יחסי החוץ של חמאס
פעולות נוספות
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חסר מקורות אקדמיים ודוחות ממשלתיים, מה המטרות של חאמס בתחום זה,, הבדלה בין סיוע צבאי, מדיני, אידאולוגי, וכספי, חסר מדינות כמו צפון קוריאה, חסר יחסים עם ארגונים בתוך מדינות דמוקרטיות.
| ||
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: חסר מקורות אקדמיים ודוחות ממשלתיים, מה המטרות של חאמס בתחום זה,, הבדלה בין סיוע צבאי, מדיני, אידאולוגי, וכספי, חסר מדינות כמו צפון קוריאה, חסר יחסים עם ארגונים בתוך מדינות דמוקרטיות. | |
יחסי החוץ של חמאס הם יחסי החוץ של ארגון הטרור חמאס. הם מהווים מרכיב חשוב בפעילות הארגון ומאפשרים לו פעילות בתחומים אחרים - התחום הצבאי, המדיני והכלכלי. קשרים אלה כוללים קשרים עם מדינות, ארגונים ומיליציות ברחבי העולם. חמאס נמצא תחת הסנקציות של מדינות המערב, אשר רואות בו, או בזרוע הצבאית שלו, ארגון טרור עם זאת מדינות רבות אחרות, לרבות מעצמות כמו סין ורוסיה, רואות בו ארגון לגיטמי, ומספר מדינות מוסלמיות מנסות לסייע לו.
לפי ארגון Counter Extremism Project (אנ'), חמאס נשען בעיקר על תמיכתן של איראן, קטר וטורקיה ומקבל סיוע גם מצד סין, רוסיה וצפון קוריאה.[1] תמיכת איראן בחמאס מספקת לחמאס סיוע צבאי ישיר הכולל רקטות, טילים, תחמושת, הדרכה צבאית וטכנית ותיאום מבצעי, לעיתים דרך גורמים פרוקסי כמו חזבאללה וסוריה איראן מספקת לחאמס גם תמיכה כספית, דיפלומטית ואידאולוגית. טורקיה מספקת לחמאס גיטימציה מדינית ודיפלומטית, היא מסייעת לו כספית ואידאולוגית. היא מקדמת גם סיוע הומניטרי ומיזמים אזרחיים בעזה, כמו משט המרמרה, וכן עידוד תמיכה פומבית בחמאס של נשיא המדינה רג'פ טאיפ ארדואן. תמיכת קטר בחמאס מספקת לחמאס תמיכה כספית נרחבת, סיוע הומניטרי ומימון של מיזמים אזרחיים ברצועת עזה. קטאר גם מספקת לחמאס סיוע מדיני ודיפלומטי וכן סיוע אידאולוגי ברחבי העולם המוסלמי והמערבי. בעבר גם סוריה הייתה תומכת עיקרית של הארגון, עד שעבר לתמוך במורדים במלחמת האזרחים בסוריה. רוסיה וסין מספקות לחמאס תמיכה עקיפה בעיקר ברמה אסטרטגית וגאופוליטית, הכוללת לגיטימציה מדינית והקלות בזירה הבינלאומית כגון מניעת החלטות נגד חמאס במוסדות האו"ם. צפון קוריאה מספקת לחמאס תמיכה טכנולוגית צבאית, ייעוץ טכני ואפשרות להצטיידות בנשק מתקדם.
לעומת זאת, ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית מקיימות יחסים עוינים מול הארגון. ישראל רואה בחמאס ארגון טרור, וקיימה מספר מבצעים צבאים נגדו במענה להתקפות רקטות ופיגועים שהוא מבצע. מצרים, מצד שני, שומרת על יחסים קרירים עם חמאס, שלוחה מקומית של האחים המוסלמים האסורה במצרים, ולכן שומרת על הסגר על רצועת עזה ובקרת מעבר רפיח, ומתווכת בין ישראל לחמאס בסוגיות שונות. לרשות הפלסטינית יחסים אימביוולנטיים עם חמאס, אך באופן כללי לא משתפת עמו פעולה. היחסים בין הצדדים נשארים מתוחים, למרות תהליך הפיוס הפנים פלסטיני.
חמאס הוגדרה כארגון טרור על ידי אוסטרליה, קנדה, פרגוואי, ישראל, יפן, ניו זילנד, בריטניה,[2] ארצות הברית[3] והאיחוד האירופי,[4] אך הצעה לגינוי חמאס באו"ם נדחה ב-2018.[5]
נכון לשנת 2023, עומד בראש משרד היחסים הבינלאומיים של הארגון מוסא אבו מרזוק.[6]
התומכות המרכזיות של חמאס עריכה
תומכות אידאולוגיות עריכה
חמאס נהנה מתמיכה אידאולוגית רחבה במדינות העולם הערבי והמוסלמי ובונה רשת ענפה של קשרים גם במדינות אחרות עם ארגונים שונים. בשנים האחרונות הוא מקבל תמיכה פומבית גם מתוך זרמים בתוך מדינות מערביות ומוצג כ"ארגון שחרור". המדינות התומכות הבולטות והקולניות ביותר של חמאס הן איראן, קטר וטורקיה. מערכת תמיכה הבין־לאומית המרכזית והמבוססת של הארגון, הנשענת על קרבה אידאולוגית בכמה תחומים מכריעים. אף שהמשטר התאוקרטי השיעי באיראן אינו חופף באופן טבעי לאידאולוגיה הסונית של חמאס, שני הצדדים חולקים פרשנות אסלאמיסטית קיצונית, המביאה אותם להסכמה נלהבת בכל הנוגע למטרתם המוצהרת במפורש: חיסול מדינת ישראל.[1]
ממשלות טורקיה וקטר, מנגד, אינן מאמצות בגלוי חזון השמדה זהה, אך הן תומכות במידה רבה בעקרונות אידאולוגיים רבים של תנועת האחים המוסלמים — ארגון־הגג האסלאמיסטי שממנו צמח חמאס. בנוסף, הן מקדמות את היעד העמום יותר של “שחרור פלסטין”. יעד זה אינו קורא בהכרח במפורש לחיסולה של ישראל, אך עשוי להוביל בפועל להשמדתה של המדינה היהודית - מהנהר עד לים.[1]
המעגל השני עריכה
רובד התמיכה השני בחמאס כולל את צפון קוריאה, רוסיה וסין, והוא אינו נשען על זיקה אידאולוגית אלא על תמיכה המבוססת על שיקולים גאו־אסטרטגיים המשתנים עם הנסיבות. מאז שנת 2024 נרשמה עלייה ניכרת בתמיכה שמקבל חמאס מרוסיה ומסין. גורם מרכזי לכך הוא היריבות של שתיהן עם ארצות הברית, בעלת בריתה המרכזית של ישראל, והרצון לאתגר את מעמדה והשפעתה בזירה הגלובלית.[1]
בשונה מהמדינות המשתייכות לרובד התמיכה הראשון, מדינות אלה אינן מייחסות חשיבות אידאולוגית עמוקה לסוגיה הפלסטינית. למעשה, רוסיה וסין מקיימות יחסים דיפלומטיים וכלכליים עם ישראל. לפיכך, התמיכה שמעניק רובד זה לחמאס היא פחות יציבה ופחות מחויבת מזו של שלוש הפטרוניות המרכזיות שלו, והיא נובעת בעיקר משאיפה להחליש את עוצמתה יוקרתה והשפעתה של ארצות הברית — ולא מעוינות אידאולוגית טבעית לישראל או ממחויבות מהותית לעניין הפלסטיני.[1]
אפריקה עריכה
מצרים מצרים עריכה
מצרים, תחת הנהגתו של מוחמד מורסי ששלט בשנים 2011 עד 2013, תמכה בחמאס.[7]
מאז עלייתו לשלטון של הגנרל עבד עבד אל-פתאח א-סיסי במצרים ב-2014, היחסים בין מצרים לחמאס היו מורכבים ומתוחים. בתחילה, מצרים תחת א-סיסי נקטה מדיניות של עוינות כלפי חמאס, שכללה השמדת מאות מנהרות הברחה והידוק המצור על רצועת עזה. א-סיסי ראה בחמאס שלוחה של האחים המוסלמים, אויב פוליטי פנימי, והאשים את הארגון במעורבות בטרור נגד מצרים.[8]
עם השנים, המדיניות השתנתה והפכה למאוזנת יותר, כאשר מצרים החלה לשמש כמתווך מרכזי בסכסוך בין ישראל לחמאס. מצרים ניהלה מגעים עם חמאס כדי לשמור על יציבות האזור ולמנוע התדרדרות במצב הביטחוני.[8]
דרום אפריקה דרום אפריקה עריכה
ב-5 בדצמבר 2023, חמאס שלח משלחת רשמית לדרום אפריקה לרגל יום השנה ה-10 למותו של נלסון מנדלה. המשלחת הצטרפה לשרת הקונגרס הלאומי האפריקאי, לינדיווה זולו, בטקס הנחת זרים לכבוד מנדלה.[9]
סודאן סודאן עריכה
תחת שלטונו של הנשיא עומר אל-באשיר, סודאן הייתה תומכת מרכזית של חמאס וסיפקה לארגון רקטות. בתקופה זו, סודאן שיחקה תפקיד חשוב בהעברת אמצעי לחימה ואספקת תמיכה לוגיסטית לחמאס, מה שהגביר את יכולותיו הצבאיות של הארגון. התמיכה כללה גם מעבר של נשק דרך שטח סודאן לכיוון רצועת עזה.[10]
אמריקה עריכה
ארצות הברית ארצות הברית עריכה
ארצות הברית הכירה בחמאס כארגון טרור מאז 1997, מה שהוביל למדיניות של סנקציות כלכליות וחסימת נכסים של בכירי חמאס והארגון עצמו. לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023, ארצות הברית הגיבה במהלכים משפטיים וכלכליים נוקשים יותר נגד חמאס ותומכיו. לדוגמה, משרד האוצר האמריקאי הכריז על סנקציות נוספות נגד בכירים בחמאס ומנגנוני המימון שלהם, בתיאום עם בריטניה, במטרה למנוע את השימוש במערכת הפיננסית הבינלאומית על ידי הארגון.[11][12]
קובה קובה עריכה
ונצואלה ונצואלה עריכה
היחסים בין ונצואלה לחמאס התחזקו תחת הנהגתם של הוגו צ'אבס וניקולאס מדורו, בעיקר בשל התנגדותם המשותפת לארצות הברית. שיתוף הפעולה כלל תמיכה פוליטית ופומבית מצד ונצואלה בחמאס ובענייניהם של הפלסטינים, וכן הבעת סולידריות עם מאבקיהם.
הוגו צ'אבס, שהיה נשיא ונצואלה משנת 1999 ועד מותו בשנת 2013, היה ידוע בביקורתו החריפה נגד ארצות הברית ובקשריו ההדוקים עם מדינות וארגונים שהתנגדו למדיניות האמריקאית. ניקולס מדורו, שירש את צ'אבס בתפקיד הנשיא, המשיך במדיניות זו והביע תמיכה ברורה בחמאס ובמאבק הפלסטיני, תוך שימור היחסים החמים בין ונצואלה לארגון.[16][17]
אסיה עריכה
איראן איראן עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תמיכת איראן בחמאס
איראן מספקת לחמאס תמיכה כלכלית, צבאית ולוגיסטית. התמיכה כוללת העברת כספים, אספקת נשק והכשרה צבאית. איראן נחשבת לאחת התומכות המרכזיות בחמאס, ותמיכתה התבטאה באופן ברור במתקפה של חמאס על ישראל באוקטובר 2023, שכללה תכנון מורכב והכשרה שנמשכה חודשים, בהובלת איראן וחזבאללה.[18]
הקשרים בין איראן לחמאס נמשכים מזה שנים רבות, כשאיראן מספקת תמיכה כספית משמעותית, שלפי אסמאעיל הנייה הגיעה לכ-70 מיליון דולר בשנה.[19] בנוסף לתמיכה הכספית, איראן מסייעת בפיתוח טכנולוגיות נשק, כולל טילים ורחפנים מתקדמים, ומשמשת כמקור לוגיסטי להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה.[18]
חמאס משתלב בציר ההתנגדות האזורי בהובלת איראן, הכולל גם את חזבאללה בלבנון וקבוצות אחרות כמו הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני והחות'ים בתימן. למרות ההבדלים האידאולוגיים בין איראן השיעית לחמאס הסוני, השותפות ביניהם מבוססת על ההתנגדות המשותפת לישראל ולארצות הברית[18][20]
קטר (מדינה) קטר עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תמיכת קטר בחמאס
יחסי החוץ של חמאס עם קטר הם משמעותיים ומבוססים על תמיכה כלכלית ופוליטית רחבה. מאז 2012, קטר מארחת את ההנהגה המדינית של חמאס. במהלך השנים, קטר סיפקה מימון לפרויקטים הומניטריים ברצועת עזה, כולל תשלום משכורות לפקידי ממשל, סיוע למשפחות נזקקות, ואספקת דלק. התמיכה הזו נעשית בידיעת ושיתוף פעולה עם ממשלות ארצות הברית וישראל.[21]
קטר משמשת כמתווכת מרכזית בסכסוכים בין חמאס לישראל. היא מארחת את ראשי חמאס לפגישות מדיניות ומספקת פלטפורמה לשיחות פיוס ולמשא ומתן על הפסקות אש[22][23]. היחסים בין קטר לחמאס התחזקו במיוחד לאחר שקטר הסכימה לארח את הנהגת חמאס בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, וכך אפשרה להם להימנע מתמיכה איראנית בלעדית.[22]
הקשר בין קטר לחמאס זוכה לביקורת בינלאומית. קטר מואשמת בסיוע לארגון הנחשב על ידי ארצות הברית והאיחוד האירופי כארגון טרור. למרות זאת, קטר ממשיכה בתמיכתה המדינית והפיננסית בחמאס כחלק ממדיניות החוץ שלה לקידום האינטרסים הפלסטיניים ולחיזוק מעמדה הבינלאומי.[23]
טורקיה טורקיה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תמיכת טורקיה בחמאס
טורקיה מספקת תמיכה מדינית וחומרית לחמאס ומאפשרת למנהיגי הארגון לשהות במדינה ולהשתמש בה כבסיס לפעילותם. בכירים רבים של חמאס מתגוררים בטורקיה.
לאחר המתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, עלו דיווחים כי טורקיה ביקשה מחלק ממנהיגי חמאס לעזוב את המדינה, אם כי הממשלה הכחישה זאת רשמית. הדיווחים מצביעים על כך שמנהיגי חמאס אכן עזבו את טורקיה בעקבות הלחץ הבינלאומי והתגובות הקשות למתקפה, אך חלקם נשארו במדינה למטרות דיפלומטיות ושיחות.[24][25][26]
טורקיה ממשיכה לתמוך בחמאס בפומבי. לדוגמה, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הצהיר כי חמאס אינו ארגון טרור, אלא תנועת שחרור הנאבקת למען זכויות הפלסטינים. בנוסף, טורקיה מספקת תמיכה כספית לחמאס ומאפשרת להם לגייס כספים ולתכנן פעולות מבצעיות.[25] התמיכה של טורקיה בחמאס מביאה לביקורת בינלאומית רבה, במיוחד מצד ישראל וארצות הברית אך גם ראש ממשלת הולנד חרט וילדרס שקרא לסלק את טורקיה מנאט"ו בעקבות הקו המיליטנטי שלה כלפי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל והתמיכה בחמאס.[27]
סוריה סוריה עריכה
סוריה הייתה תומכת נלהבת של חמאס עד מלחמת האזרחים במדינה. בינואר 2012, חמאס התייצב לצד המורדים הסורים נגד משטר בשאר אל-אסד, ומאז נאלץ לעזוב את המדינה. מאז 2022 היחסים שוקמו והתמיכה חודשה.[28] חמאס, ששב לציר ההתנגדות האזורי, משתף פעולה עם סוריה נגד המדיניות האמריקאית והישראלית. התמיכה המחודשת כוללת שיתוף פעולה אסטרטגי ומדיני, כחלק מהמאבק הרחב יותר של חמאס לחיזוק "ציר ההתנגדות", שכולל גם את איראן וחזבאללה[29].[30]
הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין עריכה
יחסי החוץ בין חמאס לסין מתאפיינים בקשרים מדיניים ודיונים על יציבות אזורית. סין פועלת כמתווכת בעימותים בין חמאס לגורמים פלסטיניים אחרים, ומקיימת פגישות עם נציגי חמאס בהקשר זה. לדוגמה, ביולי 2024 התקיימו בבייג'ינג שיחות פיוס בין חמאס לפתח,[31] בהן השתתפו נציגי 14 סיעות פלסטיניות, שהסתיימו בהסכם לאיחוד לאומי ולשיתוף פעולה בעתיד בעזה לאחר סיום הלחימה.[32][33]
בנוסף, סין הביעה תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית ובזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. מפגשים דיפלומטיים שנערכו בין נציגי סין לחמאס הראו שסין מכירה בחמאס כחלק בלתי נפרד מהמאבק הפלסטיני, ואף הייתה ביקורתית כלפי הפעולות הישראליות בעזה מאז תחילת הלחימה במלחמת חרבות ברזל.[32]
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית עריכה
על פי דיווחים, חמאס קיבל אמצעי לחימה מצפון קוריאה. הקשר נחשף לראשונה ב־2009, לאחר תפיסת משלוח נשק צפון־קוריאני בנמל התעופה בבנגקוק, שיועד לאיראן ומשם להברחה ללבנון ולעזה. ב־2014 דווח כי חמאס ניסה לרכוש מצפון קוריאה נשק וציוד תקשורת לצורך תקיפות נגד ישראל. בנובמבר 2023 אמר בכיר חמאס בלבנון, עלי ברכה, כי צפון קוריאה היא חלק מרשת התמיכה של הארגון. מאז 7 באוקטובר פורסמו דיווחים נוספים על סיוע צפון־קוריאני, כולל ייעוץ בבניית מנהרות ושימוש ברימוני RPG מדגם F-7 מתוצרת צפון קוריאה. מקורות ביטחוניים בדרום קוריאה, בארצות הברית ובישראל אישרו כי במהלך מלחמת חרבות ברזל נעשה שימוש בנשק צפון־קוריאני בעזה ובישראל.[1]
רוסיה רוסיה עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחסי רוסיה–חמאס
.jpg){kind=link}
מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ב-2007, רוסיה קיימה פגישות רבות עם בכירי חמאס וסיפקה להם תמיכה מדינית. אף על פי שהמתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 עוררה תגובות קשות בעולם, רוסיה המשיכה לשמור על קשריה עם הארגון.
לאחר המתקפה, רוסיה אירחה משלחת של חמאס במוסקבה. ב-26 באוקטובר 2023, נציגים של חמאס, כולל ראש היחסים הבינלאומיים מוסא אבו מרזוק, נפגשו עם סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב. במהלך הפגישה הביעו נציגי חמאס את הערכתם לעמדותיו של פוטין ולמאמצי הדיפלומטיה הרוסית. הפגישה במוסקבה הייתה הראשונה של חמאס לאחר המתקפה, והדגישה את חשיבות הקשרים עם רוסיה עבור הארגון.[34][35]
הקשרים הצבאיים בין חמאס לרוסיה מתבטאים גם באספקת נשק וטכנולוגיה. לדוגמה, חמאס השתמשה בטילים נגד טנקים מדגם קורנט מתוצרת רוסיה בהתקפותיה על ישראל. ישנה הערכה כי חמאס מקבלת סיוע צבאי ישיר או דרך מדינות כמו איראן וסוריה, במסגרת השותפות האסטרטגית בין רוסיה לאיראן.[36][35]
ערב הסעודית ערב הסעודית עריכה
יחסי החוץ בין חמאס לערב הסעודית עברו תמורות משמעותיות במהלך השנים, תחילה היחסים היו חיוביים בין הארגון הסוני לממלכה הסונית עם תמיכה מסוימת מצד סעודיה לחמאס. עם זאת לאחר מכן חלה הרעה במערכת היחסים בעקבות מעורבות חמאס בקונפליקטים האזוריים ותמיכתם של משמרות המהפכה בארגון.
באפריל 2023 אסמאעיל הנייה ביחד עם משלחת בכירה מהארגון הגיעו לערב הסעודית כדי להשתתף בחאג'.[37] במהלך הביקור, הנייה וחברי המשלחת נפגשו עם גורמים סעודיים בכירים על מנת לחזק את הקשרים עם ערב הסעודית ולהדגיש את התמיכה הפלסטינית, תוך ניצול האירוע הדתי המרכזי לשיחות פוליטיות ומדיניות.[38][39]
עם זאת, מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 השפיעה על המשא ומתן לנרמול היחסים בין סעודיה לישראל, אותו קידמו ארצות הברית וסעודיה במשך חודשים. בעקבות המתקפה, סעודיה הביעה תמיכה במאבק הפלסטיני והעלתה את נושא הכרה במדינה פלסטינית כדרישה לנרמול היחסים עם ישראל.[38][39]
לבנון לבנון עריכה
יחסי החוץ בין חמאס ללבנון הם חלק חשוב במערך האסטרטגי של הארגון, במיוחד בכל הנוגע לשיתוף פעולה עם חזבאללה. חמאס מחזיקה בתשתיות צבאיות בלבנון, הכוללות שתי יחידות מבצעיות עיקריות: יחידת אל-שימאלי ויחידת חאלד עלי. יחידות אלו עוסקות בגיוס והכשרה של לוחמים, ייצור כלי נשק ופיתוח תוכניות התקפה נגד ישראל. המאמץ הצבאי של חמאס בלבנון נעשה בעזרת כוח קודס האיראני.[40][41]
בנוסף, חמאס מקיים תיאום צמוד עם חזבאללה, כאשר שתי הארגונים משתפים פעולה בלחימה נגד ישראל. לדוגמה, במהלך הלחימה האחרונה בעזה, חזבאללה הבהיר שהוא מוכן להתערב בלחימה אם ישראל תתקוף את עזה בצורה נרחבת.[40]
יחסי חמאס-לבנון כוללים גם היבטים מדיניים, כמו פגישות רשמיות בין נציגי חמאס לבין מנהיגים לבנוניים ואיראנים, שמטרתן לשפר את התיאום ולחזק את הציר השיעי באזור (אף על פי שחמאס משתייכים לאסלאם הסוני). עם זאת, שיתוף הפעולה בין חמאס לחזבאללה אינו חף מקשיים, שכן לפעמים חמאס פועל בלבנון מבלי ליידע את חזבאללה מראש, מה שעלול לגרום למתחים בין הארגונים.[40][41]
ב-2 בינואר 2024, חמאס ספג מכה קשה עם ההתנקשות בסאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של הארגון ואחד מהאדריכלים של מתקפת 7 באוקטובר 2023 על ישראל. אל-עארורי נהרג בתקיפה ישראלית במשרדו שבשכונת דחייה בדרום ביירות, אזור הידוע כמעוז של חזבאללה.
מלזיה מלזיה עריכה
יחסי החוץ של חמאס עם מלזיה מבוססים על תמיכה פוליטית ואידאולוגית רחבה בפלסטינים. מלזיה, תחת הנהגתו של ראש הממשלה אנואר איברהים, שמרה על קשרים עם חמאס והביעה תמיכה בפלסטינים, אף תחת לחץ חיצוני לגנות את חמאס. אנואר תיאר את המצב בעזה כ"בית כלא פתוח הגדול בעולם" ותומך בעמדת חמאס כמנהיג הלגיטימי של עזה.[42][43] מלזיה מארחת נציגי חמאס ומאפשרת להם להשתתף באירועים פוליטיים במדינה. לדוגמה, חמאס הוזמן להשתתף בפסגת האסלאם במלזיה, מה שמעיד על החשיבות של הקשרים בין הצדדים.[44] בנוסף, מלזיה מנהלת קרן נאמנות הומניטרית למען העם הפלסטיני, המסייעת באספקת סיוע רפואי, מזון וצרכים בסיסיים בעזה.[45] מלזיה גם שומרת על מדיניות של אי־הכרה בישראל ומדגישה את הסולידריות עם העולם המוסלמי, כשהיא מבקרת את פעולות ישראל ותומכת בזכויות הפלסטינים. מדיניות זו כוללת גם ארגון שבוע סולידריות עם פלסטין בבתי ספר ומכללות ברחבי המדינה.[45]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 FRIENDS & ENABLERS OF HAMASSTATE ACTORS, Counter Extremism Project, 2025
- ^ Proscribed terrorist groups or organisations, GOV.UK (ב־English)
- ^ Hamas and PIJ, Global Sanctions (ב־English)
- ^ Sanctions against terrorism, Consilium (ב־English)
- ^ US resolution to condemn activities of Hamas voted down in General Assembly | UN News, news.un.org, 2018-12-06 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 Ruth Eglash, Egypt’s delicate balancing act as a mediator in the Israel-Hamas war, Jewish Insider, 2024-05-24 (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Designating Hamas Officials and Supporters, United States Department of State (ב־English)
- ^ Understanding the U.S. Role in the Israel-Hamas War | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ https://www.miamiherald.com/opinion/op-ed/article282961503.html
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 Iran’s Support Against Israel Bolsters Hamas | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (ב־English)
- ^ Iran Funded Hamas Missiles With $70 Million, Haniyeh Says, Iran International (ב־English)
- ^ Iran’s regional strategy is raising the stakes of Hamas-Israel war
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 What Is Hamas? | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (ב־English)
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Gianluca Pacchiani Follow, Report: Hamas chiefs were asked to leave Turkey after October 7 attacks
- ^ 1 2 Jack Sullivan, Ankara Denies Asking Hamas Leaders to Leave Turkey, FDD, 2023-10-24 (ב־English)
- ^ Turkey asked Hamas' leadership to leave the country, sources say, Middle East Eye (ב־English)
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., טורקיה: סופו של נתניהו יהיה כמו היטלר. הימין בהולנד: "להעיף אותם מנאט"ו", באתר ynet, 29 ביולי 2024
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הסכם פיוס בין חמאס לפתח: "נפעל למען דף חדש בהיסטוריה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2017
- ^ 1 2 Hamas reaches agreement with rival Fatah in China for unity, Voice of America, 2024-07-23 (ב־English)
- ^ Hamas, Fatah and other Palestinian groups sign 'national unity' deal in China, Middle East Eye (ב־English)
- ^ As Hamas Visits Its 'Closest Friend' Moscow, Questions Surround Russia's Knowledge Of, Involvement In October 7 Hamas Attack: A Review Of Russia-Hamas Ties and Strategic Relationship, MEMRI (ב־English)
- ^ 1 2 Gianluca Pacchiani and Lazar Berman, Moscow hosts Hamas delegation and Iran’s deputy FM, prompting Israeli outrage
- ^ Essential questions about the Russia-Hamas link: The evidence and its implications, Middle East Institute (ב־English)
- ^ ToI Staff, Senior Hamas delegation seen in Saudi Arabia ahead of expected rapprochement talks
- ^ 1 2 Saudi Arabia-Hamas Relations: At a Turning Point?, www.inss.org.il
- ^ 1 2 Saudi Arabia juggles priorities amid Israel-Hamas war – DW – 02/16/2024, dw.com (ב־English)
- ^ 1 2 3 Hamas says it’s closely coordinating war’s next moves with Hezbollah in Lebanon, POLITICO, 2023-10-18 (ב־English)
- ^ 1 2 Tal Beeri, Exposing Hamas’s Growing Front in Lebanon - Infrastructure and Activity, Alma Research and Education Center, 2021-10-11 (ב־English)
- ^ Analysis: Malaysia’s pro-Palestinian stance and ties with Hamas — under the spotlight but not under pressure, CNA (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ How Malaysia is becoming Hamas' gateway to Asia - Al-Monitor: The Middle Eastʼs leading independent news source since 2012, www.al-monitor.com (ב־English)
- ^ 1 2 Why Malaysia defends Hamas and what it means for US ties