פעולות נוספות
| נוף אל-כרמל - צולם ממעון | |
| נוף אל-כרמל - צולם ממעון | |
| טריטוריה | הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,934 (2006) |
| קואורדינטות |
31°25′23″N 35°07′55″E / 31.423°N 35.132°E{{#coordinates:31.423|N|35.132|E|type:landmark|||| |primary |name= }} |
| אזור זמן | UTC +2 |
| {{#property:P856}} | |
|
(למפת הר חברון רגילה)
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
אל-כרמִל (בערבית: الكرمل או خربة الكرمل – ח'רבת אל-כרמל) הוא כפר פלסטיני בנפת חברון. מספר תושביו של הכפר הגיע בסוף 2006 ל-2,934. הכפר מזוהה בתור מקומו של האתר המקראי כרמל. בתקופה הביזנטית היה במקום יישוב נוצרי גדול. לפי המסורת המקומית תושבי הכפר, רובם מחמולת מח'אמרה, הם יהודים שהתאסלמו.[1]
אטימולוגיה עריכה
המילה כַּרְמֶל נגזרה מן המילה כֶּרֶם, ופירושה הוא: מְקוֹם כרמים, מְקוֹם גידול ענבים ובהקשר רחב יותר: מְקוֹם מטע של כל פרי.[2] אפשרות נוספת, פירוש המילה הוא - סוג של גרעיני דגן. בסיפור אלישע הנביא בשונם נזכרת מתת של כרמל בצקלונו (גרעין הדגן בתוך התרמיל שלו), שמובאת כמנחה לנביא אלישע מארץ שלישה (שבהר אפרים) (מלכים ב' ד', מ"ב).
מיקום עריכה
הכפר ממוקם במקומה של "חירבת אל-כרמל", כפר בת של הכפר הפלסטיני הגדול באזור - יטא. במפקד האוכלוסין שנערך בימי המנדט הבריטי בשנת 1931 היישוב לא היה קיים. בסקר מיפוי מטעם הצבא הבריטי שנערך בשנת 1944 נכתב כי במקום מצויה "חורבה". במפקד האוכלוסין שנערך על ידי ממלכת ירדן בנובמבר 1961 היה מספר התושבים 146. במפקד הישראלי משנת 1967 ירד מספר התושבים ל-76 נפש. כיום, כאמור, מספרם 2,934 תושבים.
גורם חשוב שהייתה לו השפעה על מיקומו של היישוב בעבר היה המעיין - עיון אל-כרמל, מצפון לחורבה. בשוליו של מכתש טבעי נובעים כמה מעיינות נקרה קטנים שמימיהם נוקזו לבריכת ביטון שנבנתה על ידי שלטונות המנדט הבריטי. כיום הבריכה מלאה מי גשם - מכוסה ירוקת - ומהווה מקום שתייה לעדרי הצאן. המעיינות מטפטפים משכבות חוואר מתקופת הטורון - כמו מעיינות אחרים מסוג זה בהרי חברון.
תולדות המקום עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ח'רבת אל כרמל (חברון)
שם המקום מופיע בספר שמואל כמקום בו הציב שאול המלך מצבה לאחר ניצחונו על עמלק: ”בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד.” (שמואל א' ט"ו, י"ב) בהמשך הספר מסופר סיפורו של נבל הכרמלי, שמקום מושבו בעיירה כרמל.[3]
מדרום למעיין מתנשאת חורבה בולטת: שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית ומגדל צלבני קדום. מחלקת העתיקות הירדנית מצאה מדרום ליישוב שרידים של שתי כנסיות נוספות, המעידות על קהילה נוצרית גדולה כאן בתקופה הביזנטית[4]
בתקופות הרומית, ביזנטית וגם בתקופה צלבנית שימש המקום כבסיס צבאי, מִנהלי וכלכלי חשוב - יחד עם היותו צומת דרכים חשוב.
לקריאה נוספת עריכה
- זאב משל, דרום-מזרח הר-חברון (בתוך) נופים ואתרים - פרסומי מטכ"ל/קצין חינוך ראשי, ענף ההשכלה - משרב הביטחון - ההוצאה לאור - מהדורה שלוש עשרה - 1983.
- William G. Dever, A Middle Bronze I Cemetery at Khirbet El-Kirmil, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה י"ב, 1975, עמ' 18*–33*
קישורים חיצוניים עריכה
- גדעון לוי קופצים בראש - הארץ - על בריכת המים
- ח'רבת אל-כרמל, באתר Palestine Remembered
הערות שוליים עריכה
- ^ עמליה וולף, היהודים של הר חברון, כותרת ראשית, 19 בדצמבר 1984
- ^ כרמל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2019-03-26
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה.
- ^ מקור:זאב משל
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | קובץ:Governate of Hebron.png |
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'רבת כרמה • אל-כרמל • מעין • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • אל-סימיא' • ח'רבת סאפא • ח'רבת א-דיר • ח'רבת זנוטה • ח'רבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
