אנבסיס (קסנופון)
פעולות נוספות
| כריכת הספר בתרגומו לעברית | |
| כריכת הספר בתרגומו לעברית | |
| הוצאה | |
|---|---|
| תאריך הוצאה | המאה ה-4 לפנה"ס |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | {{#property:P212}} |
| הספרייה הלאומית | {{#property:P3959}} |
אנבסיס (יוונית: Ἀνάβασις[1]) מאת קסנופון הוא ספר שנכתב במאה ה-4 לפנה"ס, המתאר את תלאותיהם של שכירי חרב יוונים ואת מסעם לתוככי האימפריה הפרסית וחזרתם ליוון. הספר מוכר גם בשם "מסע הרבבה" על שום 10,000 הופליטים שהשתתפו במסע.
"אנבסיס" הוא החשוב שבספריו של קסנופון,[2] והוא הראשון בסוגת ספרי זכרונות של מצביאים ומדינאים בספרות היוונית העתיקה.
על הספר עריכה
בכתבי היד נקרא הספר "Kyrou anabasis" (Κύρου ἀνάβασιν). המילה "אנבסיס" משמעותה "עלייה", "חדירה לפנים", ולפיכך שם הספר: "עלייתו של כורש", או בקיצור "העלייה" (מאזור החוף של הים האגאי ועד לאזור בבל. אלא ש"עלייה" זו מתוארת בשבעת הפרקים הראשונים של הספר הראשון בחיבור, ומנוקדה זו ועד הספר השביעי והאחרון, מתואר מסעם של עשרת אלפים היוונים בחזרה אל חופי הים האגאי. לפיכך, השם "מסע הרבבה", התואם יותר את תוכנו של הספר, נעשה שגור בכמה שפות אירופיות.[3]
הספר נתפרסם בשנות ה-80 של המאה ה-4 בשם בדוי. ב"היסטוריה יוונית" שחיבר קסנופון לאחר מכן, כתב כי ספר על סיפור מסע הרבבה "נכתב על ידי תֶמיסתוֹגנס, איש סיראקוסאי".[4] אלא שלא ידוע דבר על איש בשם זה ולדעת כל החוקרים מדובר בשם בדוי, שתחתיו פרסם קסנופון את ספרו, אם כי מלכתחילה רבים ידעו מיהו המחבר האמיתי. כבר בעת העתיקה עלתה השאלה בדבר סיבת הפרסום בשם בדוי. קסנופון הוא גיבור הסיפור ב"אנבסיס". שמו נזכר בו 230 פעם, והוא מוצג כבעל חלק מכריע בהצלחת מבצע חזרת הרבבה. פלוטרכוס סבר שבפרסום הספר תחת שם בדוי, ויתר קסנופון "על תהילה של סופר", כדי שסיפורו יסופר כאילו על ידי אדם אחר וכך יזכה לאמינות רבה יותר. אולם יש לכך הסבר נוסף. כורש היה אויב גדול של אתונה בזמן המלחמה הפלופונסית, ובני עיר מולדתו של קסנופון ראו בשלילה את התפקיד שמילא במסעו של כורש וגם את קשריו ההדוקים עם ספרטה בסוף המסע.[5]
אחד המניעים לכתיבת הספר היה רצונו של קסנופון לטהר את שמו בעיני הקהל האתונאי, כמו גם להסביר לחבריו למסע את מעשיו בשלבים האחרונים שלו, בתקופה שבה רבו חיכוכים וסכסוכים בין החיילים. יתרה מכך, אחד ממפקדי המסע, סופייניטוס איש סטימפאלוס, פרסם בעצמו תיאור של מסע הרבבה, שנראה כי לא ניכר בו חלקו של קסנופון וכי קסנופון תואר בו בחוסר אהדה. היה בכך דחף נוסף עבור קסנופון לכתיבת הספר, שניכרת בו מגמה אפולוגטית. מגמה זו השפיעה בוודאי במידה מסוימת על מהימנות הדברים הנוגעים לחלקו של קסנופון במסע. אף על פי כן, בכירי החוקרים סבורים כי אין סיבה לפקפק במהימנות הכללית של הספר וגם לא בתפקיד החשוב שמילא קסנופון במסע אחרי רצח המצביאים היוונים.[5]
"אנבסיס" הוא הראשון בסוגת ספרי זכרונות של מצביאים ומדינאים בספרות היוונית העתיקה. אולם מלבד היותו דיווח צבאי-היסטורי של מפקד על מבצע שלקח בו חלק פעיל, "אנבסיס" הוא גם ספר הרפתקאות, יש בו רובד גאוגרפי משמעותי בתיאורו מסע בארצות שהיוונים הכירו אך מעט, ויש בו רובד אתנוגרפי הכולל תיאור אורחות חייהם של שבטים ועמים. סגנון כתיבתו של קסנופון פשוט וברור. הוא מספק תיאורים מוחשיים ומתעניין בפן האנושי של הדברים.[6]
ל"אנבסיס" יש גם משמעות היסטורית רבה: המסע של עשרת אלפים היוונים שהספר מנציח, מהווה ציון דרך ביחסים בין המזרח הפרסי והמערב היווני.[6] לדעת ההיסטוריון היווני פוליביוס (המאה ה-2 לפנה"ס), חזרת רבבת היוונים מבבל ללא התנגדות, נטעה בלב פיליפוס השני, מלך מוקדון, את האמונה שהפרסים הם חסרי יכולת ופחדנים, ושאין בכוחם לעמוד בפני הצבא המקדוני, ועל כן החליט לצאת למלחמה נגדם, שיצאה לפועל על ידי בנו, אלכסנדר הגדול בשנת 334 לפנה"ס. מבצע הרבבה חשף את חולשתה של האימפריה הפרסית והציב בתודעה היוונית הערכה מחודשת על כוחה האמיתי.[7]
בספר מצטיירת דמותו של האדם היווני במבחן עליון. מצבם של עשרת אלפים החיילים היוונים לאחר רצח מצביאיהם, נראה להם מייאש, אך הם מתאוששים תוך שעות ספורות. הם עורכים אספה, כמו בעיר-מדינה יוונית דמוקרטית, בוחרים מצביאים חדשים, ומתחילים לפעול כדי להיחלץ ממצבם שנראה כנואש. בתיאור שלאחר מכן עולה דמותו של האדם היווני על תכונותיו וערכיו. הוא מגלה אומץ לב, משמעת, יוזמה ומרץ, כושר הסתגלות, תושיה ויכולת ביצוע, כוח סבל ודבקות במטרה.[8]
תוכן הספר עריכה
הספר מתחיל בתיאור השתלשלות המרד של כורש הצעיר באחיו הגדול ארתחשסתא השני, מלך פרס. כורש, האחשדרפן (נציב) באסיה הקטנה, החליט לצאת למרד עם התערערות השלטון המרכזי באימפריה, שנגרמה כתוצאה מתבוסת הפרסים במלחמת פרס–יוון ושורה של בעיות פנימיות. כורש גייס צבא גדול שהורכב מנאמניו, ששירתו בעיקר כפרשים וחי"ר קל, וכ-13,000 שכירי חרב יוונים - 10,400 הופליטים, והיתר פלטסטים. המרד הסתיים בקרב קונקסה (אנ') (401 לפנה"ס), לאחר שכורש נהרג בהסתערות על מערך האויב.
לאחר מותו של כורש, שכירי החרב היוונים מצאו את עצמם ללא תעסוקה, וגרוע מכך, בלב ארץ זרה ועוינת, היות שלחמו בצד המפסיד. הפרסים לא רצו להסתכן בקרב נוסף נגד כוח חזק ומאומן היטב, ולכן רקמו תחבולה: האחשדרפן הפרסי טיספרנס הזמין את ראשי הצבא היווני לשיחות ובמהלכן שבה אותם והוציאם להורג. הפרסים קיוו שהיוונים, שנותרו ללא מנהיגים, יתפזרו ויובסו בקלות. במקום זאת, היוונים בחרו להם מפקדים חדשים, שאחד מהם היה קסנופון בעצמו, ופתחו במסע מפרך צפונה לכיוון הים השחור. הפרסים ראו שתחבולתם לא הצליחה ועזבו את היוונים לנפשם. הספר מתאר בהרחבה את הקשיים שעמדו מולם, את הקרבות נגד שבטים עוינים, ואת התחבולות שנקטו על מנת להתגבר עליהם. סופו של הספר בהגעת היוונים לחוף מבטחים.
תרגום לעברית עריכה
- כּסינופון, אנאבּאסיס (מסע הרבבה). תרגם מיוונית: א. א. הלוי. מבוא מאת אלכסנדר פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, 1969. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- קסנופון, מסע הרבבה (סדרת אדם בקו האש). תרגם מאנגלית: אריה חשביה. משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1984.[9]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: כּסינופון: אנאבּאסיס (תרגום הלוי), מבוא, עמ' 7–15; בתוך: לא לשם שעשוע בלבד - היסטוריוגרפיה יוונית, דוד אשרי (עורך), מוסד ביאליק, ירושלים, תשס"ו 2005, עמ' 144–152; גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
קישורים חיצוניים עריכה
- אנבסיס בפרויקט גוטנברג, בתרגום לאנגלית.
- אנבסיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קטע קול פרק 28 – דברי הימים: עשר, אני שמעתי עשר – על מסע הרבבה בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
הערות שוליים עריכה
- ^ ההגייה ביוונית: אנאבסיס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: אנאבאסיס, עמ' 8.
- ^ אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: אנאבאסיס, עמ' 11.
- ^ הלניקה, ספר ג, 1, 2.
- ^ 1 2 אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: אנאבאסיס, עמ' 12.
- ^ 1 2 אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: אנאבאסיס, עמ' 13.
- ^ אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: אנאבאסיס, עמ' 13–14.
- ^ אלכסנדר פוקס, "כסינופון: 'מסע הרבבה'", בתוך: אנאבאסיס, עמ' 14.
- ^ הספר "מסע הרבבה, מהדורת אריה חשביה, 1984", באתר "סימניה"