תסביך אופליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
.jpg){kind=link}
תסביך אופליה (באנגלית: Ophelia complex) הוא המונח בו השתמש גסטון בשלאר כדי לייחס קשר בין נשיות, נוזלים וטביעה, אותם ראה כסמלים לגורלה של אופליה במחזה של ויליאם שייקספיר.[1]
בשלאר מצא קשר נקודות השקה רעיוניות בין התנועה הרומנטית להתפרקות עצמית, בטביעתה הסמלית של אופליה: זכרית או נקבית.[2][3]
מרי פייפר (אנ') בספרה "החייאת אופליה" משנת 1994 ביקרה את דמויות מחזות שייקספיר כחסרות הנעה וכיוון פנימי שלרוב מוגדרות באופן חיצוני על ידי הגברים בעלילה, לרוב אח או אב.[4] וטוענת כי לחץ דומה חל על נערות ונשים כיום.[5] כשהיא מגדירה את סכנת "תסביך אופיליה כסכנת" כאיבוד הזהות העצמית הטבעית ואמיתית בילדות, לטובת זהות עצמית מתוחכמת יותר, אך שגובשה על ידי גורם חיצוני-חזיתי. כשאינה מבטאת את האני העצמי האמיתי.[6]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Thompson, Ann. "Hamlet and the Canon." Hamlet. Routledge, 2013. 193-205. p. 26-7
- ^ Dodgson-Katiyo, Pauline, and Gina Wisker, eds. Rites of passage in postcolonial women's writing. Vol. 123. Rodopi, 2010. p. 241
- ^ Brooker, Peter, and Peter Widdowson. A practical reader in contemporary literary theory. Routledge, 2014.p. 34
- ^ Lester, David. Katie's diary: Unlocking the Mystery of a Suicide. Routledge, 2004.p. 93–5
- ^ Douglas, Kate, and Anna Poletti. Life narratives and youth culture. London: Palgrave Macmillan, 2016.p. 160
- ^ Lester, David. Katie's diary: Unlocking the Mystery of a Suicide. Routledge, 2004. p. 95