ישכר דב מוולברוז'
פעולות נוספות
| תמונת רבי ישכר דב | |
| תמונת רבי ישכר דב | |
| לידה |
ה'תקס"א פיטרקוב |
|---|---|
| פטירה |
א' בחשון, ה'תרל"ח וולברוז' |
| מקום קבורה | פיטרקוב |
| שם מלא | רבי ישכר דב הכהן טורנהיים |
| מדינה | פולין |
| מקום פעילות | וולברוז' |
| מקום מגורים | פיטרקוב, וולברוז' |
| ידוע בשל | מייסד חסידות וולברוז' |
| חיבוריו | עבודת יששכר, אהל יששכר, אמרי נועם, סדר הזמנים |
| תקופת פעילות | מ-ה'תרכ"ב-ה'תרל"ח |
| עיסוק | אדמו"ר |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | רבי שלום צבי כץ, רבי אברהם מוואלברום, רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי ישכר דוב מרדושיץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא) |
| אב | משה |
| אם | בריינדל |
| ילדים | יעקב משה, שלמה יצחק, יוסף שלום, מיכאל אהרן, עקיבא מאיר, שבע נחמה |
| חתנים | פלטיאל צבי וולף |
| מספר ילדים | 6 |
רבי ישכר דב הכהן (1801–1876) היה מייסד חסידות וולברוז'.
ביוגרפיה עריכה
נולד בשנת ה'תקס"א בעיר פיטרקוב לאביו רבי משה הכהן ולאמו בריינדיל. בהיות בגיל 8 שנים התייתם מאביו. אימו שלחה אותו ללמוד בעיר בלשקע קאליש.
נישא למרת אסתר מלכה, ביתו של רבי אברהם צבי מוולבורז'.
אחר נישואיו נסע מוולברוז' לעיר זגרז' שם למד אצל רבי שלום צבי כ"ץ (מתלמידיו של רבי מנחם מנדל מקוצק) שם שהה במשך שנה אחריו חזר לביתו. אחרי תקופה נסע לקמינסק ללמוד אצל רבי חיים מוואלברום (תלמיד החוזה מלובלין). שם דבק בתורת החסידות ובשיטת הבעל שם טוב. ביקר אצל רבי מנחם מנדל מקוצק ואצל רבי ישכר דוב מרדושיץ.
דבק ברבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניץ ונהיה לחסידו. לאחר פטירת רבו, דבק בממשיך דרכו רבי אלעזר מקוז'ניץ.
עבודתו הייתה בתעניות במשך שנים עד שרבו (רבי אלעזר מקוזניץ) ציווה עליו לחדול מכך.[1]
לאחר פטירת רבי אלעזר בכ"ו בכסלו ה'תרכ"ב, חזר לביתו שבוולברוז. חסידים רבים הפצירו בו להנהיג עדה, אך הוא סירב. למעשה למרות סירובו דבקו בו החסידים והוא הנהיג עדה בוולברוז'.
תורתו יצאה לאור בספרים עבודת יששכר, אהל יששכר, אמרי נועם וסדר הזמנים. על ספריו נדפסו הסכמות מרבי יצחק מנחם מאלכסנדר, רבי מאיר שפירא, רבי אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ ועוד.
היה ניגש כשליח ציבור בכל שלשת תפילות היום (שחרית, מנחה וערבית). תפילת שחרית החלה לפני חצות היום ונמשכה זמן רב. תפילת ערבית החלה בזמן צאת הכוכבים, אך בכל זאת קרא לאחר התפילה קריאת שמע בשנית (כשיטת רבינו תם. מידי ערב נהג לומר את עשרת הדברות שבמשנה תורה.
מדי יום למד את פירוש הפיוטים של תפילות הימים הנוראים ושלשת הרגלים. בנוסף, מדי יום היה לומד בספר תפארת שלמה לרבי שלמה הכהן מראדומסק.[2] נהג לומר תהילים מדי יום רביעי במניין.[3]
בניו עריכה
ספריו עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אהל ישכר, סדר הזמנים, אמרי נועם, באתר אוצר החכמה
- עבודת ישכר, מכון זכר נפתלי, באתר אוצר החכמה
- עבודת ישכר, ניו יורק, באתר אוצר החכמה
- עבודת ישכר, תשפ"א, באתר אוצר החכמה
- הרב עמרם בלוי, בני יששכר; מנהגי הרה"ק רבי יששכר דוב בעריש הכהן טורנהיים מוואלברוז' ואגרות בניו הק' רבי יעקב משה מוואלברוז' ורבי עקיבא מאיר מליקעווא, היכל הבעש"ט גיליון כט, לקריאה באוצר החכמה
- רבי ישכר בעריש בקטלוג הספרייה הלאומית