מחנה חורון
פעולות נוספות
| מחנה חורון במבט מכביש 555. ברקע מצד ימין למעלה - הכפר עוורתא, מצד שמאל למעלה - היישוב איתמר ורכס גדעונים. | |
| מחנה חורון במבט מכביש 555. ברקע מצד ימין למעלה - הכפר עוורתא, מצד שמאל למעלה - היישוב איתמר ורכס גדעונים. | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| על שם | חורון |
| מיקום | השומרון |
| בשימוש על ידי | קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל |
| בעלות נוכחית | קובץ:442px-YoSH h-Shomron.png חטיבת שומרון |
| גובה | 520 מ' |
מחנה חורון (עד 1995 נקרא בה"ד 3 ושימש כבית ספר לחי"ר - ביסל"ח) הוא מחנה צבאי בו משוכנת מפקדת חטיבה מרחבית שומרון. בסמוך אליו הוקם מרכז לרפואה דחופה עבור תושבי גב ההר, וכן משרדים של מועצה אזורית שומרון. המחנה נמצא בעמק המכמתת, מזרחית לכביש 555.
בקרבת המחנה הייתה כיכר חטמ"ר שומרון שהיוותה את הכניסה הראשית לעיר שכם, אולם עם תחילת מלחמת חרבות ברזל נחסמה הגישה לעיר דרך כניסה זו. בשנת 2025 הוסבה הכיכר לצומת מרומזר. מהצומת ניתן גם להגיע לקריית לוזה והר ברכה, וכן ליישובים הישראלים איתמר ואלון מורה. במהלך השנים אירעו מספר פיגועים וניסיונות פיגוע בצומת, בעיקר במסגרת אינתיפאדת הסכינים.[1][2][3][4]
מקור השם עריכה
מקור השם 'חורון' הוא באתר המקראי 'חורון' הנזכר בספר נחמיה כמקום מושבו של סנבלט החורוני,[5] המזוהה עם אזור הכפר חווארה הסמוך למחנה, שכפי הנראה שמו מנציח את שם היישוב הקדום.
היסטוריה עריכה
בה"ד 3 ובסיס חטמ"ר שומרון עריכה
עד 1995 שימש המחנה כבסיס הדרכה 3 (בה"ד 3). לאחר מכן הוסב לשמש כבסיס החטיבתי של חטיבת שומרון. בקרבת הבסיס נמצא מחסום חווארה.
ניסיון התיישבות עריכה
ב-4 ביוני 1974, י"ד סיוון תשל"ד, הגיעו כ-150 חברי גרעין אלון מורה למחנה חורון, על מנת להתיישב במקום, כאשר פאה אחת של המחנה שהקימו הייתה משותפת עם גדר המחנה הצבאי. עם בואם של כוחות הביטחון לפנותם משם, הרב צבי יהודה קוק, גאולה כהן, אריאל שרון וחברי כנסת מהמפד"ל ניסו להניאם מכך, והצליחו להשאיר את המחנה על עומדו למשך כיממה. בהמשך הוצע לעבור למחנה קדום של חברי הגרעין בלבד (ללא תומכים), ולמחרת ייפגשו להמשך דיון עם ראש הממשלה.[6]
בקרב חברי הגרעין התעורר ויכוח האם לקבל את הצעת הפשרה, כאשר הרב צבי יהודה קוק הכריע שאין לקבלה. עם ערב ניתן האות לפינוי. חברי הגרעין התנגדו לפינוי באופן פסיבי. כאשר ביקשו החיילים לפנות את הרב צבי יהודה קוק הוא אמר שיביאו "מכונת ירייה" וירו בו. לבסוף פינו את כולם, והוא נשאר אחרון והתפנה לבדו.[7]
קישורים חיצוניים עריכה
- חגי הוברמן, לפני אלון מורה: קבוצת הצעירים החילונים שיצאו להתיישב בשומרון, בעיתון מקור ראשון, 2 באפריל 2025
הערות שוליים עריכה
- ^ ניר דבורי, סוכל פיגוע ליד חטמ"ר שומרון, באתר מאקו, 25 באפריל 2017
- ^ עוזי ברוך, ניסיון פיגוע דקירה בשומרון, באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2015
- ^ עוזי ברוך, סוכל ניסיון פיגוע דקירה בשומרון, באתר ערוץ 7, 17 בינואר 2016
- ^ עוזי ברוך, סוכל פיגוע דקירה בשומרון, באתר ערוץ 7, 27 במרץ 2017
- ^ ספר נחמיה, פרק ב', פסוק י'
- ^ איתמר סגל, ארבעים וחמש שנים לעליה ההיסטורית לשומרון, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2020
- ^ עליה ראשונה - מחנה חורון, באתר אלון מורה - סיפור מקומי
| בסיסי צה"ל במחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | מחנה אפיק • מחנה אריה • מחנה בית אל • מחנה ברווז • מחנה בקעות • מחנה דביר • מוצב דיה (מוצב הקרנטל) • הר מנוח • הר עיבל • מחנה חורון • י"ג 503 (בעל חצור) • מוצב חרסינה • בסיס יקיר • מחנה ישי • מחנה כרמי צור • מבוא שילה • מג"ב יריחו • מוצב המוסטרה • מול נבו • בסיס נבי מוסא • מוצב נווה יאיר • מחנה עופר • מחנה ענתות • מחנה עציון • מחנה פלס • מצודת אדומים • פלס נח"ל • מחנה קדום • מחנה רבין • מחנה רמה • מוצב שבי שומרון • שדמה • מחנה תבץ | קובץ:Logo ugdat eyosh.png |
| בסיסים שנסגרו או שננטשו | בסיס אדוריים • מחנה אום דרג' • מחנה בזק • בט"ר חת"ם (שבי שומרון) • מחנה גדי • מחנה דותן • בסיס חמאם אל-מליח • מחנה חנן • מחנה חצצון • מחנה יוסף • נח"ל צרי • מחנה גבע (סנור) • מחנה קציף • מחנה שלח • מחנה תקוע | |
