Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ישראל באירוויזיון 1973

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אי שם"
שיר אירוויזיון בביצוע אילנית
מדינה ישראלישראל ישראל
שפה עברית
אורך 3:01
כתיבה אהוד מנור
לחן נורית הירש
כרונולוגיית שירי ישראלישראל ישראל באירוויזיון
"אי שם"
(1973)
"נתתי לה חיי"
(1974)
שיר באירוויזיון
תהליך הבחירה בחירה פנימית
מקום בגמר 4
ניקוד בגמר 97

ישראל השתתפה באירוויזיון 1973 עם השיר "אי שם" בביצוע של הזמרת אילנית בעיר לוקסמבורג בירת לוקסמבורג. זו הייתה ההשתתפות הראשונה של ישראל באירוויזיון.

לפני האירוויזיון עריכה

בשנת 1972 אחד הצמדים הפופולריים ביותר בארץ אילן ואילנית, (שלמה צח וחנה דרזנר), שהיה בשלבי התפרקות, קיבל הצעה, במהלך סיבוב הופעות פולקלוריסטי מוצלח בחו"ל, לייצג את גרמניה באירוויזיון. בעודם מתבוננים בפרוטוקול התחרות, הם ראו שישראל רשומה כאחת המדינות שזכאיות להשתתף באירוויזיון, פרט שמעטים בישראל ידעו עליו. השניים פנו לרשות השידור שהייתה אמונה על נושא היחסים התרבותיים הבין-לאומיים, בהצעה שאילנית תייצג את ישראל באירוויזיון 1972. אולם לאחר בדיקה התברר שחלף המועד להגשת המועמדות לתחרות. לכן רשות השידור הבטיחה לאילנית שעברה לקריירת סולו, כאשר שלמה צח הפך לאמרגנה, כי היא תייצג את ישראל בשנה שלאחר מכן באירוויזיון 1973.

עד אותו זמן, היו שתי זמרות ישראליות שהופיעו באירוויזיון, כנציגות של מדינות אחרות: באירוויזיון 1963 ייצגה אסתר עופרים את שווייץ באירוויזיון ודורגה במקום השני, ובאותה שנה ייצגה גם כרמלה קורן הישראלית את אוסטריה באותה תחרות.

בשנת 1973, בצל מלחמת ששת הימים והשינויים התרבותיים שחלו בישראל בעקבותיה, פנתה אילנית לכותבי שיריה הבולטים דאז, הצמד אהוד מנור ונורית הירש, ולאחר האזנה מרובה לפסטיבלי הזמר העולמיים, שבלטו אז במפה המוזיקלית, כמו פסטיבל סן רמו האיטלקי, נוצר השיר "אי שם". וכך, ב-7 באפריל 1973 נסעו אילנית, שלמה צח, אהוד מנור ונורית הירש, שהייתה האישה השנייה שניצחה על תזמורת האירוויזיון (הראשונה הייתה המלחינה השוודית מאותה התחרות), ללוקסמבורג – כדי לעשות היסטוריה, ולייצג לראשונה את ישראל באירוויזיון[1].

באירוויזיון עריכה

השיר הישראלי שובץ במקום ה-17 והאחרון בסדר ההופעה בתחרות אחרי מרטין קלמנסו של צרפת. בתום ההצבעה קיבל השיר 97 נקודות, וסיים במקום ה-4 מתוך 17 מדינות שהשתתפו.

נקודות שהוענקו לישראל עריכה

שופטים[2]
ציון מדינות סך הכל
10 נקודות 0 נקודות
9 נקודות 0 נקודות
8 נקודות קובץ:Flag of Luxembourg.svg לוקסמבורג 8 נקודות
7 נקודות קובץ:Flag of Italy.svg איטליהקובץ:Flag of Ireland.svg אירלנדקובץ:Flag of Germany.svg גרמניהקובץ:Flag of Yugoslavia (1946–1992).svg יוגוסלביהקובץ:Flag of Monaco.svg מונקו 35 נקודות
6 נקודות קובץ:Flag of Belgium (civil).svg בלגיהקובץ:Flag of the Netherlands.svg הולנדקובץ:Flag of Finland.svg פינלנדקובץ:Flag of Sweden.svg שוודיהקובץ:Flag of Switzerland.svg שווייץ 30 נקודות
5 נקודות קובץ:Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדתקובץ:Flag of Norway.svg נורווגיהקובץ:Flag of Portugal.svg פורטוגלקובץ:Flag of France (1794–1815, 1830–1974, 2020–present).svg צרפת 20 נקודות
4 נקודות קובץ:Flag of Spain.svg ספרד 4 נקודות
3 נקודות 0 נקודות
2 נקודות 0 נקודות
סך הכל 16 מדינות 97 נקודות

נקודות שישראל העניקה עריכה

שופטים[2]
ציון מדינות סך הכל
10 נקודות 0 נקודות
9 נקודות קובץ:Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדתקובץ:Flag of Norway.svg נורווגיה 18 נקודות
8 נקודות קובץ:Flag of Luxembourg.svg לוקסמבורגקובץ:Flag of Spain.svg ספרד 16 נקודות
7 נקודות 0 נקודות
6 נקודות 0 נקודות
5 נקודות קובץ:Flag of Portugal.svg פורטוגלקובץ:Flag of Finland.svg פינלנדקובץ:Flag of Sweden.svg שוודיה 15 נקודות
4 נקודות קובץ:Flag of Italy.svg איטליהקובץ:Flag of Ireland.svg אירלנדקובץ:Flag of Germany.svg גרמניהקובץ:Flag of Yugoslavia (1946–1992).svg יוגוסלביהקובץ:Flag of Monaco.svg מונקו 20 נקודות
3 נקודות קובץ:Flag of Switzerland.svg שווייץ 3 נקודות
2 נקודות קובץ:Flag of Belgium (civil).svg בלגיהקובץ:Flag of the Netherlands.svg הולנדקובץ:Flag of France (1794–1815, 1830–1974, 2020–present).svg צרפת 6 נקודות
סך הכל 16 מדינות 78 נקודות

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה