שמשון יוניצ'מן
פעולות נוספות
| שמשון יוניצ'מן, 1959 | |||||
| שמשון יוניצ'מן, 1959 | |||||
| לידה |
13 בפברואר 1907 לוצק, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1961 (בגיל 54) ירושלים, ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות ראש פינה | ||||
| תאריך עלייה | 1935 | ||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת פראג | ||||
| סיעה | תנועת החירות | ||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| |||||
שמשון יוּניצ'מן (13 בפברואר 1907 – 21 במרץ 1961) היה ממנהיגי תנועת בית"ר וחבר הכנסת מטעם חרות.
קורות חיים עריכה
יוניצ'מן נולד בלוצק שבווהלין (בילדותו ברוסיה, ולאחר המלחמה בפולין; כיום באוקראינה), בשנת 1907, בנו של ישראל יוניצ'מן. למד בתיכון בעירו לוצק. אחר כך המשיך ללימודי רפואה באוניברסיטת פראג, שם קיבל תואר דוקטור לרפואה.
בזמן לימודיו בפראג היה פעיל בתנועת בית"ר. ב-1932 חזר לפולין ונתמנה לחבר ההנהגה הארצית של התנועה.
בשנת 1935 עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו היה למפקד פלוגת הגיוס של בית"ר בראש פינה ולראש הנהגת בית"ר בארץ ישראל. כמו כן היה חבר מרכז התנועה הרוויזיוניסטית.
בשנת 1941 יצא לטהראן כדי להיפגש עם נציגים סובייטיים.
בשנת 1944 נעצר על ידי השלטונות הבריטיים וגורש למחנה המעצר באריתריאה.
בשנים 1946-–1948 היה ראש המזכירות העולמית של ברית הצה"ר.
לאחר קום המדינה הצטרף לתנועת החרות, ובשנים 1955–1961 כיהן כחבר הכנסת מטעמה.
יוניצ'מן נפטר מהתקף לב בשנת 1961, בגיל 54. הוא הובא למנוחות בבית הקברות בראש פינה, על-פי צוואתו, ליד קברו של שלמה בן-יוסף אשר היה עולה הגרדום הראשון מבני עירו, וחברו לפלוגת הגיוס של בית"ר בראש פינה. הותיר את אשתו, חנה לבית ורטהיימר, שלה היה נשוי מאביב 1949.
במלאת שנה למותו קבע הקונגרס היהודי העולמי פרס ספרותי על שמו.[1]
לאחר מותו נקראו על שמו רחובות בתל אביב ובקריית שמונה.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Emblem of Israel.svg שמשון יוניצ'מן, באתר הכנסת
- קובץ:2021 Facebook icon.svg שמשון יוניצ'מן, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg שמשון יוניצ'מן, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg שמשון יוניצ'מן, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg שמשון יוניצ'מן, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png שמשון יוניצ'מן, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg שמשון יוניצ'מן, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg שמשון יוניצ'מן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg שמשון יוניצ'מן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg שמשון יוניצ'מן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg שמשון יוניצ'מן, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg שמשון יוניצ'מן, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D שמשון יוניצ'מן], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg שמשון יוניצ'מן, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg שמשון יוניצ'מן, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg שמשון יוניצ'מן, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png שמשון יוניצ'מן, באתר פינטרסט
- שמשון יוניצ'מן, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר שמשון יוניצ'מן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3824
- על פלוגת הגיוס של בית"ר, אתר הצנחנים בעשור הראשון
- ד"ר שמשון יוניצ'מן, דבר, 22 במרץ 1961
- ש. יוניצ'מן – למנוחות בראש-פינה; קרא בצוואתו לשלום עם ידידים ויריבים, מעריב, 22 במרץ 1961
- ד"ר שמשון יוניצ'מן איננו, חרות, 22 במרץ 1961, המשך
- א. רמבה, נדם הר-הגעש, חרות, 22 במרץ 1961, המשך
- הכנסת חולקת כבוד לד"ר יוניצ'מן, חרות, 22 במרץ 1961
.svg){kind=link}
- Shimshon Yunichman, Revisionist Leader, Dies in Israel; Was 54, JTA, March 22, 1961
- ד"ר שמשון יוניצ'מן הוטמן ליד פיקודו שלמה בן-יוסף, חרות, 23 במרץ 1961, המשך
- מ. בגין, שמשון הידיד, חרות, 24 במרץ 1961
- א. רמבה, בלכתו לבלי שוב עוד, חרות, 24 במרץ 1961
- י. שופמן, בימים ההם..., חרות, 24 במרץ 1961
- תודה לשמשון יוניצ'מן, חרות, 26 במרץ 1961 (לקט מהעיתונות בישראל)
- אבא סיקרא, אחרי ארונו של ידיד-יריב, חרות, 28 במרץ 1961 (בשבעה לפטירתו)
- י. גוריון, שמשון, חרות, 28 במרץ 1961, המשך
- א. דרורי מעלה בכנסת דמותו של המורה והידיד ד"ר ש. יוניצ'מן ז"ל, חרות, 10 במאי 1961
- י. הר זהב, ד"ר שמשון יוניצ'מן ז"ל: (שנה לפטירתו), חרות, 8 באפריל 1962
- קברו
הערות שוליים עריכה
- ^ פרס ספרותי על-שם ד"ר שמשון יוניצ'מן, דבר, טור 2, 17 באפריל 1961; פרס ספרותי לזכרו של ד"ר יוניצ'מן, חרות, 17 באפריל 1961.
- ^ שמשון יוניצ'מן: (קובץ לזכרו), חרות, 6 באפריל 1962; ש. הון, ספר לזכרו של שמשון יוניצ'מן, מעריב, 6 באפריל 1962.