שמואל יוסף גינזבורג
פעולות נוספות
| שמואל יוסף גינזבורג בתמונה מול ביתו, 1930 | |
| שמואל יוסף גינזבורג בתמונה מול ביתו, 1930 | |
| פטירה | 1939 |
|---|---|
שמואל יוסף גינזבורג (1850–15 באוגוסט 1939, ל' באב תרצ"ט) היה איש העלייה הראשונה ומראשוני פתח תקווה.
ביוגרפיה עריכה
שמואל יוסף בן אסתר דבורה ומשולם פייבל גינזבורג (גינזבערג) נולד בעיירה להאישין (אנ'), הנמצאת 23 ק"מ צפונית לעיר פינסק שבבלארוס, אז פולין הקונגרסאית.
עלה בעלייה הראשונה בשנת 1882 שם חיכו לו כבר הוריו משולם פייבל בן שלמה (נולד בשנת 1818) ודבורה אסתר בת יצחק אייזיק (נולדה ב-1823), אחותו מרים אלטע (נולדה ב-1863) – שנולדה גם היא בעיירה להאישין ואחיו דוד שלמה (נולד ב-1873 בירושלים). בתחילה התיישב בירושלים שם נולדו ילדיו: מרים – 1883, רחל (רייכל) - 1885 ויצחק צבי - 1888, בהיות יצחק צבי בן כחודש או פחות - נפטרה אמו רחל בת ישראל. בשנת 1888 או 1889 עבר שמואל יוסף גינזבורג לפתח תקווה וקבע בה את מושבו עד ליום מותו בשנת 1939.
עם הגיעו לפתח תקווה התגורר שמואל יוסף גינזבורג עם משפחתו ברחוב פינסקר 17. בתחילה הגיע לבדו לפתח תקווה, ואת בנו (התינוק) ואחיותיו השאיר בירושלים ביחד עם הוריו, אחותו (מרים אלטע, לימים אשתו של משה שמואל ראב) ועם אומנת. לאחר שהתחתן פעם נוספת ונולדה בתו שרה-לאה (שנת לידה משוערת 1889) הביא את משפחתו מירושלים לפתח תקווה. בהמשך (משוער ב-1907) נשא לאישה את פרידה בת יעקב סגל (נפטרה ב־1935) ובשנת 1909 נולדה להם בת בשם אסתר רבקה (נפטרה 1983).
שמואל יוסף גינזבורג הגיע לפתח תקווה בחוסר כל והחל לעבוד כשכיר יום. בהמשך רכש אדמה במושבה בסביבה הידועה בשם 'אבו עיד'.
היה מומחה לסימון קרקעות וסידור תעלות מים בפרדסים (שיטת השקיה שהייתה נהוגה אז). היה חבר באגודת הכורמים ואחראי על כרם בשטח 401 דונמים.
היה למדן גדול בש"ס וזכה לסיים את לימוד הש"ס שלוש פעמים בטרם נפטר. היה בין אלו אשר בנו את בית הכנסת הגדול, תכננו את גן המייסדים ואת המזרקה שבמרכזו ושנטעו את העצים באותו גן.
שמואל יוסף גינזבורג נקבר בבית הקברות סגולה שבפתח תקווה.
אשתו, רחל בת ישראל (מחומסק), אימו של יצחק צבי, נפטרה כחודש לאחר לידת בנה יצחק צבי, ב-י"ד באייר תרמ"ח (25 באפריל 1888) קבורה בהר הזיתים שבירושלים, בגוש הישן (חלקת הפרושים). אשתו, פרידה בת יעקב (לבית סגל), שאותה נשא לאישה בהיותו בפתח תקווה, אימה של אסתר רבקה, נפטרה ב-י' תמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935, והיא קבורה בבית הקברות סגולה שבפתח תקווה.
עץ משפחה עריכה
עץ המשפחה של משפחת גינזבורג המובא מתפרש על שש דורות.
קשרי משפחה עם משפחת ראב עריכה
מרים אלטע, אחותו של שמואל יוסף גינזבורג, נשאה למשה שמואל ראב, בנו של אלעזר ראב ואחיו של יהודה ראב ממייסדי פתח תקווה. התרשים הבא במבנה של עץ משפחה מראה באופן ברור קשר זה:
פעילות ציבורית עריכה
ב-16 בנובמבר 1889 נבחר לראשונה שמואל-יוסף גינזבורג לוועד פתח תקווה.[1]
לשנים תרנ"ז-תר"ס (1896–1900) נבחר שמואל יוסף גינזבורג לוועד פתח תקווה.[2] בשנת תרס"א (1901) נבחר שוב לוועד פתח תקווה.[3]
היה אפוטרופוס של תושבי חו"ל על אדמות בפתח תקווה ובסביבה (כרמים, מטעי שקדים, אדמות חקלאיות ואחרות).
הלוויית שמואל יוסף גינזבורג עריכה
יום לאחר הלווייתו, בעיתון הבקר, נכתב בין היתר:
בהלווייתו ... השתתף קהל רב. ובתוכו רובם של זקני המקום ונכבדיו. ליד בית הכנסת "בית יעקב" הספידו את המנוח הרב בן מנחם, הרב יעקב ניימן וחתנו של המנוח ר' בן ציון [הרשטין].[4]
עוד נכתב בעיתון כי גינזבורג ממייסדי פתח תקווה כבן 90 היה במותו.
כל ימיו התפרנס מיגיע כפיו ממש ומעולם לא רצה לקבל תמיכה לא מהנדיב ז"ל ולא ממישהו אחר. עבודתו היומית בעשיית גדרים ובסימון קרקעות לנטיעה נמשכה עד לפני שנים מעטות. עם שנחלש כבר מרוב זקנה. הוא אחד מן היחידים שכל מי שהכיר אותו התייחס אליו בכבוד והערצה. ר' שמואל יוסף ז"ל היה טיפוס של אדם אשר סימל בחיי יום יום את הצדק והיושר להלכה ולמעשה.[5]
הנצחה עריכה
במאי 2016 לאחר שאושר משעול הנושא את שמו - נקבע שלט בכניסה לחצר הבית בפינסקר 17 המנציח את זכרו של שמואל יוסף גינזבורג.
הערות שוליים עריכה
- ^ שלטון פקידי הברון, באתר מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה
- ^ חברי ועד המושבה ומועצת העיר בשנים תרנ"ז-תר"ס, באתר מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה
- ^ חברי ועד המושבה ומועצת העיר - שנת תרס"א, באתר מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה
- ^ הלוית ר' יוסף גינזבורג בפתח-תקוה, הַבֹּקֶר, 16 באוגוסט 1939
- ^ ש. יוסף גינזבורג, הַבֹּקֶר, 16 באוגוסט 1939