תמר שגיא
פעולות נוספות
פרופסור תמר שגיא היא פסיכולוגית חברתית, חוקרת בתחום של יחסים בין קבוצות, יחסי כח, יחסי מגדר ושינוי חברתי. עבודותיה משמשות לפיתוח חשיבה וייעול של מפגשים בין קבוצות, הן באקדמיה והן מחוצה לה.[1]הן עוסקות בהבנת התהליכים המנטליים אשר משמרים אי-שוויון, ומה ניתן לעשות על מנת לייצר שינוי חברתי.
המאמרים המצוטטים ביותר של פרופ' שגיא עוסקים בתהליכי פיוס בין קבוצות. שגיא היא בין החוקרים הראשונים שזיהו כי תהליכי פיוס (כמו דיאלוג בין קבוצות) לוקים בחסר בכך שאינם לוקחים בחשבון את פערי הכוח בין הקבוצות. מחקריה עוזרים לזהות מהם הכשלים המרכזיים ביוזמות דיאלוג, ומה ניתן לעשות כדי לייצר מפגשים שיהיה להם אפקט חיובי מתמשך.[2][3]
עבודותיה המחקריות מתפרסות בכתבי עת מדעיים כמו Psychological Science, Nature, Personality and Social Psychology Bulletin, ו-Journal of Personality and Social Psychology והיא עורכת בכתב העת Group Processes and Intergroup Relations[4]
שגיא זכתה בפרס היוקרתי עבור חוקרים מובילים בעולם בתחום הגיוון לשנת 2024, המוענק על ידי האגודה לפסיכולוגיה חברתית ניסויית.[5][6] ונבחרה על ידי מגזין גלובס לאחת מ-40 הצעירים המבטיחים בישראל. כמו כן, היא מתראיינת תדיר באמצעי התקשורת וכותבת מאמרי דעה בנושאים של מגדר, יחסים בין קבוצות, ושינוי חברתי, ומרצה במגוון ארגונים בנושאים אלה.[7][8][9][10][11][12].
רקע אקדמי עריכה
שגיא השלימה לימודי דוקטורט בשנת 2008 באוניברסיטת קונטיקט בארצות הברית. מנחי הדוקטורט שלה היו פרופסור פליסיה פראטו, אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום של הפסיכולוגיה של אי-שוויון, ופרופסור ג'ק דווידיו, מומחה עולמי לעולמות הפיוס ותהליכי זהות בין קבוצות. עבודת הדוקטורט שלה שנקראה "האירוניה של ההרמוניה", הצביעה על האופן בו מפגש הרמוני בין שתי קבוצות מרקע שונה עשוי להוביל לשימור יחסי הכוח הלא שוויוניים בין הקבוצות.[7] המאמר המרכזי מתוך עבודת הדוקטורט צוטט מעל ל-780 פעמים, ומאז שוחזר מספר רב של פעמים כולל במטה אנליזה שהתפרסה על פני יותר מ-60 מדינות.[13] לאחר לימודי הדוקטורט שלה הייתה פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת ייל. בשנת 2010 הצטרפה לבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן. נכון לשנת 2025 היא פרופסור מן המניין באוניברסיטה זו. מחקריה, התפרסמו בכ-100 מאמרים שצוטטו יותר מ-8600 פעמים.[14]
מחקרים בנושא יחסים בין קבוצות עריכה
המאמר "האירוניה שבהרמוניה" של שגיא ועמיתיה היה בעל השפעה רבה בתחום הפסיכולוגיה החברתית. המאמר התבסס על סדרת מחקרים שלה שעסקה בהשפעת מפגשים ודיאלוג בין חברי קבוצה בעלת כוח וחברי קבוצת מיעוט מוחלש. למשל מפגשים בין יהודים לערבים בישראל, בין לבנים ושחורים בארצות הברית ובין קבוצות רוב ומיעוט באירופה. הממצאים העלו כי המפגשים המשותפים עשויים להפחית דעות קדומות אולם בו בעת גם לשמר את אי השוויון בין הקבוצות. זאת כיוון שההרגשה הטובה שנוצרת אצל חברי הקבוצה החלשה בעקבות המפגשים, מחלישה את המוטיבציה שלהם לקדם שינוי חברתי, ולא בהכרח משפיעה על נכונות חברי הקבוצה החזקה לוותר על כוח סטטוס ומשאבים.[15] במחקרי המשך מצאו שגיא ועמיתיה כי לאורך זמן, כשהרמוניה בין קבוצות איננה מייצרת יחסים יותר שוויוניים, חברי הקבוצה החלשה עשויים לחוש תסכול רב ובמקרים מסוימים אף לחוש נבגדים. היא חקרה את התהליך הזה בקרב חברי העדה הדרוזית בישראל ומצאה כי בעקבות חקיקת חוק הלאום, דרוזים צעירים חשו שהם איבדו את תחושת החיבור שלהם לחברה הישראלית – תחושה שניבאה אצלם תסכול רב ועלייה בתמיכה בפעולות מחאה לא נורמטיביות.[16][17]
מחקר נוסף שערכה בהקשרים אלו עוסק בבחינת ההשפעה של הרמוניה בתוך קשר זוגי, על האופן בו נשים בתוך הקשר תופסות אי שוויון מגדרי. בדומה למחקריה על קבוצות ששונות בכוח, גם כאן נשים שחוו עם בני זוגן מגע הרמוני (כלומר דיווחו על יחסים הרמוניים עם בני זוגן) גם ראו את אי השוויון המגדרי כצודק יותר.[18] מהמחקר עולה שוב כי תהליכים של הרמוניה בין קבוצות עשויים ליצור אצל חברי הקבוצה החלשה תפיסה של יחסי הכוח כפחות מטרידים, ובכך לייצב את ההיררכיה החברתית.[19]
שגיא סיכמה, יחד עם עמיתתה ד"ר מיכל רייפן-תגר, 50 שנה של ספרות על קונפליקטים בין קבוצות. במאמר סקירה שהתפרסם ב-Nature שגיא ורייפן תגר מציעות את המונח "תפיסת עולם תומכת קונפליקט" אשר מאגד את התהליכים המנטליים שמעודדים קונפליקטים בין קבוצות. במאמר הן סוקרות את התהליכים שמנבאים את תפיסת העולם הזו ודרכים למתן אותה.[20]
בנוסף חוקרת שגיא את האופן בו חברי קבוצות חזקות מנהלים את הזהות החזקה שלהם. למשל, במחקרים שמוביל דוקטור אריק שומן (דוקטורנט של שגיא לשעבר) נמצא כי חברי קבוצות חזקות חוות איום מוסרי מעצם היותן בעמדת כוח ונוקטות באסטרטגיות שונות לניהול האיומים, כמו הכחשה של אי השוויון, הפחתה שלו, או התרחקות מהנושא.[21]
מחקרים בנושא מגדר עריכה
פרופסור שגיא חוקרת היבטים שונים של אי שוויון מגדרי. בתחילת דרכה המחקרית היא התמקדה בתהליכים של החפצה מינית. במחקר היא בחנה התנהגות של נשים באינטראקציות חברתיות במצבים בהן הן נתפסות כאובייקטים מיניים. בניסוי זה המשתתפים (גברים ונשים) נתבקשו להציג את עצמם בעל פה מול בן המין השני. המשתתפים צולמו בעת ההצגה העצמית באחד משלושה מצבים: גוף (צולמו מהצוואר ומטה), פנים (צולמו מהצוואר ומעלה), או שמע בלבד (ללא צילום). נשים שגופם צולם צמצמו את נוכחותן החברתיות בכך שדיברו פחות משאר הקבוצות, במיוחד בשיחה עם גברים.[22]
במחקרים מאוחרים יותר שגיא התמקדה באופן בו חשיבה מהותנית על מגדר, כלומר חשיבה על הבדלים בין המינים כנטועים במהות ביולוגית, עשויה לשמר אי שוויון מגדרי. יחד עם עמיתותיה מיכל רייפן תגר ופרופסור דפנה יואל היא הציעה מודל שמדגים כי חשיבה מהותנית על מגדר מנבאת התנהגות שממגדרת את הסביבה ובכך מייצרת שימור של אי השוויון המגדרי.[23][24]במאמר נוסף, בהובלת נויה כסלו, היא מראה כי גם בקרב הורים לילדים בגיל הרך, חשיבה מהותנית מייצרת מיגדור של סביבת ילדיהם כך שהיא מעודדת אצלם קניית מתנות שתואמות לסטריאוטיפ המגדרי. כך, גם בתחום המגדר, עבודותיה של שגיא מתחקות אחר תהליכים מנטליים שמשמרים אי שוויון.[25]
מחקר נוסף שלה השווה דעות קדומות כלפי נשים ללא ילדים לעומת נשים בתפקידי כוח או נשים להט"ביות. נמצא כי נשים שבוחרות לא להיות אימהות מקבלות תגובות שליליות יותר מאלו המפרות נורמות מגדריות אחרות. הממצאים מצביעים על כך שהציפייה לאימהות היא חזקה יותר מציפיות מגדריות אחרות.[26]
הערות שוליים עריכה
- ^ פרופ' תמר שגיא, באתר בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה
- ^ הרצאות מאת פרופ' תמר שגיא - סגול הרצאות וסדנאות, באתר סגול הרצאות
- ^ Saguy,T, [. https://doi.org/10.1177/237273221774708 Downside of Intergroup Harmony? When reconciliation might backfire and what to do], Policy Insights from the Behavioral and Brain Sciences 5 (1),, 2018, עמ' 75-81
- ^ Group Processes & Intergroup Relations, Sage Journals, 2025-03-14 (ב־English)
- ^ ברכות חמות לפרופ' תמר שגיא על זכייתה בפרס בינלאומי לחוקרים מצטיינים בתחום הגיוון לשנת 2024, באתר אוניברסיטת רייכמן
- ^ SESP, www.sesp.org
- ^ 1 2 שחר סמוחה, פרופ' עירן הלפרין וד"ר תמר שגיא | מומחים ליישוב סכסוכים, המרכז הבינתחומי, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2013
- ^ אתר למנויים בלבד תמר שגיא, לא כל הגברים, לא כל הפמיניסטיות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2021
- ^ אתר למנויים בלבד תמר שגיא, מאמרים כמו שפרסמתם גורמים להסללה מגדרית כבר בגיל הגן, באתר הארץ, 13 בינואר 2020
- ^ אתר למנויים בלבד תמר שגיא, ההישג של אמנון לוי, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2013
- ^ הרצאות מאת פרופ' תמר שגיא - סגול הרצאות וסדנאות, באתר סגול הרצאות
- ^ הרצאות למורים ואנשי חינוך, באתר סגול הרצאות
- ^ Tabea Hässler, Johannes Ullrich, Michelle Bernardino, Nurit Shnabel, Colette Van Laar, Daniel Valdenegro, Simone Sebben, Linda R. Tropp, Emilio Paolo Visintin, Roberto González, Ruth K. Ditlmann, Dominic Abrams, Hema Preya Selvanathan, Marija Branković, Stephen Wright, Jorina von Zimmermann, Michael Pasek, Anna Lisa Aydin, Iris Žeželj, Adrienne Pereira, Nóra Anna Lantos, Mario Sainz, Andreas Glenz, Hana Oberpfalzerová, Michal Bilewicz, Anna Kende, Olga Kuzawinska, Sabine Otten, Edona Maloku, Masi Noor, Pelin Gul, Jessica Pistella, Roberto Baiocco, Margareta Jelic, Evgeny Osin, Orly Bareket, Dinka Corkalo Biruski, Jonathan E. Cook, Maneeza Dawood, Lisa Droogendyk, Angélica Herrera Loyo, Kaltrina Kelmendi, Luiza Mugnol Ugarte, A large-scale test of the link between intergroup contact and support for social change, Nature Human Behaviour 4, 2020-04, עמ' 380–386 doi: 10.1038/s41562-019-0815-z
- ^ Tamar Saguy, scholar.google.co.il
- ^ Tamar Saguy, Nicole Tausch, John F. Dovidio, Felicia Pratto, The Irony of Harmony: Intergroup Contact Can Produce False Expectations for Equality, Psychological Science 20, 2009, עמ' 114–121
- ^ Saguy, T., Sobol-Sarag, D., Halabi, S., Stroebe, K., Bruneau, E., & Hasan-Aslih, S., When a sense of “We” is lost: Investigating the consequences of a lost common identity among Druze in Israel., Social Psychology and Personality Science, (2019).
- ^ Saguy, T., & Sobol-Sarag, D., The consequences of a sense of loss is common identity: An over-time examination., Testing, Psychometrics, Methodology in Applied Psychology, 29 (1), (2022), עמ' 71-84.
- ^ Sobol-Sarag, D., Schori-Eyal, N., Fernández, S., & Saguy, T., The irony of (romantic) harmony: Heterosexual romantic relationships can drive women’s justification of the gender hierarchy., Group Processes & Intergroup Relations., (2022).
- ^ Hasan-Aslih, Siwar; Pliskin, Ruthie; van Zomeren, Martijn; Halperin, Eran; Saguy, Tamar, A Darker Side of Hope, University of Groningen, 2019
- ^ Tamar Saguy, Michal Reifen-Tagar, The social psychological roots of violent intergroup conflict, Nature Reviews Psychology 1, 2022-10, עמ' 577–589 doi: 10.1038/s44159-022-00083-7
- ^ Shuman, E., van Zomeren, M., Saguy, T., Knowles, E. Halperin, E., Defend, deny, distance, and dismantle: A measure of how advantaged group members manage their identity., Personality and Social Psychology Bulletin,., (2024)
- ^ Interacting Like a Body: Objectification Can Lead Women to Narrow Their Presence in Social Interactions
- ^ Reichman University על LinkedIn: פרופ' תמר שגיא וד"ר מיכל רייפן-תגר מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה - …, באתר www.linkedin.com
- ^ אתר למנויים בלבד לה פמיליה, האם סגר הקורונה הוביל לשוויון מגדרי בבית? | האזינו, באתר הארץ, 10 במאי 2020
- ^ Saguy, T., Reifen-Tagar, M., & Joel, D, The gender-binary cycle: the perpetual relations between a biological-essentialist view of gender, gender ideology, and gender-labelling and sorting.., Philosophical Transactions of the Royal Society, B, 376(1822), . (2021).
- ^ Hanna Szekeres, Eran Halperin, Tamar Saguy, The mother of violations: Motherhood as the primary expectation of women, British Journal of Social Psychology 62, 2023-10, עמ' 1875–1896 doi: 10.1111/bjso.12661
