Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רגישות לתוספי מזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
קובץ:Food label from the Co-operative Food Sausages.jpg
סימון תזונתי של נקניקיות. סודיום מטהביסולפיט מודגש על התוית כסימן אזהרה

רגישות לתוספי מזון היא תגובה בלתי רצויה לתוספי מזון ומשקאות. התגובה מתבטאת ברגישות אלרגית ורגישות לא-אלרגית המכונה גם "פסאודואלרגית" (אנ'), דהיינו דמוית אלרגיה. החקיקה בעולם מחיבת סימון תזונתי של תוספי מזון על אריזת המזון ואזהרה המגבילה את הצריכה לאנשים הרגישים לתוסף מסוים. ב-2025 נכנסו בישראל לתוקף תקנות חדשות המחייבות סימון ברור יותר של אלרגנים ברשימת רכיבי המזון הכוללת גם את תוספי המזון. התקנות החדשות אימצו במלואם את החקיקה של השוק האירופאי המשותף.[1]

תוספי המזון הנפוצים בתעשיית המזון שייכים לקטגוריות של חומרים משמרים, נוגדי חמצון, משפרי מרקם, חומרים מקציפים, צבעי מאכל, מחזקי טעם, ממתיקים מלאכותיים, חומרי התפחה ומווסתי חומציות.[2]

רגישות לחומרים משמרים עריכה

חומרים משמרים מעכבים או קוטלים חיידקים, שמרים ועובשים, ועל ידי כך מונעים קלקולי מזון ומאריכים את חיי המדף של מזון ומשקאות.

לסולפיטים יש כמה תפקידים בתעשיות המזון: הם משמידים חיידקים, שמרים ועובשים, מונעים תהליכי השחמה אנזימטית של פוליפנולים (PPO) ושומרים על הצבע המקורי של פרות וירקות בתהליכי עיבוד תעשייתי. הסולפיטים אינם נחשבים לחומרים מסרטנים.[3] הרגישות לסולפיטים היא המשמעותית ביותר מבין החומרים המשמרים, ומתבטאת בתסמינים נשימתיים של אסתמה וקשיי נשימה, פריחה, ולעיתים רחוקות גם לשוק אנפילקטיס.[4] הרגישות לסולפיטים היא מטיפוס לא-אלרגי.[5] אדי סולפיטים נחשבים לרעילים ורבים מתסמיני הרגישות נחשבים לתסמינים תעסוקתיים, בעקבות חשיפה אינטנסיבית של עובדים לאדים של חומר השימור.[6] החוק הישראלי מחייב סימון אזהרה על התווית לנוכחות חומרים משמרים מקבוצת הסולפיטים, כנדרש על ידי התקן הישראלי 1145.[7]

אלרגיה לבנזואטים נדירה וקשורה להחמרה של תסמינים עוריים ונשימתיים[8] סורבאטים נחשבים לתוספים בטוחים יחסית (GRAS) (אנ'). בקרב אנשים רגישים הסורבאטים גורמים לתגובות עוריות, נשימתיות ודרכי העיכול.[9] התסמינים העוריים הנפוצים ביותר ה: סרפדת מלווה בגרוד ושלפוחיות אדומות על העור ודלקת עור ממגע (אנ') המתבטאת באדמומיות, נפיחות, גירוד או שלפוחיות במקומות שבהם העור בא במגע עם החומר, אנגיואדמה שהיא נפיחות מתחת לעור בפרט באזור הפנים, הידיים, הפה והגרון, וגרד מלווה בתחושת גירוד עזה ללא פריחה נראית לעין. תסמינים נשימתיים מתבטאים באסתמה, החמרה של קוצר נשימה או צפצופים, נזלת אלרגית, אף סתום ועיטושים. תסמינים במערכת העיכול מתבטאים בכאבי בטן ואי-נוחות, תחושת נפיחות, התכווצויות, בחילות ותסמונת הפה הבוער מלווה בתחושת צריבה או עקצוץ הפה והשפתיים. לעיתים רגישות לסורבאטים עלולה לעורר מיגרנות.

חלק מהתגובות לבנזואטים וסורבאטים מוגדרות כ"פסאודואלרגיה" שהיא תגובה דמוית אלרגיה שאינה מערבת את המערכת החיסונית, עם תסמינים דומים לאלרגיה הנובעת משחרור היסטמין מתאי המאסט. הטיפול התרופתי לרגישות אלרגית ופסאודואלרגית דומה. תערובות המשלבות בנזואט-סורבאט מאפשרות שימוש בריכוזים נמוכים יותר של כל אחד מהחומרים. תערובות מאפשרות לריכוזים נמוכים יותר, ומרחיבות את טווח הפעילות האנטי-מיקרוביאלית, מפני שסורבאט פעיל בעיקר נגד שמרים ועובשים ואילו בנזואט פעיל נגד חיידקים, שמרים ועובשים.

ניטרטים וניטריטים הם מלחים המשמשים לשימור בשר מעובד תוך קיבוע המיוגלובין המעניק את הצבע האדום לשריר. הם עלולים לגרום למספר תופעות:

  • מתהמוגלובינמיה, כתוצאה מקשירתם להמוגלובין והפיכתו למטהמוגלובין.[10] כך נוצר מחסור של חמצן ברקמות[11] המלווה בהופעת גוון עור כחלחל, עייפות, סחרחורת וקוצר נשימה.
  • רגישות ארוכת טווח לניטריטים וניטרטים עלולה להתבטא בהפרעות בדרכי העיכול: מלווה בכאבי בטן, שלשולים והתכווצויות.
  • עיבוד של מזון בטמפרטורות גבוהות (בישול, טיגון, וצליה), הופך את הניטריטים לניטרוזאמינים (אנ') הנחשבים לגורמים מסרטנים.[12] סכנה נוספת הנובעת מחשיפה זו היא עליה בתחלואה של סוכרת מסוג 2.[13]

רגישות לנוגדי חמצון עריכה

נוגדי חמצון מונעים חמצון של שמנים (עיפוש) במזון, הם מאושרים לשימוש במגוון רחב של מוצרים, כאלה שעברו טיגון בשמן עשיר בחומצות שומן רב-בלתי רוויות ומזון יבש (דגני בוקר). השימוש בנוגדי חמצון אינו חופשי ומותנה בהצהרת רמות מרביות מותרות,[14] המוגדרות בחוק על פי סוג המזון.[15] המשתמש בתוספים אלה חייב לציין את שמם המלא או את מספר ה-E ברשימת הרכיבים.

  • ויטמין C ו-ויטמין E נחשבים לתוספים בטוחים לשימוש בהיותם חומרים טבעיים.
  • נוגדי החמצון הסינתטיים העמידים לטמפרטורות גבוהות, BHA (אנ') BHT (אנ') ו-TDHQ (אנ'), עלולים לגרום לתופעות של פריחה וגרד המאפיינים תסמינים של דלקת עור אלרגית ממגע (אנ'), אסתמה, ותסמינים נשימתיים המתבטאים בקשיי נשימה וצפצופים.[16]
  • נוגד החמצון פרופיל גלאט (אנ') רגיש לטמפרטורות גבוהות, מתאים כתוסף בעיבוד מוצרי בשר ובתערובות עם נוגדי חמצון אחרים למניעת קלקול שומני של שמנים.

BHA - Butylated Hydroxyanisole עריכה

הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC),[17] סווגה את BHA כ"חשוד כמסרטן לבני אדם" ומשויך לקבוצה 2B. מחקרים הראו כי מינונים גבוהים של BHA גרמו לגידולים שפירים וגידולים ממאירים בקיבה של חולדות, אוגרים ועכברים. קיימת מחלוקת מדעית בעניין זה, מפני שחלק מהחוקרים טוענים כי הגידולים נוצרו באיבר קיבה קדמית שאינו קיים אצל בני אדם, ולכן הסיכון לא בהכרח רלוונטי לבני אדם. החל מפברואר 2026, ה-FDA האמריקאי, החליט לבחון מחדש את בטיחותו, עקב חששות להיותו גורם בעל פוטנציאל לממאירות.[18]

BHT - Butylated Hydroxytoluene עריכה

חומר זה נחשב לרוב כבעל סיכון נמוך. ה-IARC מסווג אותו בקבוצה 3 ובהצהרה כי "לא ניתן לסיווג כמסרטן לבני אדם" מחוסר ראיות מספקות. בעוד שבמינונים גבוהים מאוד נמצאו פגיעות בכבד ובריאות בניסוים של בעלי חיים, לא הוכח קשר ישיר לסרטן בבני אדם ברמות הצריכה המקובלות.[19] BHA ו-BHT מאושרים לשימוש במזון בישראל ובעולם תחת מגבלות כמותיות מחמירות. למרות האישור, ארגוני בריאות מסוימים ממליצים להעדיף מוצרים שבהם נעשה שימוש בנוגדי חמצון טבעיים, על פני BHA ו-BHT, כצעד של זהירות מונעת. המרכז למדע למען האינטרס הציבורי (Center for Science in the Public Interest) (CSPI) מעניק ל-BHA דירוג "הימנעות" ול-BHT דירוג "זהירות". ה-CSPI מציין במפורש כי ניתן להחליפם בחלופות בטוחות יותר, כמו ויטמין E, או שימוש בטכנולוגיות אריזה מתקדמות המונעות חדירת אויר. קבוצת העבודה הסביבתית (Environmental Working Group) (EWG) ממליצה לצרכנים להימנע ממוצרים המכילים BHA ו-BHT[20] המדורגים ברמת סיכון גבוהה בשל חששות מגרימת הפרעות הורמונליות וסרטן. התוכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה של ארצות הברית (אנ') (NTP) המשתייכת למכונים הלאומיים לבריאות (NIH), מסווגת את ה-BHA כחומר ש"צפוי באופן סביר להיות מסרטן לבני אדם". סיווג זה מהווה בסיס להמלצות של ארגוני בריאות רבים בעולם להעדיף חלופות טבעיות. היות שהסוכנות הבינלאומית למחקר על סרטן (IARC) סיווגה את ה-BHA כ"מסרטן אפשרי לבני אדם" (קבוצה 2B), הרי שגופים המסתמכים על סיווג זה נוקטים בגישת זהירות מונעת, על ידי המלצה לשימוש בריכוזים נמוכים. הוועדה המדעית של האיחוד האירופי (אנ') (SCCS) הטילה בתקנה SCCS/1636/21 מגבלות מחמירות של ריכוז מקסימלי מותר של BHT במוצרים לילדים וקוסמטיקה מסוימים, בשל חשש להפרעות אנדוקריניות,[21] ה-FDA האמריקאי עדיין מגדיר את חומרים האלה כ"מוכרים כבטוחים" (GRAS) תחת מגבלות כמות ספציפיות, עם צורך בבחינה מחודשת של בטיחות ה-BHA.[22]

TBHQ - Tertiary-Butylhydroquinone עריכה

TBHQ לא סווג על ידי IARC כחומר מסרטן. מחקרים שנערכו על חיות מעבדה הראו תוצאות מעורבות, אך הגופים הרגולטוריים FDA ו-EFSA הגיעו למסקנה כי במינונים המאושרים למזון הוא אינו גורם מסרטן. קיימים מחקרים בתנאי מעבדה ובמינונים גבוהים מאוד המצביעים על השפעות אפשריות על מערכת החיסון או נזק לתאים, אך אלו טרם הובילו לשינוי בסיווג הבטיחות הרשמי.[23]

פרופיל גלאט עריכה

פרופיל גלאט הוא נוגד חמצון סינתטי נפוץ בשימוש למניעת התחמצנות שמנים, מזונות שומניים ותכשירים קוסמטיים. פרופיל גלאט אינו מופיע ברשימת החומרים שסווגו על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC). קבוצת איכות הסביבה של ארצות הברית מציינת כי הסיכון לסרטן נחשב לנמוך. לפי הגדרת GRAS,[24] פרופיל גלאט מוגדר כחומר "מוכר בדרך כלל כבטוח" על ידי ה-FDA, ומתאים לשימוש כנוגד חמצון במזון.[25]

רגישות למשפרי מרקם עריכה

קבוצת משפרי מרקם כוללת מייצבים (אנ'), חומרים מסמיכים, ומתחלבים. הרגישות לחומרים אלה נחשבת לנדירה ומשויכים לקבוצת ההיפואלרגנים (אנ'). רוב תגובות הרגישות בקבוצה זו קשורות למערכת העיכול, ואילו תגובות חיסוניות המתבטאות בתסמינים עוריים שונים של אורטיקריה ואנגיומה הן נדירות. דווחו מקרים בודדים של תגובות עוריות לתוספי מזון אלה, והשכיחות באוכלוסייה הבוגרת נמוכה מ-1%. במקרים נדירים מאוד, דווחו תגובות אלרגיות קלאסיות של פריחה או קוצר נשימה לגואר גאם או לקסנטן גאם שנגרמו כתוצאה מחשיפה תעסוקתית של שאיפת האבקה.[26]

  • ההידרוקולואידים גואר גאם, קסנתן גאם ולוקוסט-בין-גאם (אנ') הם סיבים תזונתיים, אינם נעכלים על ידי האדם, ולכן עוברים תסיסה במעי הגס על ידי המיקרוביוטה. צריכת הידרוקולואידים על ידי אנשים רגישים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, עלולה לגרום לתסמינים של נפיחות, גזים, כאבי בטן ושלשולים.[27][28] קראגינן (אנ') עלול לעודד דלקתיות במערכת העיכול.[28][29] מחקרים חדשים בחנו כיצד התוספים משנים את הרכב המיקרוביוטה במעי הגס והוכיחו כי סיבים כמו פקטין מחזקים את "מחסום המעי" (אנ') על ידי מניעת חדירותו לחיידקים שבחלל המעי והפחתת היצמדותם של חיידקים מזיקים לדופן המעי. מחקרים הראו שלפקטין, בניגוד לקרגינן יש השפעה נוגדת דלקת.[30] קבוצה של הידרוקולואידים הכוללת קראגינן, קרבוקסי-מתיל-צלולוז[31] וקסנתן גאם[32] גורמת לשגשוג של חיידקי Ruminococcus gnavus, הקשורים לעיתים לדלקת מעיים.[33]
  • עמילנים מעובדים (אנ') משמשים כמעבים בתעשיית המזון. רגישות לעמילן תירס או עמילן תפוח אדמה נחשבת אמנם לנדירה מאוד, ועמילנים אלה נחשבים לבטוחים. עם זאת, עמילן מעובד עלול להכיל עקבות של חלבון ממקור הפקתו, כגון, עקבות של גלוטן בעמילן המופק מחיטה אשר עלולות לעורר תגובה אלרגית אצל חולי צליאק או אנשים אלרגיים לחיטה. תוספי עמילן מעובד עלולים לגרום לתסמינים במערכת העיכול אצל אנשים אלרגיים.
  • השימוש בתערובות של הידרוקולואידים עם עמילנים מעובדים, עשוי להשפיע על קצב הספיגה בדרכי העיכול. שילוב של גואר גאם עם עמילן תירס מפחית את קצב עיכול העמילן עקב יצירת שכבה צמיגה סביב גרגירי העמילן, המקשה על אנזימי העיכול להגיע אליהם. עובדה זו עשויה לסייע בוויסות רמות הסוכר בדם לאחר הארוחה, שכן היא מונעת עלייה חדה ומהירה של גלוקוז.[34]
  • לציטין הוא חומר מתחלב של תערובות שמן למים. הוא מופק מסויה, ביצים ושמן חמניות. על אף שהתהליך התעשייתי של הפרה וניקויה מסיר את מרבית החלבון, אנשים אלרגיים לסויה וביצים עלולים להגיב לשאריות של החלבון בלציטין. לכן קיימת חובת ציון מודגש של מוצא הלציטין על התווית. הלציטין המופק משמן חמניות משמש תחליף טוב לאנשים אלרגיים לסויה.

רגישות לחומרים מקציפים עריכה

חומרים מקציפים (אנ') נחשבים לרכיבי מזון טבעיים המופיעים ברשימת הרכיבים בשמם המפורש. חומרים אלה שייכים לקבוצת גורמי האלרגיה למזון

  • חלבון החלב, הקזאין, המשמש כמייצב ומונע קריסת הקצף.
  • חלבונים של מי גבינה הם בעלי יכולת הקצפה.
  • השומן בשמנת מתוקה מייצב את בועות האוויר בתהליך ההקצפה,
  • אלבומין הביצה נחשב אף הוא למקציף קלאסי. בתעשייה משתמשים לעיתים ב"אלבומין מיובש" בצורת אבקה, כדי לקבל קצף יציב וחזק יותר.

רגישות לצבעי מאכל מלאכותיים עריכה

תעשיית המזון משתמשת במגוון רחב של צבעי מאכל מלאכותיים. לחלק מצבעים אלה פוטנציאל גבוה ביותר לגרום לאלרגיה, אי-סבילות והפרעות בריאותיות שונות. מספר צבעים מלאכותיים גורמים להגברת תופעות של הפרעות קשב וריכוז בילדים בעלי רגישות גנטית או מטבולית גבוהה. התופעה מלווה בשינויים בפעילות נוירוטרנסמיטורים.[35]

טרטרזין הנחשב לגורם מסרטן,[36] קווינולין צהוב, צהוב סנסט FCF (אנ'), אזורובין, פונסו אדום (אנ') ואדום אלוורה עשויים לגרום לרגישות מהסוג הזה.[37][38] רגולציית האיחוד האירופי מחייבת ציון על האריזה כי המזון "עלול ליצור השפעה שלילית על פעילות וקשב אצל ילדים" אם הוא מכיל צבעי מאכל סינתטיים.[39] ב-2025 החקיקה הבריטית קבעה כי ששת צבעי מאכל מלאכותיים אלה עלולים לגרום לתופעות של הפרעת קשב וריכוז בילדים,[40] כיום קימת נטייה להרמוניזציה בין מדינות העולם להגבלת השימוש בצבעים מלאכותיים. ישראל אימצה את תקנות האיחוד האירופי במסגרת הרפורמה מתחילת 2025 כך שתקנות ישראליות ישנות וייחודיות (תקנות צבעי מאכל מ-1984) בוטלו והוחלפו בסטנדרטים הבינלאומיים של רשות בטיחות המזון האירופית. כל שינוי ברמת הבטיחות של צבע מסוים באירופה מעודכן מידית במערכת הישראלית. עמדת ה-FDA של ארצות הברית שמרנית יותר ואינה סבורה שיש הוכחה גורפת שהם גורמים להפרעה באוכלוסייה הכללית, כי לדעתם עדין אין ראיות ברורות לקשר בין צבעי המאכל המלאכותיים לבין היפראקטיביות.[41][42]

לעומת זאת, הצבעים הכחולים הם צבעים שהדעות לגביהם חלוקות.[35] כחול בוהק FCF מאושר לשימוש על ידי ה-FDA האמריקאי והאיחוד האירופי. מרבית המחקרים ארוכי הטווח בחולדות ובעכברים לא מצאו עדות לכך שהצבע גורם לסרטן. הוא מסווג על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) בקבוצה 3, אולם מחקר העלה אפשרות לקשר לגידולים בכליות בעכברים, אך הממצא לא אומת במחקרים רשמיים נוספים. בנוסף, הוא עלול לגרום לתגובות אלרגיות בקרב אנשים.[43] אינדיגו כרמין מאושר לשימוש במזון, בתרופות ובקוסמטיקה. קיימת מחלוקת גדולה יותר לגביו. בעוד שחלק מהמחקרים לא מצאו השפעה מסרטנת בעכברים, מחקרים אחרים שנעשו בקרב חולדות זכרים הראו עלייה מובהקת סטטיסטית בשכיחות של גידולי מוח (גליומות). בשל הממצאים בחולדות, ארגונים כמו "המרכז למדע לטובת הציבור" (CSPI) בארצות הברית ממליצים להימנע ממנו, על אף שרשויות הבריאות הרשמיות עדיין מגדירות אותו כבטוח בצריכה מתונה.[44]

המינרל טיטניום אוקסיד<chem>TiO2</chem> ששימש בעבר להענקת צבע לבן אטום לממתקים נאסר לשימוש על ידי השוק האירופי, בהיותו חשוד כבעל פוטנציאל גנוטוקסי של התא (אנ'),[45] על אף שהמחקרים בעינין זה שנויים במחלוקת. תחליף להשגת צבע לבן אטום, שימושי בעיקר בקונדיטוריה, הוא המינרל סידן פחמתי <chem>CaCO3</chem>, הנחשב לבטוח לבליעה.

רגישות למחזקי טעם עריכה

מחזקי טעם (אנ') נמצאים ברשימת GRAS למוצרי מזון בטוחים.

מונוסודיום גלוטמאט (MSG) הוא תוסף מזון מחזק טעם מהנפוצים ביותר.[46] רבים מדווחים על תופעות לוואי לאחר צריכתו, אך גופי בריאות מגדירים אותו כבטוח לשימוש. המושג "תסמונת המסעדה הסינית" (אנ') נטבע ב-1968 בעקבות דיווחים על תסמינים שהופיעו לאחר אכילת מזון עשיר ב-MSG במסעדות אלו. התופעות הנפוצות כוללות: כאבי ראש וסחרחורות, הזעה, הסמקה או תחושת בעירה בפנים ובצוואר, דופק מהיר או דפיקות לב חזקות, חולשה, בחילות ולעיתים כאבי בטן.[47] מחקרים מבוקרים לא הצליחו להוכיח קשר עקבי וישיר בין MSG לתסמינים אלו ברוב האוכלוסייה.[48] מנהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA, מסווג את ה-MSG כחומר "מוכר בדרך כלל כבטוח", מפני שהאורגניזם מעבד את הגלוטמט שב-MSG בדיוק באותו אופן שבו הוא מעבד גלוטמט המצוי באופן טבעי במזונות אחרים. ייתכן שקבוצה קטנה מאוד של אנשים אכן רגישה לכמויות גדולות שמעל 3 גרם, אך רגישות זו נחשבת לנדירה ביותר.[49][50]

תמצית שמרים (אנ') נחשבת לבטוחה עבור רוב האוכלוסייה.עם זאת, היא עלולה להוות גורם סיכון לחולי שיגדון, מפני שתמצית שמרים היא אחד המקורות העשירים ביותר בפורינים, וצריכתה מעלה את רמת חומצת השתן בדם, ועלולה לעורר התקפי שיגדון כואבים של מפרקים או להוביל ליצירת אבני כליה כתוצאה משקיעת גבישי חומצת שתן.[51] אנשים הרגישים ל-MSG עלולים לחוות תסמינים של כאבי ראש, הזעה ודפיקות לב גם לאחר צריכת תמצית שמרים. קיימים דיווחי מקרים המקשרים תמציות אלו לתגובות אלרגיות נדירות הכוללות פריחה, גרד וקשיי נשימה באנשים עם רגישות זו.[52]

גואנילטים (אנ') המופקים מפטריות, ואינוזינאטים (אנ') המופקים מדגים הם נוקלאוטידים הנחשבים לתוספים טבעיים שאינם מסכנים את הבריאות[53] ובטוחים לצריכה (GRAS). עם זאת, ישנן קבוצות אוכלוסייה מסוימות שצריכות לנקוט משנה זהירות: חולי שיגדון ואבנים בכליות, אנשים הרגישים ל-MSG עלולים לחוות תסמינים דומים כמו כאבי ראש, הסמקה או לחץ בשרירים בעת צריכת מוצרים המכילים גואנילט. תופעת הרגישות היא נדירה ביותר. מחזקי טעם אלה הם בעלי פעילות גבוהה ביותר (פי שמונה מ־MSG) ולכן הם מוספים בכמויות קטנות מאד. בספרות המקצועית דווחו מקרים בודדים של רגישות יתר המתבטאת בפריחה או גרד בעור. בעיקרון, מומלץ להימנע מתוספים אלו בתזונת תינוקות מתחת לגיל 12 חודשים.[54]

רגישות לממתיקים מלאכותיים עריכה

השימוש בממתיקים מלאכותיים בתעשיית המזון נועד להעניק מתיקות מבלי לשאת בערך הקלורי של הסוכר. הרגישות לממתיקים מלאכותיים יכולה להתבטא במגוון תסמינים המשתנים מאדם לאדם. אלרגיה על בסיס תגובה חיסונית היא נדירה, בעוד שרגישות לא אלרגית נפוצה יותר ומתבטאת בתסמיני הפרעות במערכת העיכול.[55] ממתיקים השייכים לקבוצת הסוכרים הרב-כהליים, כמו סורביטול, מניטול, קסיליטול ואריתריטול, עלולים לגרום לגזים, נפיחות, כאבי בטן, שלשולים ולכאבי ראש במקרים של צריכה גבוהה. ישנם אנשים המדווחים על הופעת כאבי ראש לאחר צריכת אספרטם או ממתיקים אחרים.[56] במקרים מסוימים עלולות להופיע פריחות או גרד. מחקרים מצביעים על כך שממתיקים מלאכותיים עלולים לשנות את הרכב חיידקי המעי הגס, המוביל לרגישות מטבולית ולהשפיע על רמות הסוכר בדם. חולי פנילקטונוריה חייבים להימנע לחלוטין מאספרטיים מכיוון שהוא מכיל פנילאלנין שחולים אלה אינם יכולים לפרק. מרבית המחקרים המדעיים המבוקרים מצביעים על כך שאין עדות לרגישות פיזיולוגית חריפה לממתיקים מלאכותיים. בעוד שממתיקים כמו סכרין, סוכרלוז ואספרטם נמצאו כבעלי פוטנציאל גבוה יותר לשיבוש מטבולי, הרי שממתיקים רב-כהליים הם בעלי השפעה נמוכה יותר על רמת האינסולין, אך עלולים לגרום לרגישות במערכת העיכול המתבטאת בנפיחות וגזים.[57]

רגישות לחומרי התפחה עריכה

חומרי התפחה כגון סודיום ביקרבונט משחררים פחמן דו-חמצני ליצירת נפח אוורירי במאפים, ועלולים לגרום לתגובות של אי סבילות. חומרי התפחה כימיים רבים מכילים פוספטים, כמו סודיום פירופוספט (אנ'). צריכה עודפת עלולה להוות בעיה עבור אנשים עם מחלות כליה.[58]

רגישות למווסתי חומציות עריכה

השימוש במווסתי חומציות בתעשיית המזון נרחבת ונועדה להאריך את חיי המדף של מוצרים, למניעת התפתחות של אוכלוסיית המיקרואורגניזמים, ותרומה למרקם של מוצרים שעוברים ג'ליפיקציה, כגון ריבות, למניעת השחמה ולשיפור הטעם.

  • חומצת לימון מופקת לרוב מהתססה של העובש אספרגילוס ניגר (אנ'). אנשים עם רגישות גבוהה לעובש זה מדווחים לעיתים על כאבי בטן, נפיחות או פריחה בעקבות צריכת חומצת לימון תעשייתית.[59]
  • חומצה זרחתית המשמשת לוויסות חומציות עלולה לגרום לגירוי בריריות הפה והקיבה. התסמינים הנפוצים לרגישות הם נפיחות, גזים, כאבי בטן או שלשולים, פריחה, גירוד או אדמומיות בעור, כאבי ראש או תחושת אי-נוחות כללית לאחר האכילה.[60][61]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רגישות לתוספי מזון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עדכון רשימת תוספי מזון, באתר GOV.IL
  2. ^ Written by P. Michael Davidson, [Britanica food additive], https://www.britannica.com/topic/food-additive
  3. ^ Sodium Bisulfite - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  4. ^ European Food Safety Authority (EFSA), Parma, Italy, Scientific Opinion on the re-evaluation of sulfur dioxide (E 220), sodium sulfite (E221), sodium bisulfite (E 222), sodium metabisulfite (E 223), potassium metabisulfite (E 224), calcium sulfite (E 226), calcium bisulfite (E 227) and potassium bisulfite (E 228) as food additives, EFSA Journal 14, 2016
  5. ^ Shahid Randhawa, Sami L Bahna, Hypersensitivity reactions to food additives, Current Opinion in Allergy & Clinical Immunology 9, 2009-06, עמ' 278–283 doi: 10.1097/ACI.0b013e32832b2632
  6. ^ Safety Data Sheet SODIUM BISULFITE, (www.ineos.com), ‏2016
  7. ^ סימון בקוד יצרן של מזון ארוז מראש, באתר GOV.IL
  8. ^ "Systemic Contact Dermatitis to Benzoates" Jacob, S. E., & Zapolanski, T., Systemic Contact Dermatitis to Benzoates, Dermatitis, 2008
  9. ^ Zahra Afsharian, Amin mohammadpour, Fatemeh Esfandiyari, Aniseh Zarei Jelyani, Fatemeh Kardani, Mohammad Javad Raee, Fatemeh Hemmati, Marzieh Rashedinia, Amin Mousavi Khaneghah, The concentrations and health risks of potassium sorbate and sodium benzoate in some Iranian food products: A Monte Carlo simulation, Journal of Food Composition and Analysis 135, 2024-11-01, עמ' 106640 doi: 10.1016/j.jfca.2024.106640
  10. ^ V. Yu. Titov, Yu. M. Petrenko, Proposed Mechanism of Nitrite-Induced Methemoglobinemia, Biochemistry (Moscow) 70, 2005-04, עמ' 473–483 doi: 10.1007/s10541-005-0139-7
  11. ^ Douglas H. K. Lee, Nitrates, nitrites, and methemoglobinemia, Environmental Research 3, 1970-12-01, עמ' 484–511 doi: 10.1016/0013-9351(70)90042-3
  12. ^ Jessica C. BeardTimothy M. Swager*, An Organic Chemist’s Guide to N-Nitrosamines: Their Structure, Reactivity, and Role as Contaminants, The Journal of Organic Chemistry 86, January 21, 2021
  13. ^ Bernard Srour, Eloi Chazelas, Nathalie Druesne-Pecollo, Younes Esseddik, Fabien Szabo de Edelenyi, Cédric Agaësse, Alexandre De Sa, Rebecca Lutchia, Charlotte Debras, Laury Sellem, Inge Huybrechts, Chantal Julia, Emmanuelle Kesse-Guyot, Benjamin Allès, Pilar Galan, Serge Hercberg, Fabrice Pierre, Mélanie Deschasaux-Tanguy, Mathilde Touvier, Dietary exposure to nitrites and nitrates in association with type 2 diabetes risk: Results from the NutriNet-Santé population-based cohort study, PLOS Medicine 20, 2023-01-17, עמ' e1004149 doi: 10.1371/journal.pmed.1004149
  14. ^ The International Union of Pure and Applied Chemistry (IUPAC), IUPAC - maximum permissible level (M03766), goldbook.iupac.org (ב־English)
  15. ^ sonia, EU Additives Regulation: new requirements for products intended for vulnerable populations, Complife Group, ‏2026-03-09 (ב־English)
  16. ^ Susan C. Smolinske, CRC Handbook of Food, Drug, and Cosmetic Excipients, 0, Routledge, 2018-12-19, ISBN 978-1-315-14051-3. (בEnglish)
  17. ^ List of Classifications (ב־English)
  18. ^ 15th Report on Carcinogens, National Toxicology Program (ב־English)
  19. ^ H. Babich, Butylated hydroxytoluene (BHT): A review, Environmental Research 29, 1982-10-01, עמ' 1–29 doi: 10.1016/0013-9351(82)90002-0
  20. ^ BHA & BHT: Safety Concerns in Food & Cosmetics, www.ewg.org, ‏2025-04-16 (ב־English)
  21. ^ SCCS Members. Electronic address: SANTE-SCCS@ec.europa.eu, Berit Granum Rapporteur, Ulrike Bernauer, Laurent Bodin, Qasim Chaudhry, Coenraads Pieter Jan, Maria Dusinska, Janine Ezendam, Eric Gaffet, Corrado L. Galli, Eirini Panteri, Vera Rogiers, Christophe Rousselle, Maciej Stepnik, Tamara Vanhaecke, Susan Wijnhoven, SCCS External Experts, Aglaia Koutsodimou, Wolfgang Uter, Natalie von Goetz, SCCS scientific opinion on Butylated hydroxytoluene (BHT) - SCCS/1636/21, Regulatory toxicology and pharmacology: RTP 138, 2023-02, עמ' 105312 doi: 10.1016/j.yrtph.2022.105312
  22. ^ {{{מחבר}}}, FDA Launches Assessment of BHA, a Common Food Chemical Preservative, FDA News Release, February 10, 2026
  23. ^ Arezou Khezerlou, Amir pouya Akhlaghi, Adel Mirza Alizadeh, Parvin Dehghan, Parham Maleki, Alarming impact of the excessive use of tert-butylhydroquinone in food products: A narrative review, Toxicology Reports 9, 2022, עמ' 1066–1075 doi: 10.1016/j.toxrep.2022.04.027
  24. ^ Human Foods Program, GRAS Substances (SCOGS) Database, FDA, ‏2024-09-06 (ב־English)
  25. ^ EFSA Panel on Food additives and Nutrient Sources added to Food (ANS), Scientific Opinion on the re‐evaluation of propyl gallate (E 310) as a food additive, EFSA Journal 12, 2014-04 doi: 10.2903/j.efsa.2014.3642
  26. ^ Alexander Roesch, Till Haegele, Thomas Vogt, Philipp Babilas, Michael Landthaler, Rolf‐Markus Szeimies, Severe contact urticaria to guar gum included as gelling agent in a local anaesthetic, Contact Dermatitis 52, 2005-06, עמ' 307–308 doi: 10.1111/j.0105-1873.2005.00589.x
  27. ^ Thickeners and Emulsifiers: How Additives Like Carrageenan and Xanthan Gum Affect Digestion, XLR8 YOUR HEALTH (ב־English)
  28. ^ 1 2 Shanshan Zhang, Yonggan Sun, Qixing Nie, Jielun Hu, Yuhao Li, Zefu Shi, Haihua Ji, Hao Zhang, Mingjiao Zhao, Chunhua Chen, Shaoping Nie, Effects of four food hydrocolloids on colitis and their regulatory effect on gut microbiota, Carbohydrate Polymers 323, 2024-01-01, עמ' 121368 doi: 10.1016/j.carbpol.2023.121368
  29. ^ Paulina Komisarska, Anan Pinyosinwat, Mutaz Saleem, Małgorzata Szczuko, Carrageenan as a Potential Factor of Inflammatory Bowel Diseases, Nutrients 16, 2024-04-30, עמ' 1367 doi: 10.3390/nu16091367
  30. ^ Xiaobin Wen, Ruqing Zhong, Guoqi Dang, Bing Xia, Weida Wu, Shanlong Tang, Lixin Tang, Lei Liu, Zhengqun Liu, Liang Chen, Hongfu Zhang, Pectin supplementation ameliorates intestinal epithelial barrier function damage by modulating intestinal microbiota in lipopolysaccharide-challenged piglets, The Journal of Nutritional Biochemistry 109, 2022-11-01, עמ' 109107 doi: 10.1016/j.jnutbio.2022.109107
  31. ^ John Vincent Martino, Johan Van Limbergen, Leah E. Cahill, The Role of Carrageenan and Carboxymethylcellulose in the Development of Intestinal Inflammation, Frontiers in Pediatrics 5, 2017-05-01 doi: 10.3389/fped.2017.00096
  32. ^ Matthew P. Ostrowski, Sabina Leanti La Rosa, Benoit J. Kunath, Andrew Robertson, Gabriel Pereira, Live H. Hagen, Neha J. Varghese, Ling Qiu, Tianming Yao, Gabrielle Flint, James Li, Sean P. McDonald, Duna Buttner, Nicholas A. Pudlo, Matthew K. Schnizlein, Vincent B. Young, Harry Brumer, Thomas M. Schmidt, Nicolas Terrapon, Vincent Lombard, Bernard Henrissat, Bruce Hamaker, Emiley A. Eloe-Fadrosh, Ashootosh Tripathi, Phillip B. Pope, Eric C. Martens, Mechanistic insights into consumption of the food additive xanthan gum by the human gut microbiota, Nature Microbiology 7, 2022-04-01, עמ' 556–569 doi: 10.1038/s41564-022-01093-0
  33. ^ Gut microbiome; meet Ruminococcus gnavus, Quadram Institute (ב־English)
  34. ^ Anne Dartois, Jaspreet Singh, Lovedeep Kaur, Harjinder Singh, Influence of Guar Gum on the In Vitro Starch Digestibility—Rheological and Microstructural Characteristics, Food Biophysics 5, 2010-09, עמ' 149–160 doi: 10.1007/s11483-010-9155-2
  35. ^ 1 2 Rachel M Rambler, Erica Rinehart, Wendy Boehmler, Prerna Gait, Joan Moore, Melissa Schlenker, Rahul Kashyap, A Review of the Association of Blue Food Coloring With Attention Deficit Hyperactivity Disorder Symptoms in Children, Cureus, 2022-09-16 doi: 10.7759/cureus.29241
  36. ^ King-Thom Chung, Azo dyes and human health: A review, Journal of Environmental Science and Health, Part C 34, 2016-10, עמ' 233–261 doi: 10.1080/10590501.2016.1236602
  37. ^ Laura Andreozzi, Arianna Giannetti, Francesca Cipriani, Carlo Caffarelli, Carla Mastrorilli, Giampaolo Ricci, Hypersensitivity reactions to food and drug additives: problem or myth?, Acta Bio Medica Atenei Parmensis 90, 2019-01-29, עמ' 80–90 doi: 10.23750/abm.v90i3-S.8168
  38. ^ Klaus Golka, Silke Kopps, Zdislaw W Myslak, Carcinogenicity of azo colorants: influence of solubility and bioavailability, Toxicology Letters, Festschrift dedicated to Christian Hodel 151, 2004-06-15, עמ' 203–210 doi: 10.1016/j.toxlet.2003.11.016
  39. ^ Synthetic Food Dyes and Behavioral Effects in Children: Implications for Regulators, Schools, and Daycare Centers, Center of science in the public interest, ‏02/2021
  40. ^ Petra Amchova, Hana Kotolova, Jana Ruda-Kucerova, Health safety issues of synthetic food colorants, Regulatory Toxicology and Pharmacology 73, 2015-12-01, עמ' 914–922 doi: 10.1016/j.yrtph.2015.09.026
  41. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  42. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  43. ^ J. F. Borzelleca, K. Depukat, J. B. Hallagan, Lifetime toxicity/carcinogenicity studies of FD & C blue No. 1 (Brilliant blue FCF) in rats and mice, Food and Chemical Toxicology 28, 1990-01-01, עמ' 221–234 doi: 10.1016/0278-6915(90)90034-K
  44. ^ Beata Olas, Jacek Białecki, Karina Urbańska, Magdalena Bryś, The Effects of Natural and Synthetic Blue Dyes on Human Health: A Review of Current Knowledge and Therapeutic Perspectives, Advances in Nutrition 12, 2021-11, עמ' 2301–2311 doi: 10.1093/advances/nmab081
  45. ^ Yue Cao, Jinyao Chen, Qian Bian, Junyu Ning, Ling Yong, Tong Ou, Yan Song, Sheng Wei, Genotoxicity Evaluation of Titanium Dioxide Nanoparticles In Vivo and In Vitro: A Meta-Analysis, Toxics 11, 2023-10-27, עמ' 882 doi: 10.3390/toxics11110882
  46. ^ S. Jinap, P. Hajeb, Glutamate. Its applications in food and contribution to health, Appetite 55, 2010-08, עמ' 1–10 doi: 10.1016/j.appet.2010.05.002
  47. ^ Matthew Freeman, Reconsidering the effects of monosodium glutamate: A literature review, Journal of the American Academy of Nurse Practitioners 18, 2006-10, עמ' 482–486 doi: 10.1111/j.1745-7599.2006.00160.x
  48. ^ Ronald Walker, John R. Lupien, The Safety Evaluation of Monosodium Glutamate, The Journal of Nutrition 130, 2000-04, עמ' 1049S–1052S doi: 10.1093/jn/130.4.1049S
  49. ^ Raif S. Geha, Clement Ren, Alexa Beiser, Roy Patterson, Paul A. Greenberger, Leslie C. Grammer, Anne M. Ditto, Kathleen E. Harris, Martha A. Shaughnessy, Paul R. Yarnold, John Corren, Andrew Saxon, Review of Alleged Reaction to Monosodium Glutamate and Outcome of a Multicenter Double-Blind Placebo-Controlled Study, The Journal of Nutrition 130, 2000-04, עמ' 1058S–1062S doi: 10.1093/jn/130.4.1058S
  50. ^ Anca Zanfirescu, Anca Ungurianu, Aristides M. Tsatsakis, George M. Nițulescu, Demetrios Kouretas, Aris Veskoukis, Dimitrios Tsoukalas, Ayse B. Engin, Michael Aschner, Denisa Margină, A Review of the Alleged Health Hazards of Monosodium Glutamate, Comprehensive Reviews in Food Science and Food Safety 18, 2019-07, עמ' 1111–1134 doi: 10.1111/1541-4337.12448
  51. ^ J. R. Asplin, Uric acid stones, Seminars in Nephrology 16, 1996-09, עמ' 412–424
  52. ^ Hongfei Li, Yanzhao Ji, Hesheng Luo, Jan D. Huizinga, Ji‐Hong Chen, Ingesting yeast extract causes excitation of neurogenic and myogenic colonic motor patterns in the rat, Journal of Cellular and Molecular Medicine 28, 2024-05 doi: 10.1111/jcmm.18343
  53. ^ Disodium Inosinate and Disodium Guanylate Are All-Vegetable Flavor Enhancers | The VRG Blog, www.vrg.org
  54. ^ Danielle Brulé, Ghulam Sarwar, Laurent Savoie, James Campbell, Murray van Zeggelaar, Differences in Uricogenic Effects of Dietary Purine Bases, Nucleosides and Nucleotides in Rats, The Journal of Nutrition 118, 1988-06, עמ' 780–786 doi: 10.1093/jn/118.6.780
  55. ^ L Tollefson, Monitoring adverse reactions to food additives in the U.S. Food and Drug Administration, Regul Toxicol Pharmacol ., 1988 Dec;8
  56. ^ J Gordon Millichap, Aspartame-Induced Headache, Pediatric Neurology Briefs 8, 1994-11-01, עמ' 83 doi: 10.15844/pedneurbriefs-8-11-4
  57. ^ Huimin Xue, Xiping Kang, Kexin Hong, Yunxiao Gao, Yunyu Tang, Yuchen Lin, Xiangjun Liu, Weidong Huang, Jicheng Zhan, Yilin You, Effects of artificial and natural sweeteners on host metabolic health: A double-edged sword, Food Research International 220, 2025-11-01, עמ' 117158 doi: 10.1016/j.foodres.2025.117158
  58. ^ Stephen Daniells, Phosphorus additives pose ‘hidden’ danger to kidney patients, Food Navigator' Europe, 2017
  59. ^ Iliana E. Sweis, Bryan C. Cressey, Potential role of the common food additive manufactured citric acid in eliciting significant inflammatory reactions contributing to serious disease states: A series of four case reports, Toxicology Reports 5, 2018, עמ' 808–812 doi: 10.1016/j.toxrep.2018.08.002
  60. ^ I. Pali‐Schöll, R. Herzog, J. Wallmann, K. Szalai, R. Brunner, A. Lukschal, P. Karagiannis, S. C. Diesner, E. Jensen‐Jarolim, Antacids and dietary supplements with an influence on the gastric pH increase the risk for food sensitization, Clinical & Experimental Allergy 40, 2010-07, עמ' 1091–1098 doi: 10.1111/j.1365-2222.2010.03468.x
  61. ^ Elizabeth K Dunford, Mona S Calvo3, Phosphate-based additives in processed foods: is excess exposure a cause for concern? A cross-sectional examination of the United States packaged food supply, The American Society of Nutrition 121, 2025
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=רגישות_לתוספי_מזון&oldid=1017077"