Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שמעון נתן נטע בידרמן (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
הרב שמעון נתן נטע בידרמן
קובץ:האדמור שמעון נתן נטע בידרמן.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 27 בדצמבר 1930
ז' בטבת ה'תרצ"א
בני ברק, פלשתינה (א"י)
פטירה 28 בספטמבר 2009 (בגיל 78)
י' בתשרי ה'תש"ע
האדמו"ר מלעלוב ה־דור השביעי
תשמ"זתש"ע
מקביל ל אחיו: אברהם שלמה, אלתר אלעזר מנחם.
בן דודו: שמעון נתן נטע

רבי שמעון נתן נטע בידרמן (ז' בטבת ה'תרצ"א, 27 בדצמבר 1930י' בתשרי ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.

תולדותיו עריכה

קובץ:PikiWiki Israel 46775 People of Israel.jpg
האדמו"ר מלעלוב בלוד בשנת ה'תשמ"ט

נולד בבני ברק, לרבי משה מרדכי בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים וחידושי הרי"ם בתל אביב.

נישא לבתו של הרב שלמה פריינד, נכדו של הרב סנדר פריינד "הרב מבאכטא", לאחר נישואיו התגורר בקראון הייטס ובבורו פארק. לאחר פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב. וירש כל חסידי אביו, ומיד לאחר הכתרתו פעל לסיום המחלוקת בחסידות קרלין, ופרש מתפקידו זה והמשיך לכהן כרבם של חסידי לעלוב, בלבד.

פעל רבות להעלות את המודעות על האיסור לדבר בתפילה[1].

היה מפורסם מקטנותו לקדוש וטהור, היה תלמיד חכם מופלג, והיה עובד ד' כל ימיו, נתפרסם לפועל ישועות מפורסם.

בית מדרשו המרכזי היה בבני ברק, בסוף ימיו התגורר בצפת, כשהוא שב בתקופות החגים לבני ברק.

בליל יום הכיפורים ה'תש"ע לאחר תפילת ערבית נכנס לחדרו שם נפטר בפתאומיות[2]. במוצאי יום הכיפורים נקבר במעמד רבבות בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.[3]

ספריו עריכה

חלק מדברי תורתו כונסו בספר "דברות קודש".

הדפיס את ספר הר בשן על רמב"ם הלכות תרומות. לאחר פטירתו נדפס ממנו ספר הר בשן על הש"ס.

לקראת יום כיפור ה'תשפ"א יצא לאור ספרו של הסופר יאיר וינשטוק 'הרבי הקדוש מלעלוב'

משפחתו עריכה

הותיר אחריו שלושה בנים ושש בנות. לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו לאדמו"רים.

חתניו הם:

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דבר מעניין מאוד היה שבעיצומו של יום ההילולא הראשון של רבנו ביום הקדוש תשע"א, עצר מלכת הלוח הדיגיטלי שתרם במירון על ציון התנא האלוקי רשב"י זיע"א בדיוק במילים "אסור לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה" והפלא הוא עוד יותר עצום שהרי התצוגה היא בשלושה מסכי הלוח מתחלפת כל העת, ואילו היה זה מקרה יכל הלוח לעצור דרך משל בשעה שהראה רק את זמני היום למיניהם, (הרבי הקדוש מלעלוב עמ' 265).
  2. ^ מצמרר: הרבי שהכין את עצמו לפטירתו ביום הכיפורים באתר הידברות.
  3. ^ יוסי הר-מור, ‏תמונות: רבבות בהלווית האדמו"ר, באתר כיכר השבת, 29 בספטמבר 2009
  4. ^ אבל בחצרות: הרבנית מצפת הלכה לעולמה, באתר בחדרי חרדים, 22 בדצמבר 2018