שמואל ברקאי (ברקוביץ)
פעולות נוספות
| ברקאי, תחילת שנות ה-70 | |
| ברקאי, תחילת שנות ה-70 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1899 כ"ג בחשוון ה'תר"ס |
|---|---|
| פטירה | ט' באב ה'תשמ"ג (בגיל 83) |
| תאריך עלייה | 1913 |
| שירות צבאי | |
| השתייכות |
הגדודים העבריים קובץ:Hahaganah.png ההגנה קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל |
| שנות ה-20 – 1949 | |
| תפקידים בשירות | |
| |
שמואל ברקאי (ברקוביץ; 27 באוקטובר 1899 – 19 ביולי 1983) היה מפקד ההגנה בתל אביב בשנים 1941–1944 ומנהל "בנק ישראל-אמריקה לפיתוח התעשייה" של בנק הפועלים.
קורות חיים עריכה
ברקאי נולד בעיירה אובודיבקה בפלך פודוליה (אז בתחומי האימפריה הרוסית וכיום באוקראינה) ליצחק וציפורה פייגה (לבית משה לייב ליפשיץ) ברקוביץ, במשפחה בת שישה ילדים: נחום, זאב, יהודית ברקאית (שחקנית בתיאטרון האהל), בלה, מרים ושמואל. אביו היה מצאצאי שושלת האדמו"רים מצ'רנוביל.
בשנת 1913, בהיותו נער, עלה ברקאי לבדו לארץ ישראל כדי ללמוד בגימנסיה הרצליה. במשך מלחמת העולם הראשונה הוא למד בגימנסיה ובאפריל 1917 עם גירוש תושבי תל אביב על ידי אחמד ג'מאל פאשה, עברה הגימנסיה למושבה שפיה ואיתה כ-90 תלמידים בודדים שהגיעו לבדם לארץ ישראל. כשסיים את לימודיו ב-1918, התנדב שמואל ברקאי לגדודים העבריים. אביו ואחיו זאב נרצחו בפוגרום בטרוסטיאנץ ב-1919. לאחר מכן עלתה גם אחותו, יהודית, לארץ ישראל.
לאחר מאורעות 1921 היה ברקאי בין מניחי היסוד לארגון ההגנה בתל אביב. בין 1925 ל-1936 שימש ברקאי מחסנאי נשק ואחראי סליקים בתל אביב. החל מ-1929 היה חבר המפקדה בתל אביב והחל מ-1933 היה סגנו של אלימלך זליקוביץ ("אבנר"), מפקד ההגנה של תל אביב ובנותיה (בת ים, חולון, מקוה ישראל ובן שמן). בין 1941 ל-1944 היה מפקד ההגנה של תל אביב ובנותיה. במלחמת העצמאות שימש ברקאי כסגן-אלוף בממשל הצבאי בגליל.
במקביל להתנדבותו בארגון ההגנה היה ברקאי בין ראשוני עובדיו של בנק הפועלים שהחל את פעילותו ב-1921. במשך הזמן עלה בדרגות, שימש כסגן מנהל הסניף המרכזי (1954–1966), חבר מועצת המנהלים של הבנק והחל מ-1958 מנהל בנק ישראל-אמריקה לפיתוח התעשייה, אשר הוקם בשנת 1956 על ידי אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן[1] כחברה בת של בנק הפועלים. כמו כן הוא היה חבר ועדה בחברות כלכליות שונות ובמשרד הביטחון.
ברקאי נמנה עם מייסדי שכונת אפקה צפונית לירקון, שכונה שנבנתה על ידי מפקדי ההגנה בתל אביב ב-1955. (על שמו רחוב באפקה בו שוכן בית הלוחם תל אביב). בשנות ה-60 יצא בשליחות ההסתדרות לגאנה להדרכה בארגון קואופרציות. בין השנים 1966–1973 שימש ברקאי כיושב ראש ארגון ההגנה הארצי ובין השנים 1973–1983 כיושב ראש ארגון חברי ההגנה בתל אביב. ב-1981 קיבל ברקאי את אות יקיר תל אביב.
ברקאי נמנה עם מייסדי לשכת "בצלאל" של "הבונים החופשיים". נשיא הלשכה בשנת 1952-1951. סמוך לפטירתו נרשם בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.
אחיו, נחום נרצח עם משפחתו על ידי הנאצים בשואה. ברקאי נישא לרינה לבית ניק (1922-1996), מנהלת אגף קצבאות ילדים בביטוח לאומי, ולהם נולדו ארבעה ילדים: צחי (שנפל ב-1966 בעת מילוי תפקידו בקורס קצינים), ראובן זאב (רזי), עידית ואורית.
שמואל ברקאי נפטר בשנת 1983. הותיר אחריו את רעייתו, ילדיו ונכדים.
עיריית תל אביב קראה רחוב על שמו, לזכרו.
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "שמואל ברקאי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2293
- אתר הבית של בית הלוחם
הערות שוליים עריכה
- ^ בנק ישראל־אמריקה לפיתוח התעשייה, דבר, 30 באוקטובר 1956