ינון צפריר
פעולות נוספות
| לידה |
1968 (גיל: 58 בערך) ישראל |
|---|---|
| עיסוק | במאי, שחקן, מחזאי, מנהל אמנותי |
| פרסים והוקרה | פרס קיפוד הזהב (2007) |
| פרופיל ב-IMDb | |
ינון צפריר (נולד בשנת 1968) הוא שחקן, במאי תיאטרון, מחזאי ומורה למשחק ישראלי. צפריר הוא המייסד והמנהל האמנותי של קבוצת תיאטרון אורתו-דה, המתמחה בתיאטרון רחוב ובמיצגים חזותיים בינלאומיים.
ביוגרפיה עריכה
צפריר הוא בוגר בית הספר הגבוה לאמנות הבמה בית צבי, מחזור ל"א[1].
החל את דרכו המקצועית במסלול המרוכז לאומנויות במה ומסך – משחק, הנחיה ובימוי, ב"תיאטרון החדר" בתל אביב, בהנחייתו של אמיר אוריין (מחזור 24). שיטת הלימוד בתיאטרון החדר, המכונה "המעגל הפתוח", השפיעה רבות על תפיסתו האמנותית ועל יצירתו בהמשך דרכו[2].
כמו כן, בוגר קורס מורחב של משחק מול מצלמה – רות דייכס[1].
קריירה מקצועית עריכה
בשנת 1996 ייסד צפריר את קבוצת התיאטרון "אורתו-דה" (Orto-Da), יחד עם השחקן אבי גיבסון בר-אל ויפעת זנדני צפריר. הקבוצה הוקמה מתוך שאיפה ליצור שפת תיאטרון ויזואלית ייחודית, המשלבת בין פנטומימה, תיאטרון רחוב וליצנות[3].
במסגרת עבודתו בקבוצה, צפריר יצר, ביים והשתתף במגוון רחב של הפקות שזכו להכרה בינלאומית. אחת היצירות הבולטות ביותר שלו היא המופע "אבנים" ("Stones"), אשר עלה לראשונה בשנת 2005. המופע, שעסק בהנצחת השואה מנקודת מבט לא קונבנציונלית דרך פסלים שמתעוררים לחיים, זכה להצלחה רבה והוצג ברחבי העולם[4]. על יצירה זו זכה צפריר בפרס התיאטרון הישראלי פרינג' ("פרס קיפוד הזהב") להצגה הטובה ביותר בשנת 2007, וכן בפרסים בינלאומיים בגרמניה, ספרד וסין[5].
בנוסף לעבודתו בתיאטרון, השתתף צפריר כשחקן במספר הפקות טלוויזיה וקולנוע, וכן עוסק בהוראת התיאטרון והעברת כיתות אמן בפסטיבלים בינלאומיים[6].
מטרבין עריכה
המופע "מטרבין", מופע ללא מילים, שאותו יצרו ינון צפריר ויפעת זנדני צפריר, מבוסס על הכפלת דמותו של רבין באמצעות מסכות דו־ממדיות של דיוקנו ובציור מטרה המוצמדת לגב.
המופע בחיתוליו היה מורכב משחקנים ולא-שחקנים, כולם מתנדבים שביקשו להביע את הזעזוע ממעשה רצח רבין ומתרבות הפולחן שנלוותה אליו. המופע הוצג בכיכר רבין, כתהלוכה נעה בתוך קהל גדול שהגיע לעצרות ולהפגנות והוא היה אקט ויזואלי-תיאטרלי שעורר שיח סוער של הצופים מכל קצוות הקשת הפוליטית, תגובות רגשיות, שאלות שנזרקו לאוויר ואחריהן ניסיונות לתת להן תשובות[7].
תיאטרון "אורתו-דה" הציג את עבודתו "מטרבין" בפסטיבל עכו בשנת 1999, שם זכה בפרס "המופע הטוב ביותר"[8]. הוא נבחר לייצג את ישראל, בתמיכת האגף לקשרי תרבות ומדע (קשתו"ם) של משרד החוץ, בפסטיבלים אחדים בחו"ל.
ביולי 2000 הוזמן המופע "מטרבין" לפסטיבל Chalon dans la rue שימוש בתבנית צר עבור "Chalon dans la rue" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') בצרפת, שם זכה לביקורות נלהבות, ולאחריו הוזמן לפסטיבלים נוספים באירופה: Varazdin בקרואטיה 2002 ו-Ptuj בסלובניה 2004 בתמיכת משרד החוץ הישראלי.
המופע "אבנים" עריכה
"אבנים" הוא מופע פיזי ויזואלי סוריאליסטי, המלווה את מורדי הגטו דרך סיוטי העבר אל חלומות העתיד. צפריר יצר וביים את המופע. היצירה נוצרה בהשראת פסלו של נתן רפופורט (1911–1987). לאחר מפלת גרמניה במלחמת העולם השנייה, נותרו האבנים מיותמות. בשנת 1946 יצק נתן רפופורט, את אנדרטת הברונזה לזכר מרד גטו ורשה. הוא חיפש אבן שתתאים להקמת הפסל. לאחר חיפושים רבים נמצאו אבני הגרניט, ממתינות חצובות בשוודיה. אותן אבנים שיועדו לפאר את ניצחון הרייך, מנציחות כעת את שואת יהודי אירופה.
המופע "אבנים" נולד מתוך ההצגה "פרטי-זן". המופע, האורך כ-17 דקות הוצג בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון רחוב 2005 בת-ים ואחר-כך בפסטיבלים נוספים בישראל: פסטיבל עכו 2005, סתיו תיאטרוני בסוזן דלל וחנוכת יוצרים בכיכר דיזנגוף[9].
פרזנטציה ראשונה בת 45 דקות של המופע תחת השם "אבנים" התקיימה בפסטיבל אביב ישראלי בתיאטרון הסמטה, במאי 2006.
בשנת 2007 זכה המופע "אבנים"[10] בשלושה פרסים בינלאומיים:
- בספרד: שני פרסים - פרס "בחירת הקהל" ופרס הוועדה האמנותית ב-Ciudad Rodrigo בשנת 2007
- בגרמניה (במדינת ווסטפליה): אחד מעשרת המופעים הטובים בעולם
בשנת 2008 זכה המופע בשני פרסים נוספים:
- פרס "שלמות ביצירה" בפסטיבל PUF פולה, קרואטיה 2008
- פרס "קיפוד הזהב" בשנת 2008 על עיצוב התפאורה
בשנת 2009 הוצג המופע בפסטיבל אביניון בצרפת. מתוך כ-900 הצגות, נבחר המופע לאחת משלוש ההצגות המובילות.
חלקה הראשון של היצירה, "פרטי-זן", זכה בפרס המופע הטוב ביותר בפסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב 2005.
בשנת 2015 יצרו הבמאי תור בן מיור והמפיקה סיגל לנדסברג, את הסרט הדוקומנטרי "בשוליים"[11] ביוזמת ד"ר עירית פוגל, מנהלת המחלקה לתיאטרון ופרינג' ובתמיכת משרד התרבות. הסרט המתעד את תהליכי יצירת ההצגה “אבנים” וחלק ממסעותיה בעולם. הסרט זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל " “אפוס” לסרטי אמנות וייצג את ישראל בפסטיבלי סרטים בעולם.
כתיבה ובימוי עריכה
- מעפילים – בימוי וכתיבה (פסטיבל עכו, 1997)
- Meta-Rabin – מופע רחוב מקורי ללא מילים בבימויו של ינון צפריר, זוכה פרס ראשון בפסטיבל עכו 1999[12]. המופע השתתף גם בפסטיבל שאלון-סור-סון בצרפת[13].
- להיות או לא? – מופע בבימוי משותף של ינון צפריר ואבי גיבסון בר-אל. רעיון לעיבוד: ינון צפריר (פסטיבל עכו 2002)[14]
- טרמינל 1 – כתיבה משותפת עם יפעת זנדני צפריר בבימויו של ינון צפריר יחד עם דניאל זעפרני. (בית ציוני אמריקה, 2018)[12]
ניהול אמנותי פסטיבלים ישראלים בינלאומיים עריכה
- פסטיבל עכו מתחם הרחוב הבינלאומי 2007,2009.
- פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים, מתחם הרחוב הבינלאומי:2013-2025
- פסטיבל "קצת אחרת" בשיתוף תיאטרון בית ליסין: 2018.
- פסטיבל בציר חדש יבנה:2011.
- פסטיבל אאוטסיידר רעננה: 2024.
משחק עריכה
- תיאטרון "הבימה": הדיבוק, החייל האמיץ שוויק.
- "מיומנה" – "אדרבא", המופע לילדים
- תיאטרון גשר -"מטרבין"-פרס ראשון עכו 99
- "צוותא" – "המהגרים", "שרינגרא".
- תיאטרון הסימטה – העליונים, "אם פוטנציה", אשתי הנצחית לשעבר.
- תיאטרון הספרייה – משחקי מלחמה.
- תיאטרון "החדר" – דם.
הצגות ילדים ונוער עריכה
- "גלילאו" – תיאטרון מופע
- "פופטו" – פסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים, חיפה,
- "בילבי", מייזלר הפקות
- "מרק עוף" – קבוצת אורתו-דה
- "נוקאאוט" – קבוצת אורתו-דה
פרסים עריכה
- 1999 – פרס המופע הטוב ביותר בפסטיבל עכו להצגה מטרבין.
ההצגה נבחרה לייצג את ישראל בתמיכת משרד החוץ בפסטיבלים: - :CHALON DANS LA RUE 2000, צרפת
- :2002 Varazdin, קרואטיהPtuj 2004, סלובניה.
- 2000 – המופע פרטיזן; זוכה בפרס המופע הטוב ביותר של פסטיבל בת ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב.
- 2006 – הכתרת ההצגה אבנים לאחד מעשרת המופעים הטובים בעולם בפסטיבל ווטספליה, גרמניה.
- 2007 – פרס בחירת הוועדה האמנותית בפסטיבל Ciudad Rodrigo ספרד להצגה אבנים,
- 2008 – פרס על שלמות ביצירה בפסטיבל ,PUF פולה קרואטיה על ההצגה אבנים
- 2009 – פרס קיפוד הזהב על עיצוב התפאורה על ההצגה אבנים.
- 2010 – פרסים להצגה אבנים; בתחרות של ארגון אסיטז:
- זוכת פרס ההצגה הבין תחומית של השנה.
- זוכת פרס על הכוריאוגרפיה הטובה ביותר.
- זוכת פרס על עיצוב אביזרים.
- זוכת פרס על התאורה הטובה ביותר.
- 2015 – פרס קיפוד הזהב על עיבוד הצגת המשרתים
- 2016 – פרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל לסרטי אמנות עבור הסרט בשוליים, המתעד את תהליכי היצירה ומסעותיה של קבוצת אורתו-דה.
- 2017 – פרס קיפוד הזהב עבור עיצוב התאורה על ההצגה אי שפיות
- 2021 – פרס על הצגת הביכורים הטובה ביותר של השנה להצגה: שתי חברות וסוס אחד
- 2024 – פרס ההצגה הטובה ביותר – המתחם הבינלאומי של פסטיבל חיפה להצגות ילדים: ספיקלס
חיים אישיים עריכה
צפריר היה נשוי ליוצרת ולשחקנית יפעת זנדני צפריר, שותפתו לייסוד וניהול קבוצת אורתו-דה.
האב של טוהר צפריר[15], שחקנית ישראלית בוגרת הסטודיו של ניסן נתיב.
קישורים חיצוניים עריכה
- ינון צפריר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ינון צפריר, באתר הבמה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 ינון צפריר, באתר הבמה
- ^ מדברים על תיאטרון החדר: ינון צפריר, באתר YouTube, 24 ביולי 2012
- ^ אודות אורתו-דה, באתר תיאטרון אורתו-דה
- ^ אבנים - תיאטרון אורתו-דה, באתר תיאטרון בית ליסין
- ^ ינון צפריר - מנהל אמנותי, באתר תיאטרון אורתו-דה
- ^ ינון צפריר, באתר אישים
- ^ מיכאל הנדלזלץ, גאלתיך לי בדם - קבוצת אורתו-דה מציגה: "מטרבין", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2001
- ^ מיה אשרי, שישה יצחק רבינים עושים סלפי מהמרפסת בכיכר ציון, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2018 - ריאיון עם מייסדי התיאטרון
- ^ איך נולדה ההצגה עטורת הפרסים "אבנים"? חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי
- ^ המופע "אבנים", באתר תיאטרון אורתו-דה
- ^ "בשוליים" - להאמין באמנות ללא תנאי: סיפורו של תיאטרון הפרינג' (שוליים) הישראלי, על סיפורה של קבוצת תיאטרון הפרינג' ,'אורתודה' שגיבור המופע שלה, "אבנים", הוא פסל מורדי גטו ורשה.
- ^ 1 2 “קצת אחרת” – תיאטרון באווירה בינלאומית בסוכות בתל אביב | התרשמות של איטו אבירם, 2018-08-24
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ פסטיבל עכו, באתר www.accofestival.co.il
- ^ טוהר צפריר