תורת הבית
פעולות נוספות
| תורת הבית הארוך דפוס ראשון, ונציה שס"ח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי שלמה בן אדרת (רשב"א) |
| נושא | איסור והיתר |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | {{#property:P212}} |
| הספרייה הלאומית | {{#property:P3959}} |
תורת הבית הוא חיבורו של רבי שלמה בן אדרת (רשב"א) העוסק בדיני איסור והיתר, הנחשב לאחד הספרים היסודיים בתחומים אלו ומצוטט רבות בבית יוסף ובשולחן ערוך.
תורת הבית הארוך והקצר עריכה
הספר נכתב בשתי גרסאות, "תורת הבית הארוך", הכולל את המשא ומתן ההלכתי ומיועד ללמדנים, ו"תורת הבית הקצר" הכולל את עיקרי הדינים בקיצור ומיועד להמוני העם. את הצורך בשתי גרסאות מסביר הרשב"א עצמו:
ואכתוב בעזר העוזר דרך משא ומתן מאי זה צד באו העניינים, כדי שימצא המעיין מקום מוצא המים ויהיו מימיו נאמנים מן הגמרא ומדברי הגאונים, ואחר אכתוב פסקי הלכה קצרים כאילו הדברים בקבלה לנו מסורים
— הקדמת הרשב"א ל"תורת הבית"
הרשב"א לא רצה שהחיבור הקצר יופץ בפני עצמו מבלי יכולת לעיין ב"ארוך":
וחמסי על המעתיקים הקצר ואין בעיר הארוך, כי הארוך העמדתיו כצינה וסוחרה לחיצי התופסין וחושבין אולי כתבתי מה שכתבתי כמתנמנם, והעומד על הארוך ידע מי הביאנו לומר מה שאמרתי
— שו"ת הרשב"א, חלק א, בני ברק, תשי"ח, סימן רעג
למרות זאת, ריבוי כתבי היד של תורת הבית הקצר לעומת כתבי היד של תורת הבית הארוך מעיד על כך שככל הנראה במהלך השנים תפוצתו הייתה נרחבת יותר משל הארוך.
חלק מן האחרונים כתבו, כי אם יש סתירה בין תורת הבית הארוך והקצר, יש להתייחס רק למה שנכתב בקצר, משום שהוא נכתב אחרי הארוך ומהווה גרסה מעודכנת יותר.[1]
מבנה הספר עריכה
הספר מחולק לשבעה חלקים, שכל אחד מהם נקרא "בית". כל אחד מה"בתים" מחולק ל"שערים" :
- בית ראשון עוסק בדיני שוחטים וכולל חמישה "שערים".
- בית שני עוסק בדיני שחיטה וטרפות, וכולל חמישה "שערים".
- בית שלישי עוסק בהלכות כשרות: סימני טהרה, דם ומליחה, חלב, גיד הנשה, ותולעים, בשר בחלב, משקים שנתגלו, מאכלי נוכרים, חלב נוכרי, פת נוכרי, ובישולי נוכרי, וכולל שבעה "שערים".
- בית רביעי עוסק בהלכות תערובות והכשרת כלים, וכולל ארבעה "שערים".
- בית חמישי עוסק בדיני יין נסך וסתם יינם, וכולל שישה "שערים".
- בית שישי המכונה גם "בית הקדושה" עוסק בדיני נטילת ידיים ומים אחרונים וכולל חמישה שערים.
- בית שביעי המכונה גם "בית הנשים" עוסק בהלכות נידה, זבה וטומאת יולדת, וכולל שבעה "שערים".
בדק הבית ומשמרת הבית עריכה
רבי אהרן הלוי (רא"ה), חברו של הרשב"א לספסל הלימודים, כתב השגות על תורת הבית בשם "בדק הבית". הרשב"א השיב על השגותיו של הרא"ה בחיבורו "משמרת הבית". משמרת הבית נכתב בעילום שם, ולכן יש שערערו על כך שהרשב"א חיבר את משמרת הבית,[2] אך הרשב"א עצמו מתייחס ל"משמרת הבית" כאל חיבור שלו.[3][4]
השגותיו של הרא"ה נכתבו פעמים רבות בלשון חריפה ופולמוסית, ובהתאם לכך גם תשובותיו של הרשב"א כתובות בחריפות.
לדעת רבי אלכסנדר סנדר שור, דברי הרשב"א במשמרת הבית אינם הלכה פסוקה כמו בתורת הבית עצמו, משום "דלאו לדינא כתבו רק דרך סתירה לדברי הרא"ה".[5]
היחס בין תורת הבית לבין יתר כתבי הרשב"א עריכה
לעיתים ישנן סתירות בין תורת הבית לבין חידושי הרשב"א או תשובות הרשב"א. האחרונים הסיקו שכתיבת חידושי הרשב"א קדמה לכתיבת תורת הבית הבית, ולכן במקום שיש סתירה ההכרעה היא כמו שכתוב בתורת הבית.[6] הראייה העיקרית המבססת טענה זו היא, שבעוד שבחידושיו מזכיר הרשב"א את רבותיו הרמב"ן ורבנו יונה בברכת החיים "נר"ו" (נטריה רחמנא ופרקיה), בתורת הבית הם מוזכרים בברכת המתים "ז"ל".[7]
בנוגע לסתירות בין תורת הבית לבין שו"ת הרשב"א, לעיתים כתבו הפוסקים כי לתשובות ישנה עדיפות כי הן נכתבו מאוחר יותר,[8] ואכן במקומות רבים בתשובותיו מזכיר הרשב"א את שכתב בתורת הבית[9] אמנם, מכיוון שייתכן שחלק מן התשובות נכתבו מאוחר יותר, יש מן האחרונים שלא הכריעו בשאלה זו.[10]
דפוסים ופירושים עריכה
תורת הבית הקצר נדפס לראשונה בקרימונה בשנת ה'שכ"ו (1565),[11] ורק כחמישים שנה לאחר מכן, בשנת ה'שס"ח (1907/1608) הודפס תורת הבית הארוך בוונציה.[12] לאחר מכן נדפס הספר מספר פעמים:
- ברלין ה'תקכ"ח (1767/1768) – תורת הבית הארוך עם בדק הבית ומשמרת הבית.[13]
- ברלין, ה'תקל"א (1770/1771) - תורת הבית הקצר.[14]
- וינה ה'תקע"א (1810/1811) – תורת הבית הארוך עם בדק הבית ומשמרת הבית.[15]
- יוזפוב ה'תרמ"ב (1881/1882) – תורת הבית הארוך והקצר יחד. מהדורה זה הפכה למהדורה ה"קלאסית" ורוב ההדפסות אחר כך היו מהדורות צילום שלה.[16]
- יוזפוב ה'תרפ"א (1920/1921)- "בית הנשים" מתוך תורת הבית הארוך, עם בדק הבית ומשמרת הבית, עם תיקונים.
- ירושלים ה'תשכ"ג (1962/1963) – מהדורת צילום של דפוס יוזפוב, בהוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם.
- ירושלים ה'תשל"ח (1977/1978) – מהדורת צילום של דפוס יוזפוב, בהוצאת מכון אורייתא.
- בני ברק ה'תשל"ח – הלכות שחיטה בלבד עם הערות וביאורים "חלוני הבית" מאת הרב יוסף אינגבר.
- תל אביב ה'תשנ"ג–ה'תשס"ט – עם הערות "ברכת הבית" מאת הרב חיים גדליה צימבליסט, שישה כרכים.
- ירושלים, ה'תש"ע (2009/2010) - תורת הבית הארוך והקצר עם בדק הבית ומשמרת הבית, מוגה על פי כתבי יד בתוספת הערות והשוואות מאת הרב משה הכהן ברון, בהוצאת מוסד הרב קוק. שלושה כרכים.
- ירושלים, ה'תשע"ב-ה'תשע"ה – תורת הבית הארוך והקצר עם בדק הבית ומשמרת הבית, בתוספת הערות וציונים, "מראה הבית": ליקוטים מדברי הרשב"א והרא"ה במקומות אחרים וכן מראשונים נוספים, "עמודי הבית" - ביאורים ודיונים בדברי הרשב"א והרא"ה ומפתחות מפורטים, מאת הרב יהושע אליעזר בראון. חמישה כרכים.
- ירושלים, ה'תשע"ט - מהדורת "צורת הדף" שבה סידור העמוידם הוא לפי דפוס יוזפוב. גוף הטקסט מבוסס על מהדורתו של בראון.
רבי דוד פרידמן כתב חידושים על תורת הבית,[17] וכן פורסמו הגהות שהגיה על שולי הגיליון בספר תורת הבית שלו.[18] גם רבי מאיר שמחה הכהן כתב ביאורים על תורת הבית,[19] אך אלו אבדו.
תפוצה עריכה
ספר "תורת הבית" התפשט ונפוץ ברחבי העולם היהודי. הוא צוטט רבות על ידי חכמים אחרים, החל מחכמי דורו כמו הרא"ש,[20], עבור דרך תלמידיו ותלמידי-תלמידיו,[21] וכלה בארבעה טורים, בית יוסף ושולחן ערוך, אשר חלק יורה דעה בנוי במידה רבה על בסיסו של ספר תורת הבית, המוזכר בו מאות פעמים.
יש שטענו, כי לנגד עיני רבי יעקב בן הרא"ש (בעל ארבעה טורים) היה רק תורת הבית הקצר ולא הארוך.[22] כפי, הנראה גם חלק מן האחרונים הכירו רק את תורת הבית הקצר ולא את הארוך.[23]
קישורים חיצוניים עריכה
- ויקיטקסט תורת הבית, באתר ויקיטקסט
- רשב"א, תורת הבית הקצר, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- יהושע ענבל, סלע המחלוקת - שלוש מחלוקות בתולדות ההלכה, ישורון, לג, עמ' תשח
הערות שוליים עריכה
- ^ רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, שפתי דעת יורה סימן צב סעיף קטן יא
- ^ שניאור זלמן מלאדי, שולחן ערוך הרב יורה דעה, כפר חב"ד, 1989, סימן קפז קונטרס אחרון סעיף קטן י
- ^ רשב"א, תשובות הרשב"א חלק א, בני ברק, תשי"ח, סימן רסא
- ^ משמרת הבית שער רביעי בית שני דיבור המתחיל "א"ה חפץ"
- ^ אלכסנדר סנדר שור, תבואות שור, ירושלים, תשכ"ו, סימן מא סעיף ד סעיף קטן ח
- ^ רבי שבתי כהן, נקודות הכסף יורה דעה סימן נב (על סעיף קטן ה בטורי זהב); רבי חזקיה די סילוה, פרי חדש יורה דעה סימן לג סעיף קטן ג; רבי חיים חזקיהו מדיני, שדי חמד, כללי הפוסקים סימן י אות ב; רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, כללים בהוראת איסור והיתר אות ט.
- ^ משה ברון, מבוא לתורת הבית, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ע, עמ' ט-י.
- ^ רבי יעקב ריישר, מנחת יעקב על תורת חטאת כלל טו סעיף קטן ה ועוד
- ^ ראו שו"ת הרשב"א סימנים קכב, רי, רכג, רעג, רעז, שצב, שצה, תמג, תפב, תקכז, תקכח, תקלג, חלק ג סימן רטו ועוד.
- ^ רבי יוסף תאומים, פרי מגדים, כללים בהוראת איסור והיתר אות ט
- ^ רשב"א, תורת הבית הקצר, קרימונה, שכ"ו, באתר היברובוקס
- ^ רשב"א, תורת הבית הארוך, ונציה, שס"ח, באתר היברובוקס
- ^ רשב"א, תורת הבית, ברלין, תקכ"ח, באתר היברובוקס
- ^ רשב"א, תורת הבית, ברלין, תקל"א, באתר היברובוקס
- ^ רשב"א, תורת הבית הארוך, וינה, תקע"א, באתר היברובוקס
- ^ רשב"א, תורת הבית, יוזפוב, תרמ"ב, באתר היברובוקס
- ^ שאילת דוד יורה דעה
- ^ בית אהרן וישראל שנה יד גליון פ"א שבט אדר תשנ"ט
- ^ אור שמח, הלכות גירושין פרק א הלכה ו
- ^ פסקי הרא"ש נידה סימן ג
- ^ למשל: חידושי הר"ן, חולין דף יט עמוד ב דיבור המתחיל כנטול ועבודה זרה דף לב עמוד ב דיבור המתחיל הנמשך; רבי שם טוב גאון, מגדל עוז הלכות ברכות פרק ו הלכה ב והלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה יד; רבי וידאל די טולוזא, מגיד משנה הלכות מאכלות אסורות פרק ח הלכה י והלכות איסורי ביאה פרק יא הלכה ט; תשובות הריב"ש סימן פה, סימן רצו וסימן תקיד; רבי שמעון בן צמח דוראן, תשב"ץ חלק א סימן יד וכן עשרות אזכורים אצל רבינו ירוחם.
- ^ רבי יוסף קארו, בית יוסף יורה דעה קי דיבור המתחיל "ומ"ש ולפיכך", סימן קיב דיבור המתחיל "וכתב הרשב"א", סימן קלב דיבור המתחיל "ומ"ש רבנו", סימן קפט דיבור המתחיל "ומ"ש ואפילו", סימן קצ דיבור המתחיל "ומ"ש וגדולה"; רבי מלאכי הכהן, יד מלאכי כללי טור ובית יוסף סעיף טו. רבי יהושע פלק כץ, דרישה על טור יורה דעה סימן לב סעיף קטן א. אולם ראו כסף משנה, הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה כה ו'דרישה' סימן קיב סעיף קטן ג.
- ^ ראו: משה ברון, מבוא לתורת הבית הקצר והארוך, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ע, עמ' יא.