Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

הרגיטה (מחוז)

קואורדינטות: Coordinates: חסר קו רוחב
 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הרגיטה (מחוז)
Județul Harghita
Hargita megye
בכיוון מחוגי השעון - טירת מיקו במיירוקוריה צ'וק; המוזיאון מולנאר אישטוואן בקריסטורו סקוייסק; פסגת סוהארדול מיק (סוהארד הקטן) בהרי השמאש - 1345 מ';הקפלה "לבו של ישו" באודורהיו סקוייסק; הכנסייה הקתולית הארמנית בגאורגן; הכנסייה האורתודוקסית הרומנית בבאילה טושנאד
בכיוון מחוגי השעון - טירת מיקו במיירוקוריה צ'וק; המוזיאון מולנאר אישטוואן בקריסטורו סקוייסק; פסגת סוהארדול מיק (סוהארד הקטן) בהרי השמאש - 1345 מ';הקפלה "לבו של ישו" באודורהיו סקוייסק; הכנסייה הקתולית הארמנית בגאורגן; הכנסייה האורתודוקסית הרומנית בבאילה טושנאד
בכיוון מחוגי השעון - טירת מיקו במיירוקוריה צ'וק; המוזיאון מולנאר אישטוואן בקריסטורו סקוייסק; פסגת סוהארדול מיק (סוהארד הקטן) בהרי השמאש - 1345 מ';הקפלה "לבו של ישו" באודורהיו סקוייסק; הכנסייה הקתולית הארמנית בגאורגן; הכנסייה האורתודוקסית הרומנית בבאילה טושנאד
מדינה / טריטוריה {{#property:P17}}
קואורדינטות

Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:||type:adm1st|||||| |primary |name=

}}
{{#property:P856}}
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
קובץ:Harghita in Romania.svg

המחוז הרגיטה (ברומנית: Județul Harghitaהונגרית: Hargita megye) הוא מחוז במרכז רומניה במזרחה של טרנסילבניה. בית המחוז היא מיירקוריה צ'וק (Miercurea Ciuc).זהו מחוז בעל צביון דמוגרפי-תרבותי בגלל היותו מאוכלס על ידי רוב הונגרי-סקלרי (82,89% מכלל התושבים - ב-2011) והוא נחשב לחלק מחבל הסקלרים. לצד הונגרים חיים בו רומנים (15.94%) ועוד מיעוטים קטנים (1.2%) לפני 1876 שטח המחוז היה חלק מ"הכסא הססקלרי צ'וק" (בהונגרית - צ'יק) ומ"הכסא הסקלרי אודווארהיי" (ברומנית:אודורהיול סקוייסק). אחרי איחוד טרנסילבניה עם רומניה אחרי 1918, בין מלחמות העולם היה שטח המחוז חלק המחוזות צ'וק ואודורהיי. בשני העשורים הראשונים של תקופת המשטר הקומוניסטי ברומניההוא היה חלק מהאזור האוטונומי ההונגרי או "האזור האוטונומי מורש-הונגרי" שבוטל ב-1968 בימי הנהגתו של ניקולאיה צ'אושסקו. אז הוקם המחוז הרגיטה הנוכחי על ידי מיזוג הנפות (ראיונים) טופליצה, גאורגיין, אודורהיו סקוייסק ומיירקוריה צ'וק. שטח המחוז הוא 6,639 קמ"ר. מספר התושבים ב-2021 היה 291,950.

השם עריכה

שם המחוז מושאל מהרי הרגיטה, חלק מהקרפטים המזרחיים. מקורו לא ידוע. ההשערה היא שמדובר בטופונים ממקור סלאבי, הקשור למילה "הורה" - שמשמעותה "הר"[1] או "יער עבות"

גאוגרפיה עריכה

שטח וגבולות עריכה

שטחו של המחוז הוא 6,610 קמ"ר, המהווה 2.8% משטחה של רומניה. המחוז נמצא במזרח טרנסילבניה והוא גובל במחוזות ניאמץ ובקאו שבחבל מולדובה ממזרח, במחוז מורש ממערב, במחוזות בראשוב וקובאסנה מדרום ובצפון במחוז סוצא'בה השייך לחבל מולדובה.

תבליטי נוף עריכה

הנוף הבולט במחוז הרגיטה מורכב מהרי הקרפטים המזרחיים, הכוללים למשל את הרי צ'וק, הרי גורגיו, הרי קלימן,הרי הרגיטה. יש בהם רמות געשיות ועמקים מיושבים. האזור ידוע במעיינות החמים שלהם.

אזור ההרים עריכה

:הגזרה המערבית:

  • הרי קלימן (Munții Călimani) - המתרוממים לגבהים גדולים מצפון לקניון המורש. פסגותיהם מגיעים למעל 2000 מ' (פסגת פייטרוסו - 2,102 מ').
  • הרי גוריגיו (Munții Gurghiu) ניצבים בין קניון המורש מצפון, המעבר סיקאש מדרום, בקעת הג'ורגאו ממזרח וגבעות המורש והסובקרפטים של הטרנאבות ממערב.
  • הרי הרגיטה (Munții Harghita) מהווים רכס באורך של 70 ק"מ וברוחב של 25 ק"מ, עם הפסגות הרגיטה ראקו (1757 מ'), הרגיטה צ'יצ'או (1759 מ') והרגיטה מדראש (1800 מ'). הם גובלים במעבר סיקאש ומקורות הטרנאבה הגדולה (טרנאבה מארה) מצפון, קו היישובים פליצ'ן, ולן, מרשט ומרטיניש ממערב, ודרומית לבקעת באראולט והרי באראולט, על קו היישובים הרקוליאן ופיליה. במזרח הם גובלים בבסיס החנוט הגעשי פייטרוסו ובבקעת צ'וק.

:הגזרה המזרחית:

  • הרי בודאק (Munții Budacului) נמצאים דרומית-מזרחית מהרי ביסטריצה, בין הנחלים ניאגרה ברושטנילור, בורקה וביסטיצ'וארה
  • הרי ג'ורג'או (Munții Giurgeului) מהווים פסגה מוארכת בין הרי קאלימן מצפון, הבקעות בורסק ובילבור ממזרח וצפון-מזרח, הרי השמאשמדרום ובקעת השמאש ממערב.
  • הרי השמאש (Munții Hășmaș) מתרוממים בין מי הנהר ביסטריצ'וארה ונחל לווארדי
  • הרי צ'וק (Munții Ciucului) נמצאים בגבול המזרחי של בקעת צ'וק בין מרוקות האולט, הטרוטוש והאוז.
  • הרי פרשאן (Munții Perșani)חודרים למחוז הרגיטה באמצעות פסגות צפוניות הנמצאות בעמק הנחל ורגיש
קובץ:Field Harghita bgiu.jpg
שדה ויער בהרי הרגיטה באזור טושנאד

אזור הגבעות עריכה

  • גבעות הטרנבה הקטנה (Dealurile Târnavei Mici) משטרעים מעמק הניראז' ועד הנחל ניקואו אלב
  • גבעות אודורהיי (Dealurile Odorheiului) עם הפסגות טרייטרואה (Tăietrua), צ'טאטיה בדן ורז, הבולטות בצד המערבי

אזור הבקעות עריכה

  • בקעת ג'ורג'או (Depresiunea Giurgeu) משטרעת בעמק העילי של הנהר מורש, לאורך 40 ק"מ ולרוחב של 25 ק"מ
  • בקעת צ'וק (Depresiunea Ciucului) - נמצאת בחלק האמצעי של הרי הקרפטים המזרחיים, מנוקזת על ידי החלק העילי של הנהר האולט ויובליו. אורכה 50 ק"מ ורוחבה 10 ק"מ.
  • בקעת קאשין (Depresiunea Cașin) נמצאת במערב הרי צ'וק, בגבול עם הרי בודוק, ואורכה 20 ק"מ.

הידרוגרפיה עריכה

במחוז הרגיטה נמצאים מקורותיהם של שניים מהנהרות החשובים ביותר של רומניה:המורש והאולט. מקורות אלה, הסמוכים לכפרים איזבורו מורשולוי וסנדומיניק הם קרובים זה לזה במרחק של קילומטרים ספרורים. אולם המורש זורם מערבה כדי להישפך לטיסה בעוד האולט זורם דרומה ונשפך לדנובה. בחלק המערבי של המחוז זורמים שני נהרות הטרנאבה (טרנאבה מארה - הגדולה - וטרנאבה מיקה - הקטנה) הפונים אל רמת טרנאבה שהיא חלק מהרמה הטרנסילבנית. הנוף היוצא מן הכלל של המחוז הרגיטה כולל האת האגם ספנטה אנה ("אנה הקדושה"), מכתש געשי על יד באילה טושנאד. כמו כן לאקו רושו - "האגם האדום" אגם הררי בצפון-מזרח על יד העיר גאורגן, וקאילה ביקאזולוי - קניון ביקאז הצר שנוצר על ידי הנהר ביקאז. המחוז מפורסם באתרי הנופש והמעינות המינרליים שלו.

נהרות ונחלים עריכה

  • אולט - הזורם דרומה וקולט שורת יובלים בעלי זרימה מצומצמת:פאראו מארה, לונקה מארה, מדראשו מארה, קוזמן, פרומואסה, טושנאד, דלניצה
  • מורש - הזורם צפונה וקולט את הנחלים: טופליצה, ז'ולוטקה, קלימנל, בורזונט, דיטראו, שומולאול מארה, גאלאוצאש
  • טרנאבה מיקה עם יובליו קריאנגה מארה וקורונד
  • טרוטוש
  • אוז
  • ורגיש
  • הומורוד
  • קאשין, ראול נגרו (הנהר השחור)
  • ביקאז (נהר)

אגמים עריכה

  • האגם ספנטה אנה - בתוך מכתש געשי
  • לאקול רושו - (האגם האדום) - שנוצר על ידי סכר טבעי בעקבות קריסת פסגת הר שחסמה את אחד הנהרות.

האקלים עריכה

הרגיטה ידוע באחד האזורים הקרים ביותר ברומניה, אם כי בקיץ יכולים להיות חמים למדי. האקלים משתנה בהתאם לגובה, לעמקים ולבקעות ולזרמי האוויר. בעיקר מבדילים:

  • אקלים יבשתי מתון בקבעות התת-קרפטיות - עם קיצים חמים ועתירי משקעים, וחופרים קרים ולפעמים עם סופות שלגים.

הטמפרטורה הממוצעת בחודש יולי היא 18 מעלות צלזיוס ובחודש ינואר - 5.5.מעלות צלזיוס.

  • אקלים הררי - האופייני לאזורים הגבוהים, שבהם הקיצים הם קצרים, קרירים ועתירי משקעים, והחורפים מתאפיינים בכפור, סופות שלגים עם שכבת שלג עבה ויציבה למשך תקופה ארוכה. הטמפרטורה הממוצעת הי +10 מעלות בקיץ ו-8 מעלות בחורף.

לבקעות צ'וק וגאורגן יש טופו-אקלים ספציפי, עם היפוכים טרמיים תדירים וממושכים בלילה ובחורף. משום כך בקעות אלה נמנות עם המקומות הקרים ביותר של רומניה, בקיץ ובחורף כאחד.

הצומח עריכה

הצמחייה באזור הגבעי עשירה במינים נשירים: אשור, שדרה, אלון סלע. על פסגות ההרים - אשוח, סמבוק אדום, עצי אדר, דומדמניות, בן חוזרר. בבקעות צמחייה ספציפית עם צמחים מזוהיגרופיליים או היגרופיליים כגון:עצי ערבה, נצרים, אלנוס, קנין, גומא\ שבטבט

החי עריכה

עולם החי במחוז הוא עשיר מאוד: ניתן לפגוש את האייל הסבך, הזאב, השועל, החזיר הבר, הסנאי, הארנב, הבואש, השונר, הדלק, הדוב, אייל הקרפטים, העיט הזהוב, הירגזי, השחרור.

דמוגרפיה עריכה

אוכלוסיית המחוז הרגיטה מונה 326,222 תושבים, מתוכם 56% חיים בכפר.

מבנה אתני עריכה

קובץ:Harghita ethnic map.png
המפה האתנית של המחוז הרגיטה, לפי המפקד ב-2011 בצבע אדם - רוב מעל 80% הונגרי; בצבע כתום - רוב מעל 50% הונגרי;צבע כחול - רוב מעל 80% רומני; צבע כחול בהיר - רוב מעל 50% רומני

ב-2011 חיו במחוז הרגיטה 232,157 הונגרים אתניים, כלומר 85.2% מכלל האוגלוסייה.

למחוז הרגיטה האחוז הגדול ביותר של הונגרים אתניים, כאשר מיד אחריו הוא המחוז קובסנה. ההונגרים מהווים רב ברוב הערים הגדולות של המחוז, בעוד שהרומנים מתרכזים בחלק הצפוני והמזרחי של המחוז (במיוחד בערים טופליצה ובלאן) ובמובלעת וושלבן.

ההרכב הדתי עריכה

לפי המפקד ב-2023:

  • 66.2% - נצרות רומית-קתולית
  • 12.7% - נצרות רפורמית (קלוויניסטית)
  • 11.55% - נצרות אורתודוקסית
  • 7.6% - נצרות אוניטריאנית
  • 3.11% - דתות אחרות
  • ב - 22,890 מקרים לא ידועה השייכות הדתית אם בכלל קיימת.

[2]

הסקלרים של הרגיטה הם רובם נוצרים רומים-קתולים, אך יש להם מיעוטים רפורמי (קלוויניסטים) ואוניטריאני . רוב רובם של הרומנים הם נוצרים אורתודוקסים הדת הקתולית היא החזקה ביותר במזרח, באזור הכסא צ'יק לשעבר, בעוד הרפורמים מתרכזים בדרום וממערב לאודורהיו סקוייסק.

היסטוריה עריכה

תגליות ארכיאולוגיות מראות כי שטח המחוז הרגיטה היה מיושב מאז התקופה הפלאוליתית. לאחר מכן בתקופה הניאוליתית השתייך לאזור תרבות הקרמיקה הליניארית, תרבות בויאן וההטרום-קוקוטן. בתקופה הכלקוליתית, חיו באזור קהילות שהשתייכו לתרבויות טיסה, בודרוגקרסטור ולאחר מכן תרבויות האמפורות הכדוריות, ובמעבר לתקופת הברונזה נתגלתו סימני התרבות הצ'ומורטן, ותרבות ויטנברג. בתחילת תקופת הברונזה המאוחרת, חדרו לכאן נשאי תרבות נואה. בתקופת הברזל הראשונה התרחשו שילובים תרבותיים, שמתוכם התגבשו היסודות של הציוויליזציה הדאקית.

לאחר הכיבוש הרומי בשנת 106 לפנה"ס, חלקים מערביים משטח המחוז סופחו לפרובינקיה הרומית דאקיה, וחוו התפתחות שונה תגליות של מטבעות ואוצרות בבורסק, ואליה סטרמבה, טיבוד וקריסטורו סקוייסק מעידות על חיים כלכליים אינטנסיביים.. אחרי שבאמצע המאה ה-3 עזבו הממשל והצבא הרומאים את הפרובינקיה, האזור היה נתון לתהפוכות אתנו-דמוגרפיות רבות.

במאה הרביעית בשטח המחוז הרגיטה, כמו בכל מזרח טרנסילבני ההתפשט הקומפלקס התרבותי סנטאנה דה מורש-צ'רניאחוב, ותחת שליטה של עם נודד - הגותים. במאה השביעית, אחרי ההתיישבות האווארים בטרנסילבניה התחילה דרך המעברים בקרפטים המזרחיים חדירת הסלאבים. תחת לחץ הסלאבים, המדינה האווארית - בקגאנות - הצטמצמה במאה השמנית אל החלק האמצעי של נהר המורש והחלק התחתון של נהרות הטרנאבות. החפירות הארכאולוגיות הוכיחו של חיי הקהילות המיושבות בתקופה המאוחרת של נדידת העמים לא הסתיימו במאה השמנית אלא המשיכו גם המאות הבאות.

הסקלרים עריכה

במאה ה-13 קמו כאן היישובים הסקלריים הראשונים.

בשנים 1427-1366 התארגנו הסקלרים בתחומים מנהליים אוטונומיים הקרויים "כסאות" תחת חסותם של מלכי הונגריה. ב-1562 הם מרדו נגד המסים שהטיל עליהם המלך יאנוש ז'יגמונד זאפויה אולם ההתקוממות דוכאה, והסלקרים אולצו להשתלב במערכת האחידה של המחוזות. אחרי שכוחות של סקלרים השתתפו ב-1657 במסע השליט הטרנסילבני ג'רג' ראקוצי השני בפולין ב-1661 תקפו אותם ה עות'מאנים במתקפה הרסנית. לבסוף ב-1691 טרנסילבניה סופחה כולה לאימפריה ההבסבורגית וכל ההחלטות לגביה נלקחו בווינה. עדיין ב-1694 דרך מעבר גימש פלשו הטטרים לחבל הסקלרים וחטפו בני ערובה. עם הקמת המנהל ההבסבורגי בטרנסילבניה ב-1710 נבנתה מחדש מצודת מיקו (מיירקוריה צ'וק). בצסגרת ההגנה על אזור הספר הצבאי ממזרח בשנים 1762-1750 הקימו השלטונות ההבסבורגים את הגדוד הראשון והשני של שומרי גבול רגלים סקלרים, דבר שעורר תרעומת רבה בקרב האוכלוסייה הסקלרית. ב-1764 אחרי שסירבו להתגייס בגדודי שומרי הגבול של הצבא האוסטרי, פרצו בחבל הסקלרים התקוממויות. הצבא בפיקוד הגנרל אדולף פון בוקו (Buccow) דיכא אותם באכזריות. בטבח בסיקולן (מאדפלווה) נהרגו במהלך האירועים כ-200 סקלרים. ב-1784 הקים השלטון ההבסבורגי את המחוזות צ'יק ואודוורהיי ב-1819 נסללה הדרך הראשונה בין צ'יקסרדה (מיי'רקוריה צ'וק) לסייקיי-אודוורהיי (אודורייו סקוייסק). עוצמת האימפריה ההבסבורגית נחלשה בהדרגה לטובת כוחות הלאומיות ההונגרית. בשנים 1848-1849 דוכאה באזור המהפגה ההונגרית וזמנית ממלכת הונגריה נשלטה ישירות על ידי האוסטרים עד להתחלת תהליך של ליברליזציה והתחזקות מעמדה של הונגריה וב-1867 השלטת ההסדר הדואלי האוסטרי-הונגרי. אחרי 1849 התחיל באזור תהליך של פיתוח שהועצם בשלהי המאה ה-19 בימי השלטון האוסטרו-הונגרי. חבל הסקלרים ידע התפתחות ניכרת בעקבות הקמת מסילות הברזל באזור. תקופות קשות ידעו התושבים בימי מלחמות העולם. בעקבות מלחמת העולם הראשונה והסכם טריאנון שבעקבותיה סופח האזור לממלכת רומניה בשנים 1944-1940 האזור סופח בחזרה לממלכת הונגריה בעקבות תכתיב וינה וב-1944 נכבש מחדש על ידי רומניה בשלהי מלחמת העולם השנייה

הערים שבשטח המחוז הופיעו במאה ה-14. סייקיי אודווארהיי או אודורהיו סקוייסק תועד לראשונה ב-1301, ב-1485 הייתה במעמד עיירת שוק וב-1558 הוכרה כעיר. גאורגן תועדה לראשונה ב-1333 והוכרזה כעיר ב-1905. קריסטורו סקוייסק ידועה מ-1395, הוכרה כעיירת שור ב-1503 ובעיר ב-1559, אולם במהלך המאה ה-17 ירד שוב למעמד עיירת שוק, ב-1886 הוכרה ככפר גדול (קומונה) וב-1956 חזרה למעמד עיר. בירת המחוז, צ'יקסרדה או מיירקוריה צ'וק הוכרה כעיירת שוק ב-1427 והפכה לעיר ב-1558, טופליצה תועדה לראשונה ב-1567 והוכרזה לעיר ב-1956. מרחצאות טושנאד או באילה טושנאד תועדה לראשונה ב-1732 והוכרזה לעיר ב-1968.

חלוקה מנהלית עריכה

קובץ:Csíkszereda, Segítő Mária Gimnázium.jpg
[הגימנסיה "מרים העוזרת" במיירקוריה צ'וק
קובץ:Tusnadfurdo Csukas to felulnezet.jpg
באילה טושנאד

במחוז הרגיטה 4 ערים מוניציפליות (רשויות עירוניות)\ 5 ערים ו-58 כפרים גדולים (קומונות)

רשויות עירוניות עריכה

    • גאורגן Gherogheni
    • מיירקוריה צ'וק –Miercurea Ciucului בירת המחוז; מספר תושבים: 37,980 (2011)
    • Odorheiu Secuiesc - אודורהיו סקוייסק
    • Toplița - טופליצה

ערים עריכה

    • Băile Tușnad באילה טושנאד
    • Bălan בלאן
    • Borsec בורסק
    • Cristuru Secuiesc קריסטורו סקוייסק
    • Vlăhița ולחיצה
  • כפרים גדולים (קומונות)
    • Atid אטיד
    • Avrămești אברמשט
    • Bilbor ביבור
    • Brădești, Harghita ברדשט, הרגיטה
    • Căpâlnița קפלניצה
    • Cârța, Harghita קרצה, הרגיטה
    • Ciceu צ'יצ'או
    • Ciucsângeorgiu צ'וקסנג'ורג'ו
    • Ciumani צ'ומאן
    • Corbu, Harghita קורבו , הרגיטה
    • Corund קורונדי
    • Cozmeni קוזמן
    • Dănești, Harghita דנשט, הרגיטה
    • Dârjiu דרז'יו
    • Dealu, Harghita דיאלו, הרגיטה
    • Ditrău דיטראו
    • Feliceni פליצ'ן
    • Frumoasa, Harghita פרומואסה, הרגיטה
  • Gălăutaș גאלאוטאש
    • Joseni ז'וסן
    • Lăzarea לזאריה
    • Leliceni לליצ'ן
    • Lueta לואטה
    • Lunca de Jos לונקה דה ז'וס
    • Lunca de Sus לונקה דה סוס
    • Lupeni, Harghita לופן, הרגיטה
    • Mădăraș, Harghita מדראש, הרגיטה
    • Mărtiniș מרטניש
    • Merești מרשט
    • Mihăileni, Harghita מיכאילן, הרגיטה
  • Mugeni מוג'ן
    • Ocland אולקנד
    • Păuleni-Ciuc פאולן-צ'וק
    • Plăieșii de Jos פליישי דה ז'וס
    • Porumbeni, Harghita פורומבן, הרגיטה
    • Praid פרייד
    • Racu ראקו
    • Remetea, Harghita רמטיה, הרגיטה
    • Săcel, Harghita סצ'ל, הרגיטה
    • Sâncrăieni סנקריין
    • Sândominic סנדומיניק
    • Sânmartin, Harghita סנמרטין, הרגיטה
    • Sânsimion סנסימיון
    • Sântimbru, Harghita סנטימברו, הרגיטה
    • Sărmaș סרמאש
    • Satu Mare, Harghitaבאטו מארה, הרגיטה
    • Secuieni, Harghita סקויין, הרגיטה
    • Siculeni סיקולן
    • Șimonești שימונשט
    • Subcetate סובצ'טאטה
    • Suseni, Harghita סוסן, הרגיטה
    • Tomești, Harghita טומשט, הרגיטה
    • Tulgheș טולגש
    • Tușnad טושנאד
    • Ulieș אולייש
    • Vărșag ורשאג
    • Voșlăbeni וושלבן
    • Zetea זטיה

תחבורה עריכה

רשת הכבישים עריכה

מסילות ברזל עריכה

  • הקטע מיירקוריה צ'וק - ספנטו גאורגה - בראשוב
  • הקטע מיירקוריה צ'וק - טופליצה - דדה
  • הקטע מייקוריה צ'וק - קומנשט - אדז'וד

כלכלה עריכה

  • תעשיית העץ - תעשיית רהיטים - ממלאת תפקיד חשוב בכלכלת המחוז.
  • תעשיית המים המינרליים:

עושר האדמה במים מינרליים, גזים געשיים ומים תרמליים - בא לידי ביטוי באתרי הנופש ומרחצאות - באילה הרגיטה, באילה טושנאד. כמו כן בשיווק בקבוקי המים מינרליים - בורסק, פרלה הרגיטיי, טושנאד, בילבור.

  • תעשיית טקסטיל, גזרנות וסריגה
  • תעשיית המזון - תעשיית הבשר והחלב
  • חקלאות

גידול בעלי החיים, גידולים חקלאיים,

  • מסחר
  • שירותים
  • תיירות

תיירות עריכה

קובץ:Lacul Rosu 092.jpg
לאקול רושו "האגם האדום"

אתרי חשובים ואטרקציות תיירות

(ויה טרנסילבניקה) חוצה את המחוז


קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|הרגיטה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה