Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ברכה צפירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ברכה צפירה
קובץ:Bracha Tzfira.jpg
לידה ירושלים, המתצרפליק ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה תל אביב-יפו, ישראל
תקופת פעילות 1926–1990 (כ־64 שנים)
פרופיל ב-IMDb
קובץ:PikiWiki Israel 4578 Gan-Shmuel sk5- 16.jpg
ברכה צפירה בהופעה בסדר פסח בגן שמואל, 1950
קובץ:Memorial plaque to the singer BrachaTzfira in Tel Aviv.JPG
לוחית זיכרון לברכה צפירה ברח' הקליר 18 בתל אביב

ברכה צְפירה (15 באפריל 1910 – 1 באפריל 1990) הייתה זמרת פופולרית בארץ ישראל מאז שנות ה-30 וחלוצת הזמר העברי. שירתה נחשבת אבן דרך ביצירתו של סגנון מוזיקלי ישראלי מקורי, בין השאר בזכות שיתוף הפעולה המשמעותי שלה עם המלחין נחום נרדי.

ביוגרפיה עריכה

ברכה צפירה נולדה ב־ו' בניסן תר"ע בכפר התימנים בשילוח,[1] ירושלים, לרב יוסף צפירה ולנעמה לבית עמרני, שניהם יוצאי צנעא בתימן. אמה נפטרה בלידתה, ואילו אביה – אשר עלה לארץ ישראל ב-1877 והתיישב בשכונת נחלת צבי בירושלים – נפטר מטיפוס כשהייתה בת שלוש. משך זמן מה התגוררה אצל דודה, ואחר כך נשלחה לבית יתומים בשכונת ימין משה בירושלים, ומשם נדדה בין משפחות אומנה.

משפחות אומנה אלה היו בנות עדות וחברות שונות בירושלים. כך התוודעה צפירה כבר בילדותה ללחנים ולשירים של מגוון עדות ישראל.[2]

בסביבות 1924 עברה לכפר הנוער מאיר שפיה. הדסה, רעייתו של מנהל הכפר ומורה שם, עמדה על יכולותיה הקוליות של צפירה. גם הנרייטה סולד שמעה את שירתה, התרשמה ושלחה אותה לתל אביב, ללמוד דרמה. בגיל 16 צפירה הצטרפה כזמרת לתיאטרון הארץ ישראלי (התא"י). בתיאטרון פגשה באמרגן משה ואלין שהפך לאמרגנה וארגן עבורה קונצרטים. בתל אביב התגוררה בכרם התימנים, שם התחברה מחדש לשורשיה התימניים ויצרה קשרים עם "חבר'ה טראסק", חבורה בוהמית שניסתה לגשר בין תרבות המזרח לתרבות האירופית. לאחר מכן הופיעה כזמרת בתיאטרון הסאטירי הקומקום שהקים אביגדור המאירי. המאירי התרשם מזמרתה, וביוזמתו יצאה לברלין ללמוד מוזיקה.

בברלין, בסוף שנות ה-20, למדה צפירה בבית הספר של מקס ריינהרדט והכירה את המלחין נחום נרדי. הוא הלחין עבורה שירים רבים, והיא חשפה אותו לעולם שירי העם והליטורגיה של עדות ישראל השונות. במשך עשור הופיעו שניהם בקונצרטים משותפים באירופה, ארצות הברית ואף בארץ ישראל ובמצרים, וצפירה קנתה לה מעמד של כוכבת. השניים אף נישאו, אך התגרשו לאחר שמונה שנים.[3]

בשנות ה-40 שיתפה צפירה פעולה גם עם מלחינים שעלו לארץ מאירופה, בהם פאול בן-חיים, עדן פרטוש ומרק לברי. היא חשפה בפניהם את סגנון המוזיקה המזרחי, ובכך תרמה ליצירת סגנון מוזיקלי ישראלי חדש ואף להבאתו אל אולם הקונצרטים. הסגנון המיוחד של שירתה וגווניה הכיל יסודות של מוזיקה תימנית, ספרדית וערבית. המבטא הגרוני וחיתוך הצליל הכללי של קולה הקנה לביצועיה מימד של "אותנטיות", "שורשיות" מקומית ו"חושניות" – בעיקר לאוזניים של מי שחונכו על מוזיקה אירופית. ביצועיה הקנו לשירים בעלי גוון אירופי מובהק ניחוח של מזרחיות.[4][5][6]

צפירה הרבתה לשיר את שיריו של חיים נחמן ביאליק, אשר להם הותאמו לחנים מזרחיים, בהם "בין נהר פרת ונהר חידקל", "שיר העבודה והמלאכה" ו"יש לי גן". עוד משיריה הידועים: "התרגעות", "עלי גבעה", "שתו העדרים", ושירי הילדים "שנה טובה", "לביבות" ("קמח מן השק") ו"מי יבנה בית". הופיעה בטקס הפתיחה של המכביה השנייה ב-1935. השיר "אלוהים אשאלה" בביצועה היה השיר שפתח את השידורים העבריים של קול ירושלים – הרדיו המנדטורי ב־1936. אלו היו שידורי רדיו הסדירים הראשונים בארץ ישראל.

בספרם של מקס ברוד ופטר גרדנויץ "המוזיקה בישראל מימות קדם עד ימינו אלה" (הוצאת ראובן מס, 1954) כותב ברוד:

”התפתחותה של המוסיקה המודרנית הישראלית חייבת תודה גדולה לעידוד שקיבלה מהזמרת התימנית ברכה צפירה. השפעתה היתה החלטית על התפתחותו של הסגנון החדיש שבוסקוביץ' הצמיד לו את התואר ים תיכוני. ברכה צפירה היא הדמות המקורית והחשובה ביותר בחיי המוסיקה בישראל – מקומה בעולם תרבות המוסיקה הבינלאומית, ויחד עם זה היא מכניסה משהו חדש, שלדעתי ישמש הפתעה ותגלית גם לגבי עולם המוסיקה של אירופה.”

ב־1966 זכתה ברכה צפירה בפרס אנגל על תרומה למחקר המוזיקלי בישראל.[7]

צפירה נישאה בשנית לכנר בן עמי זילבר (בנו של הצייר אריה זילבר).

בתה של ברכה צפירה מנישואיה לנחום נרדי היא זמרת האופרה נעמה נרדי, ובנה מנישואיה לבן עמי זילבר הוא הזמר והמלחין אריאל זילבר.

ברכה צפירה נפטרה ב־ו' בניסן תש"ן (1990), בגיל 80. נטמנה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

בירושלים נקרא רחוב על שמה בשכונת רמת שרת, בבאר שבע נקרא רחוב על שמה בשכונת "כלניות", בנוסף לכך נקראו על שמה רחובות בעכו, הרצליה וראש העין. בתל אביב נקראת כיכר על שמה בשכונת בבלי.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • קולות רבים: אוסף לחנים משל עדות המזרח בישראל ולחנים משל פלחים ובדואים בישראל עם דברי הסבר, תל אביב: מסדה, תשל"ח. (תווים)

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברכה צפירה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מצב הרוח גיליון 671 עמוד 19
  2. ^ יהואש הירשברג, "פאול בן-חיים, חייו ויצירתו", עמ' 106
  3. ^ הירשברג, עמ' 107
  4. ^ קישור
  5. ^ יהואש הירשברג, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', עמ' 38
  6. ^ הירשברג, "בן חיים", עמ' 108
  7. ^ "פרס אנגל" יוענק ליהויכין סטוצ'בסקי וברכה צפירה, דבר, 9 במרץ 1967; פרס אנגל – לתזמורת, לסטוצ'בסקי וברכה צפירה, מעריב, 9 במרץ 1967.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ברכה_צפירה&oldid=50255"