תוכנית קרב למעורבות בחינוך
פעולות נוספות
תבנית {{ארגון}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים. תוכנית קָרֵב למעורבות בחינוך היא מסגרת מיוחדת לתוכניות העשרה בבתי ספר ובגני ילדים בישראל. התוכנית מאושרת על ידי משרד החינוך במטרה להרחיב את הידע והמיומנויות בקרב התלמידים בנוסף לתוכניות הלימודים הפורמליות. התוכנית מופעלת על ידי זכיין שזכה במכרז פומבי[1].
היסטוריה עריכה
"קרן קרב" (באנגלית: CRB Foundation) נוסדה בשנת 1987 על ידי צ'ארלס ברונפמן ושמה הוא ראשי תיבות של שמו באנגלית (Charles Rosner Bronfman)[2][3]. הקרן הוקמה בארצות הברית עם סניף בישראל, מנהל הקרן בעת הקמתה היה סטיב כהן ואת הפעילות בישראל ניהלה ג'נט אביעד. עם הקמתה נמסר כי: "היא תפעל בשכונות המצוקה ובערי הפיתוח ותנסה להתגבר על קוטביות ביחסים בין יהודים חילונים ודתיים, בין יהודים וערבים, בין אשכנזים וספרדים ובין יהודי התפוצות וישראלים"[2]. לצורך פעילות הקרן בישראל נרכשה "וילה כתאנה" בשכונת טלביה בירושלים[2].
הפרויקטים הראשונים בתמיכת הקרן בישראל היו: תמיכה בהרחבת פעילות המרכז התיאטרוני בנווה צדק לערי פיתוח בגליל ובדרום[4]; תמיכה בפסטיבל תיאטרון רחוב במסגרת פסטיבל ישראל[5]; תמיכה בהקמת סינמטקים בערי הפריפריה[6]; מימון הפקת סרטי קולנוע ישראלים מקוריים[7]; מימון פרויקט של חילופי תרבות בין ישראל לקהילות היהודיות בארצות־הברית ובקנדה בשיתוף עמותת אמנות לעם ועוד[8].
"קרן קרב" החלה להתמקד בתחום החינוך ב-1990, בעקבות גל העלייה מברית המועצות. תחילה מימנה תוכנית לקליטת תלמידים עולים בביתה הספר התיכון ליד האוניברסיטה[9]. אחר כך מימנה העסקת מאות מורים עולים בשיעורי העשרה[10]. בהמשך הפכה הפעילות בתחום החינוך לתחום הפעילות העיקרי של הקרן והתמקדה במימון תוכניות העשרה במטרה להעניק לתלמידים הזדמנות חינוכית-חברתית שוויונית יותר, בעיקר באזורי הפריפריה. תוכנית זו הופעלה לראשונה עם הקמת הקרן בעיר בית שמש[11].
בהמשך החלה התוכנית להשתלב ביישום חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה והיא התרחבה ליישובים נוספים מכל המגזרים בחברה הישראלית ולגני ילדים[12]. התוכנית פועלת בכ-120 רשויות מקומיות, בכ-700 בתי-ספר וכ-2,000 גנים. מועסקים בה כ-3,850 עובדים, מתוכם כ-3,670 מדריכי העשרה בתחומים השונים והשאר רכזים, מנחים מקצועיים ועובדי מינהלה. תוכנית קרב מגיעה לכ-260,000 ילדים ברחבי ישראל, בכל המגזרים.
תוכנית קרב נרשמה כעמותה בנפרד מ"קרן קרב" ב-17 בספטמבר 2003, תחת השם "קרב יוזמות בחינוך (ע"ר)"[13].
בשנת ב-2009 תרומתה של "קרן קרב" לתוכנית קרב עמדה על 5% מעלות הפעלת התוכנית. עם זאת, קרן קרב גייסה תרומות נוספות, שיחד עם תרומתה הגיעו לכ-15% מעלות הפעלת התוכנית. שאר המימון הגיע ממשרד החינוך, רשויות מקומיות והורים.
בשנת 2014 הופסקה תרומתם של בני משפחת ברונפמן, ומשרד החינוך לקח על עצמו את המימון והניהול של התוכנית. החברה למתנ"סים ועמותת "תפנית" מיסודה של קרן רש"י זכו במכרז של המשרד לניהול והפעלת התוכנית[14]. הפעלת התוכנית הוסדרה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך.
סוגי תוכניות עריכה
שיעורי ההעשרה של תוכנית קרב משולבים במהלך יום הלימודים בבתי הספר ובגני הילדים. תחומי הדעת של שיעורי ההעשרה נבחרים על ידי ועדות היגוי בית ספריות שהרכבן: הנהלת בית הספר, נציגות מורים, נציגות הורים, נציג מטעם הרשות ונציג מטעם הפיקוח של משרד החינוך והרכז היישובי של תוכנית קרב.
תוכנית קָרֵב מפעילה תוכניות ממספר סוגים, בהן:
- תוכניות בית: תוכניות העשרה המפותחות על ידי תוכנית קָרֵב באמצעות מומחים לתחומי דעת פנימיים. מתקיימות התוכניות: "סיפורטרון" בתחום האוריינות, "גלריה", "פלסטלינה" ו"אפ"י" בתחום האמנות; שיט"ה - שילוב טכנולוגיות המידע בהוראה; "חקר בעלי חיים"; "חי צומח דומם", "ים-לי" שהן תוכניות בתחום הקיימות ואיכות הסביבה; "סינקופה" ו"לגעת במוזיקה" בתחום המוזיקה; "כנרת משדרת" בתחום הווידאו והתקשורת, "הבעות" "העדשה היהודית" ו"דע מאין באת" בתחום חברה ותרבות. במגזר הערבי פותחו התוכניות: "קשת בענן" בתחום האמנות, "בוסתאן אל אלחאן" בתחום המוזיקה, "תנועה" בתחום המחול ו"שעת סיפור" בתחום האוריינות.
- "אדם-תוכנית": מושג זה מגדיר מדריך הפועל כיחיד, שלא במסגרת תוכנית מאורגנת הכוללת מדריכים נוספים, לרוב מדובר בתוכנית העשרה שהוא עצמו פיתח.
- "תחומי הבית": הנהלת התוכנית הגדירה תחומי תוכן מרכזיים לפיתוח ולהעשרה שבהם תתרכז פעילות התוכנית. בראש כל אחד מהתחומים עומד ראש תחום ומנחי תחומים אזוריים המלווים את מדריכי "אדם-תוכנית" בעבודתם בבתי הספר ובגני הילדים ומקיימים מערך השתלמויות לאורך כל השנה. נכון לשנת הלימודים תש"ע היו אלו אומנות, טבע וסביבה, מוזיקה, אומנויות הבמה, מחול ותנועה. לבחירתם של תחומים אלה מספר סיבות:
- חשיפה של תלמידים לתחומי האמנויות, התרבות והחברה מסייעת להם לגלות ולחזק את כישוריהם האמנותיים.
- תחומים אלה נלמדים בהיקף שעות מצומצם או אינם נלמדים בכלל בתוכנית הלימודים הרגילה.
- הקמתם של התחומים יצרה מסגרת לפיתוחם המקצועי ולליווי פדגוגי ודידקטי של מדריכי אדם-תוכנית הן בבתי הספר והן במערך השתלמויות שהוקם.
- תוכניות חוץ: תוכניות בתחומי דעת שונים המפותחות על ידי חברות ומומחי תוכן חיצוניים לתוכנית. לאחר בחינה של היחידה הפדגוגיה של תוכנית קָרֵב הן מאושרות להפעלה בשיעורי ההעשרה בבתי הספר ובגני הילדים. תוכניות החוץ הפועלות במסגרת תוכנית קָרֵב "קיטו מרום", "מרכז גבים לגישור", "אתגרים הדרכות", "אשכולות חשיבה בישראל", "אופקים חדשים", "רופאים צעירים", "ארכיטקט בשמחה" לחינוך לטכנולוגיה,"חושים וחומרים", "נוע דע", "המרכז הישראלי לאוריגאמי", "תיאטרון אימג'ינו", "בובימה", אינגליש אדוונטשר, ABC, כיף חיות, החברה להגנת הטבע, רשות העתיקות, מקום - סיורים ויוזמות, "מרכז חי נחליאלי, "מרכז תקשורת רמלה", "קוסמים צעירים" ועוד.
ביקורות עריכה
ביקורת על תנאי ההעסקה עריכה
המורים המעוסקים בתוכנית אינם עובדי משרד החינוך, מבנה ההעסקה ותנאי השכר שלהם הוא כעובדי קבלן, המקבלים שכר לפי שעה. חוזה ההעסקה של המורים הוא ל-9 חודשים בלבד, ובתום שנת הלימודים מפוטרים כל המורים, וזאת על מנת למנוע מצב בו יזכו העובדים בקביעות והעמותה תהייה מחויבת להעסיקם, גם אם לא יהיה לה חוזה מול הרשות המקומית בה לימדו[15]. תנאי ההעסקה מסוג זה הפכו אינם ייחודיים לתוכנית וב-2013 אחד מכל עשרה מורים בישראל היה עובד קבלן[16].
המורים בתוכנית מעוסקים דרך צד שלישי, חברת ניהול המפעילה את הפרויקט במכרז המתקיים מדי מספר שנים[14]. נכון ל-2015 התוכנית מופעלת באמצעות חברת "מרמנת ארגון וניהול פרויקטים". במקביל, בשנים בה מימנה "קרן קרב" את הפרויקט, היא העסיקה באופן קבוע קבוצה של מנהלים בשכר גבוה ל"ניהול" המיזם.
בשנת 2011 פתחו מורי התוכנית במאבק לשיפור תנאי ההעסקה שלהם ומספר פעילים מקרב המורים יזמו התאגדות בחסות ארגון "כוח לעובדים", ויחד עם עובדי תוכנית היל"ה הקימו את ועד העובדים היציג הראשון ל"מורי קבלן"[17]. ביוני 2013 החליטו להגיש תובענה ייצוגית לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד חברת "מרמנת", מפעילת התוכנית. בטענה כי החברה מערימה קשיים או מתחמקת מתשלום פיצויי פיטורים[18]. בקיץ 2015 הוסכם כי מורי תוכנית קרן קרב יעברו לעבוד 12 חודשים בשנה, ותנאי העסקתם יכללו מעתה הפרשות לקרן השתלמות וכן הפרשות לפנסיה ודמי הבראה, המקובלים בשירות המדינה. מורי תוכנית קרב שהיקף משרתם גבוה מ–25% יקבלו שכר חודשי במקום שכר לפי שעות עבודה. אך לא יעברו להעסקה ישירה אלא ימשיכו לעבוד תחת חברת הניהול[19].
דו"ח מבקר המדינה עריכה
במאי 2012 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורות על פעילות התוכנית, בין השאר מצאה כי[20]:
- במסגרת התכנית פעלו תוכניות משנה שאינן חלק מליבת העשייה שלה, שהיא תוכניות העשרה לאזורי הפריפריה, אלא גם באזורים בעלי חתך סוציו אקונומי גבוהה.
- משרד החינוך לא כינס כנדרש במשך שנים ועדת היגוי שתפקח על מדיניות התכנית ועקרונות הפעולה שלה.
- מעולם לא נערכה במשרד החינוך בדיקה של האפקטיביות של התכנית.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- תוכנית קרב למעורבות בחינוך בשיתוף משרד החינוך חוזר מנכ"ל משרד החינוך, 1 ביוני 2012
הערות שוליים עריכה
- ^ תוכנית קרב למעורבות בחינוך בשיתוף משרד החינוך חוזר מנכ"ל משרד החינוך, 1 ביוני 2012
- ^ 1 2 3 גיל רונן, שנור - קרן אור - צ'ארלס ברונפמן, מיליונר יהודי קנדי, מייסד קרן חדשה, שבה מאה מיליון דולאר. הנהנים: אנשי שכונות המצוקה, כל העיר, 13 בפברואר 1987
- ^ עתי"ם, הקים קרן שפע לאיחוד היהודים, חדשות, 16 בפברואר 1987
קרן ברונפמן ביבנה, מעריב, 18 בפברואר 1987
חיים נגיד, קרן ברונפמן לתרבות, מעריב, 22 בפברואר 1987 - ^ חודש תיאטרון בנגב - בחסות קרן קרב, מעריב, 12 בנובמבר 1987
- ^ איה קירש, בימת הרחוב - יש כסף לתיאטרון רחוב, לפחות בפסטיבל ישראל. למי שיש משהו להגיד על תקווה, שיקום, העיר, 7 באוקטובר 1987
סיגל רשף, בבושקה - מת"א ועד הר העצה הרעה תתפרש הבמה של תיאטרון הרחוב. פסטיבל בתוך פסטיבל ישראל, העיר, 1 באפריל 1988
פםטיבל הרתוב בתסות קרן קרב, מעריב, 1 במרץ 1990 - ^ מאיר שניצר, קולמע במתנ"סים, חדשות, 25 בספטמבר 1989
קולנוע כמקדם תרבותי, חדשות, 4 בספטמבר 1990 - ^ 200 אלף דולר לקולנוענים, מעריב, 18 בדצמבר 1988
- ^ חיים נגיד, אמנות לעם בגולה, מעריב, 15 במרץ 1988
- ^ נורית וורגפט, העולים ילמדו בליד־האוניברסיטה - התיכון היוקרתי פתח כיתה נסיונית לעולים, כל העיר, 2 בנובמבר 1990
- ^ הילה טוב, האוצר אישר עוד שעות לקליטת מורים עולים, חדשות, 23 בדצמבר 1992
עתי"ם, נמצא פתרון להעסקתם של 2,000 מורים עולים, חדשות, 20 בספטמבר 1993 - ^ מלכה בן-שחר, בית-שמש - עיר ואם בישראל, מעריב, 1 במרץ 1991
- ^ אנשיל פפר, חוק יום לימודים ארוך בקושי מיושם, אבל כבר יש לו קבלני משנה, באתר הארץ, 23 במרץ 2004
- ^ קרב יוזמות בחינוך (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^ 1 2 ליאור דטל, משרד החינוך בע"מ: כך מקבלים מאות גופים פרטיים כ-11 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 5 באוקטובר 2014
- ^ חיים ביאור, מדריכי ההעשרה בבתי הספר דורשים לקבל שכר לאורך כל השנה - כמו המורים, באתר TheMarker, 14 באפריל 2011
- ^ אור קשתי, הדו"ח שמשרד החינוך ניסה להסתיר: אחד מ-10 מורים הוא עובד קבלן, באתר הארץ, 14 ביוני 2013
- ^ אור קשתי, "עובדי הקבלן" של משרד החינוך תובעים פיצויים, באתר הארץ, 4 בינואר 2011
- ^ אור קשתי, הדלת המסתובבת של משרד החינוך, באתר הארץ, 7 ביוני 2013
- ^ חיים ביאור, האפליה של עובדי הקבלן תימשך - רק 15 אלף מהם יועברו להעסקה ישירה, באתר TheMarker, 20 ביולי 2015
- ^ דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 ולחשבונות שנת הכספים 2010 - תוכנית קרב – ההובלה, הפיקוח והבקרה של משרד החינוך