שלמה מזל טוב
פעולות נוספות
| מקום מגורים | קושטא |
|---|---|
| תחום כתיבה | שירה ופיוט |
| שפות היצירה | עברית |
שלמה מזל טוב (או: שלמה בן מזל טוב) היה פייטן ומשורר, מדפיס, ורב שפעל בקושטא במחצית הראשונה של המאה ה-16.
ביוגרפיה עריכה
נולד לפייטן והמדפיס מזל טוב בן דוד (שנפטר לפני 1513) ושהה ב-1474 בטראני שבאיטליה ועסק גם הוא באמנות הדפוס.[1] החוקרים נחלקו בדבר מוצא משפחתו, חלקם סברו שהוא מאיטליה, אך מקצתם גרסו כי מקורה רומניוטי.[2][1] היה מדפיס ומוציא לאור,[3] שמבית הדפוס שלו יצאו שבעה ספרים.[4] עבד גם בדפוס שמואל אבן נחמיאש; דפוס גרשם שונצינו ודפוס אליעזר שונצינו.[5] חיבר המלצות והסכמות למספר ספרים (כמו ספר "ברכת אברהם" לאברהם טריויש צרפתי). החוקר שלמה רוזאניס כינה אותו "המשורר הראשון הנודע בארצות תוגרמא".[6]
נפטר, ככל הנראה, בין 1545–1555 (אך לא יאוחר מכך, שכן ב-1555 הוא כבר נזכר בברכת המתים).[1]
שיריו עריכה
כ-70 שירים שחיבר שרדו, כ-60 מהם בספר "שירים זמירות ותשבחות" (קושטא ש"ה), שאותו ערך ר' שלמה. רוב ככל שיריו חתומים בשמו (שלמה או שלמה בן מזל טוב). רובם ליטורגיים, אך שלושה מהם הם שירי חול: שיר לכבוד הסולטן סולימאן המפואר; שיר על משחק השחמט (הבנוי לפי שירו של אברהם אבן עזרא בנושא)[7] ושיר המתאר מתקן מכני משוכלל הדומה לממטרה (שרק חלקו הראשון השתמר).[8]
חיבר שירי קודש בסוגות: בקשה שקולה, מי כמוך ואין כמוך, זולת, רשויות (מהן לשבתות הנחמה ומהן סתמיות), פיוטים לחתן ולברית מילה, פתיחות למצוות עשה ולא תעשה ופיוטים נוספים. מהמפורסמים שבהם: "שולמית שובי"[9] (הנאמר במספר קהילות בשמחת תורה)[10] ו"שיר לאילת אהבים".[11]
בשיריו ניכרת השפעה ספרדית עזה, הן בתוכן והן בסגנון. כך, 45 מהם הם: שירים שווי חרוז (34), שירים מעין אזוריים (ביניהם כפולי גוף)[12] ושירי אזור. גם שיטת השקילה היא כמותית, עם מעט סטיות. יחד עם האמור, במקצת משיריו ניכרת גם השפעה של השירה הטורקית: חמישה משיריו שקולים בשיטה ההברתית-פונטית, המבשרים, בין היתר, את המפנה שיבוא לידי ביטוי בהמשך המאה, כמו בשיריו של ישראל נג'ארה. תופעה תבניתית הנמצאת לראשונה בשירה העברית מצויה במספר משיריו הכוללים מילות פנייה מתחלפות, החורגות מהמשקל הקבוע של השיר וכן קטעי רפרן, שאינם בהכרח מחורזים.[2][13] בפתיחת שיריו, מצוינות מנגינות, ובמקרה של שירים טורקיים (שירים 233-244 ב"שירים זמירות ותשבחות") נכתב "בניגון ישמעאלי" או "בשינוי ניגון ישמעאלי".[14] לחנו של השיר ״אחר נוגנים״ שחיבר, מופיע כ״ישמעאלי״ בקובץ, אך אצל פייטנים מאוחרים יותר זכה כבר השיר שהלחן בו הוא מושר ייקרא על שמו.[15]
חיבורים נוספים עריכה
חיבר מספר ספרים שלא הגיעו לידינו:[1]
- רביד זהב ותורי זהב (פירוש לתרי"ג מצוות)
- יריעות שלמה (כנראה שירי חול)
לקריאה נוספת עריכה
- טובה בארי, שלמה מזל טוב וניצני השפעתה של השירה הטורקית על השירה העברית פעמים 59 עמ' 65–76.
- יצחק מרקון, ר' שלמה מזל טוב, ספר היובל לאלכסנדר מרקס, ניו יורק תש"י, עמ' שכא-שמח.
- יצחק דוב מרקון, שירים מלוקטים מספר "שירים זמירות ותשבחות", Melilah 03, 1950, עמ' 255-275
- ורד טוהר, שלמה בן מזל טוב והפוליפוניה של השיח בספר העברי: בין המגיה לבין המשורר, עלי ספר לב-לג 127–146 (2023).[16]
- דוד בן רחמים כהן, שירי שלמה בן מזל טוב, עבודת מאסטר מוגשת לפרופ׳ חיים שירמן, החוג לספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, אייר תשכ״ח.
קישורים חיצוניים עריכה
- ר' שלמה בן מזל טוב באתר הפיוט והתפילה
- שירי שלמה בן מזל טוב בפרויקט בן-יהודה
- "שלמה מזל טוב", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שירים מאת שלמה בן מזל טוב באתר דעת
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 טובה_בארי, שלמה מזל טוב וניצני השפעתה של השירה התורכית על השירה העברית פעמים 59, 76-65.
- ^ 1 2 יצחק דובער מארקון, לדוד שירי מזל טוב, ניר דוד - ספר יובל לכבוד דוד יעקב סימונסן (החלק העברי), קופנהגן, 1923, עמ' 40-37
- ^ יוסף הקר, דפוסי קושטא במאה השש־עשרה: השלמות תיקונים וביאורים על יסוד ספרו של אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים תשכ"ז, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ה, תשל"ב-1972, עמ' 468-467
- ^ לחלקם הצמיד קטעים מפרי עטו, כמו לפר השרשים לרד"ק, ולפירוש התורה ליעקב בן אשר (בעל הטורים), קושטא רע"ד. על מקרה אחרון זה, ראו ורד טוהר, שלמה בן מזל טוב והפוליפוניה של השיח בספר העברי: בין המגיה לבין המשורר, עלי ספר לב-לג 127–146 (2023)
- ^ ורד טוהר, שלמה בן מזל טוב והפוליפוניה של השיח בספר העברי: בין המגיה לבין המשורר, עלי ספר לב-לג 131(2023)
- ^ שלמה רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, כרך ב, סופיה, עמ' 13-11
- ^ מאשה יצחקי, חביבה ישי, מורה לרבים : אברהם אבן עזרא : שירים לימודיים, מהדורה מדעית, יד יצחק בן צבי, 2024, עמ' 67
- ^ שירים רמ, רצא ו-רעב בספר "שירים זמירות ותשבחות" בהתאמה.
- ^ קטע קול הפיוט שולמית שובי, באתר הפיוט והתפילה
- ^ ר׳ ספר מועדי ה׳ לפי מנהג ספרד, דף קל״ו ע״ב, וכן: פזמונים לשמחת תורה, כתב יד, מאה י"ח-י"ט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ^ קטע קול הפיוט שיר לאילת אהבים, באתר הפיוט והתפילה
- ^ עזרא פליישר "תחנות בהתפתחות שיר האזור העברי (מספרד ועד תימן)" בתוך: מחקרים בספרות עם ישראל ובתרבות תימן בר-אילן 1991, עמ' 136
- ^ טובה בארי, חידושי תבנית בשירה העברית במזרח במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות יא, תשנ"ג, עמ' 29-35, JSTOR 23531171
- ^ אדוין סרוסי. “המפטירים: מבט-על היסטורי”. בתוך: הפיוט כצוהר תרבותי (קובץ בעריכת חביבה פדיה), 2013 עמ' 185-184.
- ^ אדוין סרוסי וטובה בארי, שארית ישראל כרך א׳: מבואות, עמ׳ 119, ירושלים תשפ״ד
- ^ ורד טוהר, שלמה בן מזל והפוליפוניה של השיח בספר העברי: בין המגיה לבין המשורר, עלי ספר ל"ב-ל"ג, 2023, עמ' 129–146
