במשותף עם המפלגות הערביות, בל"ד, תע"ל ורע"ם, במסגרת הרשימה המשותפת, כשעודה עומד בראשה. רשימה זו השיגה 13 מושבים ולראשונה מאז הכנסת האחת עשרה, חד"ש השיגה 5 מושבים.[57]

ב-7 במרץ 2016 גינו מפלגות חד"ש ובל"ד את הכרזת מדינות המפרץ על חזבאללה כארגון טרור.[58]

בדצמבר 2016 פרסמה המפלגה הודעת תמיכה בהשתלטותו מחדש של צבא סוריה על חלב.[59] ההודעה ספגה ביקורת רבה ועוררה מחלוקת גם בקרב חד"ש עצמה. בעקבות כך, ולאחר שחלקים מהמפלגה ובעיקר ממק"י הביעו את תמיכתם בשלטון בשאר אל-אסד, הבהיר יו"ר הרשימה המשותפת את עמדות המפלגה לגבי מלחמת האזרחים בסוריה.[60] בתחילת אפריל 2017, בעקבות המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון, הטילה חד"ש וטו על גינוי אסד והתקיפה הכימית בידי הרשימה המשותפת, ומאוחר יותר גינתה את התקיפה האמריקאית שבאה בתגובה למתקפה הכימית.[61]

בינואר 2019 הודיע חבר הכנסת מטעם המפלגה, דב חנין כי הוא לא יתמודד בבחירות לכנסת ה-21.[62]

בבחירות לכנסת ה-21 התמודדה המפלגה יחד עם מפלגת תע"ל ברשימה אחת - חד"ש-תע"ל, אותה מנהיגים בהנהגה משותפת יו"ר חד"ש איימן עודה ויו"ר תע"ל אחמד טיבי.[63] בבחירות אלו קיבלה הרשימה 6 מנדטים מתוכם נכנסו לכנסת העשרים ואחת 4 נציגים של חד"ש.

נציגי הרשימה בכנסת עריכה

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

<timeline> ImageSize = width:672 height:220 PlotArea = width:612 height:180 left:40 bottom:20 Period = from:0 till:7 TimeAxis = orientation:vertical

Colors = 

id:grid value:gray(0.75) # minor grid

ScaleMajor = increment:5 start:0 ScaleMinor = increment:1 start:0

PlotData= 

 color:blue textcolor:yellow width:25 shift:-8 
 
 
 
 
 
 
 
 bar:1973 from:start till:4 text:4
 bar:1977 from:start till:5 text:5
 bar:1981 from:start till:4 text:4
 bar:1984 from:start till:4 text:4
 bar:1988 from:start till:4 text:4
 bar:1992 from:start till:3 text:3
 bar:1996 from:start till:4 text:4
 bar:1999 from:start till:3 text:3
 bar:2003 from:start till:2 text:2
 bar:2006 from:start till:3 text:3
 bar:2009 from:start till:4 text:4
 
 
 bar:2013 from:start till:4 text:4
 
 bar:2015 from:start till:5 text:5
 bar:2019 from:start till:4 text:4
 bar:2019ב from:start till:5 text:5
 bar:2020 from:start till:5 text:5
 bar:2021 from:start till:3 text:3
 bar:2022 from:start till:4 text:4

</timeline>

הכנסת חברי הכנסת הערות
הכנסת השמינית (1973) 4 מנדטים: מאיר וילנר, תופיק טובי, תאופיק זיאד, אברהם לבנבראון הסיעה הוקמה על ידי רק"ח ב-15 במרץ 1977, לאחר ההחלטה לרוץ ברשימה משותפת לכנסת התשיעית עם הפנתרים השחורים וחוגי שמאל לא קומוניסטיים נוספים.
הכנסת התשיעית (1977) 5 מנדטים: מאיר וילנר, תופיק טובי, צ'רלי ביטון, תאופיק זיאד, חנא מוויס, אברהם לבנבראון ב-13 בפברואר 1981 נפטר חנא מוויס. החליף אותו אברהם לבנבראון.
הכנסת העשירית (1981) 4 מנדטים: מאיר וילנר, תופיק טובי, צ'רלי ביטון, תאופיק זיאד
הכנסת ה-11 (1984) 4 מנדטים: מאיר וילנר, תופיק טובי, צ'רלי ביטון, תאופיק זיאד, מוחמד ותד ותד הצטרף ממפ"ם ב-12 ביולי 1988.
הכנסת ה-12 (1988) 4 מנדטים: מאיר וילנר, תופיק טובי, צ'רלי ביטון, תאופיק זיאד, האשם מחאמיד, מוחמד נפאע, תמר גוז'נסקי
הכנסת ה-13 (1992) 3 מנדטים: תאופיק זיאד, האשם מחאמיד, תמר גוז'נסקי, סאלח סלים ב-5 ביולי 1994 נפטר תאופיק זיאד. החליף אותו סאלח סלים.
הכנסת ה-14 (1996) במסגרת חד"ש-בל"ד 4 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): האשם מחאמיד, סאלח סלים, תמר גוז'נסקי, אחמד סעד
  • מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אילן פפה.
  • ב-8 במרץ 1999 התפלגה הסיעה המשותפת, כאשר נציג בל"ד עזמי בשארה פרש ביחד עם האשם מחאמיד מחד"ש. השניים הקימו את סיעת בל"ד בכנסת.
הכנסת ה-15 (1999) 3 מנדטים: מוחמד ברכה, תמר גוז'נסקי, עסאם מח'ול מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אילן פפה (רשימת מועמדים מלאה ראו כאן).
הכנסת ה-16 (2003) במסגרת חד"ש-תע"ל 2 מנדטים (מתוך 3 לרשימה כולה): מוחמד ברכה, עסאם מח'ול
  • מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: דב חנין (רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי תע"ל, ראו כאן).
  • ב-7 בפברואר 2006 התפלגה הסיעה המשותפת.
הכנסת ה-17 (2006) 3 מנדטים: מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין רשימת מועמדים מלאה ראו כאן.
הכנסת ה-18 (2009) 4 מנדטים: מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין, עפו אגבאריה רשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת ה-19 (2013) 4 מנדטים: מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין, עפו אגבאריה רשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת הרשימה המשותפת 5 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן, דב חנין, יוסף ג'בארין, עבדאללה אבו מערוף ב-9 באוגוסט 2017 פרש מהכנסת עבדאללה אבו מערוף, במסגרת הסכם רוטציה, במקומו נכנס סעיד אלחרומי מרע"ם.[64]
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת חד"ש-תע"ל 4 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין
הכנסת ה-22 (2019) במסגרת הרשימה המשותפת 5 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה
הכנסת ה-23 (2020) במסגרת הרשימה המשותפת 5 מנדטים (מתוך 15 לרשימה כולה): איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה
הכנסת ה-24 (2021) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף
הכנסת ה-25 (2022) במסגרת חד״ש-תע״ל 4 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה ב-20 ביוני 2025 התפטר יוסף עטאונה מהכנסת במסגרת הסכם רוטציה, ובמקומו נכנס לכנסת סמיר בן סעיד מטעם תע"ל[65].
קובץ:NewWorld.jpg
סטיקר אותו חילקו פעילי הרשימה בבחירות לכנסת ה-17

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 חד"ש, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  2. ^ 1 2 3 אביעד הומינר־רוזנבלום, ארבע מפלגות ורשימה אחת, באתר זמן ישראל, 26 בספטמבר 2019
  3. ^ 1 2 Sunil K. Choudhary, The Changing Face of Parties and Party Systems: A Study of Israel and India, Springer, 2017-08-13, p. 240, ISBN 978-981-10-5175-3
  4. ^ Mergers and Splits Among Parliamentary Groups, the Knesset
  5. ^ 1 2 3 Jewish-Arab Demonstration in Tel-Aviv Marks 54 Years of Occupation, The Communist Party of Israel, ‏7 ביוני 2021
  6. ^ חד"ש | מזכ”ל ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי החדש שאדי נסאר: לחיזוק המאבק המעמדי המשותף, באתר חד"ש
  7. ^ חד"ש | מועצת חד”ש הארצית: קריאה לאיחוד כוחות במאבק נגד הכיבוש, הגזעות והפשיזם, באתר חד"ש
  8. ^ Movement of the Democratic Women in Israel: A Political Solution is Needed | Communist Party of Israel, Maki
  9. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., יוזמה לביטול חובת גיוס של דרוזים, באתר ynet, 24 בנובמבר 2001
  10. ^ אסף טלגם, שיחה עם ד"ר עבדאללה אבו-מערוף: הדרוזים בסווידא בין ישראל לא-שרע, באתר זו הדרך, ‏31 ביולי 2025
  11. ^ חד"ש | ועד היוזמה הדרוזי קורא להתגייס להצלחת הרשימה המשותפת, באתר חד"ש
  12. ^ אסף טלגם, לעצור את האסון הסביבתי: ריאיון עם ד"ר אבו עבדאללה אבו מערוף מוועד היוזמה הדרוזי, באתר זו הדרך, ‏5 ביולי 2023
  13. ^ חגי מטר, סרבנית מצפון בדרך לכלא: עשרות הפגינו בתמיכה בכניסה לבסיס תל השומר, באתר "שיחה מקומית", 10 בינואר 2016
  14. ^ נועם שיזף, Vote for Arab-Jewish parties, or don't vote at all, מגזין +972, ‏2013-01-05
  15. ^ Judy Maltz, Meet the Israeli Jews who will vote for the Arab ticket, הארץ (ארכיון)
  16. ^ About Us | Hithabrut - Tarabut, Tarabut (ארכיון)
  17. ^ חד”ש – חזית דמוקרטית לשלום ושוויון (המפלגה הקומוניסטית הישראלית – תראבוט וחוגי ציבור ערבים ויהודים), באתר הכנסת
  18. ^ חגי מטר, אלפים הפגינו בסכנין: נגד מדיניות הממשלה, נגד שימוש באלימות, באתר "שיחה מקומית", 14 באוקטובר 2015
  19. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, מתחזקת הביקורת על יישום הסכם הרוטציה בין מפלגות הרשימה המשותפת, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2017
  20. ^ Former Knesset speaker Burg joins far-left Jewish-Arab party Hadash, The Jerusalem Post, ‏January 3, 2015
  21. ^ Joshua Leifer, The new Jewish-Arab movement that plans to save the Israeli left, +972 Magazine, ‏April 9, 2018
  22. ^ מערכת "זו הדרך", מועצת חד"ש הארצית: קריאה לאיחוד כוחות במאבק נגד הכיבוש, הגזעות והפשיזם, באתר זו הדרך, ‏2025-10-26
  23. ^ דני זקן, ‏חד "ש ובלד אישררו את רשימותיהן לבחירות מועד ג', באתר גלובס, 28 בדצמבר 2019
  24. ^ מערכת "זו הדרך", מועצת חד"ש בחרה את רשימתה לכנסת; איימן עודה ימשיך להוביל את הרשימה המשותפת, באתר זו הדרך, ‏2022-08-12
  25. ^ סיגל רונן, בהשתתפות ח"כ איימן עודה: נערכה האספה השנתית של סניף חד"ש בתל אביב, באתר זו הדרך, ‏2021-08-11
  26. ^ חד"ש | מצע חד”ש, באתר חד"ש, ‏26 בנובמבר 2012
  27. ^ חד"ש, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  28. ^ 1 2 אביטל להב, מצע כלכלי לחד"ש: שלום יצמצם הוצאות ביטחון, באתר ynet, 26 בדצמבר 2012
  29. ^ 1 2 3 4 5 שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., חינוך חינם מגיל 0, חוק נגד שביתות וכרטיסי מזון: המצע הכלכלי של המפלגות, באתר ynet, 25 באוקטובר 2022
  30. ^ 1 2 גיל גרטל, מצע החינוך של המפלגות: מי מנצחת במדד האבסורד?, באתר "שיחה מקומית", 8 במרץ 2019
  31. ^ דו"ח: מצע הבריאות של חד"ש הוא המקיף ביותר, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, ‏3 בינואר 2013
  32. ^ אבי בליזובסקי, ‏מצעי המפלגות: מה הן מתכננות להיי-טק הישראלי?, באתר "אנשים ומחשבים", 18 במרץ 2019
  33. ^ 1 2 3 4 הוועד המרכזי, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, הזמנה לדיון בנושא הקמת החזית הדמוקרטית (חד"ש), באתר ארכיון השמאל הישראלי - משפחת קמינר, ‏2 במרץ 1977
  34. ^ 1 2 3 4 5 6 7 The Jewish-Arab Democratic Front for Peace and Equality, Jewish Affairs, גיליון מרץ-אפריל 1977, ‏מרץ-אפריל 1977
  35. ^ 1 2 3 A Democratic Front for Peace and Equality (Hadash) Has Been formed ., ארכיון השמאל הישראלי - משפחת קמינר
  36. ^ 1 2 3 4 נחתם הקמת חזית שיזמה רק"ח (עמ' 3), באתר דבר, ‏8 במרץ 1977
  37. ^ 1 2 המפלגה הקומוניסטית הישראלית, הוועידה ה-18 (עמ' 178-179), ‏1976
  38. ^ אסעד ע'אנם, "עלייתה וירידתה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י): דיון בגורמים", עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל, 4: 549-555, 1994
  39. ^ 1 2 עוזי בורשטיין, The Democratic Front for Peace and Equality, ארכיון האינטרנט המרקסיסטי
  40. ^ עופר קניג וגדעון רהט, המפלגות בישראל 1992-2021 (עמ' 363), באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏2023
  41. ^ Shasi on Zionism, ארכיון האינטרנט המרקסיסטי
  42. ^ עידו קונרד, Splintered but not broken: A history of Israel's independent left, מגזין +972, ‏2020-05-28 (ב־English)
  43. ^ יאיר קוטלר, רק"ח: רוב ערבי שסוגד למוסקווה (עמ' 22), באתר מעריב, ‏18 ביולי 1980
  44. ^ מיקוניס עזב את מק"י (עמ' 3), באתר דבר, ‏2 במאי 1975
  45. ^ Rekakh and the 18th Conference, ארכיון האינטרנט המרקסיסטי, ‏פברואר 1977
  46. ^ יחיעם ויץ, בעיניהם שום דבר לא השתנה, פנים 3, אוקטובר 1997
  47. ^ עלי ואקד, ח"כ גוז'נסקי לא תתמודד בבחירות, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
  48. ^ יואב שטרן, במק"י כעסו מאוד, באתר הארץ, 18 בינואר 2006
  49. ^ אסמא אגבארייה, מק"י: בין מפלגת העבודה למפלגת אללה, באתר אתגר, ינואר 2007
  50. ^ חד"ש: שותפות יהודית-ערבית מול מתקפה ימנית יהודית-ערבית, באתר "עבודה שחורה", 8 בפברואר 2009
  51. ^ جد الفروق 1, באתר יוטיוב קובץ:סמל וידיאו מחודש 3.svg
  52. ^ בחירות 2009: בימים שבהם האש משתוללת, באתר יוטיוב קובץ:סמל וידיאו מחודש 3.svg
  53. ^ ענת שלו, מאות הפגינו בת"א: די להרג בעזה ובשדרות, באתר ynet, 7 ביוני 2008
  54. ^ http://qarrer.blogspot.com/(בערבית)
  55. ^ גיא עזרא, ‏מוחמד ברכה הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, באתר "סרוגים", 17 בינואר 2015
  56. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, הבחירות הפנימיות במפלגות הערביות: איימן עודה נבחר ליו"ר חד"ש; חנין זועבי תוצב במקום השני בבל"ד, באתר הארץ, 17 בינואר 2015
  57. ^ ג'קי חורי, המפלגות הערביות סיכמו על הרכב הרשימה המשותפת בבחירות, באתר הארץ, 22 בינואר 2015
  58. ^ יאסר עוקבי, אריק בנדר, ‏חד"ש ובל"ד גינו את החלטת סעודיה להכריז על חיזבאללה כארגון טרור, באתר מעריב אונליין, 7 במרץ 2016
  59. ^ מזכ"ל מק"י עאדל עאמר: איחוד חאלב – נקודת מפנה בהדיפת טרור התכפיר, בדף פייסבוק של חד"ש
    ג'קי חורי, הודעת תמיכה של חד"ש באסד ובהשתלטות על חאלב מעוררת סערה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2016.
  60. ^ פוסט מתוך עמוד הפייסבוק של חד"ש - דברי יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה
  61. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, חד"ש סיכלה הודעת גינוי להתקפה הכימית בסוריה, ויצאה נגד התקיפה האמריקאית, באתר הארץ, 9 באפריל 2017
  62. ^ יהונתן ליסו ג'קי חורי, דב חנין: לא אתמודד לכנסת בבחירות הבאות, השינוי ייעשה מהמאבקים בשטח, באתר הארץ, 1 בינואר 2019
  63. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., פירוק הרשימה המשותפת: עודה וטיבי ירוצו יחד, בל"ד התאחדה עם רע"ם, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
  64. ^ ח"כ עבדאללה אבו מערוף מהרשימה המשותפת התפטר מהכנסת, באתר ynet, 9 באוגוסט 2017
  65. ^ הסיעות בכנסת ה-25, באתר הכנסת
סיעות הכנסת התשיעית
קואליציה הליכוד (חרות • המפלגה הליברלית • לע"ם) • ד"ש • מפד"ל • שלומציון • אגודת ישראל • התנועה הדמוקרטית • ח"כ יחיד: משה דיין
אופוזיציה המערך (העבודה • מפ"ם) • חד"ש (הפנתרים השחורים • רק"ח) • פיתוח ושלום • מחנה של"י • רצ • ליברלים עצמאיים • פועלי אגודת ישראל • הרשימה הערבית המאוחדת
סיעות הכנסת השמונה עשרה
קואליציה הליכוד-אח"י (הליכוד, אח"י) • ישראל ביתנו • ש"ס • יהדות התורה (דגל התורה, אגודת ישראל) • העבודה • הבית היהודי
אופוזיציה קדימה • האיחוד הלאומי (התקווה, תקומה, ארץ ישראל שלנו) • התנועה החדשה מרצ • בל"ד • חד"ש • רע"מ-תע"ל (רע"מ, תע"ל)
סיעות הכנסת התשע עשרה
קואליציה הליכוד • הבית היהודי (מפד"ל, האיחוד הלאומי – תקומה) • ישראל ביתנו • יש עתיד • התנועה (התנועה, התנועה הירוקה)
אופוזיציה העבודה • ש"ס • יהדות התורה (אגודת ישראל, דגל התורה) • מרצ • רע"מ-תע"ל-מד"ע (רע"מ, תע"ל, מד"ע) • חד"ש (מק"י, תראבוט, עצמאיים) • בל"ד • קדימה
רשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת השבע עשרה
מיוצגות בכנסת ה-16 העבודה • ש"ס • הליכוד • יהדות התורה • מרצ • רע"מ-תע"ל • חד"ש • בל"ד • שינוי קובץ:Israeli Ballot Divider.JPG
לא מיוצגות בכנסת ה-16 קדימה • ישראל ביתנו • איחוד לאומי-מפד"ל • מפלגת הגמלאים • הירוקים • עלה ירוק • חזית יהודית לאומית • רע"ש - זכויות הגבר במשפחה • חרות - התנועה הלאומית • צומת • דע"ם • חץ • ברית עולם • לידר • מפלגה לאומית ערבית • תפנית • כוח הכסף - למיגור שלטון הבנקים • לב • לחם • הציונות החדשה • עוז לעניים • עתיד אחד - עתיד טוב לישראל
מפלגות בישראל • הכנסת • פוליטיקה של ישראל
רשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת השמונה עשרה
מיוצגות בכנסת ה-17 קדימה • הליכוד-אח"י • ישראל ביתנו • העבודה • ש"ס • יהדות התורה • רע"מ-תע"ל • חד"ש • מרצ • בל"ד • מפלגת הגמלאים קובץ:Israeli Ballot Divider.JPG
לא מיוצגות בכנסת ה-17 האיחוד הלאומי • הבית היהודי • התנועה הירוקה-מימד • עלה ירוק • הירוקים • ישראל חזקה • מפלגת צבר • כח להשפיע • דעם • ישראל המתחדשת • ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק • לידר • צומת • כוח הכסף • רע"ש - זכויות הגבר במשפחה • הישראלים • מפלגת אור • אחריות • ברית עולם • לב • לזוז • לוחמי חברה מאוחדים
מפלגות בישראל • הכנסת • פוליטיקה של ישראל
רשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת התשע עשרה
מיוצגות בכנסת ה-18 בל"ד • הבית היהודי • הליכוד - ישראל ביתנו • העבודה • חד"ש • יהדות התורה • מרצ-יחד • קדימה • רע"מ-תע"ל-מד"ע • ש"ס • האיחוד הלאומי קובץ:Israeli Ballot Divider.JPG
לא מיוצגות בכנסת ה-18 אור • אחים אנחנו • ארץ חדשה • ברית עולם • דור • הירוקים • הישראלים • הפיראטים • חיים בכבוד • התקווה לשינוי • כולנו חברים נ נח • כח להשפיע - בהכוונת רבי אמנון יצחק • מורשת אבות • מפלגת כלכלה • מתקדמת ליברלית-דמוקרטית • עוצמה לישראל • עלה ירוק - הרשימה הליברלית • עם שלם • צדק חברתי • התנועה • דעם • יש עתיד
הבחירות לכנסת התשע עשרה • מפלגות בישראל • הכנסת • פוליטיקה של ישראל
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=החזית_הדמוקרטית_לשלום_ולשוויון&oldid=11633"