תפילת יום שישי הטוב למען היהודים
פעולות נוספות
תפילת יום שישי הטוב למען היהודים היא תפילה שנתית בחלק מהליטורגיות הנוצריות. זוהי אחת מכמה תפילות-בקשות, הידועות בכנסייה הקתולית בשם "ההשתדלויות החגיגיות" (Solemn Intercessions) ובכנסייה האפיסקופלית (ארצות הברית) בשם "האוספים החגיגיים" (Solemn Collects), הנאמרות בטקס יום שישי הטוב, למען סוגים ומעמדות שונים של אנשים: עבור הכנסייה, האפיפיור, בישופים, כמרים ושמשים, עבור המאמינים, לומדי הנצרות, נוצרים אחרים, עבור היהודים, עבור אחרים שאינם מאמינים במשיח, או אינם מאמינים באלוהים, עבור המשמשים בתפקידים ציבוריים ועבור בעלי מוגבלויות.[1]
תפילות אלה כלולות כבר ב ספר הסקרמנטרי הגלאסיאני (אנ') מהמאה השמינית.[2]
משמעות עריכה
"יום שישי הטוב" (Good Friday) הוא היום שבו נוצרים מציינים את צליבתו של ישו, והוא חל ביום שישי שלפני חג הפסחא.
התפילה עבור היהודים היא נושא רגיש בהיסטוריה הנוצרית, שכן במשך מאות שנים היא כללה ניסוחים בעייתיים שהתייחסו ל"עיוורון" היהודים או ל"קשיות עורפם" בסירובם להכיר בישו כמשיח. במאה ה-20, במיוחד לאחר השואה ומועצת הוותיקן השנייה (1962-1965), עברה תפילה זו רפורמות משמעותיות בכנסייה הקתולית ובכנסיות אחרות, כדי להסיר תוכן אנטי-יהודי.
רקע עריכה
הנוצרים הראשונים, בדרשותיהם המיסיונריות, פנו ליהודים בארץ ישראל וקראו להם לחזור בתשובה, כדברי פטרוס: ”... שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם וְהִטָּבְלוּ כָּל־אִישׁ מִכֶּם לְשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם וְקִבַּלְתֶּם אֶת־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.” (הברית החדשה, מעשי השליחים, ב', 38), אך אין בברית החדשה עדות לתפילה מיוחדת עבורם.
לאחר הפרדת נצרות מן היהדות, בסביבות שנת 100 לספירה, חלק מאבות הכנסייה כגון ג'סטין, ספרו מדי פעם יהודים בין האויבים שעבורם נוצרים נרדפים צריכים להתפלל על פי מצוות אהבת האיבה של ישוע (מתי ה':45) ובקשתו שלו לסליחה על הצלב (לוקס כ"ג:34). זאת בעקבות הדוגמה של ירמיהו, שקרא ליהודים הגולים בבבל להתפלל למען טובת העיר. (ירמיהו כ"ט:7)
על אף שהנצרות הפכה לדת המדינה הרומית (משנת 380 לספירה), הפעולות המיסיונריות הנוצריות בקרב יהודים זכו להצלחה מועטה ביותר. רק תאולוגים מעטים כמו הירונימוס וליאו הראשון (בסביבות שנת 400) כללו את היהודים ככופרים בתפילותיהם.
במאה ה-6 נכללה תפילה מיוחדת ליהודים בתוך המיסה היומית בספרד ואילו בליטורגיה הרומית, נכללו תפילות עבור יהודים, כופרים ועובדי אלילים רק ביום שישי הטוב והן כללו כריעת ברך (Genuflection).
במאה ה-9 הושמטה הכריעה שהייתה נהוגה בתפילה בבקשה למען היהודים והבישוף אמלריוס (Amalarius, 850-755) נימק זאת:
”בכל התפילות אנו כורעים ברך... פרט לתפילתנו 'בעד היהודים חסרי האמונה' (pro perfidis Judaeis). שהרי הם כרעו ברך לפני המשיח, אך הפכו מנהג טוב להיפוכו, כי עשו זאת מתוך לעג.”
באירופה של ימי הביניים, יום שישי הטוב ושבוע הפסחא היו היהודים נתונים למתקפות מצד הגויים. קיימת מחלוקת האם המתקפות נגרמו עקב נוסח התפילות ביום שישי הטוב.
בשנת 1926 ביקשה אגודת הכמרים ידידי ישראל (אנ') (ארגון קתולי שנוסד במטרה לעודד גישה חיובית כלפי היהודים ולהתפלל להמרתם לנצרות), להסיר מהליטורגיה את הביטוי "היהודים הבוגדניים" (בלטינית: pérfidis Judǽis).[3] האפיפיור פיוס האחד-עשר, לפי הדיווחים, תמך בשינוי וביקש מוועדת הטקסים לבדוק את הנושא. הקרדינל אלפרדו שוסטר (אנ'), שהיה בין חברי "ידידי ישראל", מונה לפקח על עניין זה.
עם זאת, הקוריה הרומאית שללה את השינויים. הקרדינל רפאל מרי דל וואל (אנ')ראש ה"קונגרגציה הקדושה של המשרד הקדוש" (Sacred Congregation of the Holy Office), כתב: "הלוואי ש'ידידי ישראל' אלה לא יפלו למלכודת שטמנו להם היהודים עצמם, אשר חודרים לכל פינות החברה המודרנית ושואפים בכל דרך למזער את זיכרון ההיסטוריה שלהם ולנצל את רצונם הטוב של הנוצרים." בהמשך, המשרד הקדוש (Holy Office) פירק את האגודה ב-1928.
שינויים על ידי פיוס השנים-עשר עריכה
לאחר מלחמת העולם השנייה, ישראל אנטון צולי, הרב הראשי לשעבר של רומא שהמיר את דתו לקתוליות, ביקש מהאפיפיור פיוס השנים-עשר להסיר את התואר perfidis מהתפילה למען היהודים.[4] פיוס הגיב בהצהרה פומבית כי המילה הלטינית perfidus משמעה "חסר אמונה" ולא "בוגדני", או "ערמומי". מאוחר יותר, האפיפיור יוחנן העשרים ושלושה הפך שינוי זה לרשמי.
הנוסח עד שנת 1955:
”נתפלל גם בעד היהודים שאינם מאמינים: שיסיר האל הכול יכול את הלוט מעל לבבם, למען יכירו אף הם כי ישוע המשיח הוא אדוננו. אלוהים הכול יכול והנצחי, שאינך מונע את רחמיך אף מאלו שאינם מאמינים, שמע נא את תפילותינו, אשר אנו מגישים בעבור עיוורון העם הזה, למען יכירו באור אמתך, שהוא המשיח, וייוושעו מן החשכה. בידי אותו ישוע המשיח, אדוננו, החי ושולט עמך באחדות רוח הקודש, אלוהים לעולמי עולמים. אמן.”
במהלך התפילה, המתפללים לא כרעו ברך, כפי שעושים בכל התפילות האחרות, בטקס יום שישי הטוב. הרציונל הוא עניין של מחלוקת. הליטורג הבנדיקטיני דום פרוספר גראנגר, כתב: "הכנסייה אינה מהססת להעלות תפילה בעד צאצאיהם של מוציאי ישוע להורג; אך בה בעת היא נמנעת מכריעה, משום שסימן ההערצה הזה שימש בידי היהודים כעלבון כלפי אדוננו במהלך ייסוריו".
מנגד היו שכתבו על היסוד האנטישמי שבהימנעות מכְּריעה.
כחלק מהתיקון הגדול של ליטורגיית השבוע הקדוש בשנת 1955, האפיפיור פיוס ה-12 הנהיג את הכריעה בתפילה, בנוסח זה:
”נתפלל גם בעד היהודים שאינם מאמינים: שיסיר האל הכול יכול את הלוט מעל לבבם, למען יכירו אף הם כי ישוע המשיח הוא אדוננו.”
[הפסקה לתפילה בדומייה, כריעה. קימה.]
”אלוהים הכול יכול והנצחי, שאינך מונע את רחמיך אף מאלו שאינם מאמינים, שמע נא את תפילותינו, אשר אנו מגישים בעבור עיוורון העם הזה, למען יכירו באור אמתך, שהוא המשיח, וייוושעו מן החשכה. בידי אותו אדוננו, ישוע המשיח, החי ושולט עמך באחדות רוח הקודש, אלוהים לעולמי עולמים. אמן.”
נוסח התפילה החדשה:
”נתפלל גם בעד היהודים: שיאיר ה' אלוהינו את לבבם, למען יכירו כי ישוע המשיח הוא מושיע כל בני האדם.”
[כריעה. קימה.]
”אלוהים הכול יכול והנצחי, החפץ בישועת כל בני האדם ובהגעתם להכרת האמת, בטובך הענק נא, שכאשר תיכנס מלוא הגויים אל כנסייתך, ייוושע כל ישראל. בידי המשיח אדוננו. אמן.”
נוסח התפילה 2011 עריכה
כחלק מעבודת התרגום של הוועדה הבין-לאומית לאנגלית בליטורגיה (אנ') נוסח התפילה משנת 1970 תורגם מחדש באופן הבא:
”נתפלל גם בעד העם היהודי, אשר אליו דיבר אלוהינו בראשונה, למען ייתן להם להתקדם באהבת שמו ובנאמנות לבריתו.”
תפילה בדומייה. לאחר מכן אומר כוהן הדת:
”אלוהים הכול יכול והנצחי, אשר נתת את הבטחותיך לאברהם ולזרעו, חוס נא ושמע בחסד את תפילות כנסת מאמיניך, למען יזכה עמך הראשון לגאולה שלמה. בידי המשיח אדוננו. אמן.”
מאז 2011, גרסה זו של התפילה היא הגרסה האנגלית היחידה המורשית לשימוש בצורה הרגילה של הטקס הרומי.
כנסיות מזרחיות עריכה
בשנת 2007, קבוצה של שנים עשר כמרים מזרחיים אורתודוקסים המייצגים חמש כנסיות לאומיות שונות, חלקם בניגוד גלוי להנחיות מהנהגת הכנסייה שלהם, פרסמו הצהרה בת עשרה עמודים הקוראת להסיר את כל הקטעים הליטורגיים שנחשבים אנטישמיים.[5]
הכנסייה האנגליקנית עריכה
נוסח התפילה בספר התפילה הכנסייה האנגליקנית, משנת 1662:
”אלוהים הרחום, אשר בראת את כל בני האדם ואינך שונא דבר ממה שבראת, ואינך חפץ במות החוטא, כי אם בשובו ובחיותו; רחם נא על כל היהודים, הישמעאלים, הכופרים והמורדים באמונתך, והסר מליבם כל בורות, קשי-לב ובוז לדברך. אספם נא, אדון ברוך, אֶל צֹאנך, למען ייוושעו עם שארית ישראל האמיתיים, ויהיו לעדר אחד תחת רועה אחד, ישוע המשיח אדוננו, החי ושולט עמך ועם רוח הקודש, אל אחד לעולמי עולמים. אמן”.[6]
ב-1928 תוקן ספר התפילה של הכנסייה האפיסקופלית בארצות הברית של אמריקה ובמקום פירוט עמים הכופרים, נכתב "כל מי שמכיר אותך שלא כפי שאתה מתגלה בבשורת בנך".[7]
מהדורת 1979 מכילה את נוסח התפילה הזה:
”רחם נא על כל אשר אינם מכירים אותך כדרך שנתגלית בבנך, ישוע המשיח; תן שתבושר בשורתך בחסד ובעוז, לכל אשר לא שמעו אותה; הפנה את לבבם של המתנגדים לה, והשב אל צאנך את הנידחים מדרך הישר, למען יהיה עדר אחד תחת רועה אחד, ישוע המשיח אדוננו.”
הערות שוליים עריכה
- ^ {{{מחבר}}}, The Solemn Intercessions, [FRIDAY OF HOLY WEEK [GOOD FRIDAY
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Pope: Jews not to blame for Jesus’s death, www.thetimes.com, 2011-03-02 (ב־English)
- ^ Priests: Remove anti-Semitic liturgy - The Jerusalem Post, web.archive.org, 2020-06-30
- ^ Commentary on the American Prayer Book, HarperCollins, 1995, עמ' 236, ISBN 978-0-06-063554-1
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).