Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שמחה פינסקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
שמחה פינסקר
לידה טרנוב

שמחה פינסקר (י"ז בניסן ה'תקס"א, 31 במרץ (כך על פי הלוח הגרגוריאני; על פי הלוח היוליאני: 19 במרץ)‏ 1801 – כ"ט בתשרי ה'תרכ"ה, 29 באוקטובר ‏(17 באוקטובר)‏ 1864) היה חוקר קדמוניות ומדקדק. אביו של יהודה לייב פינסקר.

תולדות חייו עריכה

נולד בטרנוב[1] שבגליציה. אביו שבח הלוי היה מגיד חסידי בעיירים ראווע, טרנוב, טרנופול, ובטיסמניץ ופינסקר התחנך בנעוריו חינוך דתי-חסידי, אך למד גם גרמנית ומתמטיקה. בגיל 15 התייתם מאביו ועבר לפולין, שם התחתן עם מייטא, בתו של חיים וועליר והחל לעסוק במסחר. הוא לא עשה חיל בעסקיו ולאחר שנדד ברחבי פולין כמורה פרטי לבני יהודים עשירים התיישב ב-1827 באודסה. באודסה היה בין מייסדיו של חדר מתוקן ובית ספר לנערים. פינסקר שקד במיוחד על פיתוחה של ספריית המוסד על ידי רכישת ספרים רבים בשפות שונות. ב-1836 ייסד גם בית ספר לנערות, ליד בית הספר לנערים.

במקביל התחיל לחקור בנושאי חכמת ישראל ואסף ספרים רבים בנושא. בין היתר רכש כתבים קראיים עתיקים שהביא לאודסה אברהם פירקוביץ' מחצי האי קרים והחל לפענחם, לשם כך למד ערבית. בשנת 1858 עבר לווינה על מנת להתמקד במחקריו ולהוציא לאור את ספריו. בשנת 1860 הוציא לאור את ספרו "לקוטי קדמוניות", שהיה המחקר המקיף ביותר על תולדות הקראים. למרות שבתחילת דבריו ציין ש"הדת הקראית [לעומת היהדות הרבנית] היא כלבנה כנגד השמש", התייחס אליה בכבוד רב ובאופן מקצועי ומעמיק בלי השיפוטיות שאפיינה קודם לכן את יחסם של היהודים הרבניים אל הקראים. ב-1863 ראה אור ספר הדקדוק העברי השיטתי שלו "מבוא אל הנקוד האשורי או הבבלי", המבוסס על מחקריו ברבדי העברית העתיקה. לספר זה צירף בנספח את ספרו של אברהם אבן עזרא "יסוד מספר". ספר זה נכתב במקור בעת היותו מורה בבית הספר שיסד באודיסה. מטרת הספר הייתה להיות לעזר לתלמידים בשינון הפעלים והבניינים.[2] באותה עת ביקש אהרן ילינק מפינסקר לפרסם בקובצי "בית המדרש", אך למרות הענות חיובית חלה פינסקר ונפטר זמן קצר לאחר מכן והיוזמה לא יצאה לפועל.

החקירה המקראית הייתה תכליתו העליונה. כתב עליו בר טוביה: "באמת היה אחד מ'בעלי המקרא' המועטים ששתלם הקדוש-ברוך-הוא בישראל בדורות שונים, החל מרבי חנינא קרא ורבותיו ותלמידיו בימי התנאים והאמוראים, וכלה ברבי שמעון קרא, ברבי יוסף קרא וחבריהם בימי הביניים, וברבי שמואל דוד לוצאטו ורבי יוסף הלוי ויחידי סגולה שכמוהם, שעל דגלם יימנה גם רבי שמחה פינסקר, בדור החדש".[3]

ספריו עריכה

  • לקוטי קדמוניות: לקורות בני מקרא והליטעראטור שלהם על פי כתבי יד עבריים וערביים (וויען: דרוק פאָן אדאלבערט דעללא טאָררע, תר"ך)
  • מבוא אל הנקוד האשורי או הבבלי: על פי כתבי יד ... ונלוה אליו ספר יסוד מספר להחכם ר' אברהם בן עזרא ... / מתוקן ומבואר מאת שמחה פינסקער (ווין: דפוס פיליפ בענדינער, תרכ"ג)
  • ספר האחד / להפלסוף... מ' אברהם אבן עזרא על תשעה המספרים הפשוטים; נעתק מכ"י... עם ביאור מספיק על ד' המספרים מאת החכם... שמחה פינסקר; ונשלם ביאור יתר המספרים על ידי מיכאל אבא גאָלדהארט (אָדעסא: דפוס ל' ניטצשע וא' צעדערבוים, תרכ"ז)
  • משלי הגזרה והבניה: על שמוש הגזרות והבנינים (וויען: בראג, 1887)

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי כיתוב על מצבתו, ועל פי המליץ ולקסיקון הספרות העברית החדשה, המצוטטים בקישורים חיצוניים, נולד בטיסמניץ.
  2. ^ יוסף קלוזנר, אביו של פינסקר- ר' שמחה פינסקר, העם גליון 1/1/1917, 1917
  3. ^ בר טוביה, מאמרים ומסות, תל אביב: מחברות לספרות, תשכ"ד
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=שמחה_פינסקר&oldid=456174"