שמואל ברקוביץ
פעולות נוספות
| קובץ:Shmuel Berkovits.jpg | |
| לידה |
14 בפברואר 1947 (גיל: 79) ירושלים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטי |
|---|---|
| מדינה | ישראל ישראל |
| עיסוק | עורך דין, מומחה למקומות הקדושים בישראל |
| תארים | דוקטור למשפטים |
| ילדים | עופר ברקוביץ וכרמל ברקוביץ |
| פרסים והוקרה | מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים |
שמואל "שְמֶלֶק" ברקוביץ (נולד ב-14 בפברואר 1947, בירושלים) הוא דוקטור למשפטים, ובעל משרד עורכי דין בירושלים הוא מומחה בנושא המקומות הקדושים לדתות השונות בישראל מבחינה היסטורית, מדינית ומשפטית. כמו כן הוא מדריך סיורים בירושלים.
ביוגרפיה עריכה
שמואל ברקוביץ נולד בירושלים, בן יחיד להוריו. אביו של ברקוביץ היה מפקד בית"ר בעיירה איישישוק בליטא, עלה לארץ בשנת 1930, לחם בשורות האצ"ל לפני קום המדינה. היה חבר מרכז הליכוד.
ברקוביץ גדל בשכונת נחלאות ובשכונת רחביה בירושלים, הוא יזם וקבע את סדרי טקס ערב יום הזיכרון של שבט "מודיעין" באתר ההנצחה לנספי פלוגת ההובלה היהודית 462 בצבא הבריטי, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, טקס שמתקיים באותה מתכונת מ-1966 עד היום.
את רוב שירותו הצבאי עשה בחיל ההנדסה הקרבית. סיים את שירותו בצה"ל בדרגת רס"ן. לחם במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת ההתשה, מלחמת לבנון הראשונה ובאינתיפאדה הראשונה.
למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, במחזור הראשון בהר הצופים, וסיים את התואר הראשון בהצטיינות. הוסמך כעו"ד בפברואר 1973. המשיך לתואר שני, ועבר למסלול הישיר לדוקטורט. סיים את התואר השלישי בהצטיינות יתרה בשנת 1978. נושא עבודת הדוקטורט היה: "המעמד המשפטי של המקומות הקדושים בארץ ישראל".
פעילות מקצועית עריכה
ברקוביץ עובד כעורך דין מאז שנת 1973, והוא בעליו של משרד עורכי דין העוסק בתחום המשפט האזרחי.
עבודת הדוקטורט של ברקוביץ, "המעמד המשפטי של המקומות הקדושים בארץ ישראל", שימשה כמסמך עזר חשוב לצוות הישראלי בשיחות השלום בין ישראל לבין מצרים, בשנת 1978, בקמפ דייוויד שבארצות הברית. צוות המשא ומתן של ישראל בוועידת קמפ-דייוויד השנייה (יולי 2000), התייעץ עם פרופ' רות לפידות וד"ר ברקוביץ בקשר לסעיפים של מתווה קלינטון, הנוגעים להצעה להסדר שלום בירושלים ובהר הבית[דרוש מקור].
בשנים 2003–2013 ייעץ לראש הממשלה אריאל שרון ולחברי ממשלה נוספים בנושאים שונים כגון: זיהויה וקדושתה של מערה בוואדי ג'וז במזרח ירושלים כמערת הרמב"ן, אחריותה של ממשלת ישראל לבניית גשר המוגרבים המוביל להר הבית, מעמדו המוזנח של ה"כותל המערבי הקטן", וחובתם של רב הכותל ושל השר לשירותי דת לטפל באתר זה כב"מקום קדוש", כחלק בלתי נפרד של הכותל המערבי המוכר[דרוש מקור].
בשנים 2003–2006 היה חבר בצוות מחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל, אשר גיבש מספר חלופות להסדר שלום בירושלים ובהר הבית, והגיש אותן בכתב לראש ממשלת ישראל[דרוש מקור].
בעקבות מינוי מבקר המדינה לחקור את פעילות הרשויות השונות בעקבות הפגיעות החוזרות ונשנות של הפלסטינים בעתיקות בהר הבית, הגיש ברקוביץ דו"ח בנושא. הדוח שימש בסיס לביקורת החריפה שמתח מבקר המדינה, על פעולות הרשויות הישראליות בהר הבית, שהוגש לוועדת הכנסת לביקורת המדינה בסוף שנת 2010.
בשנים 2009–2010 ייעץ ברקוביץ לעדה הנוצרית הארמנית בעניין סדרי טקס "האש הקדושה" בשבת האור, בכנסיית הקבר שבעיר העתיקה בירושלים, והמחקר שכתב בנידון הוגש לבג"ץ ולממשלת ישראל, וסייע ליישוב הסכסוך בין הארמנים לבין היוונים האורתודוקסים לגבי הטקס.
ברקוביץ היה חבר הנהלת "הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית" במשך 14 שנה (2000–2014). בוועד חברים אישי ציבור מכל קצווי הקשת הפוליטית. הוועד פעל לשכנע את ממשלת ישראל ואת משטרת ישראל להפסיק את הפגיעות החוזרות ונשנות של הפלסטינים בעתיקות הר הבית, ולפקח בקפדנות על העבודות הפלסטיניות באתר הקדוש.
בשנים 2016–2018 ייעץ ברקוביץ לעדה הנוצרית האתיופית בעניין הסכסוך שבינה לבין העדה הנוצרית הקופטית לגבי שיפוץ מנזר הסולטאן שעל גג כנסיית הקבר.
במרץ 2020 הגיש ברקוביץ לפרקליטות מחוז חיפה חוות דעת בעניין העתקת בתי קברות או קברים בודדים לפי ההלכה המוסלמית וההלכה היהודית. חוות הדעת הזאת הוגשה לבית משפט השלום בחיפה במסגרת תביעה של רשות מקרקעי ישראל להעתקת שלושה קברים של חמולה בדואית, שבהסתמך עליהם התנגדו הבדואים לבנייתו של פרויקט דירות למגורים ליד כרמיאל.
ברקוביץ חיבר ארבעה ספרים בנושאי במקומות הקדושים. הספר "מלחמות המקומות קדושים" קיבל את הפרס הראשון של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת ת"א למחקר המצטיין בתחום ביטחון ישראל בשנת 2001 [דרוש מקור].
ברקוביץ העביר קורס על "המאבק על ירושלים והמקומות קדושים בישראל" בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, בתוכנית לדיפלומטיה וביטחון בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, במכון אבשלום לידיעת הארץ בת"א, "באסכולות", בית הספר ללימודים רב-תחומיים של האוניברסיטה הפתוחה (בירושלים, בתל אביב, במכון ויצמן ברחובות וברעננה), במרכז מורשת בגין, בחוג לגאוגרפיה של הגליל המערבי, ובמכון "מגיד" של האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 2025 הוא מלמד את הקורס בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
המעמד של ירושלים במשפט הבינלאומי והישראלי עריכה
באמצע שנת 2018 יצא לאור מחקרו האחרון של ברקוביץ על "המעמד של ירושלים במשפט הבינלאומי והישראלי". במחקר טען, בניגוד לדעה המקובלת באו"ם, כי שלטונה של ישראל בירושלים השלמה הוא חוקי גם לפי המשפט הבינלאומי. במאמרו זה מפרט ברקוביץ את עמדה בה מחזיקים מומחים בעלי שם עולמי למשפט בינלאומי על מעמדה המשפטי של ירושלים לפיה מבחינת המשפט הבינלאומי לישראל יש ריבונות בשני חלקיה של ירושלים.
עם סיום המנדט הבריטי ב-1948, נוצר שטח ובו ריק מדיני - שטח ללא ריבון - שבו ניתן לרכוש ריבונות בפעולה חוקית. כך עשתה ישראל במהלך השנים 1948-1949. יש הסבורים שבאותו האופן רכשה ישראל את הריבונות גם בירושלים המזרחית, כאשר תפסה את השטח תוך פעולת הגנה עצמית מפני מתקפה של ירדן עליה במהלך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
הזכות להגנה עצמית מוכרת במשפט הבינלאומי כחריג לגיטימי לאיסור על שימוש בכוח. על פי עמדתו, הגנה עצמית היא גם חריג לאיסור על רכישת ריבונות בשטח באופן צד צדדי בעקבות שימוש בכוח. לפי העמדה שמפרט ברקוביץ, לישראל זכות עדיפה במזרח ירושלים על פני זו של ירדן, שכן פעולתה של ירדן להשגת השליטה במזרח העיר ב-1948 היה בפעולה תוקפנית, בעוד שישראל תפסה את השליטה ב-1967 בפעולת הגנה עצמית.[1]
חיים אישיים עריכה
ברקוביץ נשוי לאילנה (צוקרמן), שניהלה את המחלקה לגיל השלישי בעיריית ירושלים. לבני הזוג שני ילדים. בנם עופר היה יו"ר תנועת "התעוררות בירושלים", שימש סגן ראש העיר בין השנים 2013–2017 והתמודד על ראשות עיריית ירושלים ב-2018.
ספרים עריכה
- הכותל המערבי או קיר אל-בוראק?!: המאבקים על זהות הר הבית, הכותל המערבי ומסגד אל-אקצא וסוגיות אחרות: סטימצקי הוצאה לאור, 2025
- המעמד של ירושלים במשפט הבינלאומי והישראלי, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 2018
- מה נורא המקום הזה: קדושה, פוליטיקה ומשפט בירושלים ובמקומות הקדושים בישראל, ירושלים, כרטא, תשס"ו 2006
- הר הבית והכותל המערבי במשפט הישראלי, מכון ירושלים לחקר לישראל, 2002
- מלחמות המקומות הקדושים, מכון ירושלים לחקר ישראל, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2000
- המעמד המשפטי של המקומות הקדושים בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1997
ממאמריו עריכה
- הסכנה משינוי הסטטוס קוו בהר הבית, כתב העת "עדכן אסטרטגי" של המכון למחקרי ביטחון לאומי, מרץ 2025
- אתר למנויים בלבד היוזמה הערבית - פתח לסיום הסכסוך, באתר הארץ, 18 באפריל 2017
- אתר למנויים בלבד טרנספר בלתי חוקי ולא מוסרי, באתר הארץ, 5 באפריל 2016
- האינתיפאדה השלישית – גורמים, מאיצים ופתרונות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 באוקטובר 2015
- אתר למנויים בלבד הר הבית קדוש גם לאיסלאם, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2014
- בידיים של מי? הסכסוך הדתי על הר הבית, באתר וואלה, 30 באוקטובר 2014
- אתר למנויים בלבד אין הסכם מסגרת בלי ירושלים, באתר הארץ, 10 במרץ 2014
- אתר למנויים בלבד אלוהים לא יסתדר שם, באתר הארץ, 22 בפברואר 2014
- ש. ברקוביץ, ביחד עם דר' י. רייטר וא. רמון, חלופות להסדר בהר הבית ובכותל המערבי, בתוך: האגן ההיסטורי של ירושלים בעיות וחלופות לפתרונן, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל, 2006
- המעמד המשפטי של האגן ההיסטורי של ירושלים, בתוך: האגן ההיסטורי של ירושלים בעיות וחלופות לפתרונן, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל, 2006
- עמדת הוותיקן בשאלת ירושלים והמקומות הקדושים, מחניים, 2004
- המעמד של הר הבית והכותל המערבי במשפט הישראלי, בתוך: ריבונות האל והאדם, 2001
- הצעות להסדר מעמדם של המקומות הקדושים במסגרת הסכם שלום, בתוך: ירושלים-היבטים משפטיים, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל, מהדורה שנייה, 1983
- שאלת ניתוחי מתים בישראל, דיני ישראל, כרך ז' (תשל"ז) עמ' קמג
קישורים חיצוניים עריכה
- ארנון סגל, "התנהלות המדינה בהר הבית בלתי חוקית בעליל", בעיתון מקור ראשון, 15 באוקטובר 2018
- קובץ:National Library IL logo.svg שמואל ברקוביץ (1947-), דף שער בספרייה הלאומית
