שמריה בן אלחנן
פעולות נוספות
| פטירה | ד'תשע"א |
|---|---|
| מדינה | מצרים |
| כינוי | הרב הראש |
| תחומי עיסוק | רב הקהילה הבבלית בפוסטאט |
| בני דורו | רבי חושיאל בן אלחנן, רבי שמואל בן הושענא |
| ילדים | אלחנן בן שמריה |
רבי שמריה בן אלחנן (מכונה גם: הרב הראש; נפטר בד'תשע"א, 1011) היה הרב הראשי בקהילת יהודי מצרים בקהיר ("פוסטאט"), בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11.
לפי רבי אברהם אבן דאוד בספר הקבלה, הוא היה אחד מארבעת השבויים.
רבי שמריה היה קשור בקשר הדוק לגאוני בבל, ונזכר במכתבי רב שרירא גאון ובנו רב האי גאון, אם כי בתקופה מסוימת התלונן רב האי על כך שרבי שמריה אינו מעביר שאלות לבבל אלא לרבני ישיבת ארץ ישראל.[1] נתפרסם גם מכתב המיועד אליו מרבי חושיאל בן אלחנן ראש ישיבת קירואן. בשל קשריו עם חכמי קירואן וחכמי ארץ ישראל הוא שימש כסוג של חוליה מקשרת ביניהם. דוגמה לכך ניתן לראות במכתב שכתב רבי שמואל השלישי בן הושענא, ממנהיגי הישיבה הארץ ישראלית, ובו ביקש מרבי שמריה שיסייע לרבי נתן בן אברהם, אחד מתלמידי ישיבת ארץ ישראל שנסע לצפון אפריקה לצורך עסקיו וכדי ללמוד בישיבת קירואן, וייתן לו אגרות המלצה לתלמידיו וידידיו בקהילות היהודיות בקירואן והאזור.[2]
רבי שמריה חיבר פירוש לשיר השירים, שהתגלה בשנת 2023, ובו הוא ממשיך את הסגנון הספרותי שבו התחיל רב סעדיה גאון בפירושיו למקרא, ומבקש להשלים את סדרת פירושי המגילות שרב סעדיה גאון לא השלים אותה. פירושו מוזכר על ידי מחברים שונים במאות השנים שאחרי פטירתו. כמו כן נזכר פירוש משלו למגילות רות וקהלת.[3]
רבי שמריה נפטר במגפה בשנת 1011.[4] לאחר פטירתו, ירש בנו רבי אלחנן בן שמריה את מקומו כמנהיג הקהילה.
קישורים חיצוניים עריכה
- שמואל אברהם פוזננסקי, שמריה בן אלחנן, בתוך אנציקלופדיה אוצר ישראל (יהודה דוד אייזנשטיין, עורך), כרך י', תשי"ב, עמ' 187–188, באתר היברובוקס.
- שלמה דב גויטיין, "שמריה בירבי אלחנן – מחדש התורה במצרים: אגב פרסום אוטוגראפים מידו", תרביץ לב [ג] (ניסן תשכ"ג), עמ' 266–272 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
- מכתב רבי חושיאל בן אלחנן לרבי שמריה, באתר האקדמיה ללשון העברית.
- אלינער ברקת, הקשרים בין קהילת הבבליים בפסטאט מצרים, לבין הישיבה בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה הי"א, קתדרה 21 (תשרי תשמ"ב), עמ' 41–48.
- אלינער ברקת, מוצא וחברה בקהילה היהודית בפסטאט במאה האחת עשרה, פעמים 34 (טבת תשמ"ח), עמ' 3–28.
- יוסף יהלום, משורר מנהיג בארץ ישראל הפאטמית: שמואל בן הושענא, קתדרה 149 (תשרי תשע"ד), עמ' 25–50.
- אבישי רחמן, חשיפה בעקבות ארבעת השבויים, קולמוס, 1604, פסח תשפ"ג, עמ' 16-21, באתר Academia.edu
- הערך "רבי שמריה בן רבי אלחנן", באתר המכלול
הערות שוליים עריכה
- ^ יוסף יהלום, משורר מנהיג בארץ ישראל הפאטמית: שמואל בן הושענא, עמוד 43.
- ^ ראו את הטקסט המלא של המכתב באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית.
- ^ יהודה זייבלד, פירוש שיר השירים לרבינו שמריה, בית אהרן וישראל, רכו, ה-כב, באתר Academia.edu
- ^ משה גיל היה סבור שרבי שמריה נפטר באותו יום בו נפטר פלטיאל החזן והחלו המהומות המתוארות במגילת מצרים (ג' בשבט ד'תשע"ב). אולם, יהלום הראה כי אין קשר בין הפטירות, וכי רבי שמריה נפטר לפני כ"ד באב ד'תשע"א. (יוסף יהלום, משורר מנהיג בארץ ישראל הפאטמית: שמואל בן הושענא, עמ' 35)
