Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אהובה צדוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
אהובה צדוק
אהובה צדוק בשנות ה-50
אהובה צדוק בשנות ה-50
לידה 15 בנובמבר 1928 (גיל: 97)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
תקופת פעילות 1948–2008 (כ־60 שנה)
עיסוק זמרת
שיתופי פעולה בולטים נחום נרדי, יוסף הדר, יחיאל מוהר, עמנואל זמיר, משה וילנסקי, אריק רודיך
פרופיל ב-IMDb

אהובה צדוק (נולדה ב-15 בנובמבר 1928) היא זמרת ישראלית.

קורות חייה עריכה

ראשית הדרך עריכה

אהובה צדוק נולדה בתל אביב להורים ילידי תימן, ראומה וחיים צדוק. ב-1935 בהיותה בת שבע, עברה המשפחה (עם ששת ילדיה) לגור בקריית עבודה בחולון. צדוק סיפרה כי בעקבות קונצרט של ברכה צפירה ונחום נרדי ששמעה, גמלה בליבה ההחלטה להיות זמרת: "שמעתי את ברכה צפירה בקרית עבודה. היא ונחום הופיעו תחת כיפת השמים בחצר בית הספר 'בית חינוך'. היא הייתה נפלאה ואני התרגשתי כל כך וכמעט התעלפתי. הייתי ילדה קטנה, עמדו לי דמעות בעיניים ואמרתי לעצמי: כשברכה צפירה כבר לא תשיר, אני אהיה במקומה".

השירות הצבאי עריכה

לפני שירותה הצבאי, שהחל ב-1948, בתקופת מלחמת העצמאות, עבדה בגן ילדים בבית פרטי ברחוב דיזנגוף בתל אביב ליד פינת ארלוזורוב. הגננת הפכה את הבית לגן ילדים וצדוק עבדה שם כעוזרת לגננת.

ללהקת "החישטרון" הגיעה בתקופת השירות הצבאי באחד מגדודי חטיבת גבעתי. היא ישבה באולם בחולון בו הופיעה הלהקה לפני חיילי הגדוד, וכשמנהל הלהקה טולי רביב ביקש לדעת אם ישנם זמרים בין הנוכחים באולם, קראו חבריה בשמה והיא עלתה לבמה והגישה את הופעת הבכורה שלה לפני קהל. היא התקבלה מיד ללהקה בה הייתה יפה ירקוני הכוכבת. שיר הסולו של אהובה ב"חישטרון" היה "שושנת תימן". בתקופות קשות במלחמה התפזרה הלהקה כדי לשרת גם בתפקידים אחרים, ואהובה הצטרפה מדי פעם לנהג אמבולנס כחובשת צבאית ועזרה בהעברת פצועי מלחמה לבית חולים שדה, ושם, לפי הוראות הרופא, השתתפה בטיפול בהם. בתקופות הרגיעה, ההפוגות, שב "החישטרון" לתפקד כלהקת בידור.

עם נחום נרדי עריכה

קובץ:Sleep My Child.ogg
שירו של יחיאל היילפרין "נומי, נומי" בביצוע אהובה צדוק

לאחר השחרור מצה"ל היא הצטרפה ל"להקת הכרמל", שהייתה גם היא להקה צבאית בתל אביב, ובה השתתפו בין היתר אריק לביא, בומבה צור, יהודה אפרוני ואולי שוקן. במאי הלהקה היה צבי פרידלנד והלהקה הופיעה ברחבי הארץ.

את המלחין נחום נרדי הכירה כשהופיעה עם הלהקה בתיאטרון "אהל" בתל אביב. הוא פנה אליה וביקש שתצטרף למקהלת הבנות שהקים ושעליה ניצח. היא הצטרפה, ובהמשך קיבלה את תפקיד הסולנית הראשית. חברה אחרת באותה מקהלה הייתה יונה עטרי. לאחר שנה היא נישאה לנרדי. בנם יאיר נולד בראשית 1952, ובהשראתו חיברו משה אביגל ונרדי את השיר "מזמור לאברהם יאיר". באותה שנה יצאה עם בעלה לסיבוב הופעות בארצות הברית לפני קהל יהודי וחברי ארגון ה"פארבאנד", שקיבלו אותם בחום. הם הופיעו בין היתר באולמות הגדולים של ניו יורק – "קרנגי הול", "טאון הול" ו"מדיסון סקוור גארדן".

שיתוף הפעולה האומנותי עם נרדי פסק לקראת סוף 1957 אחרי שובם לישראל, ולאחר הפסקה בת שלוש שנים עקב דלקת פרקים קשה, החלימה ממחלתה והמשיכה להופיע בארץ בקונצרטים ובשחריות לילדים. באותה תקופה שיתפה פעולה גם עם מלחינים אחרים.

שותפים בהמשך הדרך עריכה

עם המלחין יוסף הדר נפגשה בביתו שם הוא לימד אותה משיריו. שירים אלה נוספו לרפרטואר שלה והוקלטו אחר כך. אמיתי נאמן הזמין אותה אליו לחיפה להציג לפניה מיצירותיו, ובעקבות הפגישה הקליטה קבוצת שירים שחיבר. כמו כן שיתפה פעולה עם המלחין עמנואל זמיר והקליטה משיריו. הפזמונאי יחיאל מוהר פנה אליה בשעתו כדי שתלמד את השיר שכתב לאחרונה, "לאור הזכרונות", והפנה אותה למשה וילנסקי שילמד אותה את הלחן. הקלטת הבכורה התקיימה באולפני קול ישראל בתל אביב בליווי פסנתר. אריק רודיך עבד איתה על שבעה שירים שהלחין במיוחד עבורה, ביניהם השיר "יחדיו". ברפרטואר שלה נכללו גם שירי המלחינה שרה לוי תנאי, אותה פגשה שנים רבות לאחר מכן במקרה, כשביקרה ידידה בבית אבות, וכשהיא שרה לפניה שניים משיריה העירה המלחינה "את יודעת, אני כתבתי את השירים האלה". "כן, אני יודעת" ענתה הזמרת.

פזמונאי שנות הארבעים והחמישים ומלחיני אותן שנים כתבו שירים רבים באווירת החלוציות ובהשראת העצמאות החדשה של היישוב. כתוצאה מכך שירים בעלי גון לאומי חזק מהתקופה, שירי מלחמה וקוממיות, שירים הלקוחים מפסוקי התנ"ך ושירי רועים, מצאו את מקומם בהופעות וברפרטואר המוקלט של הזמרת לצד שיריה עם נחום נרדי, שירי הילדים, ריקודי העם ושירים אחרים. השירים "סירתי" "התרגעות" ו"ציפור היופי" ("הקטנטנה הסמיקה") הם ביטוי לחיבה המיוחדת שלה ללחנים העתיקים של הרומנסות הספרדיות. הקלטותיה משנות החמישים והשישים נעשו בידי חברות התקליטים "גלטון" ו"הד ארצי", ובחלקן באולפני קול ישראל.

בסוף שנות השישים יצרה עם בן דודה אהרון צדוק את "צמד הצדוקים", ויחד הם הופיעו במועדון "סברה" בניו יורק. לאחר מכן, כשקיבלה הזמנות להופיע כסולנית, היא נשארה בניו יורק, שם נישאה בשנית ושם נולדה בתה, סיגל. כשהגיע יונתן כרמון לארצות הברית הוא ביקש ממנה להצטרף ל"להקת כרמון" כאחת מן הזמרות לסיבוב הופעות בן חצי שנה, שהחל בארצות הברית והסתיים בדרום אפריקה. לאחר הסיור הקליטה בארצות הברית תקליט של ריקודי עם ישראליים.

לאחר התאלמנותה בארצות הברית לא גילתה עניין בהופעות במשך זמן רב. היא עזבה את ניו יורק ועברה לגור זמן קצר במיאמי ביץ' כדי להיות בקרבת בנה, ואחר כך עברה איתו ללוס אנג'לס. מאוחר יותר חידשה את הופעותיה מדי פעם באירועי הקהילה היהודית והישראלית בארצות הברית.

החזרה לישראל עריכה

בשנת 2005 שבה לתל אביב לחיות בקרבת משפחתה. באחד הערבים בקיץ של אותה שנה, כשיצאה עם בני משפחתה להופעת זמרה של ידידת המשפחה, "התגלתה" מחדש כאשר בתחילת זמרת השיר "לילה לילה" הפסיקה הסולנית לשיר בעקבות הערת אחד הצופים. בפנותה אל הקהל הודיעה שנמצאת אתם הזמרת שהייתה הראשונה שהקליטה את השיר, וביקשה ממנה לעלות לבמה ולשיר אותו במקומה[1]. הפסנתרן המלווה באותו קונצרט היה חגי יודן, וההערכה ההדדית ביניהם שנבטה באותו ערב הניבה בספטמבר 2007 את המופע המשותף "לילה לילה – מסתורי הקול התימני של אהובה צדוק", בו שרה ב"הופעת בכורה מחודשת" בישראל משיריה הישנים לצד שירים חדשים. בעקבות המופע היא הקליטה מחדש את השיר "לילה לילה" בליווי מקהלת עדי ובעיבוד חגי יודן שליווה אותה בפסנתר.

בשנת 2008 אובחנה צדוק כלוקה במחלת אלצהיימר ומאז חדלה להופיע.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מסתורי הקול התימני של אהובה צדוק באתר אפוק טיימס
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אהובה_צדוק&oldid=183788"