יחזקאל שם-טוב
פעולות נוספות
| לידה | בגדאד, עיראק |
|---|---|
| מדינה | עיראק |
| מקום מגורים | בגדאד |
| ידוע בשל | תפקידו המרכזי בחקיקת חוק הוויתור על הנתינות שאיפשר את מבצע עזרא ונחמיה |
| עיסוק | פקיד ממשלתי בכיר, איש עסקים, פוליטיקאי, מנהיג קהילתי |
יחזקאל דוד שם טוב (בערבית: حزقيل داود شَم طوب) היה פקיד ממשלתי בכיר בעיראק, איש עסקים, חבר הפרלמנט העיראקי וממלא מקום ראש הקהילה היהודית בבגדאד[1]. לשם-טוב היה תפקיד היסטורי מכריע בניהול המשא ומתן הדיפלומטי מול ממשלת עיראק, אשר הוביל לחקיקת החוק שאיפשר את יציאתם ההמונית של יהודי עיראק במסגרת מבצע עזרא ונחמיה[2].
ביוגרפיה עריכה
יחזקאל שם-טוב נולד למשפחה יהודית אמידה ומיוחסת בבגדאד[3]. במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 השתלב במערכת הכלכלית והפוליטית של המדינה, נבחר כחבר בפרלמנט של עיראק[1] והחזיק במעמד של פקיד ממשלתי בכיר ומקורב לצמרת השלטון[3].
לצד פעילותו הציבורית והממלכתית, שם-טוב היה מעורב בחיי הקהילה היהודית ושימש כממלא מקום ראש הקהילה בבגדאד[2]. אף על פי שלא הגדיר את עצמו כציוני, הוא גילה אהדה רבה לקהילתו, והיה נכיר לשתף פעולה עם הגורמים הציוניים שפעלו במחתרת כדי להבטיח את שלומם של יהודי עיראק[4] ואת עתיד הצעירים שסבלו מאנטישמיות ומחוסר תעסוקה[2].
המשא ומתן וחוק הוויתור על הנתינות עריכה
לאחר הפרהוד והרעת מצבם של היהודים, התגבר גל הבריחות הלא-חוקיות של יהודים מעיראק לכיוון איראן ומדינות נוספות, דבר שיצר משבר פוליטי ובינלאומי עבור הממשל בעיראק{{הערה|[4][2]. בפברואר 1950 עלתה לשלטון ממשלתו המתונה יחסית של תאופיק אל-סוידי, שהיה ידידו האישי של שם-טוב{{הערה|[2].
בשל לחץ המדינות המערביות מחד ובעיית הבריחות ההמוניות מאידך, התייעץ ראש הממשלה אל-סוידי עם שם-טוב לגבי פתרון למשבר{{הערה|[2]. שם-טוב, בהשראת שליחי המוסד לעלייה ב' ומרדכי בן-פורת בראשם, הציע לפתור את הסוגיה באופן חוקי: לאפשר לכל יהודי החפץ בכך לצאת מעיראק באופן רשמי ומאורגן, תמורת ויתור על אזרחותו העיראקית[2].
עצה זו היוותה את הבסיס ל"חוק הוויתור על הנתינות" שחוקק הפרלמנט העיראקי במרץ 1950[3]. מתוקף תפקידו הרשמי, שם-טוב היה אחראי על התיאום המנהלתי ועל איסוף הדרכונים והתעודות של האזרחים היהודים שביקשו להתנזר מנתינותם ולעזוב[3].
ארגון הטיסות לישראל עריכה
לאחר חקיקת החוק, שם-טוב עמד בראש משלחת רשמית של נציגי קהילת יהודי עיראק (שכללה בין היתר את יחזקאל תאופיק, ג'ורג' עובדיה ורחמים נמרודי), אשר ניהלה משא ומתן מול נציגי משרד האוצר העיראקי וממשלתו של נורי א-סעיד (שחזר לשלטון בהמשך)
המשלחת, בשיתוף פעולה סמוי עם איש המוסד לעלייה ב' ציון כהן, הצליחה להסדיר את דרכי המימון ואת התשלומים הנדרשים לשלטונות עבור כל עולה, ובכך סללה את הדרך להוצאתו לפועל של מבצע עזרא ונחמיה. הסדר זה איפשר ליותר מ-110,000 יהודים לצאת בטיסות ישירות מעיראק לישראל, תמורת ויתור כפוי על רכושם[5].
במסגרת פעילותו זו נפגש בחשאי גם עם שלמה הלל, שפעל בעיראק בזהות בדויה כנציג חברת התעופה הבריטית "נורר איסט" שהוציאה את הטיסות.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה, באתר תולדוט - אתר ההיסטוריה של מטח
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 קהילת יהודי עירק
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 מדוע עלו רוב יהודי עיראק לישראל במבצע עזרא ונחמיה, באתר תולדוט
- ^ 1 2 3 4 דליה קרפל, ברמת גן יש גורו, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2004
- ^ 1 2 הפעילות הציונית בעיראק, באתר יד בן צבי
- ^ צבי גבאי, המשיח לא בא באותה שנה