ח'ופו

ח'ופו

צלמית משנהב של ח'ופו
צלמית משנהב של ח'ופו
לידה	המאה ה-27 לפנה"ס
פטירה	2566 לפנה"ס
מקום קבורה	הפירמידה הגדולה של גיזה
מדינה	ממלכת מצרים הקדומה
תארים	פרעה מצרים העתיקה
ילדים	ג'דפרע
השושלת הרביעית של הממלכה הקדומה במצרים
אב	פרעה סנפרו
אם	הטפרס הראשונה
פרעה מצרים העתיקה 2589 לפנה"ס – 2566 לפנה"ס אירועים בתקופתו בנה את הפירמידה הגדולה של גיזה פרעה ג'דפרע ←

קובץ:Gizeh Cheops BW 1.jpg

הפירמידה הגדולה

ח'וּפוּ (או ביוונית: חיאופס, Χέωψ) הוא פרעה מצרים העתיקה, בן השושלת הרביעית של הממלכה הקדומה במצרים, אשר שלט בין 2589 לפנה"ס ל־2566 לפנה"ס. שמו המלא הוא ח'נום־ח'ופו, שמשמעותו "האל ח'נום מגן עליי".

ח'ופו נולד לפרעה סנפרו והטפרס הראשונה, ובניגוד לאביו נזכר כפרעה אכזר ושנוא על ההמונים, כפי שתואר בידי הרודוטוס. ימיו היו ימי שגשוג שטרם נראו בממלכה, בעיקר הודות לאביו. המלך כנראה הנהיג את הצבא המצרי לתוך לוב, נוביה וסיני. ח'ופו בנה את הפירמידה הגדולה של גיזה, הראשונה בפירמידות של גיזה, ואחת משבעת פלאי תבל. ג'דפרע, אחד מבניו, ירש את כסאו לאחר מותו.

העדויות לשלטונו הן: הפירמידה, הספינה של ח'ופו, הספינה שנמצאה בבור חתום בפירמידה של גיזה מיוחסת לפרעה ח'ופו. הספינה עשויה לוחות ארז שהוא בנה כדי להפליג בה אל ארץ המתים, ומוצגת במוזיאון מיוחד שנבנה עבורה בקהיר, פסל שנהב מיניאטורי שנמצא באבידוס, וכיום מוצג במוזיאון קהיר. אותר סרקופג השייך לו, אך מומייתו לא נמצאה עד היום. יש טוענים^{[דרושה הבהרה]} כי ח'ופו לא היה מלך כלל, אלא אות אל השמש המצרי, וכי לכבוד אל זה נבנתה הפירמידה.

שתי סברות עיקריות הועלו לגבי בניין הפירמידה. הראשונה גורסת כי ח'ופו העביד עבדים רבים עד תום בניית הפירמידה, בעוד שהאחרת טוענת כי העבודה נעשתה בידי צוות בונים מיומן, שקיבל שכר על עבודתו. באוגוסט 2004 טענו שני ארכאולוגים חובבים צרפתיים כי גילו מסדרון סודי בתוך הפירמידה, שכנראה מוביל לחדר קבורת המלך. השניים לא קיבלו אישור ממועצת העתיקות המצרית לערוך את החקירה הנדרשת.

קיימת השערה שנפרת־יאבת היא בתו.

ראו גם

• יומן מרר

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ח'ופו בוויקישיתוף

• ח'ופו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ח'ופו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קובץ:National Library IL logo.svg ח'ופו (2589-2566 לפנה"ס), מלך מצרים, דף שער בספרייה הלאומית