סירחאן סירחאן
פעולות נוספות
| סירחאן סירחאן, 25 באוגוסט 2021 | |
| סירחאן סירחאן, 25 באוגוסט 2021 |
סירחאן בישארה סירחאן (באנגלית: Sirhan Bishara Sirhan; בערבית: سرحان بشارة سرحان; נולד ב-19 במרץ 1944 בירושלים למשפחה נוצרית-פלסטינית) הוא רוצחו של הסנאטור והמועמד לנשיאות ארצות הברית רוברט קנדי, אחיו הצעיר של הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי. סירחאן ירה בו ב-5 ביוני 1968, באקדח. ההתנקשות בוצעה לאחר שקנדי זכה במדינת קליפורניה בבחירות המקדימות למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית.
ביוגרפיה עריכה
שנותיו המוקדמות עריכה
סירחאן סירחאן נולד בשכונת מוסררה בירושלים המנדטורית. לדברי אמו, סירחאן סבל מטראומה בשל אירועי מלחמת העצמאות, כולל מותו של אחיו הבכור, אשר נהרג כאשר נדרס על ידי רכב צבאי שניסה לחמוק מירי. לאחר המלחמה, בני המשפחה קיבלו אזרחות של ירדן, אשר סיפחה את מזרח ירושלים. בהיותו בן 12, משפחתו היגרה לארצות הברית. זמן קצר שהתה בניו יורק, ואחר כך השתקעה בפסדינה שבקליפורניה, שם עשה את לימודיו התיכוניים, ובהמשך, למד בקולג' המקומי. למרות ההגירה לארצות הברית, סירחאן סירחאן נותר אזרח ירדני.
כיוון שממדי גופו היו קטנים יחסית, גובה 1.65 מ' ומשקל 54 ק"ג, סירחאן עקר לזמן מה לקורונה, כדי לנסות להפוך לפרש, תחום בו ממדי גוף קטנים מהווים יתרון, ובו זמנית, עבד באורווה. ניסיון זה נזנח עת ספג פגיעת ראש בתאונת מרוצים.
בהתבגרו, סירחאן סירחאן החליף תכופות את השתייכותו הכנסייתית: בפטיזם, הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, וב-1966, הצטרף לאחד מענפיו של מסדר צלב הוורד.
ההתנקשות בקנדי עריכה
ב-5 ביוני 1968 (שנה בדיוק לאחר מלחמת ששת הימים), בשעה 12:15 לאחר חצות, זמן קצר לאחר שקנדי נשא דברים באוזני תומכיו, סירחאן ירה באמצעות אקדח בקנדי ובקהל שהקיף אותו, במלון אמבסדור (Ambassador) בלוס אנג'לס. קנדי נפגע מכדור אחד בראשו, ושני כדורים פגעו בגבו. כדור רביעי פגע בחליפתו ועבר דרכה. כמה מן הנוכחים במקום (ביניהם רייפר ג'ונסון, המנצח בקרב 10 באולימפיאדת רומא), נאבקו עם סירחאן, השתלטו עליו עד מהרה, ופרקו אותו מנשקו. קנדי, שנלקח לבית חולים, מת מפצעיו למחרת היום. חמישה מן הסובבים את קנדי נפצעו והחלימו במהלך הזמן. בחקירה במשטרה ב-9 ביוני, ארבעה ימים לאחר הרצח, סירחאן מסר את הודאתו בפשע.
המשפט עריכה
משפטו של סירחאן נערך בפברואר עד אפריל 1969. עורכי דינו היו אמיל זולא ברמן (Berman) וגרנט קופר (Cooper). בזמן המשפט היה עיסא נח'לה, ראש הנציגות הפלסטינית לאו"ם באותה תקופה, יועץ לעורכי דינו של סירחאן, וישב לצידם במשך שלושה שבועות במשפט. הוא ניסה להפוך את המשפט לבמה להצגת בעיית הפליטים הפלסטינים, אך זכה להתנגדותו של ברמן[1]. ב-3 במרץ 1969 הודה ברצח בבית המשפט. בחקירתו, ואחר כך במשפטו, סירחאן טען כי המניע למעשהו היה תמיכתו של רוברט קנדי במדינת ישראל לאחר ניצחונה במלחמת ששת הימים. (הרצח אירע ביום השנה למלחמה). רוברט קנדי לא היה ידוע כתומך מובהק של ישראל, אך ההנחה היא שהמתנקש לא עמד על ההבחנה בין הדרגות השונות של התמיכה בישראל, באשר כל המתמודדים על הנשיאות, בין אם היו תומכי ישראל מובהקים ובין אם לאו, הצהירו במהלך הפריימריז על תמיכתם בישראל. מאוחר יותר טען סירחאן כי "פעל באופן לא מודע, אולי כתוצאה משטיפת מוח היפנוטית"[2][3]. אך יומנו, וכן הכנות שערך למעשה ההתנקשות, כמו סיור במלון בימים שטרם ההתנקשות, סתרו לחלוטין טענה זו. סירחאן הורשע ונידון למוות, אך גזר הדין הומר במאסר עולם בשנת 1972, לאחר שבית המשפט העליון של קליפורניה הכריז שעונש המוות אינו חוקתי. למזלו של סרחאן בשארה סרחאן, בוטל עונש המות בארצות הברית בשנת 1969 והושב אל מערכת החוק בשנת 1976, והוא כבר היה שפוט, אסיר עולם, כי נגזר דינו בכל הערכאות.
תקופת מאסרו עריכה
על אף שסירחאן כשיר מבחינה חוקית לשחרור מוקדם, 15 בקשותיו הראשונות לשחרור נדחו. בשנת 2021 אישרה הוועדה לשחרור אסירים את שחרורו, ונקבע כי סירחאן יעמוד בבדיקה של תשעה חודשים עד שיוחלט סופית אם לשחררו[4].
גווין ניוסם מושל קליפורניה טען כי הוא עדיין מהווה "איום לבטיחות הציבור" ובשימוע הבא שנקבע לו בפברואר 2023[5], נדחתה שוב בקשתו לשחרור על תנאי. הוא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת בפברואר 2026.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ירון דרוקמן, רצח קנדי השני ועלילות סרחאן סרחאן. השבוע לפני, באתר ynet, 6 ביוני 2015
- אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ, מחבל פלסטיני או פסיכופת אמריקאי: מה הניע את המתנקש שרצח את בובי קנדי?, באתר הארץ, 23 במאי 2018
- סירחאן סירחאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קובץ:2021 Facebook icon.svg סירחאן סירחאן, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg סירחאן סירחאן, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg סירחאן סירחאן, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg סירחאן סירחאן, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png סירחאן סירחאן, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg סירחאן סירחאן, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg סירחאן סירחאן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg סירחאן סירחאן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg סירחאן סירחאן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg סירחאן סירחאן, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg סירחאן סירחאן, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D סירחאן סירחאן], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg סירחאן סירחאן, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg סירחאן סירחאן, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg סירחאן סירחאן, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png סירחאן סירחאן, באתר פינטרסט
- סירחאן סירחאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg סירחאן סירחאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- סירחאן סירחאן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- סירחאן סירחאן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg סירחאן סירחאן, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg סירחאן סירחאן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- סירחאן סירחאן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- סירחאן סירחאן, באתר Metacritic (באנגלית)
- סירחאן סירחאן, באתר ארכיון להקת בת שבע
- סירחאן סירחאן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg סירחאן סירחאן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- סירחאן סירחאן, באתר זמרשת
- סירחאן סירחאן, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg סירחאן סירחאן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg סירחאן סירחאן, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg סירחאן סירחאן, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png סירחאן סירחאן, באתר Last.fm (באנגלית)
- סירחאן סירחאן, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png סירחאן סירחאן, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg סירחאן סירחאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png סירחאן סירחאן, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png סירחאן סירחאן, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- סירחאן סירחאן, באתר SIGIC
- סירחאן סירחאן, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg סירחאן סירחאן, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg סירחאן סירחאן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- סירחאן סירחאן, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg סירחאן סירחאן, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg סירחאן סירחאן, באתר Songkick (באנגלית)
- סירחאן סירחאן, באתר Tab4u
- סירחאן סירחאן, באתר Genius
- סירחאן סירחאן, באתר סטריאו ומונו
- סירחאן סירחאן, באתר SecondHandSongs
- סירחאן סירחאן, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- סירחאן סירחאן, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg סירחאן סירחאן, באתר בנדקמפ
- סירחאן סירחאן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg סירחאן סירחאן, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png סירחאן סירחאן, באתר טיידל (באנגלית)
- סירחאן סירחאן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- סירחאן סירחאן, בארכיון הבימה
- סירחאן סירחאן, בארכיון תיאטרון גשר
- סירחאן סירחאן, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg סירחאן סירחאן, באתר אמזון מיוזיק
- סירחאן סירחאן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg סירחאן סירחאן, באתר MuseScore
- סירחאן סירחאן, באתר מכון למוסיקה ישראלית
הערות שוליים עריכה
- ^ Shadow Play: The Unsolved Murder of Robert F. Kennedy By William Klaber, Philip Melanson
- ^ Sirhan Sirhan & The Assassination Of Robert Kennedy, Larry Teeter, Attorney For Sirhan Sirhan
- ^ בסרט בערוץ ההיסטוריה נזכר שהתיר בית המשפט להפנט את סרחאן בשארה סרחאן כדי להוציא ממנו את המניע לרצח. מיד לאחר שהוער מההיפנוט נתן לו דף וכלי כתיבה, והוא כתב: NIXON MUST DIE DIE, NIXON MUST DIE DIE, וזאת בגלל תמיכת ארצות הברית בישראל, וניקסון היה הנשיא האמריקני הראשון שאפשר מכירת מטוסים לישראל.
- ^ "ראוי לחמלה": סירחאן סירחאן, רוצחו של רוברט קנדי, בדרך לשחרור מהכלא, באתר ynet, 28 באוגוסט 2021
- ^ ארה"ב: נדחה שחרור הרוצח הפלסטיני של רוברט קנדי, באתר ynet, 14 בינואר 2022