תנועה פסיבית רציפה
פעולות נוספות
תנועה פסיבית רציפה (באנגלית: Continuous Passive Motion, מוכר בעולם הרפואה כ-CPM), הוא מכשיר המשמש לשלב הראשון בשיקום לאחר ניתוח או טראומה אורתופדית או לאחר שבץ.
עקרונות הטיפול והתועלת עריכה
מטרות השלב הראשון בשיקום: לשלוט בכאב שלאחר הניתוח, להפחית דלקת, לספק תנועה פסיבית במישור תנועה ספציפי, ולהגן על תיקון הריפוי או הרקמה. התנועה הפסיבית הרציפה, מתבצעת על ידי מכשיר, אשר מזיז ברציפות את המפרק בטווח תנועה מבוקר; הטווח המדויק תלוי בסוג המפרק, אך ברוב המקרים טווח התנועה גדל עם הזמן.
ה-CPM מצויד במנוע שמכופף את המפרק קדימה ואחורה בזווית המוגדרת מראש ומותאמות למצבו של המטופל. המכשיר מגדיל את טווח התנועה של המפרק לאורך זמן, מונע היווצרות צלקות, ומפחית כאבים באזור המפרק. במקביל, הפעילות הפסיבית מונעת את היחלשות השרירים, הרצועות והמפרקים, ומגבירה את זרימת הדם באזור הפגוע.[1]
השימוש ב-CPM מתבצע בעקבות סוגים שונים של ניתוחי מפרקים משחזרים כגון החלפת ברך ושחזור רצועה צולבת קדמית. מנגנוני הפעולה שלו לסיוע בהחלמת המפרק תלויים בניתוח המבוצע. תפישת שיקום זו פותחה ב-1970 על ידי ד"ר רוברט ב. סלטר(אנ'), והמכשיר פותח ב-1978 בסיוע המהנדס ג'ון סטרינגר(אנ').[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- מכשירי CPM, באתר archive.org (באנגלית)
- רוברט ב.סאלטר - CPM, באתר continuouspassivemotion.org (באנגלית)
- שיקום בעקבות ניתוחי ברך, באתר ncbi.nlm.nih.gov (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ מכשירי CPM, באתר hagai-med.
- ^ מכשיר CPM, באתר onlinelibrary (באנגלית).