מבצע בית הקלפים
פעולות נוספות
| איור המחשה של דובר צה"ל | ||||||||||||||||||||||
| איור המחשה של דובר צה"ל | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: ישראל במלחמת האזרחים בסוריה | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: הסכסוך האיראני-ישראלי | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך | 8 במאי ו-10 במאי 2018 | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||||||||||
| מקום |
ישראל רמת הגולן, ישראל סוריה (1980–2024) סוריה | |||||||||||||||||||||
| עילה | ירי רקטות ארטילריות איראני על רמת הגולן | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
.svg){kind=link}
ב-10 במאי 2018, כחלק מהסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, התרחש עימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן ברמת הגולן ובסוריה. ב-8 במאי יוחסה לישראל הפצצת מספר משגרי טילים שעמדו לבצע ירי על ישראל. ב-10 במאי שיגר כוח קודס רקטות ארטילריות מסוריה לעבר ישראל. בעקבות זאת ערך צה"ל תקיפה אווירית נרחבת, שנקראה "מבצע בית הקלפים", על בסיסי משמרות המהפכה האסלאמית בסוריה, שבה נפגעו והושמדו גם סוללות נ"מ סוריות, שירו, ללא פגיעה, 160 טילי קרקע-אוויר על מטוסי חיל האוויר הישראלי.[2]
רקע ועימותים קודמים עריכה
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה קיבל המשטר הסורי מאיראן סיוע צבאי ניכר, שהתבטא במשלוחי נשק, בייעוץ צבאי של קצינים ממשמרות המהפכה האסלאמית, ובמיליציות שיעיות, שבראשן חזבאללה ששלח אלפי לוחמים למערכה. בהדרגה החלה איראן לשלוח עוד ועוד כוחות לסוריה ואף הקימה בה בסיסים צבאיים, גם על מנת לפעול משטח סוריה נגד ישראל. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הודיע שמבחינת ישראל מדובר ב"קו אדום" ושישראל לא תרשה לאיראן להתבסס בסוריה. להפצצה הנרחבת של חיל האוויר הישראלי ב-10 במאי, שכונתה מבצע "בית הקלפים", קדמו עימותים גלויים אחדים בשנת 2018.
ב-10 בפברואר 2018 התרחש עימות אווירי בין ישראל לסוריה ואיראן – סדרת קרבות בין חיל האוויר הישראלי לכוחות סוריים ואיראניים שהחלו בחדירת כטב"ם איראני לישראל. הכטב"ם האיראני, מסוג שאהד 141,[3] יורט על ידי מסוק אפאצ'י AH-64D "שרף" של חיל האוויר הישראלי. בתגובה נוספת הפציץ חיל האוויר הישראלי גם את קרון ההפעלה של הכטב"ם בשדה התעופה T-4. אחד המטוסים התוקפים, מדגם F-16I סופה, נפגע מירי נ"מ של צבא סוריה והתרסק ליד קיבוץ הרדוף. בעקבות זאת תקף חיל האוויר הישראלי 12 מטרות סוריות ואיראניות בסוריה.[4]
בעקבות תקיפת שדה התעופה T-4 ב-9 באפריל ותקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה ב-29 באפריל, שבהן נהרגו עשרות חיילים איראנים ממשמרות המהפכה האסלאמית והושמדו אמצעי לחימה איראניים רבים (בהם כ-200 טילי קרקע-קרקע ארוכי-טווח, ומערכת נ"מ איראנית[5]), הבטיחה איראן נקמה על התקיפות שיוחסו לישראל.[6] לפי פרשן "ידיעות אחרונות" אלכס פישמן, ישראל התגרתה באיראן כדי למשוך אותה לפעולה שתהווה עילה לתקיפה נרחבת של צה"ל.[7]
ב-30 באפריל חשף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שסוכני המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים פרצו לארכיון תוכנית הגרעין האיראנית והשיגו מסמכים רבים המוכיחים שאיראן שיקרה ופעלה לפתח נשק גרעיני. כעבור כשבוע, הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן והטלת עיצומים נגד איראן.[דרוש מקור][מפני ש...]
ב-8 במאי 2018 בשעות הלילה המוקדמות דיווחו הסורים על תקיפת בסיס צבאי ליד אל-כיסווה בו אוחסנו טילים איראניים. הסורים האשימו את ישראל בתקיפה וטענו שמערכות הנ"מ שלהם יירטו שני טילים.[8] לפי הדיווחים, במתקפת מנע של צה"ל השמיד חיל האוויר טילים ומשגרים איראניים שכוונו לעבר ישראל והיו אמורים להיות משוגרים נגדה בתוך זמן קצר אלמלא הופצצו.[9] כמו כן הותקפה שיירה איראנית שכללה משגר טילים ורקטות ארטילריות. למחרת דיווח מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם שבתקיפה נהרגו 15 אנשי צבא, מהם 8 חיילי משמרות המהפכה האסלאמית.[10][11]
למערכה זו מול האיראנים ניתן על ידי צה"ל השם "שח-מט".[12]
מבצע בית הקלפים עריכה
בליל 10 במאי 2018, מעט אחרי חצות, שיגר כוח קודס האיראני יותר מ-32 רקטות ארטילריות[13] מתוך שטח סוריה אל עבר רמת הגולן. ארבע מתוכן יורטו על ידי סוללת כיפת ברזל של גדוד 137,[14] והשאר נפלו בתוך שטח סוריה. משיגור זה לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.[15] הרקטות ששוגרו היו רקטות מסוג גראד ופג'ר.[16]
.jpg){kind=link}
בעקבות שיגור הרקטות פתח צה"ל במבצע בית הקלפים[2]: במשך שעתיים תקפו חיל האוויר הישראלי, שריון וחיל התותחנים,[17][18] בשיתוף עם התצפיות באזור, באמצעות מטוסי קרב, טילי קרקע-קרקע ותותחים מתנייעים,[19] כ-75 מטרות של כוח קודס בסוריה.[20] המטרות כללו בסיסים צבאיים, מחסני נשק, מרכזים לוגיסטיים, מוצבי מודיעין איראניים בתל קליב, תל ע'רבה, תל מקדד ותל נבי יושע,[21] ומשגרי טילים, כולל משגר רקטות הפג'ר 5 שביצע את הירי לעבר ישראל.[22] על אף האזהרה הישראלית, חיל ההגנה האווירית הסורי שיגר למעלה מ-100 טילי קרקע-אוויר לעבר מטוסי חיל האוויר הישראלי, שבתגובה תקף והשמיד סוללות נ"מ מדגמי SA-2, SA-5, SA-17 ו-SA-22.[23][24] בין השאר, פרסם דובר צה"ל סרטון המתעד השמדה של מערכת פנציר-S1 (קוד נאט"ו SA-22) מתקדמת.[25]
לדברי רוסיה (שקיבלה התרעה מישראל על מנת למנוע היתקלות בין הצבאות[2]), בתקיפה השתתפו 28 מטוסי קרב מדגמי F-15, F-16 ו-F-35, ששיגרו כ-60 טילים. צבא סוריה טען שבהפצצות נהרגו רק שלושה מאנשיו, אך הארגון הסורי לזכויות אדם דיווח על 23 הרוגים לפחות,[26] מהם 18 איראנים. מאוחר יותר פרסם הארגון עדכון ובו דיווח ש-27 אנשי צבא נהרגו, מהם שישה חיילים סורים ו-21 "זרים", בהם לפחות 11 איראנים.[27]
לדברי שר הביטחון אביגדור ליברמן, צה"ל פגע במרבית התשתיות האיראניות בסוריה.[28] דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, תיאר את המבצע: "זהו אחד המבצעים האוויריים הנרחבים שבוצעו מול האיראנים, הותקפו עשרות יעדים, בעיקר אתרי מודיעין, מפקדות לוגיסטיות, מפקדים צבאיים, אתרי החבאת נשק, כולל בנמל התעופה האזרחי של דמשק".[29]
על פי מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, ובסתירה לטענת צה"ל, נורו לעבר ישראל 55 טילים (ולא 20 כדברי ישראל), בהם טילים כבדים, ובכלל זה טילים שהגיעו עד לצפת ולטבריה ויורטו בטילי פטריוט.[30] אך עדויות ותיעוד מקומי לא הראה שום בסיס לטענה.
תגובות עריכה
ישראל זכתה לתמיכה מצד ארצות הברית, בחריין,[31] גרמניה, הממלכה המאוחדת, האיחוד האירופי וצרפת, שהדגישו שלישראל הזכות להגן על עצמה, וגינו את המתקפה האיראנית. בנוסף, הם קראו לאיראן להימנע מפרובוקציות נוספות, ולכל הצדדים לשמור על איפוק.
קישורים חיצוניים עריכה
- שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., המבצע הענק שכמעט פתח מלחמה: טייסי "בית הקלפים" מדברים, באתר ynet, 9 בספטמבר 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ לטענת רוסיה
- ^ 1 2 3 "המבצע הגדול מאז 74'": פרטים חדשים על התקיפה בסוריה, באתר ישראל היום, 10 במאי 2018
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg כך יירט צה"ל את המל"טים האיראניים בדרכם לישראל, באתר צה"ל
- ^ כוחות צה"ל יירטו מל"ט איראני ותקפו בתגובה מטרות איראניות בסוריה, אתר צה"ל, 10 בפברואר 2018
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., צה"ל לוקח אחריות: תקפנו מערכות נ"מ איראניות בסוריה, באתר ynet, 11 במאי 2018
- ^ יו"ר ועדת הביטחון באיראן: "נגיב לתקיפה בסוריה בזמן ובמקום המתאים", באתר ynet, 1 במאי 2018;
אבי יששכרוף, הגנרל האיראני שהובך וקבר 7 מחייליו, מאיים על ישראל בטילי נקמה, באתר וואלה, 7 במאי 2018 - ^ אלכס פישמן, המסר הישראלי לאיראן, באתר ידיעות אחרונות, 20 באפריל 2018
- ^ דניאל סלאמה, יואב זיתון וליעד אוסמו, סוריה: ישראל תקפה בסיס צבאי; היעד - טילים איראניים לשיגור, באתר ynet, 9 במאי 2018
- ^ דיווחים בסוריה: "טילים איראניים הושמדו בבסיס שהופצץ", IsraelDefense, 9 במאי 2018.
- ^ סוכנויות הידיעות, התקיפה בסוריה: "טילים איראניים הושמדו בבסיס שהופצץ; 9 נהרגו", באתר וואלה, 9 במאי 2018
- ^ דניאל סלאמה, דיווח: "15 הרוגים בתקיפת חיל האוויר בסוריה, בהם 8 איראנים", באתר ynet, 9 במאי 2018
- ^ אור הלר, "אנו נערכים לכל תרחיש, איני יודע מה כוונות כוח קודס", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 10 במאי 2018
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg כנס מח"אים הבינלאומי יוצא לדרך - כל העדכונים, באתר צה"ל, 22 במאי 2018
- ^ כרמל להד, יירוט ראשון לגדוד הצפוני של כיפת ברזל, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 במאי 2018
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg "כיפת ברזל" יירטה מספר שיגורים לעבר קו המוצבים הקדמי ברמת הגולן, באתר צה"ל, 10 במאי 2018
- ^ אמיר בוחבוט ואלי אשכנזי, כוח איראני שיגר 20 רקטות לגולן; צה"ל תקף עשרות מטרות בסוריה, באתר וואלה, 10 במאי 2018
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., צה"ל חושף: אלה היעדים האיראניים שהותקפו בסוריה, באתר ynet, 11 במאי 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, "28 מטוסים, 70 טילים, 23 הרוגים", באתר מאקו, 10 במאי 2018
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., תיעוד מתקיפת צה"ל בסוריה במאי: גם תותחי "דוהר" הפגיזו, באתר ynet, 31 ביולי 2018
- ^ גל פרל פינקל, ה"חיבוק" שקיבל כוכבי מגורמים בימין הפוליטי, שמשוכנעים שסוף-סוף צה"ל חזר לנצח, חסר אחיזה במציאות, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2019
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg אלו הם אתרי כוח קודס האיראני שהותקפו, באתר צה"ל, 11 במאי 2018;
מערכת ישראל ביום, צה"ל חושף: אלו האתרים האיראנים שהותקפו בסוריה, באתר ישראל היום, 11 במאי 2018 - ^ אמיר בוחבוט, "נקמה מתוקה": אלה הבסיסים שחיל האוויר השמיד בתקיפה בסוריה, באתר וואלה, 10 במאי 2018
- ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg כוחותינו תקפו עשרות יעדים צבאיים השייכים לכוח "קודס" האיראני, באתר צה"ל, 10 במאי 2018
- ^ צה"ל תקף עשרות יעדים איראנים בסוריה, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2018
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., תיעוד מהתקיפה: כך השמיד חיל האוויר סוללת נ"מ סורית, באתר ynet, 10 במאי 2018
- ^ "28 מטוסים, 60 טילים, 23 הרוגים", באתר ערוץ 7, 10 במאי 2018
- ^ סוכנויות הידיעות ושחר חי, דיווח: "11 איראנים נהרגו בתקיפה הישראלית בסוריה", באתר ynet, 12 במאי 2018
- ^ דנה ויס, "פגענו ברוב התשתיות האירניות", באתר מאקו, 10 במאי 2018
- ^ דובר צה"ל: "מה שראינו הלילה היה רק קצה הקרחון של היכולת שלנו", באתר מעריב אונליין, 10 במאי 2018
- ^ דניאל סלאמה, נסראללה: "אם ישראל תחצה קווים אדומים - התגובה תהיה בלב ליבה", באתר ynet, 14 במאי 2018
- ^ ליעד אוסמו, בחריין לצד ישראל: זכותה להשמיד את מקורות הסכנה, באתר ynet, 10 במאי 2018
| איראן הסכסוך האיראני-ישראלי ישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גופים מעורבים |
| ||||
| פעולות טרור נגד ישראל | הפיגועים בקופנהגן (1985) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (1992) • הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (1994) • פרשת טננבוים (2000) • הפיגועים בבנגקוק (2012) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (2012) • רצח צבי קוגן (2024) | ||||
| מערכות בין גופי הפרוקסי | המערכה ברצועת הביטחון • סכסוך ישראל חזבאללה בשנים 2000–2006 • מלחמת לבנון השנייה (2006) • סכסוך ישראל-חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל (2006–2023) • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה (2007) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • מבצע ארבעת המינים (2009) • מבצע חוק ברזל (2011) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2012–2023) • מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל (2023–הווה) | ||||
| תקריות עימות ישירות | התקיפה הישראלית בסודאן (2009) • תקיפת מפעל התחמושת "ירמוכ" בסודאן (2012) • התקיפה האווירית בגבול ישראל–סוריה (ינואר 2015) • העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018) • תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018) • תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018) • מבצע בית הקלפים (מאי 2018) • תקיפות ישראל בעיראק (2019) • תקיפת ספינת הביון האיראנית (2021) • המערכה הימית בין ישראל לאיראן (2019–2021) • מתקפת הטילים בארביל (2022) • מתקפות הכטב"מים באיראן (2023) • ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי (2024) • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • מבצע רבות הדרכים (2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (אוקטובר 2024) • מבצע עם כלביא (יוני 2025) • המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • מבצע שאגת הארי (2026) | ||||
| תוכנית הגרעין של איראן | הסכם הגרעין (הסכם ז'נבה, הסכמות לוזאן) • ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • סטקסנט • נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי (2015) • השגת מסמכי תוכנית הנשק הגרעיני של איראן וחשיפתם (2018) • הפיצוצים באיראן (2020) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021) • הפיצוצים באיראן (2025) • מבצע עם כלביא (2025) • הפיצוצים באיראן (2026) • מבצע שאגת הארי (2026) | ||||
