Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אופ"ק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־17:26, 30 במאי 2026 מאת imported>AutoMod (תווי יוניקוד סמויים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
אופ"ק
OPEC
מטה אופ"ק בווינה
מטה אופ"ק בווינה
מטה אופ"ק בווינה
דגל אופ"ק

אופ"ק – ארגון המדינות המייצאות נפטאנגלית: OPEC - Organization of the Petroleum Exporting Countries) הוא ארגון המדינות המייצאות נפט אשר מטרתו הוא להוות קרטל המורכב מהמדינות אלג'יריה, איראן, עיראק, כווית, לוב, ניגריה, ערב הסעודית, ונצואלה, גבון, גינאה המשוונית והרפובליקה של קונגו; משנת 1965 המטה הבינלאומי שלו ממוקם בווינה, אוסטריה. מטרת הארגון היא לקבוע עם חברות הנפט את קצב הפקת הנפט, מחיריו וזיכיונות עתידיים.

כוונת הארגון היא לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות שיתוף פעולה בין המדינות המייצאות אותו, ובכך לשלוט במחירו, בעיקר על ידי קביעת מכסות הפקה לכל אחת מהמדינות החברות.

המדינות החברות באופ"ק מחזיקות בכ-75% מעתודות הנפט של העולם. הן מפיקות שליש מהנפט המופק בעולם ומהוות כחצי מייצוא הנפט העולמי. הודות לאופ"ק, המדינות החברות מקבלות יותר כסף תמורת הנפט שהן מייצאות. בשנת 2004, 11 החברות באופ"ק הכניסו כ-338 מיליארד דולר מייצוא נפט, עלייה של 42% משנת 2003.

מועצת שרי הנפט של המדינות החברות באופ"ק, הגוף המרכזי בארגון, מתכנסת אחת לשישה חודשים ומחליטה, בין היתר, על מכסות התפוקה לכל מדינה חברה.

בדצמבר 2018, לאחר שתפוקת הנפט הגלובלית הגיעה לשיא ועודף ההיצע גרם לירידה במחירי הנפט בעולם, החליטו המדינות החברות באופ"ק ומדינות יצרניות נפט נוספות לבצע קיצוץ יזום בתפוקת חביות הנפט בחודשים שלאחר מכן. הקיצוץ אמור לעמוד על 800 אלף חביות ליום במדינות שחברות בקרטל ו-400 אלף חביות ליום במדינות שאינן חברות בו, ביניהן רוסיה. בסך הכל מדובר על קיצוץ של כ-1.2 מיליון חביות נפט ליום. ההודעה עצמה הביאה לעלייה של 4% במחיר הנפט, עוד לפני שהקיצוץ עצמו קרה בפועל.[1]

היסטוריה עריכה

הארגון הוקם ב-14 בספטמבר 1960 בוועידה בבגדאד על ידי ערב הסעודית, איראן, עיראק, כווית וונצואלה, במטרה להוות קרטל שמטרתו היא להסכים על כמות הנפט אותה המדינות החברות בארגון מייצאות ועל מחירו.

עד מלחמת יום הכיפורים היה אופ"ק ארגון חסר השפעה ממשית. במלחמת יום הכיפורים הכריזו המדינות הערביות (שהן הרוב באופ"ק) על חרם הנפט שגרם לעלייה דרמטית במחירו. אופ"ק שמר על כוחו הרב עד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים כאשר הוא מעלה ומוריד את מחירי הנפט כרצון החברות בו. מחירה של חבית נפט עלה ממחיר של 3 דולר, ערב המלחמה, בשנת 1973, ל-30 דולר בשנת 1980.

החל באמצע שנות השמונים החל אופ"ק להיחלש בשל גילוי נפט בים הצפוני שהקטין את תלותו של העולם בנפט המופק על ידי החברות. היחלשות נוספת הייתה בעקבות מלחמת המפרץ שהפכה את מדינות המפרץ הפרסי לתלויות בארצות הברית. לאחר בחירתו לנשיאות ונצואלה פעל הוגו צ'אווס לחיזוק הקשרים בין המדינות החברות בארגון ולאכיפה מחדש של מכסות הייצור. כחלק מקמפיין זה נסע הוגו צ'אווס בשנת 2000 לבקר בכל המדינות החברות באופ"ק, בתוך כך היה לנשיא היחידי הנבחר דמוקרטית שביקר את סדאם חוסיין מאז מלחמת המפרץ. התחזקות הקשרים בארגון והאכיפה המחודשת של מכסות יצור הנפט היו בין הגורמים המשמעותיים לעליית המחירים הקבועה שנמשכה עד לשנת 2008 (לאחר שפל במחירים של שנות ה-90).

בדצמבר 2018 הכריזה קטר כי תפרוש מהארגון בסוף השנה לאחר 57 שנות חברות בו.[2]

באפריל 2026 הודיעה איחוד האמירויות הערביות כי תפרוש מן הארגון ב-1 במאי 2026, על רקע מתיחות מול ערב הסעודית.[3][4]

מדינות חברות עריכה

קובץ:OPEC.svg
מפת המדינות החברות בארגון

המדינות החברות כיום בארגון אופ"ק:

אפריקה
המזרח התיכון
קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נפט במזרח התיכון
אמריקה הדרומית

אופ"ק+ עריכה

מספר מדינות שאינן חברות באופ"ק משתתפות גם ביוזמות של הארגון, כגון קיצוצי אספקה מרצון, במטרה לקשר עוד יותר את יעדי המדיניות בין אופ"ק למדינות שאינן חברות באופ"ק.

שיתוף הפעולה בין המדינות החברות באופ"ק+ הוביל לכינון הצהרת שיתוף הפעולה בשנת 2017, אשר הוארכה מספר פעמים עקב הצלחתה. הצהרת שיתוף הפעולה משמשת כמסגרת לשיתוף פעולה ותיאום בין אופ"ק למדינות שאינן חברות באופ"ק. חברות אופ"ק+ עוסקות במאמצי שיתוף פעולה נוספים באמצעות מגילת שיתוף הפעולה, המספקת פלטפורמה לשיתוף פעולה ארוך טווח. הצהרת שיתוף הפעולה מאפשרת דיאלוג וחילופי דעות על תנאי שוק הנפט והאנרגיה העולמי, במטרה להבטיח אספקת אנרגיה בטוחה וטיפוח יציבות מתמשכת המועילה ליצרנים, לצרכנים, למשקיעים ולכלכלה העולמית.[5]

חברות לשעבר עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אופ"ק]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הסכם באופ"ק לקיצוץ תפוקת הנפט; מחיר הנפט מזנק, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2018
  2. ^ דרמה בשוק הנפט העולמי: קטאר פורשת מקרטל אופ"ק, באתר כלכליסט, 3 בדצמבר 2018
  3. ^ JON GAMBRELL-Associated Press, United Arab Emirates says it will leave OPEC effective May 1, Yakima Herald-Republic, ‏2026-04-28 (ב־English)
  4. ^ דרמה בשוק האנרגיה: איחוד האמירויות פורשת מארגון המדינות המייצאות נפט OPEC, באתר וואלה, 28 באפריל 2026
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ סוכנויות הידיעות, אינדונזיה פורשת מארגון אופ"ק לאחר שיבוא הנפט שלה גדל על היצוא, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2008
  7. ^ אינדונזיה השעתה את חברותה באופ"ק מינואר 2009 ועד דצמבר 2015. בינואר 2016 היא שבה לשורות הארגון אך השעתה את חברותה שוב בסופה של אותה שנה.
  8. ^ שירות כלכליסט, דרמה בשוק הנפט העולמי: קטאר פורשת מקרטל אופ"ק, באתר ynet, 3 בדצמבר 2018