שמאל הירדן

שְׂמֹאל הַיַּרדֵּן
א כָּעַמּוּד הַתִּיכוֹן לָאַפֶּדֶן, אַף כְּחוּט-הַשִּׁדרָה לֶאֱנוֹשׁ, לְאַרצִי קַו-הַצִּיר וְהָאֶדֶן הוּא יַרדֵּן, הַיַּרדֵּן הַקָּדוֹשׁ. אִם אַרצִי דָלְלָה וְקָטֹנָה, הִיא שֶׁלִּי מֵרֹאשָׁהּ עַד קִצָּהּ: מִשׂתָּרַעַת מִיָּם יְשִׁימוֹנָה, וְיַרדֵּן – הַיַּרדֵּן בָּ אֶ מ צַ ע! שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן: זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן! ב שָׁם יִרוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע, מֵאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבנִי: כִּי דִגלִי, דֶּגֶל טֹהַר וָיֹשֶׁר יְטַהֵר שׁתֵּי גְדוֹת יַרדֵּנִי. שׁתֵּי יָדַי לָךְ הִקדַּשׁתִּי, מוֹלֶדֶת, שׁתֵּי יָדַי – לְמַגָּל וּמָגֵן: אַךְ תִּשׁכַּח יְמִינִי הַבּוֹגֶדֶת, אִם אֶשׁכַּח אֶת שְׂמֹאל הַיַּרדֵּן! שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן: זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!

קובץ:Irgun.svg

סמל האצ"ל ממחיש את העמדה (בסמל ניתן לראות את שטחי ארץ ישראל וכלל השטחים של ירדן כישות ריבונית אחת) ”שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן: זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!”

"שמאל הירדן" הוא שיר מאת זאב ז'בוטינסקי, מהנודעים ביותר בשירי בית"ר. כל זוג מארבעת בתיו מסתיים בשורה ”שְׁתֵּי גָּדוֹת לַיַּרְדֵּן – זוֹ שֶׁלָּנוּ, זוֹ גַּם כֵּן” – שורה שהיא המסר העיקרי של שיר פוליטי זה.

השיר חובר על ידי ז'בוטינסקי בשנת תרפ"ט, בעת ששהה בפריז. על פי פרופ' דן מירון הוא אחד מ"שמונת ההמנונים ושירי הזמר הציונים הפוליטיים, שהם חלקה האחר של תרומת ז'בוטינסקי לשירה העברית".

יצירת השיר

גרסתו הראשונה של השיר נשלחה על ידי ז'בוטינסקי לאגודת הסטודנטים "ירדניה" בקובנה ב-18 בנובמבר 1929, והוא פורסם בדו-שבועון "נתיבות", שיצא לאור בקובנה, בגיליונו מיום ה' באדר תר"ץ. אל השיר נלוותה ההערה הבאה:

לפני נסיעתו של ז. ז'בוטינסקי לארץ ישראל תיכף אחרי המאורעות, שלחו לו עסקנים ציונים מקובנה מכתבים ובקשוהו לא לסכן את חייו בשעה קשה זו. גם התאגדות הסטודנטים הריביזיוניסטים "ירדניה" שלחה לו מברק ובקשתו לבלי לנסוע. בתשובה לזה קבלה "ירדניה" את המכתב דלהלן:

לכ' האגודה "ירדניה", קובנה.

אחים!

קבלו-נא שיר זה במקום תשובה למברקכם - אשר אותו אשכח.

בכבוד גמור,

אחיכם, ז. ז'בוטינסקי

במכתב זה היה הבית הראשון בנוסח הבא:

כָּעַמּוּד שֶׁבַּתָּוֶךְ לַגֶּשֶׁר,
אַף כְּחוּט-הַשִּׁדרָה לֶאֱנוֹשׁ,
לְאַרצִי קַו-הַצִּיר וְהַקֶּשֶׁר
הוּא יַרדֵּן, הַיַּרדֵּן הַקָּדוֹשׁ.

בנוסח זה פורסם השיר גם בעיתון "דואר היום", שעורכו הראשי באותה עת היה ז'בוטינסקי עצמו, ב-11 באפריל 1930 (י"ג בניסן תר"ץ).

בגרסה שונה מעט, המוצגת משמאל, פורסם השיר בקובץ שירי ז'בוטינסקי שהוציא לאור בנו, ערי ז'בוטינסקי, בשנת תש"ז 1947. בהערות לשיר מובאת הגרסה המקורית, ומצוין: "אך ב. לובוצקי מעיד, כי זאב ז'בוטינסקי שינה אחרי-כן את הבית לפי הנוסח הניתן בספר זה".

עבר הירדן המזרחי קרוי בשיר זה "שמאל הירדן" בהתאם לאופן שבו רואה אותו מי ששט בנהר הירדן מצפון לדרום, עם כיוון הזרם (בדומה לגדה השמאלית של נהר הסן בפריז).

עמדתו הלשונית של ז'בוטינסקי הייתה שבכתיב מנוקד אין צורך לציין שווא נח, ועמדה זו ניכרת גם בניקודו של שיר זה.

הלחן המקורי והפופולרי לשיר נכתב על ידי צבי גירש ליבשין. לחן נוסף נכתב בשנת 1932 על ידי המלחין מרדכי זעירא.

תכנים ורקע היסטורי

השיר נכתב כשבע שנים לאחר ההחלטה של ממשלת בריטניה לפצל את שטח המנדט הבריטי לשניים, ולהקים באחד החלקים, עבר הירדן המזרחי, את האמירות ההאשמית של עבר הירדן. קודם לקבלת ההחלטה העלה חיים ויצמן נימוקים רבים, היסטוריים ומעשיים, בזכות שמירת שלמות הארץ משני עברי הירדן. לאחר מעשה קיבלה ההסתדרות הציונית את הגבולות שהתוו הבריטים לארץ ישראל, ואת הוצאת עבר הירדן מתחום המנדט הבריטי, והעדיפה להתמקד בפיתוח ארץ ישראל שממערב לירדן. התנועה הרוויזיוניסטית ומקימה זאב ז'בוטינסקי וחלק מתנועת אחדות העבודה, המשיכו לראות את עבר הירדן כחלק מארץ ישראל וכמתאים להתיישבות יהודית וראוי להיכלל במדינה היהודית המתוכננת. סמל האצ"ל כלל תמונת רובה על רקע מפת ארץ ישראל בגבולות המנדט המקורי, בשני צדי הירדן.

השיר "שמאל הירדן" משקף את האידאולוגיה של מדינת היהודים השואפת להשתרע גם בעבר הירדן המזרחי. בבית הראשון של השיר מדמה ז'בוטינסקי את נהר הירדן לחוט השדרה. גם הבית השני מדגיש שהירדן נמצא באמצע הארץ. הבית השלישי מכיל מסר אידאולוגי נוסף, לפיו בארץ ישראל השלמה יחיו בשלום ובכבוד כל תושביה:

שָׁם יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר
בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נָצֶרֶת וּבְנִי.

הבית הרביעי והאחרון מסתיים בשבועה, ששורשיה בפסוק מספר תהלים, פרק קל"ז (ע"ע), פסוק ה': "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני":

אַךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי הַבּוֹגֶדֶת
אִם אֶשְׁכַּח אֶת שְׂמֹאל הַיַּרְדֵּן.

המסר העיקרי של השיר "שמאל הירדן" מופיע גם בשיר "עלי בריקדות" מאת מיכאל אשבל, אף הוא מהנודעים שבשירי תנועת הנוער בית"ר, שבו נאמר: "את המדינה לכונן, על שתי גדות הירדן".

ראו גם

• ארץ ישראל השלמה
• על קיר הברזל

לקריאה נוספת

• דן מירון (הקדמה), יוסף קיסטר (מבוא), אילן מצל בגיא, זאב ז'בוטינסקי ושירתו, תל אביב: הוצאת המסדר על־שם זאב ז'בוטינסקי, תשס"ו-2005.

קישורים חיצוניים

• קובץ:MusicBrainz Logo 2016.svg מידע על היצירה "שמאל הירדן" באתר מיוזיק בריינז
• קובץ:MusicBrainz Logo 2016.svg מידע על הסינגל "שמאל הירדן" באתר מיוזיק בריינז
• קובץ:Allmusic Favicon.png מידע על השיר "שמאל הירדן" באתר AllMusic
• קובץ:Allmusic Favicon.png מידע על הקומפוזיציה "שמאל הירדן" באתר AllMusic
• קובץ:Discogs.png מידע על היצירה "שמאל הירדן" באתר Discogs
• אקורדי השיר "שמאל הירדן" באתר Tab4u
• קובץ:Genius-Wordmark.svg מילות השיר "שמאל הירדן" באתר Genius
• גרסאות נוספות ל"שמאל הירדן" באתר SecondHandSongs
• קובץ:YouTube play button icon (2013–2017).svg סרטון השיר "שמאל הירדן" באתר יוטיוב
• קובץ:ITunes logo.svg מידע על השיר "שמאל הירדן" באתר iTunes
• "שמאל הירדן" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "שמאל הירדן" והאזנה לו באתר זמרשת
• "שמאל הירדן" באתר של אקו"ם
• קובץ:Spotify logo without text.svg מידע על השיר "שמאל הירדן" באתר ספוטיפיי
• קובץ:Spotify logo without text.svg מידע על הרצועה "שמאל הירדן" באתר ספוטיפיי
• קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png מידע על השיר "שמאל הירדן" באתר טיידל
• מידע על "שמאל הירדן" באתר פרויקט ספריית התווים הבין-לאומי
• מילות השיר "שמאל הירדן" באתר שירונט
• שְׂמֹאל הַיַּרדֵּן - מילות השיר בגרסתו הנוכחית, באתר של "פרויקט בן-יהודה"
• שמאל הירדן, מילות השיר בגרסתו הראשונה, באתר בית"ר