שמירת הנפש
פעולות נוספות
שמירת הנפש הוא שם כולל לכמה פסוקים במקרא המזהירים בנוגע לשמירת הנפש. קיימים פירושים שונים באשר לפשרה של "שמירת נפש" זו, הנפוץ בהם מפרש כי הכוונה היא להישמרות מסיכונים פיזיים. יש מן הראשונים[1] שאף מנו ציווי זה במניין המצוות כחלק מתרי"ג מצוות, אך רוב מוני המצוות לא כללוהו.
הפסוק הנפוץ ביותר הוא ”ונִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם”, המשמש במקומות שונים, ביהדות ובתרבות הכללית, כאזהרה להישמרות מסיכונים.
מקורות מקראיים ופרשנויות עריכה
בפרשת ואתחנן בספר דברים נכתב: ”וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵש” (ד', ט"ו); במקום נוסף נכתב: ”הִשָמֵר לְךָ וּשְמוֹר נַפְשְךָ מְאוֹד” (ד', ט').
שני פסוקים אלו אינם עוסקים בהקשרם המקורי בשמירת הנפש במובנה הפיזי, והם נסובים אודות דברים אחרים, אך מובא בתלמוד בבלי שהגמון אחד למד משם על החובה להיזהר בשמירת הנפש[2]. מכאן הסיק רבי מרדכי יפה בספר ה"לבוש":
שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה, אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה (עוסק בזה), מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה.
— לבוש על שולחן ערוך, חלק יורה דעה, סימן קט"ז.
המהרש"א חולק וכותב כי להלכה אין כל איסור על נטילת סיכונים פיזיים שנובע מפסוקים אלה, מהסיבה שהם אינם עוסקים בנושא זה.[3]
הרמב"ם למד ממצוות מעקה להלכה כי כל מעשה שיש בו סכנת נפשות, מהווה עבירה על מצוות שמירת הנפש.[4] הוא מתבסס על דברי רבי נתן בתלמוד, שלמד מן הפסוק ”וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ” (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ח') שאסור לאדם לגדל כלב רע בתוך ביתו, או להעמיד סולם רעוע בביתו, שמא יזיקו את באי הבית.[5]
הרב יוסף שלום אלישיב הגדיר את המובן הזה של שמירת הנפש כך: "יש להימנע מרשלנות ופשיעה בשמירת הגוף ולחזר על כל מה שנדרש להבראת הגוף".[6]
מפרשים רבים פירשו את פסוקי "ונשמרתם" כפשוטם, בשמירה רוחנית על הנפש במובנה הערטילאי, על פני החברה והתרבות היהודיות:
וזהו שהזהיר השי"ת (השם יתברך) "אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", דהיינו שהיו צריכים שמירה גדולה שלא ידבקו בגלולי אדום והעיד הכתוב כל העדה, דאף שעברו בגבול בני עשו וראו את גלוליהם לא נפקד ממנו איש לעבירה וכל העדה היו צדיקים, והיינו דפירש"י ואלו מאותן דכתיב בהן ואתם הדבקים חיים כולכם היום.
— הרב פנחס הורוויץ בספרו פנים יפות על ספר במדבר, פרק כ'.
פירוש אחר מופיע בכתבי איש תנועת החסידות רבי צדוק הכהן מלובלין. לדבריו פירושו הפשוט של הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה..." עוסק באיסור על אמונה בגשמיות האלוהות; כלומר, האיסור להאמין שלאלוהים יש גוף או כל ביטוי גשמי.[7]
יישומים הלכה - למעשה עריכה
זהירות בדרכים עריכה
רבנים בולטים, בהם הרב יעקב קמנצקי, הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב מנשה קליין, הרב אביגדור נבנצל, הרב דוב ליאור, והרב חיים פנחס שיינברג, התבטאו כי קיימת חובה על הנוהג בכלי תחבורה לציית לחוקי התעבורה ולנהוג בזהירות. הרב נבנצל ורבנים נוספים ציינו כמקור לכך את הציווים על שמירת הנפש.[8] הרב עובדיה יוסף אף הוא התבטא כי הנוהג ברכב בחוסר זהירות עובר על הציווי "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם".[9]
עישון טבק עריכה
בדורות האחרונים, מאז החלו להתפרסם סכנותיו לבריאות של עישון הטבק, התחילו פוסקים לדון בשאלה האם עישון טבק אסור על פי ההלכה מכח הציוויים על שמירת הנפש.[10]
הרב ישראל מאיר הכהן פסק להלכה, בהסתמך על חוות דעת של רופאים, כי קיים איסור בעישון סיגריות הנובע מהציוויים על שמירת הנפש.[11] ככל שהתפרסמו ברבים הסכנות הכרוכות בעישון, החלו עוד ועוד פוסקים לאסור את העישון, בכללם הרב אהרן קוטלר, הרב יעקב קמנצקי, הרב אליעזר יהודה ולדנברג,[12] הרב שמואל הלוי ואזנר,[13] הרב חיים דוד הלוי, והרב צבי שכטר.
בשונה מעמדה זו, כתב הרב משה פיינשטיין בתשובה הלכתית משנת תשכ"ד:[14]
הנה בדבר עישון סיגריות, ודאי מכיון שיש חשש להִתחלות מזה, מן הראוי להזהר מזה. אבל לומר שאסור מאיסור סכנתא, מכיון שדשו בה רבים כבר איתא בגמרא בכהאי גוונא "שומר פתאים ה' " (שבת קכט,ב; נדה לא,א), ובפרט שכמה גדולי תורה מדורות שעברו ובדורנו שמעשנין.
— שו"ת "אגרות משה", כרך ה', יורה דעה, חלק ב, סימן מ"ט
הרב פיינשטיין חזר על עיקרי הדברים גם בתשובה נוספת משנת תשמ"א,[15] אך הבהיר כי ההיתר מושתת על הנחה לפיה רק מיעוט קטן מהמעשנים ילקו כתוצאה מכך במחלות מסוכנות, והוסיף כי יש לאסור על מי שאינו מעשן להתחיל לעשות כן. עם זאת הדגיש כי מדובר בהרגל מגונה ואינו עולה בקנה אחד עם ערכי היהדות.
אכן, ברבות השנים, עם התפתחות המחקר הרפואי, התברר שמקרב המעשנים, הרוב דווקא נחלים במחלות מסוכנות הנגרמות מהעישון ואף מתים מהן.[16][17] כמו כן, תוחלת החיים של מעשן קצרה בכעשור בממוצע יחסית למי שאינו מעשן. לאור תגליות אלה התבטאו רבנים רבים כי היתרו של הרב פיינשטיין כבר אינו תקף, וזאת על פי אמות המידה ההלכתיות שהוא עצמו קבע. מבין הרבנים נמנים בנו של הרב פיינשטיין - הרב דוד פיינשטיין[18] חתנו - הרב משה דוד טנדלר,[19] והרב יהודה דוד בלייך. מדובר ברבנים שבעצמם התירו בעבר את העישון על פי נימוקיו של הרב פיינשטיין,[20] אך חזרו בהם כשהתבהרו להם הנתונים הסטטיסטיים בעניין.[21][22][23]
הרב עובדיה יוסף כתב בספריו 'יביע אומר'[24] ו'יחוה דעת'[25] כי העישון אינו מהווה ביטול הציווי מהתורה על שמירת הנפש, וזאת על פי הפסוק "שומר פתאים ה'" המבטא אמונה כי אלוהים שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). עם זאת, נמנע מלהתיר את העישון במפורש מכח נימוק זה. כעבור שנים רבות, אימץ גישה מחמירה יותר ופסק בספרו 'הליכות עולם'[26] כי ישנה חובה לציית לפסיקת הרבנים שאסרו לעשן, ודבריו התפרשו בידי רבנים רבים כאיסור גורף בעניין.[27][28][29][30][31] בהזדמנויות רבות אף התבטא בחריפות יתירה נגד התופעה, תוך ציון כי היא מנוגדת לערכי הדת.
בתגובה לפסיקת הרב פיינשטיין לפיה יש להחיל את הכלל "שומר פתאים ה'" בקשר לעישון, כתב הרב אליעזר יהודה ולדנברג בספרו "ציץ אליעזר":
נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה". דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר "שומר פתאים ה'"...
— שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לט
.
קישורים חיצוניים עריכה
- הלכות בריאות הגוף והנפש, מתוך הספר בן איש חי, באתר עיתים לתורה
- מאמרים בנושא שמירת הנפש, באתר ספריית אסיף
- דוד סתיו, שמירת הנפש, באתר כיפה, 14 במאי 2004
- פרץ סמולנסקין, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, פרויקט בן-יהודה
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר 'זהר הרקיע' לרשב"ץ. וראה חידושי הריטב"א על מסכת שבועות, דף ל"ו, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד ב'
- ^ .מצוטט בספרו של הרב ברוך אפשטיין, תורה תמימה, בהערות על ספר דברים, פרק ד', הערה ט"ז.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"א, הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ ספר אבני זיכרון, קונטרס כיבוד אב ואם עמ' רצ
- ^ רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו קונטרס ספר הזכרונות, מצווה שלישית.
- ^ הרב רועי צבי תמיר, נתיב א' - שמירת חוקי התנועה, מאיר נתיבים, ירושלים, תשס"ד
- ^ אנציקלופדיית מרן (הליכות מוסר ממרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל) כרך ג' מערכת ז' ערך 'זהירות'.
- ^ חיים נבון, עישון סיגריות במבחן ההלכה, תחומין כט, תשס"ט, באתר "דעת"
- ^ בספרו ליקוטי אמרים, פרק י"ג.
- ^ ציץ אליעזר - טו - סימן לט - ולדינברג, אליעזר יהודה, 1917-2006 (page 110 of 209), באתר hebrewbooks.org
- ^ שבט הלוי - חלק י - סימן רצה - ווזנר, שמואל בן יוסף צבי (page 231 of 358), באתר hebrewbooks.org
- ^ אגרות משה - חלק ה - יו"ד ח"ב - סימן מט - פיינשטיין, משה בן דוד, 1895-1986 (page 67 of 540), באתר hebrewbooks.org
- ^ אגרות משה - חלק ז - חו"מ ח"ב - סימן עו - פיינשטיין, משה בן דוד, 1895-1986 (page 315 of 361), באתר hebrewbooks.org
- ^ Study: Smokers are more likely to die from heart disease than lung cancer | NHLBI, NIH, www.nhlbi.nih.gov, 2021-11-17 (ב־English)
- ^ Campaign warns 1 in 2 North East smokers will die from a smoking related disease :: South Tyneside and Sunderland NHS Foundation Trust, www.stsft.nhs.uk
- ^ הרב ברוך מאסקוויץ, שו"ת ודברת בם. חלק ב' סימן שכא.
- ^ Rabbis Condemn Smoking, מכון שלזינגר
- ^ YUTorah - בדין "ונשמרתם" - הגדרת סיכון בהלכה, באתר www.yutorah.org, 2021-09-29 (ב־English)
- ^ Tradition Online, Unpacking the Iggerot: Smoking - Tradition Online, 2025-02-27 (ב־English)
- ^ YUTorah - The Prohibition to Smoke - Part 2, www.yutorah.org, 2025-12-22 (ב־English)
- ^ Tradition Online, Survey of Recent Halakhic Literature: Of Tobacco, Snuff and Cannabis (Part II) - Tradition Online, 2022-07-18 (ב־English)
- ^ שו"ת 'יביע אומר' חלק ה אורח חיים סימן לט
- ^ הרב עובדיה יוסף בספרו שו"ת "יחווה דעת", חלק ה', סימן ל"ט.
- ^ חלק א, עמ' רסה - רסו.
- ^ רבבות אפרים - חלק ח - סימן תקמו - גרינבלט, אפרים בן אברהם ברוך (page 476 of 578), באתר hebrewbooks.org
- ^ בית הלל לט - אלול תשסט - יגאל עזרא (עורך) (page 22 of 128), באתר hebrewbooks.org
- ^ Gray Matter III, Medical Issues, The Prohibition to Smoke 1, www.sefaria.org
- ^ Smoking and Halacha by Rabbi Yehuda Spitz, Ohr Somayach
- ^ עישון, אלכוהול, תרופות והשפעתם על הפוריות ועל ההיריון | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית, באתר www.toraland.org.il
| דיני נפשות ביהדות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה מלאכותית • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |