Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

תיאטרון רזו גבריאדזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
תיאטרון רזו גבריאדזה
თბილისის მარიონეტების თეატრი
[[File:{{#property:P18}}|220px]]
(למפת טביליסי רגילה)
קובץ:Tbilisi Location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:19141.142185277%;">
 
<mapframe align="center" height="250" width="250" zoom="13">[]</mapframe>
קובץ:"The Wizard's Mansion".jpg
התיאטרון, המגדל ובית הקפה
קובץ:Detail of Shavteli street clock, Tbilisi (14831993928).jpg
מגדל השעון
קובץ:Tbilisi Puppet Theater.jpg
מגדל השעון

תיאטרון רזו גבריאדזה או תיאטרון המריונטות של טביליסי (בגאורגית: თბილისის მარიონეტების თეატრი) הוא בניין המאכלס תיאטרון בובות, ברחוב שַׁאוותֶלִי שימוש בתבנית גאו עבור "იოანე შავთელის ქუჩა" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גאו') 13 ברובע העתיק של טביליסי, גאורגיה. זהו תיאטרון הבובות הגאורגי הראשון. הוא נבנה על ידי המחזאי והבמאי רֵווָאז (רֵזוֹ) גַבְּרִיאַדזֶה (אנ') אשר הקים את המבנה ב־1981 ושימש בו כמנהל אמנותי. הבניין מכונה לעיתים מגדל השעון של טביליסי.

התיאטרון הוא מוסד תרבותי בטביליסי ונחשב לאחת האטרקציות המרכזיות של העיר בשל הארכיטקטורה המיוחדת ומגדל השעון ובית הקפה הצמודים אליו.[1][2][3]

חזית התיאטרון המעוטרת נושאת כתובת בלטינית באותיות זהב: Extra cepam nihil cogito nos lacrimare, שפירושה: „שהבצל יהיה הסיבה היחידה לבכי שלנו.”[4]

רקע עריכה

מגדל השעון תוכנן ונבנה על ידי רוואז (רזו) גבּריאדזה (1936–2021) – אומן, מחזאי, במאי, תסריטאי, סופר ובובנאי גאורגי מפורסם.[5][6]

גבּריאדזה היה אחד מהיוצרים הבולטים ביותר בגאורגיה. מלבד היותו בובנאי אגדי הוא כתב תסריטים ליותר מ־35 סרטים ואייר יותר מ־50 ספרים. יצירותיו מוצגות במוזיאוני אמנות חשובים באירופה ובארצות הברית.[7]

היסטוריה עריכה

המבנה הוקם ב-1981 והוא תיאטרון הבובות הראשון בגאורגיה.[8][9] גבריאדזה בנה את התיאטרון במו ידיו לאורך שלושים שנה, כשהוא עושה שימוש חוזר בחלקים ישנים ממבנים נטושים בעיר העתיקה ומבניינים שנהרסו בעקבות רעידת אדמה, מה שהפך את הבניין המודרני הזה לבנין בסגנון עתיק עם אמירה נגד הבנייה המודרנית של זכוכית ופלדה.[2] גבריאדזה סיפר כי בעת הבנייה חש כאילו הועבר ב„מכונת זמן” אל האימפריה הביזנטית של המאות ה־10–13. הוא שאף שהמגדל ישתלב באופן טבעי בסביבה ובמרחב ההיסטורי. הוא שקד על ספרי אדריכלות של גאורגיה, ביזנטיון, איטליה ורוסיה ועל קישוטים דקורטיביים מהמורשת הביזנטית. לדבריו, גם „התקופה האפלה” של ימי הביניים לא הייתה כה אפלה כפי שנהוג לחשוב. שני בונים ליוו את הקמת המגדל: אוֹתָר מָגרַכּווַאלִידזֶה[10], בנאי מנוסה שבילה חמישה עשורים באתרי בנייה ברחבי גאורגיה ואבתנדיל לֶזַ’בה, שבנה קודם לכן כנסייה כפרית במערב גאורגיה. לצידם עבדו מהנדסים, מעצבים ואדריכלים שונים שתרגמו את רעיונותיו של גבריאדזה לשפת בנייה מודרנית.[3]

בשנת 1996 נפתח לצד התיאטרון בית קפה שעוצב גם הוא בידי גבריאדזה. בית הקפה מקושט ביצירות של האמן ועל השולחן ישנם ציטוטים מסרטים ומחזות שכתב.[11]

ב-2010 התווסף מגדל שעון צמוד לתיאטרון. קישוטי הקרמיקה שעל המגדל נעשו בידי גבריאדזה עצמו.[2][3][4] חזונו של גבּריאדזה היה ליצור שעון אמנותי וייחודי. עיצוב המגדל הוא סוריאליסטי ומלא דמיון, עם נגיעות אגדתיות ואמנותיות. מעבר להיותו יצירת אמנות בפני עצמה, המגדל מתפקד גם כשעון אמיתי.[5] בכל שעה עגולה נפתח חלון במרפסת הקטנה שבקצהו של השעון ובובה בדמות מלאך מוזהב מצלצלת בפעמון המגדל. פעמיים ביום, בשעה 12:00 ובשעה 19:00, מתקיים על המגדל מופע בובות זעיר בשם "מחזור החיים". מתחת לשעון נפתח מסך ומציג את מעגל החיים: נער פוגש נערה, נישואין, לידה ולבסוף הלוויה.[2] על קירותיו של המגדל משובצים שעונים שונים, ביניהם גם מה שנחשב לשעון הקטן בעולם.[12]

התיאטרון עריכה

למרות גודלו הצנוע, תיאטרון גבריאדזה נחשב לאחד המוסדות התרבותיים החשובים בעולם. הוא מציג מופעי מריונטות עמוקים ובעלי משמעות, אשר זכו להכרה ולהערכה רחבה בקרב קהל ומבקרים בינלאומיים.[3] התיאטרון שוכן בתוך מבנה התיאטרון בעיר העתיקה ההיסטורית של טביליסי.[3]במהלך שלושים שנה יצר גבריאדזה שישה מופעים אשר הוצגו בפסטיבלים בינלאומיים.[13] מתחילת דרכו התיאטרון הציג הצגות תוך שימוש בבובות חוטים וטכניקות בובנאות שונות כאשר בהמשך שולב גם תיאטרון חי ואנימציה.[9]

הצגות התיאטרון הופיעו על בימות בינלאומיות רבות, בהן: פסטיבל לינקולן סנטר בניו יורק, פסטיבל אדינבורו, פסטיבל בוגוטה, פסטיבל סן סבסטיאן, פסטיבל טורונטו, הברביקן בלונדון, תאטר דה לה ויל בפריז, פסטיבל מרכז קנדי בוושינגטון די.סי. וכן תקופה ארוכה במוסקבה בשנת 2013.[3][14] ב-2020 הופיע התיאטרון בישראל במרכז סוזן דלל עם המופעים "רמונה" ו"הסתיו של האביב שלי".[15][16]

מחזות התיאטרון עריכה

  • "אלפרד וויולטה" (1981) – מחזה המבוסס על האופרה לה טרוויאטה של ג'וזפה ורדי.[17][9]
  • "היהלום של המרשל דה פנטייה" (1982) – נסיך גאורגי מקבל מברק על מותו של דודו בפריז, לצד ירושה של יהלום עצום. הוא יוצא לצרפת, ונקלע לתוך מערבולת של הרפתקאות בלתי צפויות ואהבה אצילית.[4][18][9]
  • "בת קיסר טרפזונטס" (1983) - העוסק בדמות (לא היסטורית) של בתו של קיסר טרפזונטס. במחזה זה שולב לראושנה גם תיאטרון חי.[9]
  • "קרב סטלינגרד" (1996) נקרא בתחילה "השיר על הוולגה"[9] – מחזה בובות אפי המתאר את זוועות המלחמה מנקודת מבט אנושית וחייתית כאחד. ההצגה משקפת את חוויותיו האישיות של גבריאדזה כילד בתקופת מלחמת העולם השנייה.[6] סוס עבודה בשם אליושה מאוהב בסוסת קרקס בשם נטשה. גבריאדזה מציג את זוועות הקרב הקטלני ביותר בהיסטוריה דרך חיות המבטאות רגשות אנושיים. ההשראה למופע הייתה תיאור ביומנו של כתב בריטי על סוס מחרשה פצוע רגל, מתוך אלפי סוסים שנהרגו בקרב.[13]
  • "הסתיו של האביב שלי" (סתיו נעורי) (2002)– סיפורה של בוריה גדאי, ציפור קטנה שחיה בכותאיסי לאחר מלחמת העולם השנייה.[16][19][9]
  • "רמונה" שימוש בתבנית צר עבור "Ramona (pièce de théâtre)" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(צר') (2012) – סיפור אהבתם הבלתי־אפשרית של שני קטרים, ארמון ורמונה, המקבילים לרומיאו ויוליה של שייקספיר. ארמון הוא קטר של רכבת קיטור שנשלח לסיביר על מנת לבנות מחדש את רוסיה לאחר מלחמת העולם השנייה. רמונה היא שותפתו שנשארת בבית. היא קטר חילוף שמרכיב את קרונות הרכבות המחכה שיחליפו אותה כדי שתוכל להצטרף לארמון אך ללא הצלחה.[13][16][20][21]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|תיאטרון רזו גבריאדזה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מיכל מנור, מסלולי טיול בטביליסי גאורגיה, באתר רואה עולם – מגזין תיירות ובלוג טיולים, ‏2022-10-20
  2. ^ 1 2 3 4 Tawsam, Leaning Tower of Tbilisi, Atlas Obscura
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Clock Tower & Marionette Theater, TBILISI LOCAL GUIDE
  4. ^ 1 2 3 Rezo Gabriadze Marionette Theater – Tours to Uzbekistan & Central Asia & Caucasus
  5. ^ 1 2 Roman Burduladze, The Clock Tower, Tushetiland Travel, ‏2023-09-19
  6. ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ Celebrated Georgian Puppeteer, Screenwriter and Author, Rezo Gabriadze, Passes Away at 84, GeorgianJournal (ב־ქართული)
  8. ^ טיול לטביליסי והסביבה – גאורגיה, באתר מסע אחר
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Rezo Gabriadze, World Encyclopedia of Puppetry Arts, ‏2016-03-22
  10. ^ ოთარ მაგრაქველიძე
  11. ^ גילי מצא, ‏תנו לטביליסי להפתיע, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2015
  12. ^ אתר למנויים בלבד מיקה שמעונוב, תל אביב, מאחוריך: 60 שעות מגניבות בטביליסי, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2023
  13. ^ 1 2 3 Nikolai Berman, Gabriadze’s Puppet Theatre Showed Love And Death In Moscow, The Theatre Times, ‏2012-11-14
  14. ^ Rezo Gabriadze Marionette Theater – Tours to Uzbekistan & Central Asia & Caucasus
  15. ^ אורנה לנגר, מרוסיה באהבה, באתר מגפון, ‏6 בפברואר 2020
  16. ^ 1 2 3 תיאטרון – תיאטרון רזו גבריאדזה, באתר www.habama.co.il
  17. ^ Nikolai Berman, Gabriadze’s Puppet Theatre Showed Love And Death In Moscow, The Theatre Times, ‏2012-11-14
  18. ^ მარშალ დე ფანტიეს ბრილიანტი באתר tkt.ge, (בגאורגית)
  19. ^ Ramona, Festival d'Avignon (ב־English)
  20. ^ Mary Scott Hardaway, Rezo Gabriadze's Ramona is a love story fueled by fire, water, steam, and wheels, Charleston City Paper, ‏2017-05-31 (ב־English)
  21. ^ Susan Hall, Rezo Gabriadze's Ramona at Lincoln Center - Susan Hall - Berkshire Fine Arts, berkshirefinearts.com
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=תיאטרון_רזו_גבריאדזה&oldid=783218"