עלמון (עיר מקראית)

עַלְמוֹן (או עָלֶמֶת) היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע ובספר דברי הימים.^[1] עלמון הייתה בנחלת שבט בנימין והוקצתה כאחת משלוש עשרה ערי הכהנים על ידי הגורל שנערך במשכן שילה.

זיהוי פנים תנ"כי עריכה

היו שזיהו את עלמון עם נוב עיר הכהנים, בגלל הימצאותה של עלמון עם ענתות בחלק מהכתובים בתנ"ך, בעוד במקומות אחרים מצוי נוב עם ענתות^[2].

יש שהציעו לזהות את עלמון עם היישוב המקראי בחורים, תוך התבססות על המשמעות הדומה של המילים עלם ובחור, אך אחרים חלקו על זיהוי זה.^[3]

מקובל לזהותה עם ח'רבת עלמית^[4] והייתה מיושבת לסירוגין מאז תקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה העות'מאנית. ויקטור גרן שסייר באזור במחצית השנייה של המאה ה-19 ומצא שם שרידי בורות מים ואסמים חצובים בסלע, מעלה את ההשערה שאת היישוב ייסד עלמת משבט בנימין המוזכר בספר דברי הימים.^[5]^[6]

במפת מדבא סומנה עלמון ממזרח לבית אל, ככל הנראה על פי זיהוי הנחשב למוטעה של אוסביוס^[7].

^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק י"ח; ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק מ"ה
^ יוסף צבי פוליצינצקי, קרוא מקרא, מהדורת זיטומיר, תרל"ד, עמ' 147, באתר היברובוקס
^ נתנאל אלינסון, עלמים ובחורים בחורבת עלמית, יש"ע שלנו 322, טבת תשע"ג
^ נ"צ 1760, 1369. סמוך ליישוב המודרני עלמון
^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ו
^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל, כרך שלישי: יהודה (ג), עמ' 52
^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', ערך עלמון, עמ' 234

ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני
תשע ערים משבט יהודה ושמעון	חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש
ארבע ערים משבט בנימין	גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן
כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני	מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח)