מועצת יש"ע
פעולות נוספות
| קובץ:לוגו מועצת יש-ע מעודכן.png | |
| דגל מועצת יש"ע | |
| מקום פעילות | מחוז יהודה ושומרון |
|---|---|
| יושב ראש | ישראל גנץ |
| מנכ"ל | עומר רחמים[1] |
| תקופת הפעילות | 24 בדצמבר 1980 – הווה (45 שנים) |
מועצת יש"ע, בשמה המלא מועצת היישובים היהודים ביהודה, שומרון וחבל עזה, היא עמותה ימנית[2] בה חברים ראשי הערים, המועצות המקומיות והאזוריות הישראליות שבתחומי יהודה והשומרון ובעבר גם ברצועת עזה, וכן מספר אישי ציבור. היא הוקמה בדצמבר 1980 במטרה לקדם את מפעל ההתיישבות, לייצג את האינטרסים של המתיישבים, וכן לקיים הסברה בישראל ובחו"ל בעד לגיטימיות המפעל וחשיבותו.
תנועת ההתיישבות אמנה משמשת כזרוע המיישבת של המועצה והיא האחראית על ההתיישבות והפיתוח בתחומי המועצה.
מייסדה של מועצת יש"ע הוא ישראל הראל וממאי 2024 עומד בראשה ראש מועצה אזורית מטה בנימין ישראל גנץ.
היסטוריה עריכה
ב-24 בדצמבר 1980, נערך ביד שפירא, מתנ"ס גוש עציון כנס הייסוד של מועצת יש"ע. הכינוס התקיים על רקע הקיפאון בהתיישבות והחלשות גוש אמונים ובעיקר על רקע הנסיגה המתוכננת מסיני וחבל ימית.[3] אל הכנס הגיעו נציגי היישובים היהודיים ביהודה, שומרון וחבל עזה והחליטו להקים את המועצה שתפתח את האזור, שהיה אז כמעט לא מיושב, כהמשך טבעי וממוסד לתנועת "גוש אמונים". את הכינוס ארגן ישראל הראל והוא היה הנואם הראשי בו.
ארבע המועצות הראשונות שהיו חברות במועצת יש"ע, הן: מועצה אזורית גוש עציון, מועצה אזורית חוף עזה, מועצה אזורית שומרון ומועצה אזורית מטה בנימין. בשנים שלאחר מכן הוקמו מועצות נוספות, בהן מועצות מקומיות ועיריות, אשר חברות גם הן במועצת יש"ע.
ב־1982 הביא סכסוך בשאלת הייצוג הראוי במועצה לפרישת ראשי מועצות המקומיות והקמת גוף מתחרה בשם חבר המועצות המקומיות. הגוף לא התבסס, והמועצות השונות שבו אל מועצת יש"ע תוך קבלת ייצוג גדול יותר במליאת המועצה, גוף מדרג ביניים שכלל שני נציגים מכל יישוב במועצות האזוריות ויותר מכך במועצות המקומיות.[3]
באוגוסט 1984 ערכה המועצה כנס של נציגי יישובי המועצה בכפר דרום, בו נתקבל תקנון המועצה.[3]
ב־1986 ניסו יישובי בקעת הירדן המזוהים עם המערך שלא היו חברים במועצת יש"ע להקים מועצה דומה למועצת יש"ע.[4]
ביוני 1987 נוצר סכסוך בין מזכ"ל המועצה עתניאל שנלר לתושבי קריית ארבע, לאחר שהאחרון גינה אירוע בדהנייה בו היו מעורבים תושבי הקריה.[5] בנוסף, שנלר הסתכסך עימם לאחר שהעביר לצה"ל מידע על מבצע לחסימת ביקור של פעילי שלום עכשיו בחברון ב־1986 ואליקים העצני האשים אותו בניסיון לסחטיה על ידי הקלטות מהאירוע. ועדת בוררות שהוקמה לחקר העניין החליטה לאפשר לו להתפטר בצנעה בלי לפרסם את האירוע, אך שנלר חזר בו מהסכמתו לקבל את הכרעתה וסירב להתפטר.[6] באוקטובר 1987 הצביעה מועצת קריית ארבע בעד פרישה ממועצה יש"ע. ראש המועצה שלום ואך התנגד לפרישת המועצה ממועצת יש"ע והודיע כי יימשך להשתתף בה.[7] בדצמבר 1987 מונה ראש ועדת הבוררות וראש מועצת גוש עציון שילה גל ליו"ר פעיל של המועצה כדי לפקח על שנלר.[8] שנלר פרש לבסוף במרץ 1988.[9]
במהלך האינתיפאדה הראשונה קיימו ראשי הארגון מחאות נגד מהלכי משא ומתן מול אש"ף, ובדצמבר 1988 הקימו ראשי המועצה מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה וקיימו שביתת רעב.[10]
המאבק בתוכנית ההתנתקות עריכה
החל מתחילת הדרך, הייתה מועצת יש"ע המתנגדת המאורגנת הנחרצת ביותר נגד תוכנית ההתנתקות[11]. בקרב ציבור המתנחלים שרר הלם מהחלטתו של ראש הממשלה אריאל שרון, ומועצת יש"ע עימתה את ממשלת ישראל בפני הקולות שמשמיע צה"ל נגד תוכנית ההתנתקות, שטוענים כי עקירת יישובים תהיה ניצחון לטרור[11]. בתחילה, הביעה מועצת יש"ע רצון להוריד את התכנית מסדר יומה של הכנסת בדרכים שדלניות, לאחר שזה לא הצליח וחוק יישום תוכנית ההתנתקות עבר בהצבעה ראשונה בכנסת, ניסתה המועצה להביא למשאל עם[12]. לאחר שהחוק עבר במלואו, קרעו ראשי מועצת יש"ע את נוסח החוק בצעד הפגנתי מחוץ למליאת הכנסת[13].
ההתנגדות המסיבית של מועצת יש"ע סחפה רבים מבני הציונות הדתית והציבור המתנחלי. היה זה המאבק המסיבי ביותר של מועצת יש"ע מאז המאבק על הסכמי אוסלו. המאבק נצבע בצבע הכתום, שמזוהה מאז עם המאבק, ולקראת יום העצמאות 2004 פתחו המתנחלים ב"מבצע כתום" שבמסגרתו חולקו (במימון מועצת יש"ע) סרטים כתומים רבים שתחילה הוצמדו לדגלי ישראל ולאחר מכן לאנטנות של מכוניות[14] וצמידים[15] כתומים, להזדהות. הצבע הכתום נבחר, מכיוון שהיה צבע דגל המועצה האזורית חוף עזה.
בעקבות החלטת הממשלה על התחלת החקיקה ליישום תוכנית ההתנתקות החלה מועצת יש"ע בשורה של פעילויות נגד ההחלטה. אחת מהפעילויות הייתה ליצור שרשרת אנושית לאורך 90 הקילומטרים מגוש קטיף לירושלים, ביום 25 ביולי 2004, בסמוך לתשעה באב. על פי דיווחי המשטרה הגיעו לשרשרת האנושית כ-130 אלף איש שעמדו בצידי הכבישים בין גוש קטיף לירושלים, במפגן שקט של הזדהות עם תושבי גוש קטיף[16]. ב-13 בספטמבר 2004 הפגינו 40 אלף מפגינים בכיכר ציון בירושלים[17].
בימים שקדמו למאבק, התקיימו ישיבות של הנהלת מועצת יש"ע באופן כמעט יומיומי לתכנון המאבק לפרטי פרטים. באמצע יולי 2005 צעדו עשרות אלפי מתנגדים להתנתקות מנתיבות לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף המסוגר ב"צעדת התחברות". אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון[18], עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. המשטרה, שניסתה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים, ספגה ביקורת חריפה על פגיעה בחופש הביטוי וחופש התנועה[19] (למשל הסופר סמי מיכאל מהאגודה לזכויות האזרח). הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש"ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.
ב-11 באוגוסט ערכה מועצת יש"ע בכיכר רבין בתל אביב את העצרת האחרונה נגד ההתנתקות. לפי הערכות, השתתפו בה בין 200 אלף (על פי המשטרה) ל-250,000 בני אדם (על פי המארגנים). סיסמת העצרת הייתה "גוש קטיף וצפון השומרון, אני נשבע!" ובה המפגינים נקראו לרדת לדרום על מנת לחסום את ציר כיסופים תוך הימנעות מאלימות[20].
בעת פינוי היישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון היו ראשי מועצת יש"ע ברחבי האזורים המפונים ומחו על הפינוי. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, החליטו במועצת יש"ע להשאיר את האות עי"ן בשם המועצה, כזכר ליישובי חבל עזה, אשר פונו במסגרת תוכנית ההתנתקות – "זהו גל-עד לזיכרון עולם לחורבן היישובים הפורחים וחבל הארץ המשגשג בחבל עזה", נכתב בהודעת המועצה[21].
ביקורת וארגון מחדש לאחר ההתנתקות עריכה
לאחר כישלון המחאה נגד תוכנית ההתנתקות נשמעה ביקורת קשה בקרב חלק ממתנגדי ההתנתקות נגד מועצת יש"ע. הביקורת התייחסה למספר נקודות:
- שיתוף פעולה עם הכוחות הצבאיים שיועדו לפינוי ותיאום מהלכים עימם תוך העמדת פנים של מאבק בהם.
- הטעיית הציבור בעצרות בכפר מימון ובשדרות: בעוד שמועצת יש"ע שידרה לציבור שהתכנון הוא לפרוץ לגוש קטיף לא הייתה כוונה לעשות כן.
- מסמוס המאבק בגוש קטיף עצמו באמצעות ריסון הניסיונות למאבק אקטיבי, בעיקר בנווה דקלים[22].
בעקבות הביקורת, התנהל במועצה בשנים שלאחר ההתנתקות ארגון מחדש, שמטרתו להגביר את מידת הייצוגיות שלה ואת התמיכה בה בקרב המתנחלים. שמה שונה באופן זמני ל"מועצת יש"ע המתחדשת" בשל ניסיונות למיתוג מחדש, למספר שנים, ונוספו לה חברים רבים.
באייר ה'תשס"ו (2006), עם גיבוש קו הפעולה החדש של מועצת יש"ע לאחר ההתנתקות, הוחלט לפרסם עלון שבת חדש – ישע שלנו – בעריכת דובר המועצה, שיציג את מפעל ההתנחלות כולו ברוח אופטימית וישמש כבמה לדעות מועצת יש"ע בכלל ושל מתיישבי יהודה, שומרון ומפוני חבל עזה בפרט[23]. העלון הופץ מדי שבת בעשרות אלפי עותקים בבתי הכנסת ברחבי ישראל, אוחד בשנת 2019 עם עלון שבת בשבתו[24] ונסגר בעקבות מגפת הקורונה בשנת 2020[25].
במאי 2007 ביצעה מועצת יש"ע ארגון מחדש, שמטרתו להגביר את מידת הייצוגיות שלה ואת התמיכה בה בקרב המתנחלים. המועצה מיתגה את המהלך כ"מועצת יש"ע המתחדשת", בו השתמשה במשך מספר שנים, ונוספו לה חברים רבים. מליאת המועצה כללה כ־80 נציגים מהיישובים השונים. בהנהלת המועצה המצומצמת כיהנו 17 חברים, 10 נציגי ציבור ו־7 ראשי מועצות ביש"ע[26].
חברי המועצה בחרו לראש המועצה בדני דיין, ולסגניתו נבחרה שרה אליאש[27]. בהנהלה המצומצמת כיהנו עשרה נציגי ציבור: שרה אליאש, דני דיין, הרב אליקים לבנון, עדי מינץ, אורי אליצור, יפעת ארליך, הרב אהרן איזנטל, חנן פורת, יגאל כהן-אורגד, משה לשם, לצד נציגי הרשויות היו: ראשי הרשיות בנצי ליברמן מהשומרון, שאול גולדשטיין מגוש-עציון, פנחס ולרשטיין ממטה בנימין, צביקי בר חי מהר-חברון, משה רוזנבאום מבית-אל, הרצל בן ארי מקרני שומרון. בנוסף כיהן במועצה זאב חבר – מזכ"ל אמנה[28].
פעילות עריכה
המועצה, כארגון גג לרשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, עוסקת בנושאים הקשורים לכלל ההתנחלויות במגוון תחומים, כגון: משפט, מדיניות, תקשורת, תשתיות ועוד.
באופן כללי, המועצה דוגלת בפעילות משותפת עם הנהגת המדינה לקידום מפעל ההתנחלויות, ויוצאת נגד החלטות ממשלתיות הפוגעות במפעל זה[29].
בשנת 2017, ניהלה מועצת יש"ע מאבק לקידום תוכניות הכבישים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, לאחר שנים רבות של הזנחת תשתיות התחבורה באזור, לדבריהם[30]. לאחר מאבק, הסכים ראש הממשלה בנימין נתניהו לפניות של מועצת יש"ע ואישר תקציב לתכנון ולביצוע מספר כבישים, בהם עוקף חווארה, עוקף אל-ערוב (כביש "לב יהודה"); שדרוג והרחבת כביש 55 מכביש 6 עד כביש 60; כביש כניסה חדש ומשוקע קלנדיה-ירושלים; הרחבות כביש 437 באזור מעבר חיזמה וכביש 375 מצור הדסה עד צומת חוסאן; הרחבה והוספת נתיב תחבורה ציבורית (נת"צ) בכביש 446 שילת-מודיעין ובכביש 505 אריאל-צומת תפוח; ועוד[31][32]. בשנת 2021, טרם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש, בעקבות ניסיונה של שרת התחבורה המיועדת מרב מיכאלי לקצץ בתקציבי התחבורה ביהודה ושומרון, הביאה מועצת יש"ע את מפלגת "תקווה חדשה" להכניס להסכמים הקואליציוניים סעיף, בו מבוססת המשכת העברת התקציב לכבישים והמשך הסטווס קוו[33].
במאי 2016, פתחה מועצת יש"ע בקמפיין למען החלת החוק הישראלי על העיר מעלה אדומים שבסמוך לירושלים. תחת הכותרת "מעלה אדומים תחילה", הציגו במועצה סקר שנעשה, לפיו 78% מהאוכלוסייה היהודית משוכנעים כי על ישראל לספח על מעלה אדומים גם ללא הסכם עם הפלסטינים[34]. בעקבות תמכה של שרים[35] וחברי כנסת[36][37] רבים מהימין הישראלי, הונחה בחודש אוגוסט של אותה שנה הצעת חוק לסיפוח מעלה אדומים[38]. לבסוף, הוריד ראש הממשלה בנימין נתניהו את עניין סיפוח מעלה אדומים מהפרק, לאחר שביקש לחכות לכניסתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לתפקידו בבית הלבן[39].
בהמשך, התרחב הקמפיין וביקש לספח בחוק הישראלי את כל שטח C. שיא הקמפין היה נסיעתו של ראש הממשלה נתניהו לבית הלבן בוושינגטון, שם במסגרת חשיפת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, אמר כי יספח את היישובים הישראליים ביו"ש בשבוע שלאחר מכן, דבר שלא קרה.
בשנת 2018 פעלה מועצת יש"ע נגד פעילותו של ארגון 'TIPH' בחברון, אשר פעל ככוח משקיפים הבינלאומי. בדו"ח שהציגה המועצה עלתה תמונה המתארת פעילות אנטי-ישראלית מובהקת של הארגון נגד מדינת ישראל וכלפי הישראלים הגרים ביישוב היהודי בחברון[40]. במהלך המאבק תמכו בהפסקת פעילותו של הארגון חברי כנסת רבים[41][42], כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו. בינואר 2019, הודיע ראש הממשלה נתניהו כי לא יאריך את המנדט של כוח המשקיפים הבינלאומי ופעילותם הופסקה[43].
באוקטובר 2018, אושרה בהחלטת ממשלה[44] החלטה שיזמה מועצת יש"ע, הקמת מרכז מורשת ומוזיאון לתולדות ההתיישבות ביהודה ושומרון על שם ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר בפארק שמיר שבמעלה אדומים. במקום יוקם מבקרים ומוזיאון מורשת ותולדות ההתיישבות, עם דגש מיוחד על מורשת העלייה מברית המועצות לשעבר. המבנה המיועד מתוכנן לקום בשנת 2025, בשטח כולל של עד 2400 מ"ר[45].
בשנת 2020, הובילה מועצת יש"ע את המאבק בתוכנית טראמפ, אשר לטענתם הכירה במדינה פלסטינית ועשויה להערים קשיים על ההתיישבות ביהודה ושומרון[46]. בדצמבר 2020, פתחה מועצת יש"ע בקמפיין "מסדירים את ההתיישבות הצעירה", במטרה להסדיר את המאחזים הבלתי חוקיים ביהודה ושומרון[47]. במסגרת הקמפיין, הקימה המועצה מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים, אשר ישבו בו תושבי המאחזים ושבתו רעב.
בשנים האחרונות פועלת מועצת יש"ע למען סיפוח יהודה, שומרון ובקעת הירדן והובלת ההתיישבות למיליון תושבים. בנוסף מקדמת מועצת יש"ע יחד עם משרדי הממשלה תוכניות אב במגוון תחומים, ביניהם: תשתיות כבישים באזור, מים, חשמל, איכות הסביבה ועוד[48].
חברי מועצה עריכה
במועצה חברים 25 ראשי הרשויות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, המרכיבים את הנהלת מועצת יש"ע, ומזכ"ל אמנה זאב חבר ובראשה עומד אחד מחבריה כיושב ראש. ההנהלה מתכנסת פעם בשלושה שבועות ומנהלת בפועל את המועצה. עד ביצוע תוכנית ההתנתקות בשנת 2005, היו חברים בה גם ראשי הרשויות בחבל עזה. יו"ר מועצת יש"ע נבחר לתפקידו בבחירות דמוקרטיות, על ידי חברי ההנהלה.
מראשית דרכה, מועצת יש"ע תוקצבה חלקית מדמי חבר ששילמו הרשויות המקומיות החברות בה. בנובמבר 2004 עתרה "שלום עכשיו" לבג"ץ נגד השימוש בתקציב רשויות מקומיות לשם מימון פעילות של מועצת יש"ע נגד תוכנית ההתנתקות. בג"ץ הוציא צו ביניים האוסר על העברת הכספים מהרשויות, אך במאי 2006 נפסק שהעברת הכספים היא חוקית, ומקור המימון העיקרי של מועצת יש"ע הוא דמי החבר של הרשויות המקומיות[49].
מחלקת ההסברה והתקשורת עריכה
מחלקת ההסברה והתקשורת של מועצת יש"ע עוסקת בענייני התקשורת ויחסי הציבור של המועצה, עורכת ומדפיסה חומרי הסברה, מובילה את הקמפיינים והמאבקים השונים של ההתיישבות, אחראית לטיפול ברשתות החברתיות ועורכת סיורים והרצאות למעצבי דעת קהל. בראש המחלקה עומד דוברת מועצת יש"ע דורית אוסטרובסקי שכטר[50].
כחלק מעבודתה השגרתית, מפיצה מחלקת התקשורת תגובות שונות לאירועים אקטואליים המתרחשים בישראל ובעולם, ויוזמת כתבות בכלי התקשורת הישראלים והבינלאומיים אשר זוכות לסיקור רב. כמו כן, המחלקה אחראית לתדמיתה של מועצת יש"ע ומפעילה מגוון את מערכת הרשתות החברתיות של המועצה, בפלטפורמות השונות. בעבר יצא מטעם מועצת יש"ע העלון השבועי ישע שלנו אשר חולק בבתי הכנסת בארץ והוצאתו הייתה באחריות המחלקה.
בשנת 2010 ייסדה מחלקת התקשורת את "כנס יש"ע להסברה ותקשורת", אשר מושך אליו מדי שנה מאות אישי ציבור ואנשי תקשורת מכל גוני האוכלוסייה. הכנס הראשון החל כקורס שגרירי הסברה, ועם השנים הפך לכנס מסודר בתחום ההסברה ועבודה התקשורתית. בין המשתתפים שלקחו חלק בכנס בשנים האחרונות: עמית סגל, אילנה דיין, רענן שקד, אבי בניהו, אהוד יערי ועוד רבים[51]. הכנס השישי, שהתקיים בשנת 2016, הוקדש לפתיחת שנת היובל למלחמת ששת הימים ושנת המאה להצהרת בלפור, ובו דנו בתוכניות מדיניות אפשריות וכן בקריאה לפעילים להשפיע ברשתות החברתיות[51].
בשנים האחרונות הוציאה מחלקת התקשורת מגוון ספרים וחוברות מידע בנוגע להתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, ביניהם: "ישראל שלי במפות" הכולל אטלס מפות עם הסבר היסטורי וגאוגרפי על אזור יהודה ושומרון[52], "כיבוש קשקוש" המיועד לבני נוער ועונה על שאלות נפוצות בסגנון קל[53], "יהודה ושומרון - זה שלנו, זה חיוני, זה אפשרי" המקיף באופן נרחב את הרעיון הבסיסי של תנועת ההתיישבות ומועצת יש"ע ושתורגמה למספר שפות[54] ועוד. כמו כן, באירועים מיוחדים, או כחלק מקמפיין ציבורי, מוציאה מחלקת התקשורת חומרי הסברה נוספים הקשורים באותו נושא ומציגים את זווית הראייה של המועצה.
לרגל חגיגות יובל שנים למלחמת ששת הימים, הוציאה המועצה ספר טיולים - מעיינו"ש - המדריך מטיילים ב-50 מעיינות ביהודה ושומרון[55]. בהמשך הוציאה ספר נוסף העוסק במסלולים אזור[56].
בראש השנה תש"פ, הוציאה המועצה מהדורה מעודכנת וחדשה של מפת ההתיישבות. המפה כוללת את כל נקודות היישוב ביהודה, שומרון ובקעת הירדן והקו הירוק אינו מופיע בה באופן מכוון.
מנהלת ההסברה עריכה
יהודה ושומרון – מנהלת ההסברה הייתה גוף שהוקם במועצת יש"ע, במטרה להעמיק את הזיקה שבין הציבור הישראלי לשטחי יהודה ושומרון. הגוף הוקם ב-2008 ופעל בכמה מישורים: קיום סיורים למעצבי דעת קהל, הפצת מחקרים וניירות עמדה בנושאים שונים הקשורים ליהודה ושומרון, הוצאת העלון השבועי ישע שלנו אשר חולק בעבר בבתי הכנסת בארץ, הכשרה של דוברים ואנשי הסברה ("כל מתיישב הוא מסביר") ובעזרת קמפיינים פרסומיים.
המנהלת נוסדה לאחר שבמועצת יש"ע הגיעו למסקנה שבדיון הציבורי על עתיד שטחי יהודה ושומרון הוזנחו הטיעונים הערכים והמהותיים, וכן העובדה ששטחי יהודה ושומרון הם ערש התרבות היהודית. הכישלון במניעת תוכנית ההתנתקות הוביל את הנהגת מועצת יש"ע למסקנה שטיעונים ביטחוניים בלבד אינם מספיקים מול הטיעונים הערכיים, שעומדים מאחורי הגישה של "שטחים תמורת שלום". לכן הוחלט כי מול הטיעונים לפגיעה בזכויותיו של עם אחר יש להעמיד את טיעוני זכויותיו של העם היהודי על חבלי ארץ אלו, ולהדגיש את ערכם ההיסטורי, התרבותי והדתי, תוך השוואה מול בחירת התנועה הציונית בהתיישבות בארץ ישראל, מול חלופות אחרות כגון תוכנית אוגנדה.
המנהלת פעלה להגברת הזיקה של החברה הישראלית ליהודה ושומרון, ולהפצת מידע בנושאים כגון: דמוגרפיה, מעמד יהודה ושומרון במשפט הבינלאומי, המורשת היהודית ביהודה ושומרון, ביטחון וגבולות בני הגנה, התיישבות יהודית חדשה. באמצעות מסעות פרסום, אתר תוכן ומידע, עידוד התיירות ביהודה ושומרון, תעמולה ממוקדת קהל והשתתפות בפאנלים ובאירועים.
חלק מקמפיין "הסיפור של כל יהודי" הדגיש שסיפורים רבים מהמקרא ומתקופות מאוחרות יותר התרחשו ביהודה ושומרון, כגון קרבות המכבים, חלום יעקב, השכנת משכן שילה ועוד.
עם השנים, הפכה "מנהלת ההסברה" למחלקת ההסברה והתקשורת של מועצת יש"ע והיא כבר לא פועלת תחת שם זה.
אגף קשרי החוץ ואגף מזרח-אירופה עריכה
בשנת 1992 הקימה מועצת יש"ע את אגף קשרי החוץ (בעבר: דסק חו"ל) שבראשו עמד יחיאל לייטר עד שנת 1996. בשנת 2013 חודשה פעילותו של אגף קשרי החוץ ובראשו עמד דני דיין עד שנת 2015. בשנים 2016 - 2020 עמד בראש האגף ראש מועצת אפרת עודד רביבי[57].
עיסוקו העיקרי של האגף הוא הסברה בינלאומית על ידי אירוח משלחות ואח"מים מחו"ל, כתיבת מאמרים והופעה בתקשורת הזרה, השתתפות בכנסים בינלאומיים והעברת הרצאות למקבלי החלטות בחו"ל. מטרתן של פעולות אלה היא הסברת עמדתה של מדינת ישראל בכלל וההתיישבות בפרט בפני גורמים בינלאומיים, אשר יסייעו למדינת ישראל במערכה נגד החרם ושלוחות ה-BDS. האגף נסגר מחוסר פעילות.
בשנת 2019 הוקם במועצת יש"ע אגף מזרח אירופה, אשר מתמקד בישראלים דוברי רוסית, במטרה להביא אותם לבקר ביהודה ושומרון ולגשר על הפערים שזוהו בין המגזר דובר הרוסית לבין המתנחלים. האגף עוסק בהסברה בשפה הרוסית, תיירות והכשרת מורי דרך, עריכת כנסים בנושא יהודה ושומרון, פרסום בתקשורת הרוסית ואף פתח אתר רשמי למועצת יש"ע בשפה הרוסית[58]. בראש האגף עמד ראש יו"ר מועצת יש"ע לשעבר שלמה נאמן.
ראשי מועצת יש"ע עריכה
- יושבי ראש המועצה
| שם | תקופת כהונה | הערות | |
|---|---|---|---|
| 1 | ישראל הראל | 1984 – 1995 | מזכ"ל המועצה הראשון, לאחר שפרש מתפקיד המזכ"ל נוצר עבורו תפקיד יו"ר המועצה[3] |
| 2 | פנחס ולרשטיין | 1995 – 1999 | ראש המועצה האזורית מטה בנימין |
| 3 | בני כשריאל | יולי 1999 – דצמבר 2001 | ראש עיריית מעלה אדומים |
| 4 | בנצי ליברמן | ינואר 2002 – יולי 2007 | ראש המועצה האזורית שומרון |
| 5 | דני דיין | יולי 2007 – ינואר 2013 | לימים קונסול ישראל בניו-יורק |
| 6 | אבי רואה | ינואר 2013 – נובמבר 2017 | ראש מועצת בנימין ולימים יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות |
| 7 | חננאל דורני | נובמבר 2017 - נובמבר 2019 | ראש מועצת קדומים |
| 8 | דוד אלחייני | נובמבר 2019 - ספטמבר 2022 | ראש מועצת ערבות הירדן |
| 9 | שלמה נאמן | ספטמבר 2022 - מאי 2024 | ראש מועצת גוש עציון |
| 10 | ישראל גנץ | מאי 2024 - מכהן | ראש מועצת מטה בנימין |
- מזכ"לי ומנכ"לי המועצה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ישראל הראל | 1980 – 1984 | מזכ"ל המועצה הראשון; לאחר שפרש מתפקיד המזכ"ל נוצר עבורו תפקיד היו"ר |
| עתניאל שנלר | 1984 – מרץ 1988 | |
| אורי אריאל | מרץ 1988[59] – 1996 | |
| שלמה פילבר | 1999–2001 | |
| עדי מינץ | 2002–2004 | |
| פנחס ולרשטיין | 2008–2009 | לשעבר ראש מועצה אזורית מטה בנימין ויו"ר המועצה |
| נפתלי בנט | ינואר 2010 – 2012 | |
| רון שכנר | נובמבר 2012 – 2013 | לשעבר ראש מועצת הר חברון |
| שילה אדלר | אוגוסט 2015 – יולי 2018 | |
| יגאל דילמוני | יולי 2018 – אוקטובר 2022 | שימש כממלא מקום עד פברואר 2019 |
| שירה ליבמן | דצמבר 2022 – 2024 | |
| עומר רחמים | יוני 2024 – מכהן |
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg מועצת יש"ע, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg מועצת יש"ע, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg מועצת יש"ע, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg מועצת יש"ע, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png מועצת יש"ע, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg מועצת יש"ע, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg מועצת יש"ע, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg מועצת יש"ע, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg מועצת יש"ע, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg מועצת יש"ע, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg מועצת יש"ע, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D מועצת יש"ע], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg מועצת יש"ע, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg מועצת יש"ע, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg מועצת יש"ע, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png מועצת יש"ע, באתר פינטרסט
- יש"ע - העמותה לפיתוח הישוב היהודי ביהודה שומרון וחבל עזה (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
- אתר אמנה, זרוע ההתיישבות של מועצת יש"ע.
- שאלת תם – מה זה מועצת יש"ע?, באתר וואלה, 18 ביולי 2005
.svg){kind=link}
יהודה ושומרון – מנהלת ההסברה
- נדב שרגאי, מתיחת פנים למאבק ההסברתי של מועצת יש"ע, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2008
- חזקי ברוך, מנהלת הסברה חדשה ליהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 2 באוקטובר 2008
- אורנית עצר, מבצע התרמה והדבקת סטיקרים במועצת יש"ע, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2008
- ארכיון אסף פרסומי מועצת יש"ע, בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ חזקי ברוך, עומר רחמים מונה למנכ"ל מועצת יש"ע, באתר ערוץ 7
- ^ מועצת יש"ע לנתניהו: "שמור על עקרונות גוש הימין", באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2020
- ^ 1 2 3 4 אהוד מלץ, היש"ע המאורגן, כל העיר, 22 בנובמבר 1985
- ^ נדב העצני, ישובי הבקעה הקימו מועצת יש"ע משלהם כדי להשיא תקציבים, חדשות, 11 בנובמבר 1986
- ^ נדב העצני, יגאל קוצר, עמי"ם, קרית־אובע שוקלת לפרוש מיש"ע, חדשות, 10 ביוני 1987
- ^ אבינועם בר־יוסף, איום חרות בפילוג מנע את הדחת מזכ"ל מועצת יש"ע, מעריב, 11 בנובמבר 1987
- ^ עתי"ם, מועצת קרית־ארבע פרשה ממועצת יש"ע, מעריב, 30 באוקטובר 1987
- ^ אבינועם בר־יוסף, מועצת יש"ע מינתה יו"ר פעיל כדי לפקח על המנכ"ל עתניאל שנלר, מעריב, 2 בדצמבר 1987
- ^ אורי אריאל נבחר למזכ"ל מועצת יש"ע, חדשות, 15 במרץ 1988
- ^ יאיר פידל, קלוד אפללו, עתי"ם, ראשי מועצת יש"ע שובתים רעב ליד משרד רוה"מ: עוד התנחלויות, חדשות, 16 בדצמבר 1988; אבינועם בר־יוסף, מנהלי מלון במזרח ירושלים הופתעו: שוכרי האולם היו לוינגר והעצני, מעריב, 27 בינואר 1989
- ^ 1 2 שרון: מתכנן לפנות 17 התנחלויות בעזה, באתר ynet, 2 בפברואר 2004
- ^ איתמר לוין וצבי לביא, ההתנתקות אושרה ברוב של 67 תומכים מול 45 מתנגדים; נתניהו: ללא משאל עם אתפטר תוך 14 יום, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2004
- ^ חוק פינוי פיצוי עבר: ההתנתקות היא מעתה חוק, באתר ynet, 16 בפברואר 2005
- ^ כתום עולה: המהלך השיווקי המוצלח של הקיץ, באתר ynet, 22 ביולי 2005
- ^ טרנד חדש בהתנחלויות: צמיד המאבק, באתר ynet, 10 בפברואר 2005
- ^ אפרת וייס ושמוליק חדד, שרשרת אנושית: 130 אלף חיברו את גוש קטיף לכותל, באתר ynet, 25 ביולי 2004
- ^ ההפגנה עברה בשלום; עכשיו מתכננים 100 כאלו, באתר ynet, 12 בספטמבר 2004
- ^ 10,000 חיילים ושוטרים יחסמו את הצועדים, באתר ynet, 17 ביולי 2005
- ^ המשטרה חסמה האוטובוסים בדרך להפגנת הימין, באתר ynet, 18 ביולי 2005
- ^ מועצת יש"ע: נצא עם ילדינו לגוש קטיף, באתר וואלה, 12 באוגוסט 2005
- ^ אודות מועצת יש"ע, באתר myesha.org.il
- ^ חלק מהטענות רוכזו בסרט המרגלים חלק א - YouTube, באתר www.youtube.com- סרט נגד פעולות מועצת יש"ע במאבק בתוכנית ההתנתקות
- ^ כתב, עלון חדש בביה"כ: יש"ע שלנו, באתר ערוץ 7, 15 ביוני 2006
- ^ 'שבת בשבתו' ו'יש"ע שלנו' מתמזגים, באתר ערוץ 7, 25 בספטמבר 2019
- ^ אריה יואלי, בגלל הקורונה: עלון השבת הוותיק שוב נסגר, באתר "סרוגים", 27 בינואר 2021
- ^ דיוניה הראשונים של מועצת יש"ע המתחדשת, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2007
- ^ אחדות המחנה ושינוי התודעה עלון 56 של מועצת יש"ע. הבחירות התקיימו ביום כ"ז תמוז התשס"ז באריאל
- ^ מועצת יש"ע באתר דניאל ונטורה
- ^ "קיבלנו ונדרנו על עצמנו - אנחנו בונים את ארץ ישראל יחד עם עם ישראל והנציגות של עם ישראל היא מדינת ישראל, באמצעות הנציגים הרשמיים. איתם אנחנו בונים, ביחד ולא כנגד" דקה 3:03 בסרטון זה
- ^ ראש הממשלה נתניהו נפגש עם יושב ראש מועצת יש"ע הנכנס ואיחל לו הצלחה בתפקידו, באתר GOV.IL
- ^ תוכנית אב תחבורתית כוללת ליהודה ושומרון, באתר GOV.IL
- ^ עטרה גרמן, 2.3 מיליארד שקל: כבישי יו"ש משודרגים בתוכנית ענק, בעיתון מקור ראשון, 15 בנובמבר 2020
- ^ אלעד הומינר, מיכאלי דורשת לקצץ מתקציב כבישי יו"ש | עודד רביבי: "פגיעה בפלסטינים", באתר כיפה, 8 ביוני 2021
- ^ 78% בעד ריבונות במעלה אדומים, באתר ערוץ 7, 31 במאי 2016
- ^ שמעון כהן, השר כץ: ריבונות במעלה אדומים בהקדם, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2016
- ^ יוני קמפינסקי, החלת הריבונות: מניהול סכסוך להכרעתו, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2016
- ^ חזקי ברוך, מאוחדים בדרישה: מעלה אדומים ישראלית, באתר ערוץ 7, 3 ביולי 2016
- ^ טל שלו, מחכים לטראמפ: כל הצעות החוק של הימין לסיפוח יהודה ושומרון, באתר וואלה, 26 בדצמבר 2016
- ^ נתניהו לשרים: בלי הצהרות, ייתכן מהלך נוסף עד 20 בינואר, באתר ynet, 25 בדצמבר 2016
- ^ עטרה גרמן, דו"ח חדש חושף: פעילות ארגון השמאל הקיצוני 'TIPH' בחברון, באתר "סרוגים", 25 ביולי 2018
- ^ המאבק ב-TIPH מגיע לכנסת: "יוזמים חיכוכים", באתר רדיו קול חי, 2018-10-28
- ^ עדו בן פורת, חוטובלי בחברון: להפסיק את המנדט של TIPH, באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2018
- ^ טל שלו ומאיה הורודניצ'אנו, בלחץ המתנחלים: נתניהו לא יאריך את מנדט כוח המשקיפים בחברון, באתר וואלה, 28 בינואר 2019
- ^ חזקי ברוך, הממשלה אישרה: יוקם מרכז לזכר ראש הממשלה שמיר, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2018
- ^ מוזיאון יצחק שמיר יוקם בפארק האגם - חדשות במעלהנט, באתר מעלהנט
- ^ אלישע בן קימון, כוננות סיפוח: מועצת יש"ע יוצאת בקמפיין נגד "תוכנית המאה", באתר ynet, 10 ביוני 2020
- ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, "ההתיישבות הצעירה": כך הצליח הקמפיין להלבנת המאחזים להגיע עד לגנץ, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2020
- ^ הודיה כריש חזוני, האסטרטגיה של יש"ע: כך נגיע למתיישב המיליון ביהודה ושומרון, בעיתון מקור ראשון, 25 במאי 2018
- ^ בג"ץ 10104/04 שלום עכשיו - שעל מפעלים חינוכיים נ' רות יוסף, הממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון ואחרים, ניתן ב־14 במאי 2006
- ^ חזקי ברוך, דוברת מועצת יש"ע - דורית שכטר אוסטרובסקי, באתר ערוץ 7, 17 באוקטובר 2021
- ^ 1 2 שש שנים של הסברה בכנס יש"ע, באתר מועצת יש"ע
- ^ ישי קרוב, אטלס חדש - "ישראל שלי במפות", באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2011
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ הודעות כלליות, מועצת ישע תשווק חוברת על יהודה ושומרון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 בינואר 2012
- ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, מועצת יש"ע מציגה: מדריך למעיינות הכבושים, באתר הארץ, 10 בינואר 2017
- ^ מדריך המסלולים 'מסלוליוש': "לכבוש את השטח ברגליים", באתר כל הזמן, 2018-09-15
- ^ צביקה קליין וחופי עמוס, רביבי ישמש כאחראי על הסברת חוץ במועצת יש"ע, באתר nrg
- ^ עדו בן פורת, מועצת יש"ע השיקה אתר בשפה הרוסית, באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2020
- ^ אורן כהן, אורי אריאל נבחר למזכ"ל מועצת יש"ע, חדשות, 15 במרץ 1988
