Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שלמה זלמן גרוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה זלמן גרוסמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה סיוון תש"י (גיל: 76)

הרב שלמה זלמן גרוסמן (נולד ב-1950, סיוון ה'תש"י) כיהן כרבה האשכנזי של אלעד.

תולדותיו עריכה

נולד בשכונת מאה שערים בירושלים. בנם של הרב נתן אליעזר ומנוחה גרוסמן ונכדו של הרב שלמה זלמן ברינשטיין. אמו נפטרה כאשר היה בן-3, למד בישיבת "אהל יעקב" בבני ברק. שם היה תלמידו של הרב חיים ברים. בשנות ה-70 היה רב בבקעת הירדן ולאחר מכן בעמנואל.

בשנות ה-90 התגורר בבני ברק והתמנה לדיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ. הרב גרוסמן שימש כמתווך המרכזי בין חסידות בעלז לרשימת "דגל התורה" של הרב שך בבחירות לכנסת השתים עשרה ב־1988, מעורבותו במשא ומתן הקריטי הזה הייתה חשובה בעיני הרב שך, שראה בו דמות חיונית להמשך ההתבססות וההובלה של "דגל התורה"[1]

בשנת 1991 ביקש להתמנות לרב העיר פתח תקווה, אף על פי שבאותה עת כיהן הרב ברוך שמעון סלומון כרב ראשי. כאשר ניסה הרב סלומון להיפגש עם הרב שך כדי לדון בעניין, נמנעה ממנו הכניסה לבית הרב. בעקבות זאת, פנה לרב יוסף שלום אלישיב, שזעם על המהלך של הרב גרוסמן וראה בו עבירה הלכתית. הרב אלישיב שלח מסר לרב שך כי מעשיו של הרב גרוסמן אינם תואמים להלכה. בעקבות כך, הרב אלישיב פרש ממועצת גדולי התורה.[2]

בשנת 1994 נערכו בחירות לרב העיר מודיעין עילית, עיר חרדית ליטאית חדשה שהוקמה באותה תקופה. הרב יוסף שלום אלישיב הביע את תמיכתו ברב שמחה קסלר, בעוד שמבית הרב שך הגיעה תמיכה במועמדותו של הרב שלמה זלמן גרוסמן. בסופו של דבר, נבחר הרב קסלר לתפקיד.[3]

בשנת 1989 כיהן כמזכיר ועדת הרבנים של דגל התורה. לאחר מכן היה ממייסדי ארגון תודעה. הקים את עמותת "בית ומנוחה" שיזמה את אכלוסה של אלעד. באפריל 1999 התמנה על ידי ועדה כרבה הראשי האשכנזי של אלעד לצדו של הרב הספרדי מרדכי מלכא.

הרב גרוסמן מכהן גם כדיין בקהילה היהודית בניס שבצרפת, לשם הוא נוסע לפרקי זמן קצרים. החל משנת תשע"ג הוא עומד בראש גוף הכשרות "בד"ץ איחוד הרבנים", יחד עם הרב משה מרדכי קארפ.

בסיוון תש"ף הגישה מזכירות הרבנות הראשית לישראל בקשה להאריך את כהונתם של רבני העיר אלעד, הרב שלמה זלמן גרוסמן והרב מרדכי מלכא, עקב הגעתם לגיל 70.[4] ומועצת הרבנות הראשית האריכה את כהונתם עד לגיל 75.[5]

ביולי 2025 במלאת לו 75 שנה, חדל לכהן באופן רשמי כרב עיר.[6]

בעקבות כך עתר הרב לבית המשפט העליון, נגד המשרד לשירותי דת, על מנת שיאריכו את כהונתו.[7] אולם הרב ביקש למחוק את העתירה, ובהחלטת שופטי הבג"ץ, הבקשה התקבלה.[8]

גיסו היה הרב ברוך אידלשטיין. חתנו הרב יהודה שוורץ מכהן כרב בית הכנסת "מאור שרגא" באלעד.[דרוש מקור]

ספריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אפרים דוד, שלושים שנה ל"דגל התורה": חוזרים אל הרגעים ששינו את העולם החרדי • מיוחד, באתר אמס, ‏2018-10-12
  2. ^ ודע מה שתשיב, הרב שך: דברי הרב אלישיב הבל אין לו דעת תורה, באתר ודע מה שתשיב, ‏יום חמישי, 15 בדצמבר 2011
    מנחם רהט, סכנת פילוג מרחפת על מועצת גדולי התורה, מעריב, 30 במאי 1991
  3. ^ בנימין בראון, לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית? דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים והעשרים ואחת, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  4. ^ אבי רבינא, ‏למרות גילם: בקשה להארכת כהונת רבני אלעד, באתר כיכר השבת, 22 ביוני 2020
  5. ^ החלטות מועצת הרבנות הראשית, סעיפים 20–21, ‏כ"ג חשון תשפ"א :(10.11.2020)
  6. ^ ראש עיריית אלעד בראיון לקול חי, ‏18 לאוגוסט 2025
  7. ^ אברמי פרלשטיין, סוער באלעד: רב העיר הגרש"ז גרוסמן הגיש עתירה דחופה נגד העירייה, באתר בחדרי חרדים, 19 באוגוסט 2025
  8. ^ הפרגוד, פסיקת בגצ הרב גרוסמן נגד משרד הדתות ואח', באתר X, ‏22 בדצמבר 2025
קובץ:P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.