Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

צהריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חצות היום)
קובץ:Gustave Léonard de Jonghe - Afternoon Repose.jpg
מנוחת צהריים

צָהֳרַיִםכתיב מלא צוהריים,[1] נהגה כ"צוֹהוֹרַיִים", או כ"צָהוֹרַיִם" לפי ההגייה הספרדית[2][3]) הוא פרק זמן המציין את אמצע היום. הוא בא אחרי הבוקר ולפני הערב. הזמנים שביניהם נקראים לעיתים "לפני צהריים" ו"אחרי צהריים". הצהריים מוגדרים כזמן שבו השמש נמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים. במקומות שונים בעולם נהוג לכנות בכינוי "צהריים" גם פרקי זמן שונים סביב שעה זו. בישראל, שעת הצהריים לפי שעון חורף היא בערך 11:40 (12:40 בשעון קיץ). השעות שלאחר שעות הצהריים נקראות אחר הצהריים.

הצהריים נחשבים לאמצע היום, ורוב האנשים נמצאים בשעה זו בשיא פעילותם. עם זאת, אנשים רבים נוהגים לנוח בשעות האלו.

בצהריים נוהגים לאכול ארוחת צהריים ויש שגם ישנים שנת צהריים (מכונה בסלנג 'שְנַ"צ').

קיימת מסגרת חינוך הנקראת "צהרון" ובה מטפלים בילדים משעת הסיום בגני ילדים ובתי ספר עד לשובם של ההורים לביתם.

ביהדות עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חצות היום (הלכה)

אחר הצהריים נוהגים היהודים להתפלל תפילת מנחה. התפילה רמוזה בחומש בראשית, בפסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"[4] המרמז לפי חז"ל על תפילת מנחה, וכן בתהילים[5] בפסוק "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי", המרמז לדבריהם על שלוש התפילות שחרית בבוקר, מנחה בצהריים וערבית בערב. זמן תחילת תפילת מנחה הוא ממחצית השעה אחרי חצות היום, והיא נקראת במקורות צהריים.

אמנם לדברי הרמב"ן[6] זמן הצהריים כולל את השעתיים הזמניות הבאות תכף לפני חצות היום. כך כותב הוא בעניין זה:

”ואחר הבקר יקרא העת צהרים, כמו שנאמר (מלכים א יח כו): "מהבקר ועד הצהרים", והן שתי השעות החמישית והשישית, והוא מלשון (בראשית ו טז): "צוהר תעשה לתיבה", כענין זוהר, ויזכיר בהן לשון רבים בעבור שהן שתים, והנה הם שני צהרים; או מפני שיצהירו כל הצדדין, כי בבקר האור במזרח ובערב הוא במערב ובאמצע היום בגובה הרקיע מאיר לכל הצדדין.” (פירוש הרמב"ן על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ו')

בתרבות הפופולרית עריכה

שירו של אברהם חלפי, "צער לך", מתחיל בשורות הבאות:

צער לך וצער לי
על כך מעידות העיניים
בואי אישה, ביום זה אוילי
לארוחת צעריים

אברהם חלפי

בכך, חלפי השתמש במילה "צעריים" כמעיין הומופון למילה "צהריים". (זהו לא הומופון אמיתי, כיוון שאת "צהריים" יש לבטא, כאמור, כ"צוֹהוֹרַיִים").

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על פי כללי הכתיב חסר הניקוד החדשים של האקדמיה ללשון העברית יש לכתוב "צוהריים".
  2. ^ צהריים (צָהֳרָיִם), באתר "השפה העברית"
  3. ^ האקדמיה ללשון העברית, בעמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית, 22 ביולי 2020
  4. ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ג
  5. ^ ספר תהילים, פרק נ"ה (ע"ע), פסוק י"ח
  6. ^ פירוש הרמב"ן לתורה על ספר שמות פרק יב פסוק ו