Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שקיעת האלילים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שקיעת האלילים
Götzen-Dämmerung: oder Wie man mit dem Hammer philosophiert
קובץ:פרשת ואגנר, שקיעת האלילים, הנה האיש, אנטיכריסט, אגרות.jpg
מידע כללי
מאת פרידריך ניטשה
שפת המקור גרמנית
סוגה פילוסופיה
הוצאה
תאריך הוצאה 1889
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת שוקן
תאריך 1973
תרגום ישראל אלדד
קישורים חיצוניים
מסת"ב {{#property:P212}}
הספרייה הלאומית {{#property:P3959}}

שקיעת האלילים: כיצד מתפלספים בפַּטִּישׁגרמנית:Götzen-Dämmerung: oder Wie man mit dem Hammer philosophiert) הוא ספר אשר נכתב על ידי הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה בשנת 1888 ופורסם לראשונה ב-1889. הספר מהווה סיכום של הפילוסופיה המאוחרת של ניטשה. בספר זה מופיעה אחת מאמירותיו הידועות ביותר של ניטשה: "מה שלא הורג אותי מחשל אותי".

שם הספר עריכה

במקור נקרא הספר "בטלנות של פסיכולוג" אך השם שונה לשם הנוכחי אשר מתחלק לכותר וכותר משנה. הכותר "שקיעת האלילים" הוא משחק מילים על שם האופרה של ריכרד וגנר "דמדומי האלים" (Götterdämmerung). כותרת המשנה "איך מתפלספים בפטיש" באה לרמוז לעמדתו של ניטשה, איקונוקלסט התומך בניפוץ (מטאפורי ופיזי) של דמות האל הריקה מתוכן.

התזה היסודית של ניטשה עריכה

התזה המונחת ביסודה של כל הפילוסופיה של ניטשה, של כל המטריאליזם שלו המתבטא בדחייה של כל האידיאלים, היא שאין בנמצא כל השקפת עולם שמקורה מחוץ לחיים או מעליהם. אין בנמצא כל השקפת עולם שבכוחה להתנתק ממערכת הכוחות המהווים את המציאות.

כתוצאה, כל ניסיון לחרוץ משפט על המציאות לטוב או לרע מהווה סימן היכר של מצבו המיוחד של מי שמנסה לעשות כן.

הנה מה שניטשה מבטא באופן ברור ביותר בקטע חשוב מתוך ספרו זה:

לחרוץ משפט על החיים, לנסות להעריך את החיים לחיוב או לשלילה, משמעו לעסוק באבחנות שלעולם אין בכוחן להיות אמיתיות. לאבחנות שכאלה אין ערך אחר אלא כסימני היכר של טיפשותן עצמן. לכן עלינו למתוח את אצבעותינו כדי להגיע להכרה המיוחדת במינה שערכם של החיים לא ניתן למדידה... בעבור פילוסוף, להתייחס לערכם של החיים כבעיה, משמעו לטעון נגד עצמו ולהעמיד בסימן שאלה את חוכמתו. זהו חוסר חוכמה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה


קובץ:P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.