Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

החלונות הגבוהים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
פירוש נוסף ערך זה עוסק בלהקת פופ ישראלית. אם התכוונתם לאלבום באותו השם, ראו החלונות הגבוהים (אלבום).
פירוש נוסף ערך זה עוסק בלהקת פופ ישראלית. אם התכוונתם לכינוי לפקידות הציבורית הבכירה, ראו החלונות הגבוהים בוויקימילון.
החלונות הגבוהים
ההרכב הראשון של "החלונות הגבוהים". מימין לשמאל: קראוס, כץ ואיינשטיין
ההרכב הראשון של "החלונות הגבוהים". מימין לשמאל: קראוס, כץ ואיינשטיין
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות 1966–1968
1973 – 1974
סוגה פופ רוק
פרופיל ב-IMDb
חברים
1966–1968:
אריק איינשטיין (שירה)
שמוליק קראוס (גיטרה, שירה, לחנים ועיבוד קולי)
ג'וזי כץ (שירה)

1973–1974:
אלי מגן במקום איינשטיין

"החלונות הגבוהים" הייתה להקת פופ רוק ישראלית, שחבריה היו אריק איינשטיין (שירה), שמוליק קראוס (גיטרה, שירה, לחנים ועיבוד קולי) וג'וזי כץ (שירה). הלהקה פעלה בשנים 1966–1968 והוציאה תקליט אחד ("החלונות הגבוהים"). היא חידשה את פעילותה בשנים 1973–1974, עם אלי מגן במקום איינשטיין.

חברי הלהקה עריכה

ראשיתה של הלהקה עריכה

ב-1966 נהגו שמוליק קראוס וג'וזי כץ – אז זוג נשוי – להופיע כצמד. יום אחד הזמין קראוס לביתם את אריק איינשטיין כדי להשמיע לו שירים שהם עבדו עליהם באותו הזמן ומנגינות שהוא כתב. איינשטיין שמע והצטרף אליהם ספונטנית בשירה, שלושת הקולות התאימו, וכעבור כשבוע אלונה איינשטיין, אשתו של אריק, ששמעה אותם גם היא, הציעה שהם יהפכו ללהקה.

את השם הציע ללהקה אורי זוהר, לאחר שהביט ממרפסת ביתו של שמוליק קראוס ברחוב טרומפלדור בתל אביב אל בית אל על, וזיהה שלושה אורות בקומה העליונה. השלישייה התלהבה מייד מהשם (שהייתה בו מעין הקבלה של החלונות ל"דלתות", כמחווה לאותה להקה). בריאיון רדיו שהתקיים ב-2008 עם ג'וזי כץ, היא סיפרה כי כאשר התאספו כמה חברים בדירתו הקטנה של שמוליק קראוס בתל אביב, וניסו למצוא שם לשלישייה, לאחר שחזר אורי זוהר מהמרפסת עם ההצעה לשם הלהקה, אימצו אותו מייד.[1] אמרגנה של הלהקה היה דני דגן.

באפריל 1967 הופיע תקליטה היחיד של הלהקה, הנושא את שמה. משיריו הבולטים: "אינך יכולה" (מילים: יורם טהרלב), "זמר נוגה" (רחל), "בובה זהבה" (מרים ילן-שטקליס), "יחזקאל" (חיים חפר), "כל השבוע לך" (אריק איינשטיין) ו"אז מה" (איינשטיין). רבים משירי התקליט הפכו ללהיטים. זיגי סקרבניק אחראי לעיבודים המוזיקליים באלבום וגם ניגן בפסנתר ועוגב בו. שיתוף הפעולה בא בעקבות התלהבותם של קראוס ואיינשטיין מנגינתו באחד ממועדוני הלילה בתל אביב. סגנונה של הלהקה התאפיין בניסויי הפקה ועיבוד ייחודיים, חדשניים והרמוניים, חריגים בנוף המוזיקלי באותה תקופה, עם אווירה שנעה בין שירי אהבה פשוטים ונאיביים ("אינך יכולה", "כל השבוע לך", "אהבה ראשונה"), לפסיכדליה ("איפה הם כל אבותינו", "בובה זהבה") מעט מתונה יחסית לזו שאפיינה את איינשטיין בתקליטון "אריק והאיינשטיינים" קודם לכן.

פירוק הלהקה עריכה

לאחר יציאת האלבום, ובסמוך לסיום מלחמת ששת הימים, זכתה הלהקה להצלחה רבה והיא הוזמנה להופעות בישראל ובעולם. השלושה הקליטו עוד שירים אחדים, בהם "פגישה במילואים", "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית" (השניים האחרונים הוקלטו עוד קודם, כניסיון לקידום הקריירה הבינלאומית שלהם, לתקליטון שיצא באנגלית וכלל את השירים: "Maybe someday" ו-"Your eyes").[2] שניים משירי הלהקה, "אל אל ישראל" ו"חייל של שוקולד", יצאו בתקליטון בגרסאות בצרפתית, ובהופעה באולימפיה שבפריז בסוף 1967, ביצעה הלהקה ארבעה שירים, שהופיעו מאוחר יותר בתקליט "The Grand Music Hall Of Israel".[3] חילוקי הדעות המקצועיים, בעיקר בין איינשטיין לקראוס, על המשך הפעילות וקידום הלהקה בעולם החזירו את איינשטיין לישראל. בשנת 1968, אחרי כשנתיים של פעילות, התפרקה הלהקה.

החלונות הגבוהים (ההרכב המחודש) עריכה

בשנים 1973–1974 חידשו כץ וקראוס את "החלונות הגבוהים" עם אלי מגן. הם הופיעו בשירי השלישייה המקורית ואף הקליטו שירים חדשים: "אצלי הכול בסדר" ו"אלישבע מה נחמדת". עם השיר "אלישבע מה נחמדת", הם הופיעו בפסטיבל שירי משוררים לילדים, בו שרה כץ שיר נוסף "אמנון ותמר", מאת א. א. מילן ובלחנו של קובי אושרת.

מעמדה של הלהקה בתרבות עריכה

בינואר 2012 התפרסמו לראשונה שני סרטונים מהופעת הלהקה מסוף שנת 1967 ב"אולימפיה" שבפריז, צרפת. קטעי הווידאו, שעלו ביוטיוב, היו לתיעוד הווידאו היחיד שהתפרסם מהופעות הלהקה.[4]

בפברואר 2018 העלו שלומי שבן, אסף אמדורסקי ויעל קראוס (אחייניתו של שמוליק קראוס) מופע מחווה לשיריה של הלהקה.[5] המופע היה מתוכנן לעלות באופן חד פעמי בחג הפורים במועדון "זאפה" הרצליה, אך בגלל הביקוש הם החליטו להמשיך להופיע איתו גם במקומות נוספים ברחבי ישראל.[6]

לקריאה נוספת עריכה

  • נפתלי וגנר, "להקת ה'חלונות הגבוהים' על קו התפר בין זמר עברי לרוק ישראלי", בתוך: עודד היילברונר ומיכאל לוין (עורכים), איך אומרים Modernism בעברית, תל אביב: רסלינג (סדרה לתרבות חזותית); שנקר – בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב; מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, 2010, עמ' 253–278.
  • נעם רפפורט, רוק ישראלי 1967–1973, הוצאת מרום, 2018, עמ' 24–44.

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: החלונות הגבוהים

לציון 40 שנה לאלבום

לציון 50 שנה לאלבום

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נעם רפפורט, רוק ישראלי 1967–1973, כרך א', פרק ב': עם זאת, לפי קראוס, את שם הלהקה הציע דווקא דן בן אמוץ.
  2. ^ ערן דינר, זמר נוגה, מתוך הבלוג "זה מסתובב", 12 בינואר 2007
  3. ^ הבלט הגדול מיוזיקהול מישראל (ישראל במסע הופעות) (1967) באתר סטריאו ומונו
  4. ^ שגיא בן נון, פרסום ראשון: צילום וידאו ראשון ונדיר של החלונות הגבוהים בהופעה, באתר nrg‏, 18 בינואר 2012
  5. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., מעל לזמן: שבן, אמדורסקי וקראוס עושים החלונות הגבוהים, באתר ynet, 16 בינואר 2018
  6. ^ בן שלו, אמדורסקי, שבן וקראוס התחפשו ל"חלונות הגבוהים" ונתנו ברי"ש, באתר הארץ, 28 בפברואר 2018
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=החלונות_הגבוהים&oldid=25486"