Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוחנן רטנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יוחנן רטנר
קובץ:Ratner Yochanan.jpg
לידה 1891
אודסה, האימפריה הרוסית
פטירה 28 בינואר 1965 (בגיל 74 בערך)
ישראל
תאריך עלייה 1923
שירות צבאי
השתייכות קובץ:Badge of the Russian Imperial Army.jpg צבא האימפריה הרוסית
קובץ:Coat of arms of the Soviet Union.svg הצבא האדום
קובץ:Hahaganah.png ההגנה
קובץ:Palmach.svg פלמ"ח
הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
ראש המפקדה הארצית של ההגנה, ראש אגף התכנון, נספח צבאי במוסקבה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
המרד הערבי הגדול
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
תפקידים נוספים
אדריכל, דקאן הפקולטה לאדריכלות בטכניון
קובץ:Yochanan Ratner and Moshe Dayan.jpg
משה דיין ויוחנן רטנר בבניין הפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון, 1957

יוחנן (אויגן) רטנר (1891 – 28 בינואר 1965) היה אדריכל, מראשי "ההגנה", אלוף בצה"ל, פרופסור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

ביוגרפיה עריכה

רטנר נולד ליבגניה (לבית פרץ) וליפים רטנר באודסה. אמו נפטרה בלידתו, מה שגרר כעס גדול מצד הוריה, ניקולאי וסופי פרץ, על יפים ולהחרמתו בטענה כי הדבר קרה באשמתו. האב נשא אישה שנייה כשיוחנן היה בן 10, אך אחרי שנתיים הזוג נפרד והאשה עקרה לצרפת. יוחנן היה בקשר עם אמו החורגת במשך שנים רבות ואף נהג לשלוח לה כסף. הוא החל בלימודי גימנסיה באודסה, אך בשנת 1905, לאור הפוגרומים ברוסיה, נשלח על ידי אביו ללמוד בגרמניה ובה סיים את לימודי הגימנסיה במנהיים[1]. הוא התארח בבית נוצרי בסביבה מנותקת מיהדות והיה חבר בתנועת ואנדרפוגל. בשנת 1910 שב לרוסיה, התגייס לצבא הצאר וסיים בו קורס קצינים. אולם בגלל יהדותו לא זכה לתפקיד קצונה והועבר לכוחות המילואים. הוא שב לגרמניה ללמוד ארכיטקטורה בבית הספר הטכני הגבוה בקרלסרוהה שבגרמניה[2]. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי, ולאחר מהפכת אוקטובר התקדם עד לפיקוד על חטיבה. אחרי המלחמה היה פעיל בארגון ההגנה העצמית של היהודים באודסה ולאחר מכן שב לקרלסרוהה על מנת לסיים את לימודיו.

בתחום האדריכלות בארץ ישראל עריכה

ב-1923 עלה לארץ ישראל, התגורר בדירת חדר בחצר ביתה של ד"ר הלנה כגן ברחוב הנביאים בירושלים, ועבד כפועל בניין בחברת סולל בונה וכשוליה במשרד האדריכלות של פריץ קורנברג. במסגרת עבודתו זו היה בין הפועלים שבנו את האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

בשנת 1925 היה לעוזר הוראה של פרופ' אלכסנדר ברוולד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון[3]. בשנת 1939 הועלה לדרגת פרופסור[4][5]. רטנר לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון ואף היה דקאן הפקולטה ומנהל משנה בפועל של הטכניון.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל הוא תכנן את בית הפועלים ואמפיתיאטרון בחיפה. תכנן את אגפו המערבי של סניף בנק אפ"ק בחיפה[6]. בשנת 1928 זכה במקום ראשון בתחרות לתכנון בית המוסדות הלאומיים[7].

בין המבנים שתכנן: בית ברל, מדרשת בן-גוריון בשדה בוקר, הכפר הירוק, בית המוסדות הלאומיים בירושלים, אודיטוריום בית בירם בבית הספר הריאלי בחיפה, הפקולטה לאווירונאוטיקה בקרית הטכניון, המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, קופת חולים זמנהוף בתל אביב ובית יד לבנים בבאר שבע (תוכנן במקור על ידי רטנר ושושני כבית הכנסת המרכזי של העיר)[8].

בהגנה ובצה"ל עריכה

רטנר הצטרף לארגון ההגנה ב-1925 והשתתף בחיפה בקורס מדריכים של הארגון כחניך מן השורה, למרות הכשרתו הצבאית, מתוך רצון להכיר את הארגון מלמטה לפני הצטרפות למפקדה הארצית[3]. ביולי 1938 מונה לראש המפקדה הארצית הראשון של "ההגנה", תפקיד בו עסק בעיקר בהקמת מטה כללי להגנה, ועם החלטת המפקדה הארצית על הקמתו בספטמבר 1939 פרש מהתפקיד.[9]

שילוב רב תחומי זה הוביל לאחד הרעיונות שלו - הקמת יישובי חומה ומגדל. היה ממתכנני תוכנית "מצדה בכרמל"[10] במלחמת העולם השנייה ושירת כיועץ במטה הכללי של הצבא הבריטי בקהיר. במהלך מלחמת העצמאות, כאשר הרמטכ"ל יעקב דורי היה מנוטרל בגלל מחלה, רטנר מונה לראש המטה הכללי של צה"ל, אולם ויתר על התפקיד לאחר שמצא בעיות במטה הכללי וטען ש"לא יוכל לזעזע את המערכת בעת לחימה על ידי הדחות מתבקשות"[11]. במקום זאת, נשא בתפקיד ראש אגף התכנון בצה"ל והיה אחד מששת האלופים הראשונים. שירת גם כנספח צבאי במוסקבה בשנים 1948–1951.

בשנת 1955 נתמנה לראש ועדת חקירה, שנקראה על שמו ועדת רטנר, ובה השתתפו גם דניאל אוסטר ויעקב סלומון. הוועדה בדקה את הצורך בממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי[12].

משפחתו והנצחתו עריכה

היה נשוי לאורה (פלורה) רטנר לבית וייץ, מורה לריתמיקה בעיסוקה. הוליד שני בנים. בנו הבכור, הטייס דוד רטנר, נהרג בשנת 1954. בנו הצעיר, מיכאל רטנר, המשיך את דרכו בתחום האדריכלות. אחד מנכדיו (בניו של מיכאל) הוא דוד רטנר, עיתונאי הארץ לשעבר, יו"ר אגודת העיתונאים בחיפה והצפון לשעבר, ודובר בית החולים רמב"ם בחיפה.[13]

רטנר קיבל שיעורי עברית מרחל המשוררת באודסה, ולאחר שנים הוא זכר לה חסד נעורים, ועיצב את הכיתוב על המצבה שלה בבית הקברות כנרת.[14] לימים התפרסם כי רטנר היה אחד מאהוביה של רחל, שאף הקדישה לו שלושה שירים.[15]

זכרו של רטנר הונצח בבול דאר ישראלי, במסגרת סדרה שהוקדשה לאדריכלות הישראלית . ב-26 באפריל 1992, הנפיק השירות הבולאי בול דאר לזכרו של רטנר שעליו מופיע ציור של בית המוסדות הלאומיים בירושלים שרטנר היה האדריכל שלו בשנת 1932. האמן אד ואן אויין עיצב את הבול.[16]

נקרא על שמו רחוב בחיפה.

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[17].

מבנים נבחרים שתכנן עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוחנן רטנר בוויקישיתוף

מאמרים פרי עטו עריכה

מאמרים אודותיו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ המידע על ילדותו של רטנר התקבל מבנו מיכאל
  2. ^ אלוף פרופ' יוחנן רטנר, דבר, 31 בינואר 1965; המשך
  3. ^ 1 2 החניך לא התבלט, מעריב, 28 בדצמבר 1961.
  4. ^ פרופסורים חדשים בתכניון, הצופה, 24 באוגוסט 1939
  5. ^ מינוי פרופסורים בתכניון, הצופה, 4 בינואר 1940
  6. ^ יעקב שורר, לטייל בחיפה בן כרמל וים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2003, עמ' 33
  7. ^ הזוכים בהתחרות לתוכנית בית המוסדות הציונים, דבר, 30 ביולי 1928
  8. ^ מת פרופ' יוחנן רטנר, מעריב, 29 בינואר 1965
  9. ^ ניר מן, הקמת מטכ"ל ההגנה: האמנם שיפור טכני בלבד?, עלי זית וחרב י"א, עמ' 153–198
  10. ^ יוחנן רטנר, בימים שצבא היטלר עמד בשערי הארץ, דבר, 20 בפברואר 1966
  11. ^ מיכאל רטנר, סיפורו האמיתי של יוחנן רטנר, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
  12. ^ שרה אוסצקי-לזר, הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים – 1948-1958, המזרח החדש מ"ג, 2002;
    אמנון לין, בטרם סערה, עמ' 124–125
  13. ^ דוד רטנר, באתר זמן ישראל
  14. ^ אתר למנויים בלבד דוד רטנר, מקריות? אני והממשלה מתחבטים בנושא הקבורה, באתר הארץ, 12 בינואר 2016
  15. ^ עמית נאור, אהובה הסודי של רחל המשוררת, בלוג הספרנים, 10 ביוני 2020
  16. ^ יעקב צחור (עורך), בולי ישראל תש"ח - תשס"ב, קטלוג מס' 14, רשות הדאר - השירות הבולאי, כתר הוצאה לאור, 2008, עמ' 323
  17. ^ ארכיון אוסף יוחנן רטנר, בספרייה הלאומית
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יוחנן_רטנר&oldid=21129"