מערת פוגלהרד
פעולות נוספות
| קובץ:Vogelherdhoehle innen.JPG | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות | התרבות האוריניאקית |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | 1931, 2005 to 2012 |
| ארכאולוגים | Gustav Riek |
| אתר אינטרנט | Archäopark Vogelherd |
| מיקום | |
| קואורדינטות |
48°33′31″N 10°11′39″E / 48.55867°N 10.19411°E{{#coordinates:48.55867|N|10.19411|E||||| |primary |name= }} |
|
(למפת גרמניה רגילה) קובץ:Relief Map of Germany.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:697.46835443038%;">
| |
מערת פוגלהרד (בגרמנית: Vogelherdhöhle, ובקיצור: פוגלהרד) ממוקמת ביורה השוואבית המזרחית, שרשרת הרים בדרום-מערב גרמניה. מערת קרסט אבן גיר זו זכתה לתשומת לב מדעית וציבורית לאחר גילוי פסלוני פוגלהרד מהתקופה הפלאוליתית העליונה בשנת 1931, המיוחסים לבני אדם פלאוליתיים מהתרבות האוריניאקית.
מיקום עריכה
האתר שוכן על שפת עמק נהר לונה ליד שטטן אוב לונטל (Stetten ob Lontal), חלק מנידרשטוצינגן בהרי היורה השוואבית המזרחית, באדן-וירטמברג, דרום גרמניה. הוא אינו נגיש לציבור, אך מאז 2013 הוא משולב בפארק הארכאולוגי פוגלהרד הכולל מוזיאון ומרכז מבקרים.
המערה שוכנת על גבעה בגובה 20 מטר מעל נהר לונה (Lone) ומשקיפה בקשת של 180 מעלות על העמק.[1] המערה היא בצורת Y. שטחה כ-170 מ"ר וגובהה בכניסה הוא שלושה עד ארבעה מטרים. ישנם שלושה פתחי כניסה. שניים גדולים, בגובה 2.5 עד 3.5 מטרים, מחוברים באמצעות מערה מעוקלת באורך 40 מטר, המכונה "המערה הגדולה". המערה השנייה, "המערה הקטנה", היא באותו אורך אך צרה מאוד, והכניסה קטנה מדי לשימוש. מעבר בין שתי המערות קיים, למעט פער זעיר בחלק העליון, המלא בפסולת ובמשקעים.
גילוי וחפירה עריכה
ב-23 במאי 1931, הארכאולוג החובב הרמן מון (Mohn) חשף פתיתי אבן צור כשבדק מאורת גירית. הוא הודיע לאוניברסיטת טיבינגן. באותה שנה חפר במערה הפליאו-היסטוריון גוסטב ריק (Riek) מטיבינגן במשך שלושה חודשים, מ-15 ביולי עד 1 באוקטובר 1931. התיישבות אנושית באתר תועדה, שכן משקעים מהתקופה הפלאוליתית ועד תקופת הברונזה הניבו כלים וחפצים.[2] החפירה הניבה גם מספר פסלונים מגולפים משנהב ממותה, באורך 5 עד 10 ס"מ, שנמצאו בשכבה מהתרבות האוריניאקית. הם כללו עיטורים ובהם נקודות, קווים וסימני X. נראה כי אלה אינם ניסיון לתאר מאפיינים ממשיים של היצור אלא בעלי אופי פולחני או דתי.
חפירתו של ריק פינתה את המשקעים מהמערה. חפירות נוספות החלו בקיץ 2005, על ידי המכון לפרהיסטוריה והיסטוריה קדומה (Institut für Ur- und Frühgeschichte) של אוניברסיטת טיבינגן. החוקרים בדקו את חומרי הפסולת מחפירתו של ריק, שנערמו מול פתח המערה. בעזרת שיטות וטכנולוגיה מודרניות התגלו ממצאים רבים. למשל, ב-22 ביוני 2006 התגלה פסלון הממותה המתואר להלן.
בשל התגליות הרבות, החפירות נמשכו זמן רב מהצפוי. עד שנת 2012, החפירות נמשכו מדי שנה חמישה עד תשעה שבועות. בסך הכל נבדקו כ-90% מערימת הפסולת. הממצאים כוללים 217,000 חפצי אבן בגדלים שונים. ישנם גם 479 ק"ג של עצמות (ועוד 235 ק"ג של עצמות שרופות), בעיקר מבעלי חיים שניצודו. בין 28 ק"ג של שנהב ממותה יש 326 תליונים/תכשיטים מנוקבים. נמצאו 1,713 כלים עשויים עצם, קרניים או שנהב ו-64 חתיכות שנהב שבורות, חלק מאמנות פיגורטיבית. 112 שברים נוספים היו כנראה חלק מדמויות. נמצאו חתיכות של חלילים עשויים מעצמות ציפורים ושנהב.
סטרטיגרפיה עריכה
ריק הגדיר תשעה אופקים (ראו Horizon (geology)) (אנ') תרבותיים. החפצים העתיקים ביותר הפזורים - חפצי אבן - מתוארכים לתקופה הפלאוליתית התיכונה. הם בני יותר מ-40,000 שנה ומייצגים עקבות ושרידים של התיישבות מזדמנת של ניאנדרטלים מאוחרים.[3]
מאות כלים וחפצים עשויים אבן, עצם, שנהב וקרן מתועדים בכל שכבות המשקע החל מתקופת האימיאן (התקפוה הבין-קרחונית האחרונה - לפני כ-130,000 שנה) ועד לשכבות העליונות של תקופת הברונזה. תגליות מאובנים אנושיות הן נדירות ורובן מיוחסות לתקופה הנאוליתית המאוחרת (לפני כ-5,000 שנה).[4]
פלאוליתית תיכונה עריכה
- השכבה השביעית: התרבות המוסטרית
בשכבה השביעית נמצאו ממצאים המשוייכים לתרבות המוסטרית, כולל שבר רחב בצורת אבן יד של סילקס צהוב ולבן, קצה סילקס חום ואפור שעבר ריטוש בצד אחד, קצה חלול של סילקס אפור-צהוב; סך הכל שלושה מגרדים מעוקלים ושני מגרדים ישרים. נמצא גם שבר לסת עליונה של סוס בר, בו נשמרו חמש חותכות.
פלאוליתית עליונה עריכה
התיישבות תכופה ונרחבת התרחשה במהלך התקופה הפלאוליתית העליונה – לפני 40,000 עד 10,000 שנה. במרבצים האוריניאקיים נמצא מקור המידע העיקרי. מקורות תרבות גרבטיאנים (Gravettian) אינם קיימים. נמצאו חפצים אורגניים, קמינים וראשים של כלי ציד להשלכה - חניתות וחצים.[5]
- השכבה החמישית: התרבות האוריניאקית
בשכבה החמישית נמצאו שני קמינים עצמאיים, אחד באולם הראשי, השני ליד הכניסה הדרום-מערבית. סך הכל תועדו 910 כלי אבן, המפוזרים בעיקר בסביבת קמינים אלה. הפריטים הנפוצים ביותר היו מגרדים וחריצים. התגלו פריטים רבים של עצם ושנהב. בין הפריטים הנפוצים ביותר של חומר אורגני הם ראשי חצים.
גוסטב ריק כינה שכבה זו "אוריניאקית עליונה". התיישבות בקנה מידה גדול מתועדת בכמה שלבי התיישבות. על פי דו"ח החפירה של ריק, התגלו 1,729 פריטי אבן ו-82 פריטים אורגניים. ביניהם היו כמה פריטים שעוטרו בשיניים. פריטים מעניינים נוספים הם ראשי חצים, שפחות שכיחים בשכבה זו. עם זאת, לאחד מהם בסיס מפוצל, לארבעה אחרים בסיס מוצק, ושלושה נשמרו מקוטעים. אחד משברים אלה קיבל חריצים רוחביים וסימני X.[6][ <span title="The material near this tag may rely on a self-published source. (November 2016)">מקור שפורסם באופן עצמאי?</span> ]
- השכבה השלישית: התרבות המגדלנית
פריטי אבן מהתרבות המגדלנית התגלו בשכבה השלישית. בין השאר נמצאו סכינים, להבים, נתזים צדדיים (מעין יצירה על ידי חציבה במכות אבן באבני צור לשם יצירת להב) ושבר של קרן אייל עם סימני חיתוך ופאות חיתוך.
- השכבה השנייה: התרבות המגדלנית
גם בשכבה השנייה נמצאו פריטים מהתרבות המגדלנית. היא עשירה בחפצי אבן. בהם 11 להבים באיכות ובביצוע מגוונים, קרן אייל עם פנים חתוכים וסימני חיתוך במזלג, ופלטת שנהב עם חריצים מגולפים בקפידה.[7]
פסלוני פוגלהרד עריכה
פסלוני פוגלהרד הם כמה מיצירות האמנות הפיגורטיביות העתיקות ביותר הידועות בעולם, חפצים "עשויים משנהב של ממותות צמריות" ו"מגולפים בקפידה ובעלי פרטים מרהיבים". חפירה בשנת 1931 הניבה 11 פסלונים, שנמצאו בשכבות מתקופת התרבות האוריניאקית.[8]
סביר שהגילופים נעשו עקב חשיבותם של בעלי חיים אלה להישרדות הפליאו-אנושית ולטקסי ציד וייתכן שהיו חלק מאמונות פרהיסטוריות, פולחנים ופרקטיקות שאמאניות.[9]
פסל של סוס עריכה
אורך: 4.8 ס"מ (מלפני 30,000 עד 29,000 שנה בקירוב)
"מעוצב בצורה מדויקת במיוחד, מושלם בצורתו ובעל הבעה יוצאת דופן. בשל הצוואר המעוקל, מקובל לחשוב שהוא מייצג סוס בעל תנוחה אגרסיבית או תנוחה שנועדה להרשים. רק הראש נשמר לחלוטין. עקב קילוף שכבות השנהב החיצוניות, הרוחב הצטמצם והרגליים נשברו. ישנם סמלים חרוטים, כולל סימני צלב וסימנים זוויתיים, בחלק האחורי של הצוואר, כמו גם על הגב ועל החזה השמאלי."[10]
פסל של ממותה צמרירית עריכה
אורך: 3.7 ס"מ (בן כ-35,000 שנה)
פסלון הממותה הצמרירי, שנותר בשלמותו, כולל גילופים מפורטים במיומנות. הוא ייחודי בצורתו הדקה, בזנבו המחודד, ברגליו החזקות ובגופו המקושת באופן דינמי. הוא מעוטר בשישה חתכים קצרים, וכפות רגליה של הממותה הן בדפוס צולב.[11]
בשנת 2009, הפסלון היה מוצג מרכזי בתערוכה מרכזית (Landesausstellung).
פסל של אריה מערה עריכה
אורך: 5.6 ס"מ (בן כ-40,000 שנה)
נמצא בשנת 1931 עם ראש לא שלם ונחשב לתבליט. החלק החסר נמצא במהלך החפירות בין השנים 2005 ו-2012 וחובר בהצלחה מחדש, ובכך הוברר שהצלמית היא למעשה פסל תלת-ממדי. היא מעוטרת בכ-30 צלבים חרוטים דק על שדרתה.[12][13]
פסלונים אחרים עריכה
-
דמות אדם
-
אריה או דוב
-
אריה
מכלול בעלי החיים עריכה
מבין מאובני החי של התקופה האוריניאקית, מיוצגים במערה 16 מיני יונקים ושבעה מיני עופות. איילים וסוסים מייצגים את הטרף העיקרי. על פי נתוני החפירה יש במערה ייצוגי ממותות במספר שווה כמעט, אך הן לא ניצודו אלא נאספו מאתרי מוות טבעי. בקר גדול, צבאים אדומים, חזירי בר, ביזונים וצפיר האלפים מתועדים גם הם, אך נראה שהיו ציד משני. יש ייצוג לציפורים מעטות בלבד, למשל אווז, שכווי הצפון (פטרגמין), תרנגול שחור ושכווי ענק, והדבר מרמז על ניצול מזדמן בלבד.
עדויות מעטות לנוכחות של ניאנדרטלים מאוחרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה מצביעות על התיישבות ספוראדית, לא תכופה ועונתית. יש מעט מאוד עצמות בעלי חיים, והדבר מצביע על חדירה סדירה של טורפים ופיזור עצמות על ידי צבועים וזאבים.
אתר מורשת עולמית של אונסק"ו עריכה
בינואר 2016 הגישה ממשלת גרמניה בקשה למעמד של אתר מורשת עולמית עבור שני עמקים עם שש מערות בשם Höhlen der ältesten Eiszeitkunst ("מערות עם האמנות העתיקה ביותר מתקופת הקרח"). האתר כולל אזורים בעמק לונה (Lonetal) ובעמק אך (Achtal), שניהם בדרום רכס היורה השוואבי. הראשון כולל את מערות הוהלנשטיין-שטדל (Hohlenstein-Stadel), פוגלהרד ובוקשטיינהלה (Bocksteinhöhle), השני - את גייסנקלסטרלה (Geissenklösterle), הוהלה פלס (Hohle Fels) ומערת זירגנשטיין (Sirgenstein). כל עמק מכיל שטח ליבה של 3–4 ק"מ, מוקף באזור חיץ ברוחב לפחות 100 מ'.
בטיעון לכך שאתרים אלה ראויים להכרה כחלק מהמורשת האנושית האוניברסלית, האזור מתואר כמקור ליצירות האמנות האנושית העתיקות ביותר כיום (שאינן נייחות) - פסלונים מגולפים של בעלי חיים ודמויות אנושיות, כמו גם כלי הנגינה העתיקים ביותר. יוצריהם חיו, קיבלו השראה ועבדו בתוך וסביב מערות אלה. המערות שימשו גם כמאגרים של הפסלונים אשר ייתכן ששימשו בהקשר דתי. בנוסף, הן היו המקום בו אמנים השתמשו בכלי הנגינה שנחפרו והמקום בו חיו הקבוצות החברתיות שמהן צמחו האמנים.[14]
קישורים חיצוניים עריכה
- דון היצ'קוק (מפותיו של דון): "מערת פוגלהרד, פוגלהרדהולן"
- "ארכאופארק פוגלהרד" (אורכב 16.06.2016 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).