האפסיס של קלימנט הקדוש דה טאוי
פעולות נוספות
| קובץ:(Barcelona) Frescos of Sant Climent de Taüll.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אמן | אלמוני המכונה: Master of Taüll |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום |
Museu Nacional d'Art de Catalunya הכנסיה נמצאת ב-Taüll, המקור הועבר לברצלונה |
האפסיס של סן קלמנטה דה טאוי (בספרדית: Ábside de San Clemente de Tahull; בקטלאנית: Absis de Sant Climent de Taüll) הוא ציור קיר פרסקו נוצרי מתקופת האמנות הרומנסקית, שנוצר במחצית הראשונה של המאה ה-12 על ידי אמן אנונימי המכונה במחקר "האמן מטאוי" (Master of Taüll). היצירה מציגה את דמותו של ישו פנטוקראטור (ישו, שליט הכל), עיטרה במקור את גומחת האפסיס המרכזית בכנסיית סן קלמנטה ,טאול (ספ') השוכנת בעמק בוהי (ספ') שבמחוז ליידה, בחבל קטלוניה שבספרד. הציור נחשב לאחת היצירות המופתיות והמייצגות ביותר של האמנות הרומנסקית ושל הציור הקטלאני בימי הביניים.
בשנת 1922 הוסר ציור הקיר ממקומו המקורי כדי למנוע את מכירתו ופגיעה בו, והוא הועבר למוזיאון הלאומי לאמנות של קטלוניה (MNAC) בברצלונה, שם הוא מוצג דרך קבע.[1]
היצירה וכן יתר יצירות האמנות בכנסיות שבעמק בוהי (אנ'), הוכרזו על יד אונסקו כיצירות מורשת עולמית.[2]
מיקום עריכה
מקומו המקורי של ציור הקיר היה בכיפת גומחת האפסיס בכנסיית סן קלמנטה דה טאוי. הכנסייה ממוקמת בכפר המבודד טאוי (Taüll), השוכן בגובה של כ-1,480 מטרים מעל פני הים בעמק בוהי, למרגלות הרי הפירנאים, כ-15 קילומטרים דרומית לגבול ספרד וצרפת.
במקום הפרסקו המקורי, מוצג בכנסייה העתק מדויק, לצד מיצג הקרנה דיגיטלי (Video Mapping) המשחזר את הצבעים המקוריים על גבי הקיר.
תיאור וסגנון עריכה
הקומפוזיציה של הציור מחולקת לשלושה אזורים אופקיים המייצגים את ההיררכיה הדתית הנוצרית, תוך שימוש בצבעים עזים המבוססים על פיגמנטים של אזוריט (כחול), אוכרה (צהוב וכתום) ופחם (שחור):
החלק העליון (כיפת האפסיס) עריכה
במרכז האזור העליון מופיעה דמותו המונומנטלית של ישו כפאנטוקראטור, יושב בתוך גומחה שמימית בצורת מנדורלה (אנ') (מסגרת אובלית אנכית, עם קצוות חדים) כחולה. ישו ממביט את החזית, ראשו מוקף בהילה ובתוכה צלב, לבוש טוניקה כחולה וגלימה לבנה ויחף. ידו הימנית מורמת כבתנועת ברכה, ובידו השמאלית הוא אוחז בספר פתוח ועליו הכתובת הלטינית: Ego sum lux mundi ("אני הוא אור העולם"). לצד ראשו מופיעות שתי אותיות יווניות אלפא (האות הראשונה) ואומגה (האות האחרונה), המייצגות את ההתחלה והסוף.[א] את המנדורלה מקיפים סמלי ארבעת כותבי הבשורות: מלאך (מתי), אריה מכונף (מרקוס), שור (לוקאס) ונשר (יוחנן), לצד דמויות של מלאכים.
החלק המרכזי עריכה
חצי המעגל התחתון: מתחת למנדורלה מופיעה רצועה אופקית המופרדת בעיטור גאומטרי, ובה מתוארות דמויותיהם של חמישה משליחי ישו ושל המדונה (מרים, אם ישו). הדמויות עומדות תחת ארקדה של קשתות חצי-מעגליות. מרים אוחזת בידה גביע קדוש הפולט קרני אור, המייצג את הדם הקדוש וכן שליחים המזוהים בשמם: פטרוס, יוחנן ויעקב בן זבדי.
החלק התחתון עריכה
בסיס האפסיס: אזור זה שרד באופן חלקי בלבד והוא כולל שרידים של עיטורי צמחים, וילונות מדומים ודמויות גאומטריות המייצגות את העולם הארצי.
סגנון עריכה
היצירה מציגה את המאפיינים המובהקים של הציור הרומנסקי האירופי, המושפע מהאמנות הביזנטית: היעדר עומק ופרספקטיבה נפחית, שימוש בקווים שחורים עבים להדגשת קווי המתאר, גאומטריזציה של תווי הפנים והלבוש, והבעות חדות המושגות באמצעות עיניים גדולות ומבטים קבועים לחזית, שנועדו להעביר מסר תאולוגי סמכותי ורוחני ולא ייצוג ריאליסטי.
היסטוריה עריכה
כנסיית סן קלמנטה דה טאוי הוקמה ביוזמת משפחת Erill, משפחת אצולה מקומית ונחנכה רשמית ב-10 בדצמבר 1123. תאריך מדויק זה נשמר הודות לכתובת לטינית שנחקקה על גבי אחד מעמודי האבן של חלל התווך בכנסייה.[3] ההערכה במחקר היא כי ציור הקיר באפסיס הוזמן ובוצע בסמוך למועד חנוכת המבנה, במהלך העשור השני או השלישי של המאה ה-12. היצירה שרדה כמעט ללא פגע לאורך מאות שנים בשל בידודו הגאוגרפי של עמק בוהי.
בין השנים 1919–1923, בעקבות חשיפת העובדה כי סוחרי אמנות ואספנים פרטיים (בעיקר מארצות הברית) רוכשים ציורי קיר רומנסקיים מאזורי הפריפריה של ספרד ומבריחים אותם אל מחוץ למדינה, החליטה מועצת המוזיאונים של קטלוניה (Junta de Museus de Catalunya) לנקוט פעולת מניעה דחופה. במסגרת מבצע הנדסי מורכב בראשותו של המשמר האיטלקי פרנקו סטפנוני (Franco Stefanoni), הוסרו הציורים מקירות האפסיס של סן קלמנטה דה טאוי באמצעות טכניקת "סטראפו" (Strappo) – קילוף שכבת הצבע הדקה והעברתה לבד קנבס. הציור הועבר לברצלונה בשנת 1922 ומאז הוא מהווה את פריט הדגל של האוסף הרומנסקי במוזיאון.
קישורים חיצוניים עריכה
ביאורים עריכה
- ^ כפי שישו תיאר את עצמו "אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו, הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף" (חזון יוחנן, פרק כ"ב, פסוק י"ג).
הערות שוליים עריכה
- ^ Apse of Sant Climent de Taüll, museunacional.cat
- ^ UNESCO World Heritage Centre, Catalan Romanesque Churches of the Vall de Boi, UNESCO World Heritage Centre (ב־English)
- ^ Sant Climent de Taüll - Centre del Romànic de la Vall de Boí, 2022-03-01 (ב־English)