יהושע אברס

יהושע אברס

פרופיל ב-IMDb

יהושע צבי הלוי (אזיאס) אברס (בגרמנית: Osias Abrass, וכונה: פיצי, פיצעלע, פיצ’ה, פיטשה, פיצֶה אברס; ה'תק"פ, 1820 – ה'תרנ"ו, 1896) היה חזן ומלחין יהודי, מן הבולטים בזמנו. שימש כחזן ראשי בקהילות רבות במזרח אירופה, ובמיוחד באודסה. נודע בזכות קולו יוצא הדופן ותרומתו לעיצוב המוזיקה הליטורגית היהודית.

ביוגרפיה

אברס נולד בשנת 1820 בברדיצ'ב לאביו אברהם ששימש כחזן וכמלמד בעירו. כבר בגיל שש גילה נטייה חזקה לנגינה, והחל להשתתף באירועים מוזיקליים שונים. בשנת 1831 כאשר הגיע החזן בצלאל שולזינגר לעירו והאזין לשירתו, התרשם ממנו ולקח אותו עמו לאודסה. שם לימדו והציבו כסולן במקהלתו, וזמרתו עוררה התפעלות רבה בקרב השומעים. שם זכה לכינוי "פיצעלע" (הקטן ביידיש), מפני ששמו לא נודע, והיו מכנים אותו פשוט "הקטן".

לאחר תקופה מסוימת, חזן בשם ראטהויז גילה עניין באברס שכר אותו ושילם להוריו סכום של 30 דוקאטן לשנה – סכום שבצלאל לא היה יכול לשלם – ולכן עבר אברס לשמש אצלו במשך מספר שנים.

בגיל 14 נפטר אביו, והוא פנה ללמוד אצל צורף, והפגין כישרון רב בתחום זה. לאחר שנתיים הפך לבעל מקצוע עצמאי. ביום מן הימים, כאשר בצלאל עבר ברחוב והאזין לשירתו באמצע עבודתו מבעד לחלון, זיהה את קולו ואמר לו: "השלך את העבודה המלוכלכת, זה לא בשבילך – אתה, עם קולך וכישרונך, שייך לאלוקים ולעמו". אברס שמע בשמחה לדבריו.

תומכים שונים סייעו לו לממן את לימודיו בעיר מילאנו שבאיטליה, ובשנת 1840 נסע לשם. בדרכו עבר בעיר ברודי, שם שהה אצל הבנקאי "משה קאליר" וזימר בפניו שירים של רבו בצלאל. אחד מהשומעים היה פרנס מטרנופול, אשר התרשם ממנו והביאו בעל כורחו לעירו, שם מונה לחזן בבית הכנסת של יוסף פרל. ובנו, מיכל, למד עמו נגינה. אברס שימש בתפקידו עד שנת 1842, אז עבר לעיר לבוב (למברג), ומשם עבר לאודסה. הביצועים הקוליים יוצאי הדופן של אברס, לצד תרומתו למוזיקה מקהלתית בבית הכנסת, תרמו רבות לפרסומו של בית הכנסת והציבו סטנדרטים חדשים בשירת חזנות במזרח אירופה.

ובהמשך למד אצל החזן והמלחין הידוע שלמה זולצר בווינה.

החזן מאודסה פנחס מינקובסקי תיאר אותו כך:

לא אחת נפעמתי מזמרתו של אברס. בעל מזג מתון היה, אך גם בלי התלהבות היה עף בכח הקול הפלאי וחריפות גרונו עד לב השמים, היה טס כנשר, ומגרונו כאילו מאליהם היו מתמלטים סלסולי כסף וזהב טהור. דקולורטורה היתה מעין זו של פאטי ושל ביאנקי-ביאנצ’י . לא שמעתי כמוה, לא באופירה ולא במקדש. אין דומה לזמרתו בניגוני וויינטרוב, שיש בהם הרבה סלסולים, חליפות ותמורות. כל נקודה משירי וויינטרוב נתעטרה בפיו של אברס בזר של תגין ותגי-תגין, ודיו לאשכולות של טונים הטסים באוויר – עולים לשמים ויורדים תהומות, מרעישים ומתרככים, מתחזקים ונחלשים. והקהל עומד ותוהה: מנין הכח והעוז, הקסם והיופי?

— פנחס מינקובסקי, מספר חיי, רשומות, ד, עמ' 144-142

כהונתו כחזן

נוסח מצבתו
תחת גל זה במעבה האדמה עפר איש יקר ילין שמה מנצח בנגינות להפליא היה בישראל ומנעים זמירות בהוד קולו במקדש אל ויכהן פאר לשאת קול תפילה ורנה בביה"כ הגדול עשרים שנה ושנה וירומם את הנפשות וילהיב הלבבות לשפוך שיחם לאל ברגשות נשגבות ונחל לו בחייו רב כבוד ותפארת וגם במותו יחי שמו לעולם למזכרת (שנות תק"ף-תרנ"ו)

• בשנים 1840–1842: חזן בקהילה היהודית בטרנופול.
• בשנים 1842–1858: חזן בלבוב (למברג).
• בשנים 1858–1884: חזן ראשי בבית הכנסת הגדול שבאודסה.

קולו נודע בווירטואוזיות יוצאת דופן, והושווה לזה של זמרת האופרה אדלינה פאטי. אברס חידש רבות בתחום החזנות המזרח-אירופית, תוך שילוב בין סגנון ה"מְשׁוֹרְרִים" המסורתי לבין עקרונות של מוזיקה קלאסית מערבית.

יצירה

אברס הלחין שירים ופזמונים לתפילות שבת, ראש השנה, יום הכיפורים ושלושת הרגלים. יצירתו המרכזית היא:

• זמרַת יָה – קובץ בן 39 קטעים לתפילה לחזן ומקהלה. פורסם לראשונה בווינה בשנת 1869, וב-1873, ולאחר מכן באודסה, 1874.

הלחנים שלו משקפים ניסיון לתווך בין מסורת מזרח אירופית עתיקה לבין מוזיקה מערבית עדכנית. בולטות במיוחד קטעים 27 ו-32 בקובץ, בהם ניכרת המורכבות ההרמונית והקישוטים הווקאליים.

השפעה ותרבות פופולרית

ביצירתו של אברס נעשה שימוש אף בקולנוע: בתפילת "אל מלא רחמים" המושרת על ידי כוהנים בסרט "שלמה ומלכת שבא" .

ואחד מתלמידיו הבולטים היה החזן יצחק לכמן.

משפחתו

• בתו, מרת גולדשטיין (Abrastzova) הייתה זמרת שעלתה על במת בית האופרה הרוסי בעיר.
• חתנו, פנחס בוריסוב היה זמר אופרה.

מיצירותיו

• השכיבנו

להאזנה

• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg קדוש אתה, בביצוע חיים פנחס פייגנבלום, סרטון באתר יוטיוב
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg וביום שמחתכם, בביצוע בנימין מטיס, סרטון באתר יוטיוב
• קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg ממקומך, בביצוע בנימין מטיס, סרטון באתר יוטיוב

לקריאה נוספת

• הרמן רוזנטל, ‏"יהושע אברס", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• אהרן פרידמן, ‏Lebensbilder berühmter Kantoren, עמ' 73, באתר גוגל ספרים (בגרמנית)
• אליהו זאלודקאווסקי, סקירה על אברס – "קולטור-טרעגער פון דער ידישער ליטורגיע" (1930) (ביידיש)
• אברהם פרכטנברג, סקירה על אברס – "תולדות החזנות" (1924) (ביידיש)
• פיצי אבראס, בתוך: חיים הריס, תולדות הנגינה והחזנות בישראל, ניו יורק תשי"א, עמ' 444–445, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• פנחס מינקובסקי, עבודת ישראל באדעססא, הצפירה, 4 בפברואר 1895
• פנחס מינקובסקי, התפלה והרנה, הצפירה, 17 בדצמבר 1897
• מכתבי מסע, הכרמל, 20 בפברואר 1870

קישורים חיצוניים

• יהושע (אוסיאס) אברס באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית
• Ch. D. Lippe's bibliographisches Lexicon – אודות אברס (עמ' 565), בארכיון האינטרנט
• עותק דיגיטלי של "שירת יה" בספרייה הדיגיטלית HathiTrust