שפות טורקיות

קבוצת השפות הטורקיות היא משפחת שפות המדוברות בפי 125 מיליון בני אדם בעיקר בטורקיה ובמרכז אסיה. האזורים העיקריים שבהם מדוברות שפות טורקיות הם: טורקיה, אזרבייג'ן, מערב סין ורוסיה. השפה הטורקית המדוברת ביותר היא הטורקית, שלה כ-75 מיליון דוברים.

קובץ:Lenguas túrquicas.png

תפוצת השפות הטורקיות למשפחותיהן

קובץ:Map-TurkicLanguages.png

המעמד הרשמי של השפות הטורקיות במדינות ומחוזות בעולם

קשרים אפשריים למשפחות אחרות

יש בלשנים המשייכים את השפות הטורקיות למשפחה גדולה יותר, המכונה "משפחת השפות האלטאיות", אולם תאוריה זו שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בבלשנות היסטורית. תאוריה זו גורסת כי יש קרבה בין משפחת השפות המונגוליות ומשפחת השפות הטונגוסיות הכוללת בתוכה את משפחת השפות האלטאיות. יש חוקרים המרחיקים לכת ומציעים כי יש מוצא משותף לשפות האלה ולשפות יפנית וקוריאנית. אחרים מציעים כי יש קשר בין השפות האלה לבין השפות הפינו-אוגריות, ומכנים את המשפחה המשותפת "משפחת השפות הטוראניות" או "משפחת השפות האוראל-אלטאיות". אין קונצנזוס בין הבלשנים לגבי אף אחת מהתאוריות האלה, ולפיכך הן נחשבות לעת עתה כהצעות ולא כתאוריות מוכחות.

התפלגות השפות הטורקיות

קובץ:Lenguas túrquicas.png

תפוצת השפות הטורקיות למשפחותיהן

באדום:	הענף האוע'וזי
בכתום:	הענף הקיפצ'אקי
בירוק:	הענף הקרלוקי
בכחול:	הענף הסיבירי
בסגול:	ענף האוע'ור
בצהוב:	ענף הארע'ו

הקבוצה הדרום - מערבית (הענף האוע'וזי)

• תת ענף מערבי
  • אזרית (כ-26 מיליון דוברים)
  • טורקית (כ-75 מיליון דוברים)
  • גגאוזית (150 אלף דוברים)

• תת ענף דרומי
  • קשקאי (מיליון וחצי דוברים)
  • אפשארי וסונקורי (הצגתן כשפות עצמאיות שנויה במחלוקת)

• תת ענף מזרחי
  • טורקמנית (6 מיליון דוברים)
  • טורקית ח'וראסאן (400 אלף דוברים)

• סאלאר (70 אלף דוברים) - תת-ענף עצמאי

הקבוצה הצפון - מערבית (הענף הקיפצ'אקי)

• תת ענף מערבי
  • קומייקית (520 אלף דוברים)
  • טטרית של קרים (כ-400 אלף דוברים)
  • קרצ'אי בלקרית (310 אלף דוברים)
  • קרימצ'קית (200 דוברים)
  • אורום (190 אלף דוברים)
  • קראימית (כ-100 דוברים)
• תת ענף צפוני
  • טטרית (כ-5 מיליון דוברים)
  • בשקירית (כ-1.3 מיליון דוברים)
• תת ענף דרומי
  • קזחית (12 מיליון דוברים)
  • קאראקלפקית (כ-400 אלף דוברים)
  • טטרית סיבירית (כ-140 אלך דוברים)
  • נוגאית (כ-68 אלף דוברים)
  • טטרית של דוברוג'ה (כ-14 אלף דוברים)
  • קיפצ'אק-אוזבקית (נכחדה)
• תת ענף מזרחי
  • קירגיזית (מעל 3 מיליון דוברים)
  • אלטאית דרומית (כ-68 אלף דוברים)

הקבוצה הדרום - מזרחית (הענף הקרלוקי)

• תת ענף מערבי
  • אוזבקית וניביה (כ-24 מיליון דוברים)

• תת ענף מזרחי
  • אויגורית (כ-10 מיליון דוברים)
  • אילי טורקית (כ-30 משפחות של דוברים)
  • צ'אגאטאי (נכחדה)

הקבוצה הצפון - מזרחית (הענף הסיבירי)

• תת ענף דרומי
  • טובאנית (כ-200 אלף דוברים)
  • אלטאית צפונית (57 אלף דוברים)
  • ח'קאסית (29 אלף דוברים)
  • שור (2,800 דוברים)
  • יוגורית מערבית (2,000 דוברים)
  • שפות שהן על סף הכחדה ובעלות פחות מ-50 דוברים: טופה, דוח'אן, פויו קירגיזית וצ'ולים.
  • סויוט (נכחדה)
• תת ענף צפוני
  • יאקוטית (סאחה) (450 אלף דוברים)
  • דולגנית (5,300 דוברים)

ענף האוע'ור

• צ'ובשית (1.3 מיליון דוברים)
• כוזרית (נכחדה)
• פרוטו-בולגרית (נכחדה)

ענף הארע'ו

• ח'לאג' (19 אלף דוברים)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|שפות טורקיות]] בוויקישיתוף

• שפות טורקיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קובץ:National Library IL logo.svg שפות טורקיות, דף שער בספרייה הלאומית
• Lars Johanson, "The classification of the Turkic languages", in Martine Robbeets and Alexander Savelyev (eds.), The Oxford Guide to the Transeurasian Languages, 2020, Oxford University Press, פרק 8 עמודים 108-109.

הערות שוליים

קובץ:Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.