Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

תרבות אבאשבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרבות אבאשבו
Аба́шевская культу́ра
Апа́ш культу́ри
Абаш мәҙәниәте
אזור גאוגרפי האזור וולגה-קאמה – וולגה התיכונה – האוראלים הדרומיים עד טובול במזרח
אתרים עיקריים אבאשבו – אפיון מרכזי: קורגנים
תקופה עידן הברונזה המאוחר
טווח תאריכים 2200 לפנה"ס – 1850 לפנה"ס (כ־350 שנה)
תקופה קודמת תרבות פטיאנובו-בלאנובו
תרבות הכלים הקשורים
תרבות פולטבקה
תרבות הקטקומבות
תרבות וולוסובו
תקופה הבאה תרבות סינטשטה
תרבות פוטבופבקה
תרבות סרובנאיה

תרבות אבאשבורוסית: Аба́шевская культу́ра, בצ'ובשית: Апа́ш культу́ри, בבשקירית: Абаш мәҙәниәте) היא תרבות ארכאולוגית מאמצע עידן הברונזה המאוחר במחצית השנייה של האלף השלישי לפנה"ס עד המחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס (בערך 2200–1800 לפנה"ס[1] זאת הייתה תרבות של בוקרים וחקלאים ומעבדי מתכות שהתפתחה בגבול היערות והערבות של מזרח אירופה, בשטח המיוער במרכז רוסיה מאזור קלוגה עד לדרום בשקיריה של ימינו, בחלק העליון של הנהר דון באזור וורונז', בעמקי הוולגה התיכונה והנהר קאמה מצפון לשפך הנהר סמרהמארי אל, צ'ובשיה, טטרסטן\ מורדוביה, באזורי פנזה, אוליאנובסק וסמרה) ובאזור הנהר בלאיה ובמדרונות ההרי אורל הדרומיים. תרבות זו קיבלה את שמה לפי הכפר אבאשבו שבנפת צ'בוקסרי שבצ'ובשיה, שבו נתגלו ב-1925 ה"קורגנים" הראשונים האופייניים לה.

לפי הארכאולוג הרוסי אנטולי פריאחין המכלול התרבותי-היסטוריה האבאשבי כולל את התרבות אבאשבו מאזור וולגה-דון, תרבות אבאשבו שבאזור הוולגה התיכונה ותרבות אבאשבו שבהרי אורל הדרומיים. השרידים בעלי צביון אבאשבי שנמצאו באזור הוולגה העליונה וב אזור שבין הנהרות וולגה ואוקה שייכים לתרבות אבאשבו של אזור הוולגה התיכונה, אלו שבאוקראינה - לתרבות אבאשבו של דון-וולגה ואלו שבהרי אורל - לתרבות אבאשבו של הרי אורל הדרומיים.

מקורותיה בתרבות פאטיאנובו-בלנובו, שלוחה מזרחית של תרבות הכלים הקשורים של מרכז אירופה, בני תרבות אבאשבו בלטו בפעילותם בעיבוד המתכות ובעדויות לשימוש במרכבות בשלב הסופי שלה. בני התרבות אבאשבו נתפסים לעיתים קרובות כדוברי שפות טרום-הודו-איראניות או פרוטו-הודו-איראניות. הם מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות תרבות הסינטשטה ותרבות הסרובניה.

מקורות עריכה

חלק מהחוקרים מאמינים שתרבות אבאשבו נוצרה מצפון לדון בתחילת האלף השלישי לפני הספירה. [2] היא השתרעה על חלק מאזור התרבות פאטיאנובו-בלאנובו המוקדמת יותר, הגרסה המזרחית של תרבות הכלים הקשורים המוקדמת יותר.[3]

נצפו בתרבות אבאשובו השפעות מתרבות יאמניה ומתרבות הקטקומבות[2] אנטולי פריאחין הגיע למסקנה שמקור תרבות אבאשבו הוא במגעים בין עמים של התרבויות פאטיאנובו-בלנובו, קטקומבות ופולטבקה שבערבות היער הדרומיות.[4] ההשפעה של תרבות היאמניה נמשכה עד לערך שנת 1700 לפני הספירה עם הופעתן של טכנולוגיות, מסורות ומנהגים חדשים. תרבות אבאשבו מהווה הרחבה של תרבות הערבה אל אזור היערות.[4]

שטח ההפצה עריכה

קובץ:В музее - заповеднике Аркаим.jpg
מרכבה במוזיאון ארקאים

תרבות אבאשבו פרחה בערבות שליד היערות באזורי הוולגה התיכונה (מארי אל, צ'ובשיה, מורדוביה, טטרסטן, מחוז פנזה, מחוזות אוליאנובסק וסמרה, הדון העליון (אזור וורונז' ואחרים) וכמו כן באורל המערבי (צ'יסאוראליה) עם בשיקיריה.[4] האתרים האופייניים הם בתי קברות מסוג קורגן וכמה אזורים עם עדות להתכת נחושת. נראה שתרבות אבאשבו קלטה חלקים של תרבות וולסובו. המגעים עם תרבות זו איפשרו ככל הנראה את הפצת רעיית הצאן ועיבוד המתכות בקרב תרבויות שביערות הצפוניות[4] תרבות אבאשבו מהווה הרחבה של תרבות הערבה אל אזור היערות.[4] שטח התרבות אבאשבו קשור לאזור יערות נשירים מאזור הוולגה העליונה במערב ועד לטרנס-אורליה הדרומית במזרח, מאזור הקאמה התיכונה בצפון ועד אזור נהר הסמריה והוולגה בדרום. בשנות ה-1970 חילקו החוקרים אתתרבות אבשבו לשלושה מרכיבים:

  • הגרסה דון-וולגה
  • גרסת הוולגה התיכונה
  • גרסת האורלים הדרומיים (בלנבאש)

אפיונים עריכה

יישובים עריכה

אב טיפוס של תרבות אבאשבו נמצא ביישוב בעל אותו השם השוכן מדרום לוולגה העליונה, כ-100 ק"מ מערבית לקאזאן, ליד צ'בוקסרי.[5] אלמנטים אמנותיים רבים של תרבות זו מזכירים את תרבות הכלים הקשורים. בתרבות ימניה ותרבות הקטקומבות השפיעו עליה. בסך הכל נתגלו מעל 200 יישובים השייכים לתרבות זו. בתיהם הם בצורה מלבנית בעלי שטח של כ-100–200 מ"ר. [6] הם מבנים חד-חדריים ורב-חדריים, שקועים מעט באדמה, עם גג גמלוני. כמה מהיישובים נראים שאוכלסו רק לזמן קצר, ורק שניים מהם היו מבוצרים.[4]

קברות עריכה

תרבות אבאשבו מתאפיינת בראש ובראשונה על ידי בתי קברות בצורת קורגן. הקורגנים מוקפו בתעלה עגולה ולבור הקבר היו מדפים בשוליו. הגופה הייתה או מכווצת על הצד, או שכובה על הגב עם ברכיים מורמות ורגליים כפופות. נראה כי מנהגי הקבורה שלה נגזרים מתרבות פולטבקה [4] שיטות הקבורה ברגמים דומה לתרבויות יאמניה [7] ופטיאנובו-בלאנובו[8] גם קברות שטוחים הם מרכיב בתרבות פולחני הקבורה אבאשבו [9] כמו בתרבות פטיאנובו המוקדמת. הקורגנים[8] בתרבות אבאשבו הקורגנים הם שונים מהקברות השטוחים של תרבות פטיאנובו-בלאנובו.[4] קורגן אבאשבו ידוע ביישוב פפקינו כולל שרידי 28 גברים שנראים כי מתו מוות אלים [7] המנחות שבקברות הן זעומות, לא יותר מכד אחד או שניים, בדרך כלל עשויים מחומר גס. בחלק מהקברים יש עדויות לרצפה מקליפת ליבנה וקירות וגג מעץ. קברות של בני מעמד גבוה כוללים קישוטים מכסף או נחושת וכלי נשק.[4] בכמה קברים נמצאו כלי היתוך להתכת נחושת ותבניות ליציקה, ככל הנראה בקברות של מעבדי ברונזה.. [7] מתואר פולחן אש עם הקרבת בעלי חיים. תנוחת הנפטר על הגב או בתנוחה צדדית כאשר הראש פונה בעיקר לדרום-מזרח.

ביגוד עריכה

הנשים בעלות מעמד גבוה לבשו סוג ייחודי של סרט ראש עם תליונים עשויים נחושת וכסף. סרטי ראש אלה ייחודיים לתרבות אבאשבו, וכנראה היוו סמן זיהוי אתני וסמל למעמד פוליטי. [7][4] הדיאדמות של נשות אבאשבו היו דומות מאוד לאלו של נשות האליטה ביוון המיקנית.[10] אלנה קוזמינה ראתה בכך עדות לסינכרוניזציה בין תרבויות עתיקות אלה. .[10]

קרמיקה עריכה

קובץ:Sintashta ceramics 3.png
כלי חרס עם אפיוני תרבות אבשבו מן היישוב קאמני אמבאר

הקרמיקה מאבאשוב מושפעת מזו של תרבות הקטקומבות שהייתה ממוקמת יותר דרומה. יש גם השפעות של תרבות סינטשטה. [11]

מתכות עריכה

קובץ:Abashevo culture, bronze battle axe.png
גרזן קרב מברוזנה מתרבות אבאשבו

תרבות אבאשבו הייתה גם מרכז חשוב לעיבוד מתכות, כשהאוראלים הדרומיים היו מקור חשוב של נחושת.[7] יש עדויות להתכת נחושת ופעילויות כריית מחשבות נחושת שעודדו את תעשיית המתכות סינטשטה.[4][12] כמחצית חפצי המתכת מתרבות אבאשבו היו מנחושת, והמחצית השנייה מברונזה.[4] הופקו גם עפרות המכילות כסף, שמהן יוצרו קישוטי כסף. הסכינים מתרבות אבאשבו דמו מאוד שאלו מתרבות הקוטקומבות ומתרבות פולטבקה[4]

כלכלה עריכה

קובץ:Wild horses in Rostovsky nature reserve.jpg
סוסי בר בשמורת הטבע רוסטובסקי. בערבה הפונטו-כספית היו מאלפים סוסים כאלה

הכלכלה של תרבות אבאשבו הייתה חקלאות מעורבת. גידלו בקר, כבשים, חזירים ועיזים, כמו כן גם חיות מחמד. מטחנות אבן ומגלים ממתכת הם עדויות לחקלאות.[13] בתרבות אבשבו השתמשו ככל הנראה בסוסים, כפי שניתן להסיק מרסני לחי צדדיים האופייניים לתרבויות הערבה השכנות וליוון המיקנית.[7][14] לדברי אלנה קוזמינה (2007), ניתן לייחס לתרבויות אבאשב ולתרבות הכלים רבי-הקישורים את הבכורה בהשליטה במרכבות בעזרת רסני לחי צדיים[15]

אוכלוסיית הבקר של סינטשנה נגזרה מאבאשבו. היה מדובר בבקר מסוג אפור אוקראיני, זן שגודל בתקופות קודמות בתרבויות הנאוליתיות של הערבה הפונטית ולאורך הדנובה. סוג זה של בקר אומץ על ידי התרבויות סינטשנה וסרובנאיה.[16]

הלחימה עריכה

קובץ:Volgarivermap.png
אזור הוולגה

הממצאים הארכולוגיים תומכים בכך שתרבות אבאשבו הייתה לוחמנית. קברי המונים מעידים על קרבות בין שבטים שערבו מאות לוחמים משני הצדדים. הלחימה נראתה יותר שכיחה בתקופת אבאשבו המאוחרת. בסביבה סוערת זו קמה תרבות סינטשטה. [4]

היבטים לשוניים עריכה

דוד אנתוני שיער שאנשי אבאשבו דיברו שפה טרום-הודו-איראנית או פרוטו-הודו-איראנית, והיא יכלה להוות מקור אפשרי של השאלות הודו-איראניות בשפות האוראליות.[4] הצביון ההודו-איראני של שפת אבאשבו בא לידי ביטוי גם במילים השאולות בשפות פינית ושפת סאמי. ייתכן שהייתה קימת אוכלוסייה דו לשונית שעברה תהליך של התבוללות.[17]

היבטים גופניים עריכה

הגולגולות אבאשבו דמו מאוד לאלו של בני התרבות הקודמת - פטיאנובו-בלאנובו ושל בני התרבויות הבאות בתור, סינטשטה, אנדרונובו, וסרובנאיה והיו שונות מאלו שבתרבויות יאמנאיה, פולטבקה, הקטקומבות ופוטפובקה שאמנם היו מסוג אירופואידי חזק אבל פחות דוליכוקפליות. הסוג הגופני מאבאשבו, סינטשטה, אנדרונובו וסרובנאיה נצפה מאוחר יותר בקרב הסקיתים

היורשים עריכה

תרבות אבאשבו הייתה תרבות אחות לתרבות סינטשטה. וכנראה מילאה תפקיד בהיווצרותה.[4][18] אולם תרבות סינטשטה נבדלה ממנה ביישוביה המבוצרים, במנהגים נפוצים של העלאת קרבנות בעלי חיים ובסוגי המתכות והקישוטים. [4] קיים רצף גם בין תרבות אבאשבו ותרבות סרובנאיה המאוחרת יותר. יחד עם תרבות פוטפובקה[19] אבאשבו נחשבת לתרבות אם ביחס לתרבות סרובניה.[7] תרבות פוטפובקה עצמה נבעה מתרבות פולטבקה עם השפעות מתרבות אבאשבו.[20]

לקריאה נוספת עריכה

  • David W. Anthony The Horse, the Wheel, and Language: How Bronze-Age Riders from the Eurasian Steppes Shaped the Modern World Princeton University Press 2010
  • Ludmila Koryakova, Andrej V.Epimakhov -The Urals and Western Siberia in Bronze and Iron Ages Cambridge University Press, 2014
  • Stanislav Grigoriev Cultural genesis and ethnic processes in Central and Eastern Europe in the 3rd millennium bc: Yamnaya, Corded Ware, Fatyanovo and Abashevo cultures November 2022Journal of Ancient History and Archeology 9.3(3):43-84
  • Ahmad Hasan,Vadim Mikhailovich Masson, [בצרפתית] 1992 History of Civilizations of Central Asia. Vol. 1. UNESCO. ISBN 978-92-3-102719-2.
  • Kuzmina O. V. The Abashevo Culture. Vestnik of Saint Petersburg University. History, 2021, vol. 66, issue 4, рp. 1206–1229.
  • J. P. Mallory, "Abashevo Culture", Encyclopedia of Indo- European Culture, Fitzroy Dearborn, 1997.
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • Guy Rachet Universul arheologiei vol II, Biblioteca de artă, Editura Meridiane, București 1977 p. 270 תרגום מצרפתית לרומנית מאת ראדו פלורסקו וגלוריה צ'אקלופול, Guy Rachet L'Univers de l'archéologie, Gérard et Co, Verviers, Belgique1970)

קישורים חיצוניים עריכה

К.В. Сальников. Очерки древней истории Южного Урала.М., "Наука". 1967. С. 18-22 (מאמרים על ההיסטוריה העתיקה של האוראל הדרומי - מאת ק.ו.סלניבוקב) (ברוסית)

T. I (A-Ar). – Vilnius: Mokslo ir enciklopedijų leidybos institutas, 2001. עמ' 22

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 2022 S.Grigoriev
  2. ^ 1 2 Koryakova, Epimachov 2007 עמ' 57–66
  3. ^ Kuzmina 2007 עמ' 302
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 Anthony 2007 עמ' 382–385
  5. ^ מפת אבשבו - תמונות לוויין של אבאשבו
  6. ^ Encyclopedia of Indo-european culture עמ' 1
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Mallory Adams 1997 עמ' 1-2
  8. ^ 1 2 2007 Koryakova, Epimakhov עמ' 100
  9. ^ Kuzmina 2007 עמ' 221
  10. ^ 1 2 E.Kuzmina 2007 עמ' 121
  11. ^ Hasan ,Masson 1992 עמ' 337
  12. ^ Kuzmina 2007 עמ' 86
  13. ^ Mallory & Adams 1997, pp. 1–2.
  14. ^ Kuzmina 2007 עמ' 123
  15. ^ Kuzmina 2007 עמ' 120–123
  16. ^ Kuzmina 2007 עמ' 145
  17. ^ Kuzimna 2007 עמ' 222
  18. ^ 2007 Kuzmina עמ'357
  19. ^ Anthony 2007 עמ' 437
  20. ^ Kuzmina 2007 עמ' 353