מחנה עציון

מחנה עציון

מחנה עציון ממוזיאון כפר עציון
מחנה עציון ממוזיאון כפר עציון
מידע על המבנה
סוג	מחנה צבאי
על שם	גוש עציון
מיקום	גוש עציון
בשימוש על ידי	קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
בעלות נוכחית	קובץ:426px-YoSH h-Etzion.png חטיבת עציון
גובה	954 מ'

מחנה עציון (מכונה בעיקר: חטמ"ר עציון) הוא מחנה צבאי בו משוכנות מפקדות חטיבה מרחבית עציון ומנהלת התיאום והקישור של בית לחם. הוא שוכן על פסגת גבעת המנזר הרוסי במרכז גוש עציון הצופה על עמק ברכה, על כביש 367 בסמוך לאלון שבות וכפר עציון. גובה פסגת הגבעה הוא 954 מטרים מעל גובה פני הים.

הגבעה עליה שוכן המחנה היא בעלת היסטוריה עשירה ונמצאים בה ממצאים ארכאולוגיים. כמו כן, בזמן הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות התקיים עליה משלט משמעותי שהיה חשוב לגורל הגוש.

היסטוריה

המנזר

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המנזר הרוסי (גוש עציון)

בראשית המאה ה-20 שכן על הגבעה עליה נמצא כיום מחנה עציון ח'אן. ב-1 במאי 1903 נרכשה הגבעה על ידי הכנסייה הרוסית, אשר בנתה עליה את המנזר הרוסי, ששימש כמתחם הארחה ומנזר, על חורבות כנסייה ביזנטית עתיקה ששכנה במקום. המתחם כלל מבנה גדול ושלושה ביתנים קטנים, ונועד להכיל כאלף איש. מסביבם טיפחו המאמינים ובראשם מנהל האתר הנזיר לאזאר אחוזת עצי פרי פורייה, שתלו כרם והקימו יקב קטן. לאזאר גם הרחיב את מערכת המערות העתיקה השוכנת מתחת לגבעת במטרה להקים בה מספר כנסיות ותאי מגורים לנזירים. בניית המנזר ובית ההארחה החלה בשנת 1904 ונסתיימה בשנים 1913–1914. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באותה שנה הוכרחו כל הנתינים הרוסים לעזוב את שטחי האימפריה העות'מאנית, והמנזר נעזב, אך בניגוד לנכסים אחרים של הכנסייה הרוסית, הוא לא נתפס על ידי השלטונות ונשאר בידי הכנסייה.

במהלך פרעות תרפ"ט, מצאו מקלט במנזר תושבי היישוב העברי הסמוך מגדל עדר (שננטש וחרב בפרעות), שם הגנו עליהם ערבים תושבי בית אומר. בשנים 1932–1936 רכשה חברת "אל ההר" של שמואל צבי הולצמן שטחים בסמיכות לגבעה. הולצמן השיג את אישורו של מושל ירושלים ג'יימס אדוארד פרנסיס קמפבל, ושל ראש הכמרים בכנסייה הרוסית, לחכור את המנזר ב-1934. קבוצת פועלים יהודים הגיעה למנזר והשתכנה בו, בעת שהכשירו את הקרקע לעליית קיבוץ כפר עציון לקרקע. אנשי "אל ההר" גם טיפחו את גן עצי הפרי ששתלו הרוסים במקום, והקימו בו משתלה. הקבוצה נטשה את המנזר במהלך מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט, וב-1938 פעלו בו חיילים בריטים.

מלחמת העצמאות

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הקרב על גוש עציון

קובץ:הקרב האחרון על גוש עציון.jpg

מפת הקרב האחרון על גוש עציון. מקור: תולדות מלחמת הקוממיות

באותן שנים של שלהי המנדט הבריטי הוקמו בגבעות האזור קיבוצים עבריים, שהיו ראשיתו של גוש עציון. קיבוצים אלו היו עין צורים, רבדים, משואות יצחק וכפר עציון, אשר הוקמו על ידי תנועות הקיבוץ הדתי והשומר הצעיר בשנות ה-40 של המאה ה-20, לאחר ששני הניסיונות הקודמים להקים יישובים עבריים במקום (של מגדל עדר ושל "אל ההר") לא הצליחו. עם פתיחת מלחמת העצמאות ב-30 בנובמבר 1948, החל הקרב על גוש עציון בין תושבי היישובים העבריים לערביי הסביבה והלגיון הערבי, צבאה של ממלכת ירדן, אשר השתלט על המנזר בינואר 1948 ותקף ממנו את גוש עציון.

מפקד גוש עציון עוזי נרקיס חכר את המנזר וסביבותיו מהכנסייה הרוסית בירושלים, ולאחר מכן כבש את המקום והקים בו משלט. המשלט חלש על כביש ירושלים–חברון (כביש 60 של ימינו), על כביש הגישה אל הגוש (כביש 367 של ימינו) ועל עמק ברכה, ולכן היה בעל חשיבות עליונה בעבור מגיני הגוש. הוא היווה אחד משרשרת משלטים שנועדה לשמור על הגוש (ראו מפה). את הפיקוד על המשלט קיבל במרץ 1948 איש החי"ש המשורר צבי בן-יוסף, שאף כתב שיר על המנזר. המשלט הפך בסיס להתקפות על כלי רכב ערביים שנעו בכביש הראשי.

הלגיון הירדני ניסה לכבוש את המוצב מספר פעמים, בהפגזה ובהסתערות שביצע יחד עם תושבי האזור הערביים ב-12 באפריל, וב-4 במאי, עת הופגז המתחם באש תותחים ומשוריינים של הצבא הבריטי שאליהם הצטרפו המוני כפריים מהסביבה, בשיתוף פעולה של הבריטים. לאחר שעות של לחימה עיקשת, עלה בידי התוקפים לכבוש את המנזר, אך עם רדת הערב שבו כוחות ההגנה והשתלטו על המנזר. שמונה ימים לאחר מכן, ב-12 במאי, הגיע מכיוון מזרח טור משוריינים ירדניים. באותו הזמן היו כוחות ההגנה בגוש הנצור דלים ומותשים, וסבלו ממחסור חמור באספקה ותחמושת. המנזר הרוסי היה המשלט הראשון שקידם את פני התוקפים, והתנהל בו קרב עקוב מדם. מפקד הגוש "מוש" הגיע בעצמו להשתתף בהגנה על המנזר, והוא זה שהורה ללוחמים לסגת מהמנזר לכיוון כפר עציון. במהלך הקרב והנסיגה נהרגו 19 לוחמים, בהם "מוש" ומפקד המשלט צבי בן יוסף. נפילת המשלט פתחה את הפתח לנפילתו של כל הגוש ביום המחרת. לאחר המלחמה ערכה משלחת בראשות הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן מבצע לליקוט עצמות חללי המלחמה שנשארו מעבר לקווי האויב, ובהם החללים במנזר הרוסי. הירדנים הרסו את המנזר לחלוטין, והקימו במקום בסיס צבאי.

המחנה

לאחר מלחמת ששת הימים, בו נכבש האזור מידי הצבא הירדני, הוקמה במקום אנדרטה לזכר הלוחמים שנפלו במנזר ובסביבותיו. הבסיס הצבאי הירדני ששכן במקום הפך להיות מחנה עציון, ושוכנו בו חטיבת עציון ומנהלת התיאום והקישור של בית לחם. את האדמות החקלאיות סביב הגבעה מכרה הכנסייה לקרן קיימת לישראל, והיום הן משמשות את כרמי קיבוץ כפר עציון. בסביבות שנת 1972 עבר למחנה בסיס הטירונות של בית הספר להנדסה צבאית, אשר הועתקה ממנו ב־1995 למקומו הנוכחי בצוקי עובדה.