Yisraelpedia:הידעת?/סדרה 1/פברואר
פעולות נוספות
| הידעת? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2025 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2026 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| פברואר 2026 | ||
|---|---|---|
| 1 בפברואר 2026 |
ציורים כמו "הסעודה האחרונה" ו"מונה ליזה" נחשבים כיום למוכרים ולמוערכים ביותר מבין יצירותיו של הצייר ואיש האשכולות לאונרדו דה וינצ'י, אולם בימי חייו הוא התפרסם יותר בזכות רישומים גאומטריים של פאונים שצייר עבור הספר "על הפרופורציה האלוהית". הספר שעסק ביחס הזהב נכתב על ידי ידידו של לאונרדו, הנזיר והמתמטיקאי הנודד לוקה פאצ'ולי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 בפברואר 2026 |
רחוב פלורנטין נמצא בלב שכונת פלורנטין בתל אביב, אולם השכונה והרחוב לא נקראים על שם אותה האישיות: שכונת פלורנטין נקראת על שם הקבלן והיזם שהקים אותה בשנות ה-30 של המאה ה-20, שלמה פלורנטין; ולעומת זאת, רחוב פלורנטין נקרא על שם העיתונאי והעסקן הציוני דוד פלורנטין. השניים היו מהבולטים שבקהילת יהודי סלוניקי, אך לפי הידוע אין ביניהם קשר משפחתי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 בפברואר 2026 |
מגדל סיימביקה הוא מאתריו המוכרים של מתחם הקרמלין בקאזאן שברוסיה, והיה המבנה הגבוה בו. המגדל נוטה על צדו, וההערכה היא כי הנטייה מגיעה ל-198 ס"מ. מועד הקמתו של המגדל אינו ידוע, ורוב החוקרים סבורים שהוא הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18, בהשפעת מגדלי הקרמלין במוסקבה. האגדה מספרת שהמגדל הוקם על ידי איוואן הרביעי במאה ה-16, תוך שבוע בלבד, והיא מוסיפה שהמלכה הטטרית של קאזאן, סיימביקה, קפצה ממנו אל מותה, ומכאן שמו. בתקופת האימפריה הרוסית נשא המגדל בראשו פסל של עיט דו-ראשי, וזה הוחלף בכוכב האדום עם עליית הקומוניסטים לשלטון, ובסהר לאחר הפרסטרויקה. המגדל ומכלול הקרמלין בקאזאן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 בפברואר 2026 |
יחידת הזמן הטבעית היא היממה, שמחולקת ל-24 שעות, חלוקה שנהוג לייחס למצרים הקדמונים. עם התפתחות החלופות המכניות הניידות לשעוני שמש והתרחבות החברה הבורגנית, עלה הצורך בתיאום לוחות זמנים שדיוקם טוב יותר משעה שלמה, וכך נוצרה חלוקה נוספת של הזמן, דקה, שערכה 1/60 השעה. בשלהי המאה ה-16 הומצאו שעונים מתקדמים יותר, שבהם נוספה חלוקה מדויקת יותר, שנייה שהיא 1/60 של הדקה, ומקור שמה בשפות שונות, כמו בעברית ובאנגלית (second), הוא בהיותה החלוקה השנייה במספר של השעה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 בפברואר 2026 |
מאז סיום חפירת תעלת סואץ, בשנת 1869, מתקיים מעבר של בעלי חיים ימיים בין ים סוף לים התיכון. כתוצאה ממעבר זה, אשר מכונה הגירה לספסית, על שמו של פרדיננד דה לספס, המהנדס שיזם את חפירת התעלה, התנחלו בים התיכון כבר למעלה מ-300 מינים שמקורם בים האדום. ביניהם בולטת המדוזה הצורבת חוטית נודדת, שמקשה על הרחצה בחופי מישור החוף של ישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 בפברואר 2026 |
כמאה ברקים בממוצע פוגעים בפני כדור הארץ מדי שנייה. המתח החשמלי שנוצר בין תחתית הענן לבין הקרקע נע בין 20 ל-100 מיליון וולט והזרם החשמלי של מכת ברק בודדת יכול להגיע ל-10,000 אמפר, ולכן פגיעת ברק באדם יכולה להיות קטלנית. רוי סאליבן מארצות הברית ספג בחייו שבע פגיעות ברק ונותר בחיים ובכך הוא מחזיק בשיא גינס. סאליבן מת ב-1983 בגיל 71 כתוצאה מפציעת ירי במהלך מה שנראה כניסיון התאבדות עקב אהבה נכזבת. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 בפברואר 2026 |
המעבדה של הרופא והמדען הסקוטי אלכסנדר פלמינג הייתה שרויה תמיד באי-סדר. יום אחד, לאחר שחזר מחופשה ארוכה, מצא פלמינג זיהום פטרייתי בכמה צלחות פטרי שבהן גידל חיידקי סטפילוקוקוס. הוא התבונן במיקרוסקופ והבחין שחיידקים לא גדלים סביב העובש. לאחר מחקר יסודי, גילה פלמינג ב-1928 כי החומר הפעיל בפטריות אלה, הפניצילין, הורג חיידקים. הפניצילין הפך מאז למרכיב מרכזי בחלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות. גילוי הפניצלין נחשב לאחת התגליות החשובות ברפואה בכל הזמנים ופלמינג זכה עליו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1945 ולתואר האצולה סר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 בפברואר 2026 |
הפסיפס בבית הכנסת בנערן נתגלה במקרה, בעקבות הפצצה עות'מאנית על עמדה של הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהפסיפס נחקר בשנת 1921 על ידי הכמרים הדומיניקנים לואי-איג ונסאן וב' קוריר – הוא נשכח. הפסיפס התגלה מחדש רק ב-1970 לאחר שבמהלך אימון של צה"ל במקום, נתבקש חייל לחפור שוחה והופתע לגלות את הפסיפס מן המאה השישית. רצפת הפסיפס עצמה כוללת תשע כתובות הקדשה בארמית וציורים של ארון קודש, מנורת קנים, עיטורים מעולם החי והצומח וגלגל מזלות (בתמונה: מזל סרטן) ששמות החודשים בו כתובים בעברית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 בפברואר 2026 |
מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד אדוארד השביעי, היה ידוע בכינוי "הדוד של אירופה". זאת משום שקשרי המשפחה הפנימיים בין משפחות המלוכה של אירופה גרמו לכך, שדרכו או דרך אשתו המלכה אלכסנדרה, הוא היה דודם של קיסר גרמניה וילהלם השני, צאר רוסיה ניקולאי השני ואשתו הנסיכה אלכסנדרה, ויקטוריה מלכת ספרד, אשת יורש העצר של שוודיה, מריה מאדינבורו מלכת רומניה ואשת המלך פרדיננד הראשון והרוזנים מהסה וסקסה-קובורג-גותה. כמו כן היה בן דודם של מלכי בלגיה, פורטוגל, בולגריה והולנד וגיסם של מלכי דנמרק ויוון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 בפברואר 2026 |
ב-1996 שלח אלן סוקל, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת ניו יורק, מאמר מדעי מלא בהבלים מכוונים וטענות שקריות לכתב העת Social Text, בשם "חוצים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של תורת הכבידה הקוונטית", על מנת לבדוק האם כתבי עת מדעיים בעלי נטייה פוסטמודרניסטית מונעים פרסום הבלים. המאמר אכן התפרסם, ובעקבותיו התפתחה סערה רבתי סביב נושא הקריטריונים לפרסומים מדעיים, וסביב הפוסטמודרניזם בכלל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 בפברואר 2026 |
הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אהב לכתוב תוך אילוצים מלאכותיים נוקשים. ספרו "ההיעלמות" (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אילוץ כזה קשה במיוחד בשפה הצרפתית, שהאות e היא הנפוצה בה ביותר, והיא גם חלק מהמילה et שהיא ו"ו החיבור בצרפתית. הסופר הצליח להתחמק מהשימוש ב-et כו"ו החיבור בעזרת מילה עתיקה ששימשה פעם כמחברת. גם בתרגום לאנגלית של הספר הצליח המתרגם להתחמק משימוש באות זו. ב-1972 פרסם פרק רומן משלים, שבו מבין אותיות התנועה השתמש רק באחת, e. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 בפברואר 2026 |
בשל סיפור המבול, היונה משמשת בתרבות המערב סמל לשלום. אולם היונה שימשה את האדם גם בתור אמצעי מלחמתי. בזמן מלחמה חשוב להעביר מידע מהיר, מדויק וסודי, ויונת דואר מעבירה פתק במהירות של כ-50 קמ"ש, בתעופה בקו ישר אל היעד, כמעט בכל מזג אוויר, ונחשפת לאויב רק לעיתים נדירות. השימוש ביוני מלחמה המשיך הרבה אחרי פיתוח הטלגרף, הטלפון ומכשיר הקשר האל-חוטי. מחתרת ניל"י השתמשה ביונים לקראת מלחמת העולם הראשונה והיו גם יוני דואר בשירות ההגנה וצה"ל, אחרי מלחמת העולם השנייה. יחידת היונאות של צה"ל פורקה רק ב-1957 והיחידה המקבילה בצבא שווייץ פורקה רק ב-1996. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 בפברואר 2026 |
הסופר בוריס פסטרנק הוכרז כחתן פרס נובל לספרות לשנת 1958 בזכות ספרו "דוקטור ז'יוואגו" שהתקבל בהערכה בעולם המערבי. אולם, בברית המועצות, מולדתו, התגובה הייתה שונה לחלוטין. פסטרנק הוכרז "אנטי-סובייטי" בגלל הצגת המהפכה הבולשביקית בצורה לא מחמיאה בספרו וסולק מאיגוד הסופרים הסובייטי. עקב כך, נאלץ פסטרנק לוותר על הפרס. הרומן פורסם בברית המועצות רק ב-1988, כמעט 30 שנה לאחר מותו של פסטרנק. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 בפברואר 2026 |
בספרי סדרת הקומיקס הפופולרית "הרפתקאותיו של טינטין", שחיבר ארז'ה לקראת ובמהלך הכיבוש הנאצי של מולדתו, בלגיה, הופיעו דמויות דומות לאלו שבקריקטורות אנטישמיות. לאחר המלחמה, כשנחשפו ממדי השואה, הוסרו מספריו כל הסממנים המחשידים בגזענות. מהספר "האוזן השבורה" הוסר החנווני חובש הכיפה העילג והמלוכלך; ב"ארץ הזהב השחור" הוחלפה המיליציה היהודית החמושה, במיליציה ערבית; ומ"הכוכב המסתורי" הוסרו "יצחק" ו"שלמה" ארוכי האף, ששמחו שסוף העולם יפטור אותם מתשלום חובות. בספר זה שונה גם הבנקאי האמריקני הרשע "בלומשטיין", ל"בולווינקל" מהמדינה הבדיונית "סאו ריקו". |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 בפברואר 2026 |
בשנת 1959 ביקש רונלד מקנייר בן התשע לשאול ספר בספרייה העירונית של לייק סיטי, דרום קרוליינה, אך הוא סוּרב בטענה שהשירות מיועד ללבנים בלבד. רק לאחר שאמו התערבה והוזעקה המשטרה, הורשה מקנייר לשאול את הספר. מקנייר גדל והמשיך ללמוד, עד שהשלים דוקטורט בפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הוא נבחר מתוך כ-10,000 מועמדים לשירות כאסטרונאוט בנאס"א, והשתתף בשתי משימות של מעבורת החלל צ'לנג'ר. במשימתו השנייה נספה מקנייר בפיצוץ המעבורת. לימים, נקראה על שמו הספרייה העירונית של לייק סיטי – אותה ספרייה שסירבה לשרת אותו בילדותו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 בפברואר 2026 |
דגל ליכטנשטיין שונה ב־1937 והוסף לו כתר. זאת, לאחר שב־1936 משלחת ליכטנשטיין לאולימפיאדת ברלין, האולימפיאדה הראשונה שבה ליכטשנטיין השתתפה, גילתה במקרה שדגל המדינה זהה לדגל האיטי (שאף הוא שונה בהמשך). |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 בפברואר 2026 |
ברכת המלכים היא ברכה הנאמרת לעיתים נדירות, בנוכחות מלך. חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את הברכה בטקס קבלת הפרס שבאופן מסורתי נערך בנוכחות מלך שוודיה, על המלך גוסטב השישי אדולף ב-1966. לעומתו, חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור ישראל אומן, נמנע מלברך אותה כשקיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, כיוון שקיבל חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין לפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם הוא ייצוגי בלבד ואין להם כוח ביצועי ממשי. אך כעבור שנה, כשפגש אומן את עבדאללה השני, מלך ירדן ב-2006, בירך אומן את הברכה כיון שלצד תואר המלוכה מלכי ירדן הם גם שליטים לכל דבר, ולפי כל הפוסקים על הרואה אותם לברך את הברכה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 בפברואר 2026 |
המחליק על הקרח האוסטרלי סטיבן בראדבורי ייצג את אוסטרליה בהחלקה מהירה ל־1000 מטר במסלול קצר באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002). ברבע הגמר סיים שלישי במקצה שלו וחשב שנשר מהמשך התחרויות, אבל פסילה של מתחרה שהקדים אותו קידמה אותו למקום השני ולכן עלה לחצי הגמר. בחצי הגמר היה אחרון מבין חמישה מתחרים לאורך רוב המרוץ, אך שלושה ממקדימיו נפלו על המסלול לקראת הסיום וכך סיים בראדבורי שני ועלה לגמר. בגמר שוב התנהל בראדבורי אחרון מבין חמשת המתחרים, אך בהקפה האחרונה לקראת הסיום התנגשו כל ארבעת האחרים זה בזה ונפלו. בראדבורי, היחיד שנשאר על רגליו, החליק אל מעבר לקו הסיום וזכה במדליית הזהב, הראשונה אי־פעם של אוסטרליה (ושל מדינה כלשהי בחצי הכדור הדרומי) באולימפיאדת החורף. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 בפברואר 2026 |
נורמן בורלוג הוא אחד מאותם יחידי סגולה שרבים בעולם חייבים להם את חייהם. הוא פיתח, בעזרת תהליך ארוך של הכלאות זני חיטה שונים מרחבי העולם, זני חיטה עתירי יבול ועמידים למחלות. בורלוג דחף לשימוש חקלאי נרחב בזנים ובשיטות הגידול הכוללות דישון והדברה במקסיקו, בהודו ובפקיסטן. כך הפכה מקסיקו ליצואנית חיטה גדולה, ויבול החיטה בהודו ובפקיסטן כמעט שהוכפל. יש המעריכים כי אילולא עבודתו, היו עלולים מיליארד בני-אדם לגווע ברעב. כהכרה לתרומתו בהגדלת היצע המזון העולמי, הוענק לו ב-1970 פרס נובל לשלום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 בפברואר 2026 |
גוף האדם כולל מספר איברים מיותרים, כאלו שחלק מתפקודם, או כולו, אבד במהלך האבולוציה. עימם נמנים עצם העוקץ (עצם הזנב), שרירים היכולים להניע את האוזן ושריד לעפעף שלישי בעין. גם התנהגויות שונות התייתרו עם הזמן, למשל עור ברווז בעת דחק, שאמור לזקור את השיער ולהפחיד את הגורם המאיים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 בפברואר 2026 |
אף על פי שעל הירח אין הרי געש, סלעי הירח הם בזלתיים, כלומר, מקורם געשי. אחת התאוריות שמסבירה זאת היא תאוריה על אופן היווצרות הירח הנקראת "השערת ההתנגשות הענקית". התאוריה משערת שהירח נוצר לפני כ-4.5 מיליארדי שנים, בעת היווצרות מערכת השמש, כתוצאה מהתנגשותו של כוכב לכת בשם "תיאה" (בגודלו של מאדים) בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. שברים אלה, על פי התאוריה, היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה אשר ממנו נוצרו סלעי הירח. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 בפברואר 2026 |
האסטרונאוט המופיע בתצלום המפורסם כשהוא יורד מסולמו של רכב הנחיתה "נשר" במשימת אפולו 11 הוא באז אולדרין. ניל ארמסטרונג היה האדם הראשון שהניח את כף רגלו על הירח, וצעדו הראשון הונצח במצלמת וידאו שהותקנה על רכב הנחיתה. בשידור הישיר מהירח צפו כ־500 מיליון בני אדם. למרות העדויות המצולמות ועדויות רבות נוספות, אחת מתאוריות הקשר הידועות ביותר היא זו הטוענת כי הנחיתה על הירח זויפה. תומכי התאוריה טוענים כי נחיתות חלליות אפולו על הירח מעולם לא התקיימו וזויפו בידי נאס"א בסיוע אפשרי של ה־CIA. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 בפברואר 2026 |
מספר איברים ואזורים בגוף אינם מעוצבבים על ידי סיבי עצב תחושתיים, ולכן לא ניתן לחוש כל כאב המגיע מהם. כאלו הם הסחוס במפרקים, נאדיות הריאה ומרבית הכבד. מפתיע מכל לגלות שגם המוח עצמו אינו מעוצבב ולכן, אפילו חיתוך במוח החי לא יעורר כאב. לעומת זאת, ניתן למצוא אזורים עשירים בעצבוב תחושתי ורגישים לכאב, כגון הסמפונות וקרום הריאה, קרום הכבד וצינורות המרה. כך גם כלי הדם במוח וקרומי המוח האחראים לחלק גדול מכאבי הראש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 בפברואר 2026 |
לגינון נודד הוא מין של דג ממשפחת הנפוחיתיים, הקרוי בסלנג העברי אבו נפחא. במסגרת ההגירה הלספסית הגיע הדג מבית גידולו בים סוף אל הים התיכון. באיבריו הפנימיים של הלגינון, כבד, כיס מרה ואיברי מין, אגור הרעל החזק טטרודוטוקסין, שבליעתו עלולה לגרום למוות תוך מספר שעות. ידוע כי במספר מקרים דייגים ישראלים חובבים העלו את הדג ברשתם, לא ידעו לזהותו, טעמו ממנו ולקו בהרעלה חריפה. חייהם ניצלו רק הודות לכך שאכלו מנה קטנה מאוד מהדג. ביפן נחשב קרובו של הלגינון, דג הפוגו, למעדן יוקרתי, אך רק בעלי רישיון מוסמכים לבשלו ולהגישו במסעדות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 בפברואר 2026 |
קנה הנשימה מתפצל לשני סמפונות המתפצלים בשנית ובשלישית, שוב ושוב, כעשרים ואף עשרים וחמש פעמים עד שהם מסתיימים בנאדיות הריאה. הגדילה המעריכית במספרם מסתכמת בכשלוש מאות מיליון נאדיות ששטח הפנים המשותף שלהן, בו נעשה חילוף גזים עם האוויר, משתווה בגודלו למגרש טניס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 בפברואר 2026 |
הפסנתרן והמלחין הקנדי אוסקר פיטרסון היה אחד מגדולי פסנתרני הג'אז בהיסטוריה. פיטרסון למד בילדותו לנגן בעיקר בחצוצרה, אך מחלת השחפת שבה חלה אילצה אותו לזנוח את הכלי הראשי שלו ולהתרכז בכלי המשני. בהמשך דרכו הושפע פיטרסון מהפסנתרן ארט טייטום, שסייע לו לעצב את סגנונו. הפעם הראשונה שבה שמע פיטרסון הקלטה של טייטום הייתה כשהיה עוד נער, ומספרים שלאחר ששמע את הטכניקה הווירטואוזית של טייטום הוא סירב לגעת בקלידי הפסנתר במשך חודשיים. לימים הפך פיטרסון לפסנתרן נודע, והוא עצמו השפיע על אינספור מוזיקאים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 בפברואר 2026 |
פרס נובל לכלכלה אינו חלק ממורשתו של אלפרד נובל, יוזם פרס נובל. בפרס זה, המחולק מאז שנת 1969, זכו עד שנת 2025 99 כלכלנים. בולטת מאוד העובדה כי מקרב הזוכים, שיעור מקבלי הפרס מבין הבוגרים, המרצים והחוקרים של אוניברסיטת שיקגו גבוה מאוד ומגיע ל-30 זוכים. לאחר שרוברט לוקאס, חבר סגל האוניברסיטה, התגרש ב-1988, דאגה גרושתו ריטה, שהייתה מודעת ליוקרתו של לוקאס ולסטטיסטיקה החריגה, להכניס להסכם הגירושין סעיף, שבו נקבע כי אם יזכה בפרס נובל במהלך שבע השנים הבאות, סכום הפרס יחולק בין שניהם. ב-1995 זכה לוקאס בפרס, על עבודתו בתחום של ציפיות רציונליות, ואשתו לשעבר, שציפיותיה הוכחו כרציונליות, קיבלה מחצית מהסכום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 בפברואר 2026 |
אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), היפנים ב"מוֹשי מוֹשי" (אני מדבר), הפולנים ב"סְלוּחָם" (אני מקשיב) והיוונים ב"אֶבֲּרוס" (קדימה). |
עריכה - תבנית - שיחה |
| הידעת? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2025 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
| 2026 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |